הודעות לעיתונות

נבחרו הזוכים בתחרות לעידוד היצירה בין מדענים

נבחרו הזוכים בתחרות לעידוד היצירה בין מדענים

29.09.2009

מכון ויצמן למדע ועמותת "שירת חייו" לזכר עפר לידר, מודיעים על תוצאות התחרות לעידוד היצירה הספרותית בין אנשי מדע, שמתקיימת השנה בפעם החמישית. פרופ' עפר לידר היה מדען במחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן למדע, משורר ומבקר שירה, שהלך לעולמו בגיל 49 בשנת 2004. פועלו, המלכד מדע ורוח, מהווה השראה למפעל עידוד היצירה בין אנשי מדע.

תוכנית מכון ויצמן לקידום נשים במדע

תוכנית מכון ויצמן לקידום נשים במדע

14.09.2009

11 מדעניות צעירות, ממספר אוניברסיטאות ומוסדות מחקר, זכו במענקים שיעודדו אותן להמשיך בקריירה מדעית

נסיגה ספונטנית של גידולי מוח מסוימים בילדים קשורה בפעילות משולבת של שני חלבונים

נסיגה ספונטנית של גידולי מוח מסוימים בילדים קשורה בפעילות משולבת של שני חלבונים

10.09.2009

מחלות, תרופות וטיפולים

גידולים סרטניים מסוימים, מהם סובלים ילדים, נעלמים לעיתים מעצמם. תופעה משמחת זו הייתה, עד כה, נטולת הסבר. כעת סבורים פרופ' מיכאל פיינזילבר וחברי קבוצת המחקר שהוא עומד בראשה, מהמחלקה לכימיה ביולוגית במכון ויצמן למדע, כי מצאו חלק מההסבר לתעלומה. הבנה טובה יותר של התהליך הזה עשויה לסייע, בעתיד, בפיתוח טיפולים בולמי סרטן. ממצאי המחקר מתפרסמים היום בכתב-העת המדעי Neuron.

סדרת קומיקס חדשה מבית היוצר של מכון ויצמן למדע מגישה: עלילות מדעיות עם חיוך

סדרת קומיקס חדשה מבית היוצר של מכון ויצמן למדע מגישה: עלילות מדעיות עם חיוך

01.09.2009

האם יש בשום מרכיבים שיכולים לשמש בטיפולים רפואיים מתקדמים? (כן) האם נפט שנספג בחול הוא משאב אבוד? (לא) האם ננו-צינורות יאפשרו לבנות מעלית מכדור-הארץ לתחנת חלל? (אולי)

מדעני מכון ויצמן פיתחו מחשבים ננו-ביולוגיים ש

מדעני מכון ויצמן פיתחו מחשבים ננו-ביולוגיים ש"חושבים בהיגיון"

03.08.2009

מתמטיקה ומדעי המחשב

מחשבים ננו-ביולוגיים מצויים כיום רק במעבדות מחקר מתקדמות, הרחק מעולמם של משתמשים רגילים. ובכל זאת, תלמידי המחקר תום רן, שי קפלן ופרופ' אהוד שפירא מהמחלקה לכימיה ביולוגית ומהמחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית במכון ויצמן למדע, מצאו דרך לעשות את מערכות החישוב המיקרוסקופיות האלה, "ידידותיות למשתמש", ובה בעת לבצע חישובים מורכבים יחסית, ולענות נכונה על שאלות מסובכות.

חיידקים מסוגלים לזהות שינויים עתידיים ולהתכונן אליהם

חיידקים מסוגלים לזהות שינויים עתידיים ולהתכונן אליהם

17.06.2009

אבולוציה

חיידקים מסוגלים לזהות שינוי מתקרב ולהתכונן לבואו, כך מראה מחקר חדש של מדעני מכון ויצמן למדע ואוניברסיטת תל-אביב. ממצאים אלה מתפרסמים היום בכתב-העת המדעי Nature.

פרופ' אפרים קציר, 2009-1916

פרופ' אפרים קציר, 2009-1916

31.05.2009

בית מכון ויצמן למדע אבל על מותו של פרופ' המכון אפרים קציר, הנשיא הרביעי של מדינת ישראל, מבכירי מדעני ישראל וממייסדי מכון ויצמן למדע פרופ' קציר הלך לעולמו אתמול, מוצאי שבת ה-30 במאי, בביתו שבמכון ויצמן למדע. בן 93 היה במותו.

תאים חיסוניים מתקדמים לאורך צינורות הדם באמצעות נעיצת רגליים חודרניות

תאים חיסוניים מתקדמים לאורך צינורות הדם באמצעות נעיצת רגליים חודרניות

09.05.2009

מחלות, תרופות וטיפולים

כאשר חודרים לגוף חיידקים, נגיפים או טפילים שונים, משדרת הרקמה הפגועה "קריאת מצוקה" לגיוס תאי הדם הלבנים – חיל הרפואה של הגוף, המסייר בכלי הדם. הקריאה גורמת להופעת מולקולות הדבקה מיוחדות על תאי האנדותל המדפנים את כלי הדם. מולקולות אלה מתפקדים כ"תמרורי תנועה" המסמנים לתאי הדם הלבנים להאט ולהיצמד לדופן כלי הדם. לאחר שנצמדו, "זוחלים" תאי הדם הלבנים לאורך דופן כלי הדם, ומחפשים מקום בו יוכלו לחצות את תאי האנדותל ולהיכנס לרקמה הפגועה – כדי להשמיד את הפולש. מדובר בזחילה מהירה, בתנאים קשים: בכל דקה עוברים התאים מרחק השווה לאורכם, כשכוחות הזרימה של הדם מאיימים לנתק אותם מאחיזתם. כיצד מצליחים תאי הדם הלבנים להיאחז בתאי האנדותל, להתקדם במהירות לאורכם, למצוא נקודת מעבר נוחה – וכל זאת מבלי להיתלש ולהיסחף בזרם הדם?

מדעני מכון ויצמן זיהו את הכוכב המתפוצץ הגדול ביותר שנצפה מעולם. בהמשך התהליך הפך הכוכב לחור שחור גדול

מדעני מכון ויצמן זיהו את הכוכב המתפוצץ הגדול ביותר שנצפה מעולם. בהמשך התהליך הפך הכוכב לחור שחור גדול

29.03.2009

אסטרופיסיקה

בתצפית ראשונה מסוגה בעולם, הצליחו מדענים ממכון ויצמן למדע לצפות בהתפוצצות של כוכב שמאסתו גדולה מפי-50 ממאסת השמש שלנו. זהו הכוכב המתפוצץ הגדול ביותר שנצפה מעולם. תצפיות המשך העלו שמרבית מאסת הכוכב קרסה אל תוך עצמה, דבר שגרם להפיכת הכוכב לחור שחור גדול.

עיניים עצומות לרווחה

עיניים עצומות לרווחה

04.02.2009

מוח והתנהגות

מה מתחולל במוח במצב מנוחה? לדוגמה, מה מתרחש באיזורים המעבדים מידע ראייתי כאשר אנו עוצמים עיניים? שאלה זו מעסיקה באחרונה חוקרים רבים במקומות שונים בעולם. במחקר חדש הצליחו מדעני מכון ויצמן למדע לפתור את התעלומה, ולהראות כי הפעילות החשמלית של תאי המוח מתקיימת גם כאשר האדם אינו חשוף כלל לגירויים, והוא סבור כי הגיע אל המנוחה והשלווה.

עמודים

עיתונאיות ועיתונאים, הירשמו כאן להודעות לעיתונות שלנו

פודקאסטים

ראה הכל >

הנקראים ביותר

מחקר בסיסי וילד

לעתים רחוקות ממצאים העולים ממחקר יכולים לתרום באופן מיידי לשיפור חייהם של בני-אדם.

מדענים ממכון ויצמן למדע וממכון ריקן ביפן מבססים שיתוף פעולה בחקר המוח

בימים אלה (רביעי וחמישי) מתקיים במכון ויצמן למדע כנס ישראלי-יפני בחקר המוח. קבוצה של מדענים מובילים מהמכון לחקר המוח של מכון ריקן ביפן, דנו, יחד עם חוקרי מוח ממכון ויצמן למדע, בהתפתחויות עכשוויות...

קללת הממדיות, ברכת הממוצעים

האם אפשר למצוא עקרונות שיעזרו לנו להתגבר על ריבוי האפשרויות במערכות בעלות ממד גבוה?