מחלות נוירולוגיות

מוח האדם, אשר התפתח במהלך מיליון השנים האחרונות, שונה לאין ערוך מכל מוח אחר. היכולות הייחודיות לנו – רציונליוּת, עושר רגשי, וחיי חברה מורכבים – מלוּוֹת בהופעת מחלות נוירולוגיות כמו דיכאון וחרדה. ככל שהחיים הופכים להיות מורכבים יותר, מתרחב היקף ההפרעות הפסיכיאטריות באוכלוסייה. כמו כן, ככל שתוחלת החיים עולה, גדל שיעורן של מחלות נוירו-דגנרטיביות דוגמת פרקינסון, אלצהיימר ועוד. מחלות אלו משבשות את מהלך החיים התקין של החולים, ומהוות נטל כבד גם על משפחות החולים, על החברה, וכן על מערכות הבריאות והכלכלה.

מדעני מכון ויצמן עוסקים בהיבטים שונים של מחלות נוירולוגיות. כך למשל, קבוצת מחקר אחת גילתה כי תאי עצב מסוימים מסייעים לגוף להתמודד עם חשיפה ללחץ כרוני, וקבוצה אחרת זיהתה שוני בין תבניות הפעילות המוחית באוטיסטים בזמן מנוחה לבין תבניות הפעילות הנוצרות במוחות "רגילים". מחקר העוקב אחר השפעותיו של חלבון מסוים על תאי עצב במוחותיהם של דגי זברה, המיתרגמות לדגמי התנהגות חברתית, הוביל לזיהוי קבוצה חדשה של תאי עצב אשר מייצרים שני הורמונים בעת ובעונה אחת, וייתכן כי פעולתם מסייעת לשמור על איזון בין תחושת דחק (סְטְרֶס) לבין חברותיוּת. שיתוף פעולה בין קבוצת מחקר במחלקה למדעים ביומולקולריים עשוי לסייע למציאת דרכים טובות יותר לעיכובו של האנזים אצטילכולין אסתרז, ובכך לשמש בסיס לטיפול מתקדם במחלת אלצהיימר. קבוצות מחקר בכל רחבי המכון חוקרות מחלות נויורולוגיות רבות נוספות.