אתר מכון ויצמן למדע

חלל ופיסיקה

ניסוי באלומות קרות

קר, קפוא, מתחמם: כיצד להפחית גלי הלם בניסויים עם אלומות חלקיקים

07.06.2017

חלל ופיסיקה, חלקיקים, ננו-פיסיקה, תורת הקוונטים

מדעני מכון ויצמן מצאו את התשובה לשאלה במקום מפתיע: הנדסת חלל

מימין לשמאל: אמיר רוזנבלט, ד"ר מיטלי בנרג'י, ד"ר דיאנה מהלו, פרופ' עדי שטרן, ד"ר ולדימיר אומנסקי, פרופ' יובל אורג ופרופ' מוטי הייבלום

מנות קצובות של חום

03.04.2017

חלקיקים, פיסיקה תיאורטית, תורת הקוונטים

האם חלקיקים מדומים מסיעים אנרגיה ב"מנות" קבועות, כפי שעושים זאת חלקיקים חופשיים אמיתיים דוגמת האלקטרון?

השעון מראה 0

זמן אפס

20.03.2017

חלל ופיסיקה, פיסיקה תיאורטית, תורת הקוונטים

מה משמעותו של הזמן בתורת הקוונטים?

אי יציבות לפני התפוצצות הכוכב

שלוש שעות אחרי הפיצוץ

14.03.2017

חלל ופיסיקה, אסטרופיסיקה

מדוע מתפוצצים כוכבים וקורסים אל תוך עצמם?

לפני 3-4 מיליארד שנים, רמת ה-pH של האוקיינוס היתה בין 6.0 ל-7.5 – משהו בין חלב פרה לדם בבני אדם

בראשית היה הים חומצי

14.03.2017

סביבה וטבע, אקלים, סביבה, כוכבי-לכת, כימיה

האם הייתה תקופה בהיסטוריה של כדור הארץ שבה רמת החומציות של האוקיינוסים הייתה גבוהה יותר מאשר כיום?

פרופ' אדוארדס נרייביצ'יוס

משנה טמפרטורה, משנה צורה

15.02.2017

ננו-פיסיקה, תורת הקוונטים, כימיה

מהי התגובה הכימית הנוצרת ממפגש בין מולקולות, בטמפרטורה הקרובה לאפס המוחלט?

מבנים מולקולריים

הסוד הוא הצבע

12.02.2017

ביולוגיה של מערכות, חלל ופיסיקה, חלקיקים, ננו-פיסיקה, תורת הקוונטים

כיצד ניתן להפיק מימן בדרך של הפרדתו ממים, מבלי שיופיע תוצר הלוואי של התהליך – מימן על-חמצני?

היווצרות הירח

הירח של כדור-הארץ נוצר כתוצאה ממספר התנגשויות עם גרמי שמיים, ולא כתוצאה מהתנגשות אחת ויחידה

09.01.2017

כוכבי-לכת

מהו האירוע הקדום שהוביל להיווצרות הירח?

חיכוך. לא רק סוג החומרים, אלא גם הצורה משפיעה

חיכוך, גיאומטריה והחלקה

04.01.2017

פיסיקה תיאורטית, מדעי החומרים

מה משפיע על עוצמת החיכוך בין שני גופים?

מדידה של מעבר חום בדוגמה נקיה של גרפן. שמאל: תמונה אופטית של דוגמת הגרפן. ימין: ההדמיה התרמית חושפת שרשרת של טבעות המהווה תחימה של תהליך ייחודי של מעבר חום המתרחש בדוגמה.

חם, מתפזר

02.01.2017

לייזר ואופטיקה, ננו-פיסיקה, תורת הקוונטים, מדעי החומרים, מדעי הננו

מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו מד-חום סורק קוונטי, הרגיש בעולם

עמודים

חדשות המדע

ראה הכל >

לוגו של קרן מינרבה בקוטר 9 מיקרומטר (אלפיות מילימטר), המורכב מננו-נקודות ש"הודפסו" באמצעות אלומת אלקטרונים צרה על פני השטח של חד-שכבה בהרכבה עצמית. עוצמת השינוי הכימי בחד-שכבה גדלה בהתאם לחשיפה של כל נקודה לאלומה – מ-10.8 מיקרו-שניות (שמאל) ל-32.4 מיקרו-שניות (מרכז) ל-48.6 מיקרו-שניות (ימין). התמונה התקבלה באמצעות מיקרוסקופ כוח אטומי

בין שני עולמות: על התקנים זעירים בעולם גדול

שורה אחורית (מימין): ד"ר יעל אילון וד"ר נועה פירט. שורה קדמית (מימין): ד"ר רון רוטקופף, ד"ר דינה לשקוביץ, ד"ר הלנה איינבינדר ופרופ' משה אורן. לעשות מזבוב היפופוטם

מי ישמור על השומר

איור: יובל רוביצ'ק

אלופי העולם באבולוציה

מדעני מכון ויצמן יגישו: מדע על הבר 2019

מדעני מכון ויצמן למדע יגישו: מדע על הבר 2019

הודעות לעיתונות

ראה הכל >

"תוקד", תרופה לטיפול בסרטן הערמונית מבית מכון ויצמן למדע, אושרה לשיווק באירופה

בואו לעצב את העתיד

אותו חיידק – השפעה שונה

פודקאסטים

ראה הכל >

פייסבוק

טוויטר

Tweets by @WeizmannScience