חדשות המדע

מדעני מכון ויצמן גילו את הגן האחראי להיווצרות עגבניה ורודה, החביבה במיוחד על הסינים

מדעני מכון ויצמן גילו את הגן האחראי להיווצרות עגבניה ורודה, החביבה במיוחד על הסינים

14.01.2010

צמחים וחקלאות

הגן האחראי להיווצרותה של עגבניה ורודה ומתוקה יחסית, החביבה במיוחד על בני המזרח הרחוק, נחשף באחרונה במעבדתו של ד"ר אסף אהרוני,. מחקריו של ד"ר אהרוני וחברי קבוצתו מתמקדים בשכבת ההגנה...

מינוי סגן נשיא למינהל ולכספים במכון ויצמן למדע

מינוי סגן נשיא למינהל ולכספים במכון ויצמן למדע

30.12.2009

מתן תאים חיסוניים עשוי לזרז את החלמתם של חולים שעוברים השתלת לשד עצם מתורם לא תואם

מתן תאים חיסוניים עשוי לזרז את החלמתם של חולים שעוברים השתלת לשד עצם מתורם לא תואם

06.12.2009

מחלות, תרופות וטיפולים

מדעני מכון ויצמן למדע צפו לראשונה בסופרנובה של כוכב ענק

מדעני מכון ויצמן למדע צפו לראשונה בסופרנובה של כוכב ענק

02.12.2009

אסטרופיסיקה

מה מתרחש כאשר כוכב ענק – גדול פי כמה מאות מהשמש שלנו – מתפוצץ? תיאוריה בעניין הזה פותחה לפני שנים, אבל התצפית הראשונה בהתפוצצות כזאת בוצעה רק לאחרונה, על-ידי צוות של מדענים...

עדה יונת זוכת פרס נובל לכימיה לשנת 2009

פרס נובל בכימיה לשנת 2009 לפרופ' עדה יונת

01.12.2009

פרס נובל לכימיה לשנת 2009 הוענק ב-10 בדצמבר לפרופ' עדה יונת ממכון ויצמן למדע. פרופ' יונת היא האישה הרביעית שזוכה בפרס נובל בכימיה, והאישה הראשונה שזוכה בו ב-45 השנים האחרונות.

מדע ואמנות. פרופ' יחיעם פריאור עם שחקני התיאטרון השחור

מבט לעתיד

01.12.2009

חברי המועצה הבין-לאומית של המכון, מדעני המכון ועובדיו ציינו מלאת 60 שנה לייסוד מכון ויצמן למדע.

יושבים מימין: הילדה לואיס, פרופ' מיכאל פישר וגיה אלמגור עומדים מימין: סטף ורטהיימר, סולו דואק, דויד גרוסמן, אברהם בן נפתלי

הוכתרו בתואר דוקטור לשם כבוד

01.12.2009

שמונה מידידי המכון הוכתרו בתואר דוקטור לשם כבוד, במסגרת המפגש השנתי של המועצה הבין-לאומית של המכון.

תאים דנדריטיים (מסומנים בירוק פלורוסנטי) בתוך מעי עכבר.

כמו לוליין על חבל

01.12.2009

מחלות, תרופות וטיפולים, אימונולוגיה

מדעני המכון הצליחו לשפוך אור על התפקיד החשוב שממלאים שני סוגים של תאים דנדריטיים המצויים במעי, ועל האופן בו הם פועלים ביחד כדי לשמור על האיזון בין סבילות חיסונית לבין התפרצות דלקת במעי.

פרופ' סטיב ויינר (יושב שני משמאל) וד"ר אליזבטה בוארטו (עומדת רביעית משמאל) עם צוות המחקר הבין-לאומי

כחרס הנשבר

01.12.2009

ארכיאולוגיה מדעית

מדעני המכון הצליחו לקבוע בוודאות את גילו של כלי החרס העתיק ביותר שתוארך עד כה - כ-18,000 שנים. מהמחקר עולה כי השימוש המוקדם ביותר בכלי חרס נעשה באזור חונין שבדרום סין.

מימין: רם ישק, ד"ר עמוס תנאי וגלעד לנדן. נקודות חמות

מרחיבים את בנק המטרות

01.12.2009

ביולוגיה חישובית

מדעני המכון מפתחים שיטות מתמטיות המאפשרות לעבד כמויות גדולות של מידע גנטי, ולזהות רצפים גנטיים החשודים כמעורבים בסרטן.

עמודים

הודעות לעיתונות

ראה הכל >

בדיקת הדם שתזהה סיכון ללוקמיה – ועשויה להחליף שאיבת מח עצם

"מדע יכול לשנות חיים, לחולל מהפכות, ואולי אפילו לתקן את העולם"

המנגנון שעוזר למזון להחליק בגרון

פודקאסטים

ראה הכל >