עיתונאיות ועיתונאים, הירשמו כאן להודעות לעיתונות שלנו
בשער: המבנה של מגוון רשתות מורכבות מתחומי הביולוגיה, ההנדסה והחברה נותח, במטרה לזהות ולחקור את אבני הבניין המרכיבות אותן. פותחה שיטה לזיהוי "טביעת האצבע" של הרשת באמצעות מוטיבים רישתיים, אשר חשפו "משפחות-על" מפתיעות של רשתות שונות החולקות תבניות משותפות. לדוגמה, מערכת העברת אותות בתאים של יונקים, תאי עצב המהווים את המוח של תולעת, ורשת הגנים האחראים להתפתחותו של זבוב הפירות שייכים כולם ל"משפחת על" אחת. התמונה מציגה את מקדם המתאם של מרכיבי הרשת. ריבועים כהים אדומים מעידים על צבר רשתות השייכות לאותה משפחה. המחקר נעשה על-ידי ד"ר חן מילוא, ד"ר שלו איצקוביץ, וד"ר נדב קשטן במעבדתו של פרופ' אורי אלון.
בשער: ד"ר אסף אהרוני וחברי קבוצתו מהמחלקה למדעי הצמח חוקרים את מנגנוני הבקרה על ייצור הקרטנואידים – חומרים נוגדי חימצון המקנים לפרי העגבנייה את צבעו האדום. במחקר משותף עם קבוצתו של פרופ' אבי לוי התגלה שצבר חלבונים – הידוע כשותף בתהליך הפוטוסינתזה בחלקי הצמח הירוקים – ממלא תפקיד נוסף וחיוני בייצור הקרטנואידים בפרי. בפירות בהם נפגע אחד הגנים המרכיבים את הצבר (במידה רבה משמאל, ובמידה מתונה במרכז) נוצרה כמות קטנה יותר של הקרטנואידים, וחלקם היחסי של הקרטנואידים מסוג בטא-קרוטן גדל בהשוואה לחלקו של הליקופן – לכן צבעם צהבהב יותר מזה של הזן המקורי (מימין)
בשער: ציור מיקרוסקופ של שלוחות תאי עצב (אקסונים) של מערכת העצבים ההיקפית, אשר נמתחים מתוך צבר של תאי עצב ראשוניים ותאים תומכים (גנגליון סנסורי) האקסונים מעבירים מידע תחושתי אל מערכת העצבים המרכזית – המוח ועמוד השדרה, תאי העצב גודלו בצלחת, ונצבעו באמצעות סמן מיוחד לתאי עצב, במעבדתו של ד"ר אברהם ירון, במחלקה לכימיה ביולוגית.
בשער: הגן הקרוי even skipped ממלא תפקיד חשוב בתהליך החלוקה למקטעים של עוברי זבוב הפירות. התצלום מראה את מיקומו של החלבון המיוצר על-פי המידע המקודד בגן, בגרעין תא עובר בן שעתיים וחצי. החלבון מפעיל גנים מסוימים אשר אחראים ליצירת תבנית המקטעים המדויקת של העובר. צולם על ידי לתמיד המחקר בועז גילדור במעבדתו של פרופסור בן ציון שילה, מהמחלקה לגנטיקה מולקולארית.
בשער: מפת צופן מולקולארי שנוצרת ומעוצבת בךלץ האבולוציה. כל קודקוד ברשת המשושים מייצג מילה מולקולארית, ואילו הצבע של הקודקוד מייצג את משמעותה הכימית. קווי הגבול בין "איי המשמעויות" השונים מתארים את מבנה "השפה" שמילותיה הן המולקולות. טיבה של השפה עשוי לחרוץ את גורל האורגניזם במאבקו לשרוד. לקוח מעבודת מחקר של ד"ר צבי טלוסקי מהמחלקה לפיסיקה של מערכות מורכבות במכון ויצמן למדע שפורסמה בכתב העת המדעי PNAS
בשער: עבודה של אורי קלוס, בן 14. העבודה הוצגה בתערוכת ציורי הילדים "צייר לי מדען" שהתקיימה באחרונה במכון, בשיתוף עם האיחוד האירופי ומשרד המדע. גיליון זה של עיתון "המכון" הנושא את המספר 50, מלווה בציורים שהוצגו בתערוכה.
