חדר עיתונות
En
מסע הקסם המדעי
מדע ותרבות בשפה ידידותית
חיפוש
echo t('Click') ?>
X
תפריט
דף הבית
תחומי מחקר
אבן דרך
אירועים ואנשים
בקמפוס
מגזין המכון
מתמטיקה ומדעי המחשב
חלל ופיסיקה
כימיה
מדעי החיים
מדעי הסביבה
ארכיאולוגיה מדעית
הוראת המדעים
יישומים טכנולוגיים
הקמפוס
האתר
לעיתונאים
שירותי RSS
הירשמו לניוזלטר החודשי/להודעות לעיתונות
En
דלג לראשי
דלג לחיפוש
דלג לתוכן העמוד
דלג לצור קשר
דלג למפת האתר
דלג להצהרת נגישות
הודעות לעיתונות
הודעות אחרונות לעיתונות
הרשמה להודעות לעיתונות
RSS
חדשות המדע
חדשות אחרונות
הרשמה לניוזלטר החודשי שלנו
תחומי מחקר
מתמטיקה ומדעי המחשב
חלל ופיסיקה
כימיה
מדעי החיים
מדעי הסביבה
תחומי מחקר נוספים
ארכיאולוגיה מדעית
הוראת המדעים
יישומים טכנולוגיים
אירועים ואנשים
פרסים ומינויים
אנשים
אמנות ותרבות
אבן דרך
אירועים
בקמפוס
מדע על הבר
לכל האירועים והאנשים
פודקאסטים
חזית המדע
אמנות ומדע
כל הפודקאסטים
ערוצים
היופי במדע
סרטונים והרצאות
ננו-קומיקס
ברחבי הקמפוס
כל הערוצים
הוצאה לאור
מגזין המכון
אמנות בקמפוס
שירת המדע
פרסומים מיוחדים
בניינים בקמפוס
מאורן ועד תמר
לכל הפרסומים
אודותינו
על מכון ויצמן למדע
עובדות ומספרים
ד"ר חיים ויצמן
סיורים וביקורים
עקבו אחרינו
עיתונאיות ועיתונאים,
הירשמו כאן להודעות לעיתונות שלנו
הירשמו לניוזלטר החודשי שלנו:
שם פרטי
שם משפחה
אימייל
*
הסכם
*
קראתי ואני מסכימ/ה ל
תנאי השימוש
ול
מדיניות הפרטיות
הינך נמצא כאן
דף הבית
>
חדשות
> חדר עיתונות
הודעות לעיתונות
חיפוש
בחר נושא
מתמטיקה ומדעי המחשב
חלל ופיסיקה
כימיה
מדעי החיים
מדעי הסביבה
יישומים טכנולוגיים
- כל אחד מ -
עברית
ערבית
פרופ' יורם גרונר ממכון ויצמן למדע יקבל ביום חמישי את פרס רוטשילד במדעי החיים
14.04.2010
פרס רוטשילד במדעי החיים יוענק ביום חמישי השבוע לפרופ' יורם גרונר ממכון ויצמן למדע, על מחקריו המקוריים ותגליותיו פורצות הדרך בביולוגיה המולקולרית של תסמונת דאון, שהצביעו על קשר ישיר בין עודף גנים מכרומוזום 21 והופעת תסמינים קליניים של המחלה, והוכיחו את תיאורית מינון גני עודף כגורם להתפתחות תסמונת דאון. הפרס בהנדסה יוענק לפרופ' אברהם למפל, מהטכניון. הפרס בחקלאות לפרופ' שלום אפלבום מהאוניברסיטה העברית, הפרס במדעי החברה לפרופ' אריאל רובינשטיין מאוניברסיטת תל-אביב, והפרס במתמטיקה לפרופ' דוד קשדן, מהאוניברסיטה העברית.
מדעני מכון ויצמן למדע, ביחד עם צוות חוקרים בין-לאומי, פיענחו את הגנום של "פרושי דרווין"
06.04.2010
אבולוציה
ל"פרושים של דרווין" (שהם, למעשה, קבוצה של 14 מיני גיבתונים שמקורם באיי הגלפגוס ובאי קוקוס) שמור מקום של כבוד בהיסטוריה של המדע, כמי ששימשו השראה לפיתוח רעיון האבולוציה באמצעות ברירה טבעית. כיום, יותר
יערות עשויים לתרום גם להתחממות, ולא רק לקירור האקלים
21.01.2010
סביבה
הנוסחה שלמדנו בשנים האחרונות: "יערות סופגים פחמן דו-חמצני ('גז חממה') מהאטמוספירה ובכך הם מתפקדים כ'מקררים' ומאטים את התחממות כדור-הארץ", אינה כה חד-משמעית, בסופו של דבר. מתברר שיערות מסוגלים לקלוט חום באופן ישיר ולאחסן אותו. התופעה הזאת עשויה לקזז חלק ניכר מההשפעה המקררת של בליעת הפחמן הדו-חמצני. בשורה התחתונה, יש לבדוק את המאזן בין שתי
מדעני מכון ויצמן גילו את הגן האחראי להיווצרות עגבניה ורודה, החביבה במיוחד על הסינים
14.01.2010
צמחים וחקלאות
הגן האחראי להיווצרותה של עגבניה ורודה ומתוקה יחסית, החביבה במיוחד על בני המזרח הרחוק, נחשף באחרונה במעבדתו של ד"ר אסף אהרוני,. מחקריו של ד"ר אהרוני וחברי קבוצתו מתמקדים בשכבת ההגנה הדקיקה אשר עוטפת את הצמח, הקרויה קוטיקולה,
אני רואה, משמע אני מודע
14.01.2010
מוח והתנהגות
מדעני המכון גילו תבנית של פעילות חשמלית עצבית, המתחוללת באיזורים הגבוהים של עיבוד מידע ראייתי, ומתקיימת רק כאשר האדם מודע לכך שהוא רואה.
כיצד משפיעים הגידים על עיצוב העצמות במהלך ההתפתחות העוברית
14.01.2010
מחלות, תרופות וטיפולים
בבסיס המכונה המורכבת הקרויה "גוף האדם" מצויים עצמות, שרירים וגידים, אשר פועלים בתיאום מושלם כדי לספק לגוף שיווי משקל, יציבה ויכולת תנועה. כעת מתברר כי שיתוף הפעולה הזה בין מרכיביו הבסיסיים של הגוף מתחיל בשלב מוקדם הרבה יותר מהצפוי. מחקר של מדעני מכון ויצמן למדע, שהתפרסם באחרונה בכתב העת Developmental Cell , מתאר לראשונה יחסי גומלין בין הגידים והעצמות, אשר אחראים להיווצרות מבנים מסוימים החיוניים לבניית מערכת שלד חזקה - כבר במהלך ההתפתחות העוברית.
מינוי סגן נשיא למינהל ולכספים במכון ויצמן למדע
30.12.2009
מכון ויצמן למדע מודיע על מינויו של ד"ר יצחק (צחי) שריב, לסגן נשיא המכון למינהל ולכספים. ד"ר שריב מחליף את גד קובר, שמילא את התפקיד הזה בשש השנים האחרונות. המינוי ייכנס לתוקף בראשון בינואר 2010. ד"ר שריב, יליד ישראל, הוא בעל תואר ראשון בפיסיקה ובמדעי המחשב מאוניברסיטת תל-אביב, תואר שני ושלישי בפיסיקה ממכון ויצמן למדע, ותואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת תל-אביב.
מתן תאים חיסוניים עשוי לזרז את החלמתם של חולים שעוברים השתלת לשד עצם מתורם לא תואם
06.12.2009
מחלות, תרופות וטיפולים
מדעני מכון ויצמן למדע עוסקים זה כעשור בפיתוח שיטה חלוצית להשתלת לשד עצם מתורם לא תואם, לטיפול בחולי סרטן. עם זאת, ההשתלה מחלישה את המערכת החיסונית של החולה, ומחייבת תקופת התאוששות ממושכת אשר במהלכה החולה חשוף לזיהומים ולמחלות. כעת פיתחו מדענים מאוניברסיטת פרוג'יה באיטליה, וממכון ויצמן למדע, שיטה המאפשרת לקצר במידה ניכרת את תקופת ההתאוששות, ולהשיב למערכת החיסונית את פעילותה התקינה. השיטה שפיתחו וממצאי ניסוי קליני שערכו בחולים הוצגו באחרונה בכנס השנתי של החברה האמריקאית להמטולוגיה, שהתקיים בניו אורלינס, ארה"ב.
מדעני מכון ויצמן למדע צפו לראשונה בסופרנובה של כוכב ענק
02.12.2009
אסטרופיסיקה
מה מתרחש כאשר כוכב ענק – גדול פי כמה מאות מהשמש שלנו – מתפוצץ? תיאוריה בעניין הזה פותחה לפני שנים, אבל התצפית הראשונה בהתפוצצות כזאת בוצעה רק לאחרונה, על-ידי צוות של מדענים מישראל, גרמניה,
נשיא המדינה, שמעון פרס, יוכתר היום בתואר דוקטור לשם כבוד מטעם מכון ויצמן למדע
08.11.2009
נשיא המדינה, שמעון פרס, יוכתר היום בתואר דוקטור לשם כבוד מטעם מכון ויצמן למדע. הטקס יתקיים היום בשעה 16:30 ברחבת בית ויצמן, במכון ויצמן למדע ברחובות מחר יוכתרו בתואר השחקנית גילה אלמגור, הסופר דוד גרוסמן, התעשיין סטף ורטהיימר, חתן פרס נובל בפיסיקה מיכאל פישר, עו"ד אברהם בן-נפתלי, וידידי המכון סולו דואק והילדה לואיס. הטקס יתקיים מחר בשעה 18:00 באולם ויקס, במכון ויצמן למדע ברחובות גילה אלמגור
עמודים
« לעמוד הראשון
‹ לעמוד הקודם
…
44
45
46
47
48
49
50
51
52
…
לעמוד הבא ›
לעמוד האחרון »
עיתונאיות ועיתונאים,
הירשמו כאן להודעות לעיתונות שלנו
פודקאסטים
ראה הכל >
הנקראים ביותר
מדענים ממכון ויצמן למדע וממכון ריקן ביפן מבססים שיתוף פעולה בחקר המוח
בימים אלה (רביעי וחמישי) מתקיים במכון ויצמן למדע כנס ישראלי-יפני בחקר המוח. קבוצה של מדענים מובילים מהמכון לחקר המוח של מכון ריקן ביפן, דנו, יחד עם חוקרי מוח ממכון ויצמן למדע, בהתפתחויות עכשוויות...
יישומים בדרך
שיטה מתקדמת לאיבחון קיבלה "אור ירוק" מה-FDA.
קללת הממדיות, ברכת הממוצעים
האם אפשר למצוא עקרונות שיעזרו לנו להתגבר על ריבוי האפשרויות במערכות בעלות ממד גבוה?
Accessibility Toolbar
❌
+
הגדלת טקסט
-
הקטנת טקסט
מונוכרום
ניגודיות צבעים
סימון לינקים
איתחול
הצהרת נגישות