אתר מכון ויצמן למדע

אבולוציה

איור: יובל רוביצ'ק

אלופי העולם באבולוציה

13.05.2019

אבולוציה, גנטיקה, ביולוגיה של מערכות, נגיפים ומיקרואורגניזמים

איזו אסטרטגיה אבולוציונית יעילה יותר – רבייה מינית או מוטציות אקראיות?

ד"ר מריה לואיזה רומרו-רומרו ופרופ' דן תופיק. מסע בזמן

בעקבות החלבונים הראשונים

01.04.2019

אבולוציה, ביולוגיה של מערכות, ביוכימיה, סביבה וטבע, צמחים וחקלאות

מדעני מכון ויצמן למדע יצרו במעבדה אב טיפוס של אנזים קדום. ממצאיהם מצביעים על אפשרות שהחלבונים הראשונים היו מעין "סייענים" לדי-אן-אי ולאר-אן-אי

חיידקים חובבי גופרית תוקפים תאי אצה ממין Emiliania huxleyi

וריח הגופרית על המים

07.02.2019

אבולוציה, ביולוגיה מולקולרית של התא, נגיפים ומיקרואורגניזמים, סביבה וטבע

כיצד תורמים חיידקים אוהבי גופרית למותן המהיר של פריחות האצות באוקיינוס?

החוקרים גילו כי הקידוד העצבי בקליפת המוח יעיל יותר מאשר באמיגדלה בבני אדם (שורה עליונה) ובקופים (שורה תחתונה). הקידוד העצבי בשני אזורי מוח אלה יעיל יותר בבני אדם, אך חסין פחות בפני שגיאות

אנושי מדי: מדעני מכון ויצמן למדע מצאו מה מיוחד במוח האדם

22.01.2019

מוח והתנהגות, אבולוציה

הטריוּמווירָט של הנוירו-היפופיזה: פיטואיציטים (נקודות לבנות) הפזורים בין קצות האקסונים (בירוק) ונימי הדם (בסגול)

החלונות הגבוהים

07.01.2019

מוח והתנהגות, מחלות, תרופות וטיפולים, אבולוציה, ביולוגיה מולקולרית של התא

מדעני מכון ויצמן למדע גילו כיצד כלי דם מסוימים במוח פותחים "חלונות" המאפשרים להתגבר על מחסום הדם-מוח

חתך של קליפת המוח

מבחוץ ומבפנים

03.12.2018

מוח והתנהגות, אבולוציה, גנטיקה, ביולוגיה מולקולרית של התא

כיצד משפיעים הלכי רוח פנימיים על יכולתנו ללמוד מחוויות חיצוניות?

נדידת תאים

על מה כל הרעש?

08.11.2018

סרטן, מחלות, תרופות וטיפולים, אבולוציה, ביולוגיה מולקולרית של התא, ביולוגיה של מערכות, ביוכימיה

מה קורה לתאים בהיעדר קספאזות – מכונות ההרס שאחראיות על מוות תאי מתוכנת?

הכחולית אנבאנה

רועש להפליא

18.10.2018

אבולוציה, ביוכימיה, חלל ופיסיקה, פיסיקה תיאורטית

פיסיקאים וביולוגים חברו כדי להראות שלהתפתחות תבניות ביולוגיות, ולו הפשוטות ביותר, נדרש מעט רעש

עטלף

לעוף על הגל החדש

14.10.2018

מוח והתנהגות, אבולוציה

מנגנון מוחי חדש הודגם בעטלפים; משמש לקידוד עצבי של המרחב הפיסי

שושנת הים והמסרקן

התא הנדיב

02.10.2018

אבולוציה, גנטיקה, ביולוגיה מולקולרית של התא, ביולוגיה של מערכות, ביולוגיה מבנית, ביולוגיה חישובית

מדעני מכון ויצמן למדע יצאו לחפש ברחבי העולם כמה מהיצורים הרב-תאיים הקדומים והפשוטים ביותר שעוד חיים בינינו

עמודים

חדשות המדע

ראה הכל >

מימין: שי וימר, ד"ר גילי בן-ניסן ופרופ' מיכל שרון. מעז יצא מתוק

חלבון: יתרון וחיסרון

פרופ' רון מילוא

לוגו של קרן מינרבה בקוטר 9 מיקרומטר (אלפיות מילימטר), המורכב מננו-נקודות ש"הודפסו" באמצעות אלומת אלקטרונים צרה על פני השטח של חד-שכבה בהרכבה עצמית. עוצמת השינוי הכימי בחד-שכבה גדלה בהתאם לחשיפה של כל נקודה לאלומה – מ-10.8 מיקרו-שניות (שמאל) ל-32.4 מיקרו-שניות (מרכז) ל-48.6 מיקרו-שניות (ימין). התמונה התקבלה באמצעות מיקרוסקופ כוח אטומי

בין שני עולמות: על התקנים זעירים בעולם גדול

שורה אחורית (מימין): ד"ר יעל אילון וד"ר נועה פירט. שורה קדמית (מימין): ד"ר רון רוטקופף, ד"ר דינה לשקוביץ, ד"ר הלנה איינבינדר ופרופ' משה אורן. לעשות מזבוב היפופוטם

מי ישמור על השומר

הודעות לעיתונות

ראה הכל >

"תוקד", תרופה לטיפול בסרטן הערמונית מבית מכון ויצמן למדע, אושרה לשיווק באירופה

בואו לעצב את העתיד

אותו חיידק – השפעה שונה

פודקאסטים

ראה הכל >

פייסבוק

טוויטר

Tweets by @WeizmannScience