עיתונאיות ועיתונאים, הירשמו כאן להודעות לעיתונות שלנו
בשער: תמונת מיקרוסקופ ממעבדתו של פרופ' איגור לובומירסקי מהמחלקה לחומרים ופני שטח שבפקולטה לכימיה, המראה סרט מקומט דמוי תולעת של בריום-טיטנאט (BaTiO3). צורת הקימוט (buckling) נקבעת על-ידי ארגון עצמי ספונטני של ננו-חלקיקים בסרט הרב-גבישי. החלקיקים מתארגנים במספר רמות סידור בעלות היררכיה מורכבת.
בשער: הפרדה (סגמנטציה) של עצמים בתמונה, שבוצעה באמצעות אלגוריתם שפיתחו פרופ' מיכל אירני וחברי קבוצתה שי בגון ואורן בוימן, מהמחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית במכון ויצמן למדע.
בעקבות סימון נקודה בתוך העצם (מסומן בירוק) בוחר האלגוריתם באופן אוטומטי את האיזור הגדול ביותר מסביב לנקודה אשר דומה לו – עצמו יותר משהו דומה לרקע (מסומן באדום) האלגוריתם מבוסס על העיקרון ש"סגמנט טוב" הוא סגמנט אשר קל להרכיב אותו (כמו פאזל) מחתיכות של עצמו, אך קשה להרכיב אותו מחתיכות הלקוחות מיתר התמונה. בשתי התמונות התחתונות נראים העצם והרקע כשהם מופרדים זה מזה.
בשער: התרשים מתאר תוואי של הילוך מקרי פשוט, לאחר שמילא חצי מהצלעות בסריג הריבועי המוצג. צלעות בהן ביקר פעם אחת בלבד צבועות בכחול, ואלה שבהן ביקר יותר מפעם אחת צבועות בכתום. פרופ' איתי בנימיני מהמחלקה למתמטיקה של מכון ויצמן למדי חוקר את התכונות הגיאומטריות הסטטיסטיות של תת-קבוצה מקרית של צלעות הסריג הדו-ממדי בהן מבקר הילוך מקרי פשוט זה.
בשער: תבניות המציגות יחסי גומלין בין גנים. התבנית מאפשרת לזהות צבירים של גנים (מוקפים במסגרת צהובה) אשר מהם מיוצרים חלבונים הפועלים כרשת. באמצעות שילוב של נתונים אלה עם מידע נוסף יוצרת ד"ר מאיה שולדינר, מהמחלקה לגנטיקה מולקולארית מודלים מורכבים, המתארים את הדינמיקה של התא ומאפשרים לחזות את תפקידיהם של גנים לא מוכרים.
בשער: הריבוזום, בית החרושת-לחלבונים של התא. פענוח המבנה שלו ועקרונות פעולתו, זיכו את פרופ' עדה יונת מהמחלקה לביולוגיה מבנית במכון ויצמן למדע בפרס נובל בכימיה לשנת 2009.
בשער: דימות שבוצע באמצעות מיקרוסקופ דו-פוטוני, של מערכת העיכול בעכבר חי: התאים הדנדריטיים של מערכת החיסון (בצהוב) מתרכזים מתחת לשכבת תאי האפיתל (באדום) המדפנים את הבלוטות במעי האטום.
