עיתונאיות ועיתונאים, הירשמו כאן להודעות לעיתונות שלנו
בשער: תאי מיקרוגליאה (בירוק), שמקורם במערכת החיסון, השוכנים במוח, נאספים סביב גוף תאי עצב (בכחול) בתגובה לנזק שהתרחש באקסון תא העצב. התמונה צולמה על ידי ד"ר סטפן יונג מהמחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן למדע, שפיתח מודל בעכבר בו התאפשרה לראשונה צפייה בתאי מיקרוגליאה בגוף החי.
בשער: פרופ' ניר דוידזון ותלמיד המחקר רמי פוגץ' אכסנו לראשונה קרן אור בעלת מבנה ייחודי בתא המכיל אטומי רובידיום. למעלה משמאל נראית הקרן, בעלת צורה טבעתית ומופע המשלים סיבוב שלם סביב המרכז, לפני הכניסה לתא. מימין נראית הקרן ביציאה. בעוד הקרן העליונה שומרת על צורתה הטבעתית הודות לפילוג המופע הייחודי שלה, המגן עליה מפני התנועה האקראית של האטומים בתא, קרן הביקורת בעלת המופע השטוח (למטה) מאבדת את צורתה. המחקר, בשיתוף פרופסור עמירם רון, משה שוקר ועופר פירסנטברג מהטכניון, התפרסם בכתב העת Physical review letters.
בשער: תמונה פלואורסנטית של הפרסקו של מיכלאנג'לו "בריאת האדם", על גבי שבב ביולוגי. ד"ר רועי בר-זיו, ותלמיד המחקר אמנון בוקסבוים, מהמחלקה לחומרים ופני שטח, פיתחו שיטה המאפשרת צריבת מולקולות די-אן-אי על שבב המשתמש כ"בית חרושת לחלבונים". השיטה מבוססת על "סרט צילום" מיוחד, המאפשר לקשור את קצותיהם של גדילי הדי-אן-אי למשטח בצפיפות משתנה בהתאם לעוצמת החשיפה לאור אולטרה סגול. מולקולות הדי-אן-אי הקשורות למשטח נושאות סמן פלואורסנטי המאפשר לראותן כך שאזורים בהירים בתמונה מתאימים לצפיפות גבוהה של מולקולות, ואילו אזורים דלילים נראים כהים.
בשער: מודל תיאורטי שלפיו התפתחות גושי החומר הגדולים ביקום הייתה מלווה בפליטה של קרינת גאמה ורדיו. מפתחי התיאוריה, פרופ' אלי וקסמן ותלמיד המחקר דאז, ד"ר אורי קשת ממכון ויצמן למדע, יחד עם פרופ' אבי לייב מהרווארד, טענו כי שיירים של קרינה זו עדיין קיימים, וכי מדידתם תאפשר זיהוי ומיפוי של תהליך היווצרות גושי החומר הגדולים ביקום. קרינה כזאת אכן התגלתה באחרונה מסביב לצביר גלקסיות מסוים. מאפייני הקרינה שהתגלתה תואמים את חישוביהם התיאורטיים של פרופ' וקסמן וד"ר קשת.
בשער: חיפוש ממוחשב של עצמים זהים באמצעות חלוקה למקטעים. למחשב הוצגו שלושה זוגות משקפיים (במלבן העליון, במסגרות תכלת, סגול וכתום), שאותן חילקו למקטעים. על-פי תכונות שונות (מתחת לכל זוג משקפיים, על רקע כחול) לאחר מכן סרק המחשב מאגר נתונים גדול, וחיפש זוגות זהים לאלו שהוצגו לו. תוצאות החיפוש מוצגות במסגרת בצבעים תואמים. השיטה, שפותחה על ידי תלמיד המחקר איתן שרון בהנחייתם של פרופ' רונן בצרי ופרופ' אחי ברנדט, מהמחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית במכון ויצמן למדע, ובשיתוף עם ד"ר מרב גלון וד"ר דליה שרון מאותה מחלקה, תוארה לאחרונה בכתב העת המדעי Nature.
בשער: פונקציית מבנה של משטח מקומט שנוצר כתוצאה משבירה של חומר איזוטרופי. הצבעים השונים מסמלים הפרשי גובה ממוצעים במרחק ובזויות מוגדרים. העובדה שקווי גובה אלה אינם עגולים מעידה, כי המשטח נוצר כתוצאה של קו השבר בכיוון מסוים. המיפוי נוצר באמצעות מודל מתמטי לניתוח תכונות של קווי שבר, שפיתחו תלמידי המחקר ערן בוכבינדר ושני סלע, ופורפ' איתמר פרוקצ'יה מהמחלקה לפיסיקה כימית במכון ויצמן למדע.
