אתר מכון ויצמן למדע

מדעי החיים

צילום תקריב של עין דג הזברה. מערכת ראייה מתוחכמת ומדויקת

מבט אל עין הדג

16.07.2018

מוח והתנהגות, אבולוציה, לייזר ואופטיקה, ננו-פיסיקה, מדעי החומרים, מדעי הננו

כיצד בנויה קשתית העין הכסופה של דגי הזברה, וכיצד היא פועלת?

הזדקנות

ניסוי בהזדקנות

10.07.2018

סרטן, מחלות, תרופות וטיפולים, גנטיקה, אימונולוגיה, רפואה מותאמת אישית, שיטות איבחון ותרופות

דיווח ישיר מחזית השילוב בין ביג דאטה לרפואה

גביש פלואוריט – המינרל מוזכר בכתבים מהמאה ה-16, משמש בין היתר למטרות נוי ונחשב לאחד המינרלים הססגוניים בעולם. תצלום: Rob Lavinsky, iRocks.com – CC-BY-SA-3.0

מה מסמן הגביש?

28.06.2018

סרטן, מחלות, תרופות וטיפולים, חלקיקים, כימיה, מדעי הננו, כימיה אורגנית, שיטות איבחון ותרופות, "ידע" מחקר ופיתוח

האם ננו-גבישים של סידן פלואורי עשויים לאפשר סריקות MRI ברזולוציות גבוהות יותר?

תמונת מיקרוסקופ של תאי שמר. אברוני המיטוכונדריה (מסומנים באדום) מחוברים לפרוקסיזומים (בתכלת) באמצעות "רצועות" זעירות (בירוק)

שום אברון איננו אי

25.06.2018

מחלות, תרופות וטיפולים, אבולוציה, ביולוגיה מולקולרית של התא, ביולוגיה של מערכות, ביוכימיה

כיצד אפשר לאתר את נקודות החיבור הזעירות בין אברוני התא?

גידול תאים ב"מיקרו-באריות" – משטחים המכילים אלפי גומחות שגודלן פחות מעובי שערה. בתחילת הניסוי הוכנסו אל חלק מה"מיקרו-באריות" תא T אחד או שניים, בעוד שלאחרות הוכנס מספר רב יותר – עד עשרה תאים ל"בארית"

כמה תאים צריך כדי לייצר זיכרון?

21.06.2018

סרטן, מחלות, תרופות וטיפולים, ביולוגיה מולקולרית של התא, אימונולוגיה, ביולוגיה של מערכות

מדעני מכון ויצמן למדע גילו כי תאים של המערכת החיסונית "מתאספים" כדי להחליט ביחד כמה תאי תקיפה לייצר – וכמה תאי זיכרון אשר יעזרו להתמודד עם מתקפות...

נמלים סוחבות מטען

מחשבות מסלול מחדש

14.06.2018

אבולוציה, סביבה וטבע, חלל ופיסיקה, פיסיקה תיאורטית, ביולוגיה חישובית, מתמטיקה

כיצד מתגברות נמלים הסוחבות מזון אל הקן על מכשולים בדרך?

המדענים ניצלו את העובדה שכיראליות משפיעה על תכונת אלקטרונים הקרויה "ספין" (סיחרור), המתאפיינת בשני מצבים – "ספין מעלה" ו"ספין מטה" – בדומה לסיחרור של סביבון עם כיוון השעון או נגדו

ספין מולקולרי במעבדה

07.06.2018

מחלות, תרופות וטיפולים, חלקיקים, ננו-פיסיקה, מדעי הננו

מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו שיטה חדשה ופשוטה להבחנה בין מולקולות ימניות לשמאליות. יישום אפשרי: הפחתת השפעות לוואי של תרופות, חומרי הדברה ודשנים...

מימין: ד"ר יואב ברק, ד"ר מנחם פרחי, פרופ' גלעד הרן, ד"ר ענבל ריבן והישאם מזעל

סיוטו של כל מהנדס

04.06.2018

אבולוציה, ביולוגיה מולקולרית של התא, ביוכימיה, ביולוגיה מבנית

מהם עקרונות התכנון של המכונות המולקולריות בגופנו?

רירית המעי בסמוך לגידול סרטני. האנזים ASL (חום-אדמדם), החיוני לייצור חנקן חמצני, הצטבר בכמויות גדולות בתאי הרירית, כנראה בניסיון להפחית את דלקת המעי, אשר מקדימה לעיתים תכופות את סרטן המעי הגס

לעזור לגוף לעזור לעצמו: כיצד להקל על קרוהן וקוליטיס?

30.05.2018

סרטן, מחלות, תרופות וטיפולים, ביולוגיה מולקולרית של התא, תזונה, אימונולוגיה, ביוכימיה

מדעני מכון ויצמן למדע גילו שיטה להפעלת מנגנון הגנה טבעי של הגוף נגד מחלות מעי דלקתיות

הביומסה בעולם: למי יש יותר? אינפוגרפיקה: יעל שינקר

מיפקד האוכלוסין של החיים בכדור הארץ: העצים עדיין שולטים

22.05.2018

אבולוציה, סביבה וטבע, אקלים, סביבה, צמחים וחקלאות

מה יש בעולם יותר – חיידקים, פטריות או צמחים? האם החיים על פני כדור הארץ משגשגים יותר בים או ביבשה? ומה מידת ההשפעה של האנושות על החיים בעולם?

עמודים

חדשות המדע

ראה הכל >

פרופ' עד קמחי ופרופ' יורם גרונר

"עולה כיתה, אך לא בבית ספרנו"

מכון ויצמן למדע במקום השלישי בעולם באיכות המחקר המדעי

פרופ' אורה קדם

והיה המישור לפנים: תהליך הפיכתה של יריעת אלסטומר נמטי למשטח תלת-ממדי עקום דמוי פנים

צורת הדברים שיבואו

הודעות לעיתונות

ראה הכל >

מכון ויצמן למדע במקום השלישי בעולם באיכות המחקר המדעי

מכון ויצמן למדע נכלל ברשימת 25 מוסדות המחקר המובילים בעולם – בהשפעת המחקר וביישומים כאחד

"תוקד", תרופה לטיפול בסרטן הערמונית מבית מכון ויצמן למדע, אושרה לשיווק באירופה

פודקאסטים

ראה הכל >

פייסבוק

טוויטר

Tweets by @WeizmannScience