אתר מכון ויצמן למדע

חלל ופיסיקה

מימין: ד"ר נורית אברהם, ד"ר ראג׳יב בטביאל, ד"ר חיים ביידנקופף, נעם מורלי, ופרופ' עדי שטרן. תכונות מוליכות משופרות

קשתות פרמי מכות גלים

19.12.2016

האם ייתכנו מצבים אלקטרוניים פתוחים, בניגוד למצבים הטבעתיים השגורים?

שני תאי ואקום והתוצאות האולטרה-קרות

אחד מול מאה אלף

18.12.2016

לייזר ואופטיקה, ננו-פיסיקה, תורת הקוונטים

עד כמה אפשר לקרר תערובת של אטומים ויונים, כך שיוכלו להימצא יחד באותה מלכודת?

צ'נדרה/הרווארד

הבזק האור החזק ביותר שנצפה בחלל אי פעם – כנראה תוצאה מ"נפילה" של כוכב לחור שחור

15.12.2016

חלל ופיסיקה, כוכבי-לכת

מה יכול לגרום את הבזק האור החזק ביותר שנצפה מאז ומעולם?

ננו-כבלים של די-אן-אי צמודים ומסודרים לאורך קווים חד-ממדיים

למצוא את הדרך

28.11.2016

לייזר ואופטיקה, כימיה, מדעי החומרים, ביוטכנולוגיה

האם ואיך מתגבש די-אן-אי לאורך קו, ומה הן תכונותיו של החומר החדש?

נטעלי אפרת. תלת-מימד ללא משקפיים

סרט אחד, שתי זוויות, שלושה ממדים

10.11.2016

לייזר ואופטיקה, מתמטיקה ומדעי המחשב, ראייה ממוחשבת, מתמטיקה

האם ניתן לצפות בסרט בתלת-מימד – מבלי להזדקק למשקפיים, ובשיטת "מחסום ההיסט"?

ד"ר הגר לנדסמן-פלס

מבט אל הלא נודע

02.11.2016

חלל ופיסיקה, אסטרופיסיקה

כיצד אפשר לחפש ולזהות את החומר האפל, ממנו מורכב רוב היקום, אם אי-אפשר למדוד אותו?

ד"ר אנה פומיאלוב ופרופ' ויקטור לבוב. מוליכות-על בטמפרטורת החדר

מינימום אנרגיה, אפס התנגדות

27.10.2016

לייזר ואופטיקה, ננו-פיסיקה, תורת הקוונטים, מדעי החומרים, מדעי הננו

האם תיתכן מוליכות-על בטמפרטורת החדר?

איור של כוכב-הלכת שהתגלה, פרוקסימה קנטאורי b. קרדיט: ESO/M. Kornmesser

התגלה כוכב-לכת דמוי כדור-הארץ, במערכת השמש פרוקסימה קנטאורי

25.08.2016

חלל ופיסיקה, אסטרופיסיקה, כוכבי-לכת

קווי דמיון בין המבנה של של צבירי כוכבים (מימין) לבין המבנה של נחילי ברחשים (משמאל)

הנחיל

11.08.2016

סביבה וטבע, סביבה, חלל ופיסיקה, פיסיקה תיאורטית, מתמטיקה ומדעי המחשב, ביולוגיה חישובית, מתמטיקה

נחילי ברחשים שומרים על תנועה אחידה באמצעות מעין "כבידה"

ד"ר לורן לוינסון

על הגלגל הקטן החדש, ומכונות אחרות

08.08.2016

חלל ופיסיקה, חלקיקים

מדוע כדאי לפתח מכשירים אלקטרוניים ייחודיים במקום להשתמש במוצרי מדף?

עמודים

חדשות המדע

ראה הכל >

לוגו של קרן מינרבה בקוטר 9 מיקרומטר (אלפיות מילימטר), המורכב מננו-נקודות ש"הודפסו" באמצעות אלומת אלקטרונים צרה על פני השטח של חד-שכבה בהרכבה עצמית. עוצמת השינוי הכימי בחד-שכבה גדלה בהתאם לחשיפה של כל נקודה לאלומה – מ-10.8 מיקרו-שניות (שמאל) ל-32.4 מיקרו-שניות (מרכז) ל-48.6 מיקרו-שניות (ימין). התמונה התקבלה באמצעות מיקרוסקופ כוח אטומי

בין שני עולמות: על התקנים זעירים בעולם גדול

שורה אחורית (מימין): ד"ר יעל אילון וד"ר נועה פירט. שורה קדמית (מימין): ד"ר רון רוטקופף, ד"ר דינה לשקוביץ, ד"ר הלנה איינבינדר ופרופ' משה אורן. לעשות מזבוב היפופוטם

מי ישמור על השומר

איור: יובל רוביצ'ק

אלופי העולם באבולוציה

מדעני מכון ויצמן יגישו: מדע על הבר 2019

מדעני מכון ויצמן למדע יגישו: מדע על הבר 2019

הודעות לעיתונות

ראה הכל >

"תוקד", תרופה לטיפול בסרטן הערמונית מבית מכון ויצמן למדע, אושרה לשיווק באירופה

בואו לעצב את העתיד

אותו חיידק – השפעה שונה

פודקאסטים

ראה הכל >

פייסבוק

טוויטר

Tweets by @WeizmannScience