הינך נמצא כאן

מדעי כדור הארץ וכוכבי הלכת

רצועות העננים המזוהות עם צדק
06.03.2018

מדעני מכון ויצמן למדע המשתתפים במשימת החלל ג'ונו חישבו את שדה הכבידה, שדה הרוחות וגודל האטמוספירה של כוכב הלכת הגדול במערכת השמש...

חבל סאהל, הגובל בסהרה. היער גדול מסכום עציו
29.01.2018

סימולציות מודל אקלימי מעלות כי ייעור אזורים צחיחים-למחצה יכול לקזז חלק משמעותי מההתחממות הגלובלית

תלמידת המחקר רלוקה רופו מקבוצתו של פרופ' עודד אהרונסון. בדקה מאות הדמיות של התרחשויות אפשריות
23.01.2018

אחד הירחים של נפטון גדול מדי, רחוק מדי - ונע בכיוון הפוך מזה של כוכב הלכת

מסלולי 200 הסופות החזקות ביותר באיזור הצפון-אטלנטי. מקור: Google Earth
13.11.2017

מדעני מכון ויצמן למדע פיענחו את המנגנונים הדוחקים את סופות הגשם צפונה ודרומה עם התחממות כדור הארץ

התנגשות אדירה יצרה את האסטרואידים. אילוסטרציה
20.07.2017

מה מקור האסטרואידים הטרויאנים של מאדים? 

הקוטב הדרומי של צדק כפי שנקלט לראשונה במצלמת ג'ונו. סופות ציקלון שיכולות להתפרס גם על פני אלפי קילומטרים
15.06.2017

מדעני מכון ויצמן למדע מובילים את אחד הניסויים המרכזיים במשימת החלל של ג'ונו, שמטרתו לגלות עד כמה עמוקים זרמי הסילון החזקים המאפיינים את...

מבט מהחלל על פריחת פיטופלנקטון
06.04.2017

כיצד מתאפשרת פריחת פיטופלנקטון לאורך אלפי קילומטרים באזורים הנחשבים למדבריות אוקיאניים?

לפני 3-4 מיליארד שנים, רמת ה-pH של האוקיינוס היתה בין 6.0 ל-7.5 – משהו בין חלב פרה לדם בבני אדם
14.03.2017

האם הייתה תקופה בהיסטוריה של כדור הארץ שבה רמת החומציות של האוקיינוסים הייתה גבוהה יותר מאשר כיום?

רואי נאור ב"מאדים"
14.02.2017

יומן המסע של רואי נאור, תלמיד מחקר במכון ויצמן למדע, ממסעו ל"מאדים" כנציג סוכנות החלל הישראלית

 

החלודה ששקעה לקרקעית האוקיינוסים לפני מיליארדי שנים הייתה "חלודה ירוקה"
26.01.2017

כיצד הפך הברזל מחומר מומס למחצב קשיח, כפי שהוא כיום?

עמודים