מיקוד קצר מועד

עברית
 

מימין: פרופ' ירון זילברברג, ערן שמאל ואורי כץ. מתחת לפני השטח

הנה כמה עובדות ידועות על קרני לייזר: אלומות ממוקדות של קרני לייזר משמשות לחיתוך מתכות כבר כמה עשורים. הן יכולות גם להחליף את איזמל המנתחים וגם לשמש כמקור אור בהדמיה רפואית ובשיטות מיקרוסקופיה מתקדמות. ברבים מהשימושים הללו נדרש למקד את הקרן לנקודה אחת כדי לרכז את עוצמת האור. לעיתים, כדי לבצע חיתוך מדויק מבלי לגרום נזק באיזור, משתמשים המדענים בהבזקי אור קצרים מאוד (פחות ממיליונית-מיליונית השנייה), שהם בעלי עוצמה רגעית גבוהה.
 
כאשר נקודת המוקד היא על פני השטח, אין קושי לרכז את האור בנקודה אחת. אבל מה קורה כאשר מנסים למקד את האור מתחת לפני השטח, למשל בגידול סרטני בעומק הגוף? במקרה כזה מתעוררים קשיים לא פשוטים, אפילו כשנקודת המטרה היא בעומק של פחות ממילימטר מתחת לעור. הקושי נעוץ בכך שרקמות ביולוגיות אינן שקופות - המבנה הלא-אחיד של הרקמות גורם לפיזור האור, כך שבמקום להתמקד בנקודה אחת, הוא מתפזר באופן בלתי-מבוקר. בנוסף, הבזק האור, שהיה קצר כאשר שוגר ממקור קרני הלייזר, מתארך ומתעוות, כתוצאה מהמעבר דרך הרקמה המפזרת. התוצאה היא החלשה משמעותית בעוצמת האור, ואובדן היכולת לעשות בו שימוש כאיזמל חד.
 
פרופ' ירון זילברברג, ותלמידי המחקר אורי כץ, ערן שמאל וירון ברומברג, מהמחלקה לפיסיקה של מערכות מורכבות במכון ויצמן למדע, בחנו כיצד ניתן למקד הבזקים מהירים של אור לייזר העוברים דרך תווך מפזר. הם פיתחו דרך המבוססת על משוב: המערכת בוחנת בזמן אמיתי כיצד מתפזר האור העובר דרך התווך, ומעצבת בעזרת אלגוריתם מתמטי קרן לייזר ש"מפצה" על הפיזור הצפוי. המערכת הממוחשבת מייצרת קרן לייזר בעלת מאפיינים ה"תפורים" בדיוק לרקמה, כך שהקרן מגיעה אל המטרה בעומק הרקמה כשהיא ממוקדת. במחקרם, שפורסם באחרונה בכתב-העת המדעי Nature Photonics, מתארים המדענים מערכת אשר מבצעת תיקון של קרן הלייזר באמצעות מסך גביש נוזלי (LCD) פשוט כמו זה הנמצא בכל מקרן ממוחשב. עד כה היה ידוע, כי באמצעות מסך כזה ניתן לתקן עיוותים מרחביים בלבד. המדענים הראו, כי באופן מפתיע למדי, שימוש במערכת פשוטה זו מאפשר תיקון העיוותים של הבזק האור גם במימד הזמן. במילים אחרות, הבזק האור המתוקן יכול לחדוראת הרקמה, ולהגיע אל המטרה כשהוא ממוקד במרחב וגם פועל במשך זמן קצר. המדענים מקווים, כי מערכת זו תסייע, בעתיד, בפיתוח יישומים של קרני לייזרת ברפואה ובמיקרוסקופיה ביולוגית בעומק הרקמות, וכן במחקר בסיסי בתווכים מורכבים.
 
עוצמת הפלואורסנציה שיוצר הבזק אור העובר דרך פיסת עצם בעובי חצי מ"מ - (משמאל) לפני הפעלת האלגוריתם הממקד את עוצמת האור בנקודה אחת, (מימין) ואחרי הפעלת האלגוריתם
 
מימין: פרופ' ירון זילברברג, ערן שמאל ואורי כץ. מתחת לפני השטח
חלל ופיסיקה
עברית

בין התעוררות להתפרקות

עברית
 
פרופ' דוד טנור. בשם היעילות
כימיה היא עסק מסורבל. תגובות כימיות מורכבות כוללות בדרך כלל שלבים רבים, ומייצרות לעיתים קרובות פסולת רעילה. כדי להפיק חומר מסוים מחומרים אחרים, יש צורך, בדרך כלל, לערבב את חומרי המוצא, לספק אנרגיה, להוסיף זרזים. הרבה עבודה. לא פלא שלכימאים יש חלום: הם מקווים לבצע יום אחד תגובות כימיות באמצעות קרן לייזר, שתכוון למולקולה מסוימת ותגרום לשבירת קשרים כימיים מסוימים בה, באופן בררני. קל, חד, חלק ופשוט.
 
אמנם, לאכזבתם של אלכימאים ואנשים אחרים, שיטה זו לא תצלח להפיכת עופרת לזהב (לשם כך יש צורך לשנות את גרעיני האטומים, דבר שאי-אפשר לעשות באמצעות קרן לייזר), אבל היא עשויה להציע יתרונות לא מבוטלים בתחום הגברת היעילות של תגובות כימיות שונות, ובביצוען בדרכים נקיות וזולות. למשל, כיום מייצרים תרופות שונות בתהליכים כימיים אורגניים מורכבים הכוללים עשרות תמורות. באמצעות לייזר ייתכן שאפשר יהיה לייצר בעתיד אותן תרופות בתהליכים פשוטים ויעילים בהרבה.
 
פרופ' דויד טנור, מהמחלקה לפיסיקה כימית שבפקולטה לכימיה במכון ויצמן למדע, סבור, שהשיטה עשויה להיכנס בעתיד לשימוש תעשייתי. האופטימיות שלו נובעת מהקצב המהיר של המחקר במעבדות מובילות בעולם, ובהן גם מעבדתו במכון ויצמן. באחרונה הצליחו פרופ' טנור ותלמיד המחקר דויד אבישר, בעבודתם התיאורטית, לפתח דרך שיטתית לשיחזור השינויים הגיאומטריים המתחוללים במולקולה אחרי שהיא עוברת למצב "מעורר", כתוצאה מחשיפה לקרינה. במצב זה פולטות המולקולות אור בעיתוי מסוים ובאורך גל מסוים. במאמר שפירסמו בכתב-העת המדעי Physical Review Letters מתארים המדענים כיצד ניתחו את האור הנפלט, ושיחזרו באמצעות נתוניו את התהליכים שהתחוללו במולקולה בזמן ההתעוררות.
 
כאשר מולקולות מתעוררות, מתחוללים בהן שינויים רבים: לפעמים הן נמתחות או מתפתלות, וחלק מהקשרים הכימיים עשויים להישבר. השיחזור שנעשה במכון ויצמן, הבנוי משורה של תמורות מתמטיות, מגלה את הרצף המדויק של האירועים שהתחוללו במולקולת ליתיום הבנויה משני אטומים, החל מהזמן שהיא מתעוררת ועד שהיא מתפרקת. כעת מתכננים המדענים לבצע שיחזור דומה עם מולקולות גדולות יותר, הבנויות משלושה אטומים ויותר.
 
שיחזורים מסוג זה מספקים מידע חיוני על השינויים שגורם האור במבנה המולקולה. מידע כזה יכול להצביע על הדרך לשינוי הקשרים האלה לפי הצורך. למשל, אם נדע אילו קשרים נחלשים או נשברים כתוצאה מהתעוררות, אפשר יהיה להפוך את תהליך השבירה ליעיל ובררני יותר באמצעות הבזקי לייזר. התובנות החדשות שהושגו במחקר זה עשויות לקדם גם את חקר החומר באטמוספירה ובסטרטוספירה, בהן נמצאות מולקולות מעוררות רבות כתוצאה מחשיפה לאור השמש.
 

זהירות, מלכודת

יעילות היא אחד המכשולים המרכזיים בפני בקרת תגובות כימיות באמצעות לייזר. אם נניח שהבקרה היא ביעילות של 50% בלבד - כלומר, רק חצי מהתוצר של התגובה הוא התוצר המבוקש - השימוש בשיטה יהיה מוגבל. המטרה היא להגיע ליעילות אופטימלית, הקרובה ככל האפשר ל-100%.
 
עד עכשיו סברו מדענים, שיעילות גבוהה כזו היא רק עניין של התמדה: אם נמשיך לשפר את הדיוק של בקרת הלייזר בשיטה מחזורית (איטרטיבית), נגיע בסופו של דבר לרמה אופטימלית של יעילות. אך כפי שפורסם ב-Physical Review Letters, פרופ' דויד טנור ושותפו למחקר, ד"ר אלכסנדר פכן, הראו באחרונה שלא כך הדבר. מתברר, שבמקרים מסוימים מגיע תהליך השיפור למבוי סתום: היעילות גדלה במשך זמן מה, אך היא נעצרת ברמה נמוכה בהרבה מ-100%. משמעות הדבר היא, שבמקרים כאלה מובילה ההתקדמות הראשונית ל"מלכודת": אי-אפשר להמשיך לשפר את היעילות, ואין ברירה אלא לעזוב את התהליך ולהתחיל את הכל מחדש מנקודת פתיחה אחרת.
 
הבשורות הרעות הן, שהמלכודות שהתגלו באחרונה עלולות להקשות על ההתקרבות לאופטימליות. הבשורות הטובות הן, שמודעות למלכודות יכולה לעזור למדענים להתחמק מהן, למשל על-ידי החמרת הקריטריונים לפרמטרים ההתחלתיים של התהליך המחזורי.
 

יהדות חופשית

פרופ' דוד טנור. בשם היעילות פרופ' דויד טנור הוא אחד מהמייסדים והמובילים של פרויקט התחדשות יהודית ברחובות. הפרויקט מספק מסגרת לאנשים המעוניינים ביהדות אך לא רוצים לעבור לשם כך דרך בית-כנסת, למי שמחפשים דרך אינטלקטואלית לגלות את היהדות ואת החוכמה של המסורת וחז"ל.
 
הפרויקט פועל כבר שש שנים, והוא מציע פעילויות שונות, החל מלימוד המקורות בחברותא, ועד כנסי "יום כיפור לכולם" עם מחזורים מיוחדים והסברים, שבהם משתתפים כ-400 מתושבי האיזור. הפעילויות, שכוללות גם לימוד בליל שבועות, בתשעה באב, ועוד, מתבצעות במקום נייטרלי, ברוח פתוחה ופלורליסטית. הפרויקט הוביל לפני שנתיים להקמת קהילת "פסיפס", קבוצה של דתיים ושאינם דתיים, אשר מחפשים זיקה עמוקה יותר לשורשיהם היהודיים.
 
 
פרופ' דוד טנור. בשם היעילות
חלל ופיסיקה
עברית