אתר מכון ויצמן למדע

חלל ופיסיקה

כל גל נושא מזכרת

כל גל נושא מזכרת

01.12.2015

תורת הקוונטים

כיצד מתפתחת תופעת המינהור הקוונטי?

הכוכב השלישי

הכוכב השלישי

01.12.2015

אסטרופיסיקה

מדוע מתפוצצים כוכבים?

מימין: דן שקד-רנו, אביטל דרי, ד"ר שקמה ברסלר, איילת אפרתי, מתיאס בירמן, לוקה מולרי. מבנה החומר

הפיסיקה שמעבר לאופק

01.12.2015

כיצד אפשר לגלות את חוקי הפיסיקה שמעבר למודל הסטנדרטי?

לכידת פוטון בודד מהבזק אור. התקנים המבוססים על המודל של מדעני מכון ויצמן למדע עשויים לשמש בעתיד כבסיס למערכות תקשורת קוונטיות

מדעני מכון ויצמן למדע הצליחו לתלוש פוטון בודד מתוך הבזק אור

24.11.2015

להדגמה זו נודעת משמעות רבה שכן האור הוא "סוס העבודה" של מערכות התקשורת העכשוויות, ופוטונים בודדים צפויים להוות את עמוד השדרה של מערכות עתידיות של...

מדעני המכון משתתפים בניסוי "קסנון 1 טון" במטרה לפתור את תעלומת החומר האפל

מדעני המכון משתתפים בניסוי "קסנון 1 טון" במטרה לפתור את תעלומת החומר האפל

12.11.2015

חלל ופיסיקה

כמאה מדענים מכל העולם, ובהם מדענים ממכון ויצמן למדע, חנכו אתמול – במנהרה מתחת להר גראן סאסו, בשרשרת הרי האפנינים באיטליה, את ניסוי "קסנון טון אחד",...

נקודות ציון ביקום

נקודות ציון ביקום

08.09.2015

אסטרופיסיקה, חלקיקים

מה גורם להתפוצצות של כוכב (סופרנובה) ומהי תרומתן של תצפיות אולטרה-סגולות ?

פריחת אצות רחבה באוקיינוס האטלנטי הצפוני בסוף יולי 2012 (למעלה). היא נעלמה עד תחילת יולי בשל פגיעת נגיף (למטה). אימג'ים: הלווין "אווה" של נאס"א

רוח ים

08.09.2015

נגיפים ומיקרואורגניזמים, סביבה, כוכבי-לכת

כיצד מופץ הנגיף הגורם להעלמות פריחת האצות באוקיינוס?

ד"ר אנדראה מרתוראנה ופרופ' דניאלה גולדפרב. שינויים כימיים

הסביבה הטבעית

03.09.2015

מדעי החיים, לייזר ואופטיקה, חלקיקים, מדעי החומרים, טכנולוגיה

כיצד אפשר לחקור את מבנה החלבון בתוך תא חי?

מימין: הדס פרוסטיג, פרופ' ירון זילברברג ופופ' נירית דודביץ. קרן אור

רואים שקוף

03.09.2015

ביולוגיה מולקולרית של התא, לייזר ואופטיקה, חלקיקים, ביולוגיה מבנית

האם אפשר להשתמש בתופעות אור לא-ליניאריות כדי ללמוד על תכונות של חומרים?

גרעין תא ביצית (באדום) במרכז, ומסביבו רשת סיבי האקטין של השלד התאי

ריקוד הגרעין

03.09.2015

גנטיקה, חלל ופיסיקה, כימיה

מדוע מתמקם גרעין תא הביצית במרכז התא?

עמודים

חדשות המדע

ראה הכל >

לוגו של קרן מינרבה בקוטר 9 מיקרומטר (אלפיות מילימטר), המורכב מננו-נקודות ש"הודפסו" באמצעות אלומת אלקטרונים צרה על פני השטח של חד-שכבה בהרכבה עצמית. עוצמת השינוי הכימי בחד-שכבה גדלה בהתאם לחשיפה של כל נקודה לאלומה – מ-10.8 מיקרו-שניות (שמאל) ל-32.4 מיקרו-שניות (מרכז) ל-48.6 מיקרו-שניות (ימין). התמונה התקבלה באמצעות מיקרוסקופ כוח אטומי

בין שני עולמות: על התקנים זעירים בעולם גדול

שורה אחורית (מימין): ד"ר יעל אילון וד"ר נועה פירט. שורה קדמית (מימין): ד"ר רון רוטקופף, ד"ר דינה לשקוביץ, ד"ר הלנה איינבינדר ופרופ' משה אורן. לעשות מזבוב היפופוטם

מי ישמור על השומר

איור: יובל רוביצ'ק

אלופי העולם באבולוציה

מדעני מכון ויצמן יגישו: מדע על הבר 2019

מדעני מכון ויצמן למדע יגישו: מדע על הבר 2019

הודעות לעיתונות

ראה הכל >

"תוקד", תרופה לטיפול בסרטן הערמונית מבית מכון ויצמן למדע, אושרה לשיווק באירופה

בואו לעצב את העתיד

אותו חיידק – השפעה שונה

פודקאסטים

ראה הכל >

פייסבוק

טוויטר

Tweets by @WeizmannScience