צמחים וחקלאות

בשורה העליונה, מימין: ד"ר אווה הייניג, ד"ר שמואל בוקובזה, פבלו קרדנס וד"ר סרגיי מליצקי. בשורה התחתונה, מימין: פרופ' אסף אהרוני, ד"ר אילנה רוגצ'ב, ד"ר מקסים איטקין וד"ר אורן צפדיה

ירוק רעל

04.08.2013

צמחים וחקלאות

מדעני מכון ויצמן למדע גילו כיצד נוצרים חומרים רעילים בתפוחי אדמה

מדעני מכון ויצמן למדע גילו כיצד נוצרים חומרים רעילים בתפוחי אדמה

31.07.2013

צמחים וחקלאות

מקרי מוות של בני אדם כתוצאה מאכילת תפוחי אדמה ירוקים הם אמנם נדירים למדי, אך הרעלות כאלה גורמות תכופות למחלות ולתמותה בחיות משק. הסימפטומים כוללים...

כשאהיה גדול

כשאהיה גדול

29.05.2013

צמחים וחקלאות

ספרים: ההיסטוריה של חקר מדעי הצמח במכון

ספרים: ההיסטוריה של חקר מדעי הצמח במכון

05.12.2012

צמחים וחקלאות

חקר הצמחים במכון ויצמן למדע ידע בראשיתו תהפוכות דרמטיות למדי. כך עולה משמו של הפרק, "להיות או לא להיות", בספרו החדש של פרופ' עזרא גלון.

פרופ' גד גלילי. אור ירוק

במעבר חד

23.08.2012

צמחים וחקלאות

צמחים שאוכלים את עצמם הם לפעמים חדשות טובות

פרופ' אסף אהרוני ושירה מינץ-אורון. קו פיקדילי

על המפה

28.05.2012

צמחים וחקלאות

כדי לייעל את תהליך הפיתוח של זנים חדשים, מדענים ישתמשו במודלים המתארים את חילוף החומרים בצמח, אשר מזכירים את מפת הרכבת התחתית הלונדונית.

ד"ר אסף אהרוני. טעם וארומה

שדות תות לנצח

01.03.2011

צמחים וחקלאות

מדעני המכון לקחו חלק בפרויקט מיפוי הגנום של תות הבר, ותרמו למחקר את המיפוי והזיהוי של גנים ומשפחות גנים אשר אחראים ליצירת חומרי הטעם והריח של התות.

מימין: ד"ר תום רוברטס, ד"ר עפרה בודאי-חדריאן, פרופ' רוברט פלור, ד"ר נרדי למפל, וד"ר אולגה דוידוב. צמיחה

הורסים ובונים

01.03.2011

צמחים וחקלאות

זינוקים במחירי העגבניות המתרחשים מעת לעת - בעקבות גלי חום, או מסיבות אחרות - מזכירים לתושבי הארץ עד כמה לא בטוחים מקורות המזון שלנו: כל שינוי אקלימי...

מדעני מכון ויצמן למדע, בשיתוף עם צוותי מדענים ממדינות רבות, פיענחו את הגנום המלא של תות הבר

מדעני מכון ויצמן למדע, בשיתוף עם צוותי מדענים ממדינות רבות, פיענחו את הגנום המלא של תות הבר

27.12.2010

צמחים וחקלאות

מאמץ משותף של מדענים רבים ממוסדות מחקר ברחבי העולם, ובהם ד"ר אסף אהרוני וד"ר אביטל אדטו ממכון ויצמן למדע, הוביל לקביעת הרצף הגנטי המלא...

אצה חד-תאית Emiliania Huxleyi, מסוג "קוקוליתופור" (מימין למעלה, תצלום מיקרוסקופ אלקטרונים סורק באדיבות סטיב גשמייסנר), יוצרת מרבד פריחה לחופי סקנדינביה. תצלום מלוויין MODIS של נאס"א, באדיבות ז'אק דקלואטר

פריחת האוקיינוסים

01.09.2010

צמחים וחקלאות

מדעני המכון חוקרים את האקולוגיה, הגנומיקה והביולוגיה המולקולרית של אצות חד תאיות, במטרה להבין, בין היתר, את הגורמים להופעת מרבדי אצות פורחות...

עמודים

חדשות המדע

ראה הכל >

החלבון לובש פראדה

מדוע במבט מהחלל נראים שני חצאי כדור-הארץ בהירים באותה המידה?

נינוחים מלידה

השיטה שפיתחו מדעני מכון ויצמן למדע מאפשרת לחבר בין מקטעי חלבון מודולריים (החלקים המוארים) ולייצר מהם אנזימים פעילים ביעילות חסרת תקדים

קפיצת מדרגה בהנדסת חלבונים

הודעות לעיתונות

ראה הכל >

מדוע במבט מהחלל נראים שני חצאי כדור-הארץ בהירים באותה המידה?

קפיצת מדרגה בהנדסת חלבונים

להרחיב את גבולות האפשר

פודקאסטים

ראה הכל >