פרופ' אברהם פצ'ורניק (פצ'ו), הלך באחרונה לעולמו בגיל 88, בעירו נס ציונה. פרופ' יגאל בורשטיין אומר לזכרו: "אברהם היה כימאי מבריק שזכה למוניטין בין-לאומי כמדען מוביל בכימיה ביו-אורגנית ובפוטוכימיה, ונודע כפורץ דרך בשימוש בפולימרים פונקציונליים כריאגנטים כימיים.
"הוא נולד בנס ציונה, נינו של ראובן לרר לבית פצ'ורניק, מייסד נס ציונה. כבר בגיל צעיר החל לחקור את הסובב אותו, ולהמציא המצאות ראשונות לפתרון בעיות שוטפות במשק החקלאי המשפחתי. כך גילה את אהבתו לכימיה. כתלמיד בבית-הספר התיכון הקים לעצמו מעבדה קטנה בביתו, בה בילה חלק ניכר מזמנו.
"משפחת פצ'ורניק לא ראתה בעין יפה את תוכניתו של אברהם ללמוד באוניברסיטה, במקום להשתלב, כפי שהיה נהוג באותם זמנים, בעבודת המשק המשפחתי בנס ציונה. אך הוא נותר נחוש בדעתו ללמוד כימיה. לאחר סיום לימודיו בשנת 1952 החל את עבודת הדוקטורט שלו בהנחיית פרופ' אפרים קצ'לסקי (לימים קציר), במחלקה לביופיסיקה במכון ויצמן למדע, בנושא 'פולי-חומצות אמינו כמודל של חלבונים'. משסיים את לימודי הדוקטורט, ולאחר תקופת מחקר בתר-דוקטוריאלי שביצע במכון האמריקאי לבריאות, NIH, הצטרף, בשנת 1958, לסגל המדעי של המחלקה לביופיסיקה במכון.
"מחקר בסיסי עמד תמיד בראש מעייניו של אברהם. הוא פירסם יותר מ-200 מאמרים מדעיים, והעמיד תלמידים רבים - תשעה מהם פרופסורים בארץ, ושבעה מהם במכון ויצמן למדע (אחרים מילאו וממלאים תפקידים מרכזיים בתעשייה הכימית בארץ ובעולם). עם זאת, הוא לא נמנע מלקדם יישומים אפשריים של תוצאות מחקריו. על שמו רשומים יותר מ-40 פטנטים, והוא יזם הקמת מפעלים להפקה מסחרית של ביוכימיקלים.
"בין הפיתוחים הרבים שנבעו ממחקריו אפשר למנות את 'כימיית השדכן', תהליך בו שתי מולקולות – ה'כלה' ו'החתן' - קשורות לשני נשאים בלתי-מסיסים הממוקמים במכלים נפרדים. מולקולה אחרת 'מקלפת' את מולקולת 'החתן' מהנשא שלה, ומעבירה אותה, בתמיסה, אל מולקולת ה'כלה'. כך נוצר החומר המסיס המבוקש.
"תהליך אחר פרי פיתוחו של אברהם, קרוי 'תגובת הזאב והכבש'. במערכת זו קשורות שתי מולקולות שהן פעילות כימית (האחת קרויה 'כבש', והשנייה 'זאב'), לשני נשאים בלתי-מסיסים נפרדים. כך נמנעת תגובה כימית ספונטנית ביניהן: ה'זאב' אינו יכול לטרוף את הכבש. בשימוש מושכל במגיבים מסיסים אפשר להכין ולבודד במערכת כזו תוצרים וגם תוצרי ביניים, שהם, בדרך כלל, בלתי- יציבים במערכת שכל מרכיביה בתמיסה.
"בשנת 1972 התמנה אברהם לראש המחלקה לכימיה אורגנית, ועמד בראשה שבע שנים. הוא כיהן גם כמדען הראשי של משרד הפיתוח וכיועץ לשרי משטרה וליחידת הזיהוי הפלילי המשטרתית. בשנת 1988 זכה בפרס רוטשילד למדעי הכימיה. לאחר שפרש, תרם רבות לחקר ההיסטוריה של נס ציונה. במכון יזם מפגשים של 'מספרי סיפורים'.
"דמותו של אברהם תישאר חרותה בזיכרוננו ובלבנו. תלמידיו ועמיתיו במכון, בארץ ובעולם, כואבים את לכתו, ושולחים תנחומים כנים לציפה, רעייתו, ולילדיו, נונה, שוקי, שחר וגיא, ולכל בני משפחת פצ'ורניק".
יהי זכרו ברוך.
מדע עכשיו
במלאת 50 שנה לתחילת הפעילות של מכון ויצמן למדע בתחום החינוך המדעי בישראל יקיים המכון, בימים 26-22 במארס את שבוע החינוך המדעי. ב-22 במארס יגיעו מאות מדענים ותלמידי מחקר מצטיינים מהמכון ל-222 בתי-ספר ברחבי הארץ, מדן ועד אילת. המדענים ישוחחו עם התלמידים ועם המורים על מחקריהם בחזית המדע, על הרלבנטיות של המדע לחיי היום-יום שלנו, על מקומה המרכזי של השאלה בעולם המדע, ועל הרגעים המרגשים שבהם נחשף עוד אחד מסודותיו של הטבע. הקשר הבלתי-אמצעי בין התלמידים לבין המדענים נועד לאתגר את התלמידים ולעודד אותם לבחור במסלולי לימוד מדעיים, ואולי גם, בעתיד, בקריירה בתחום המדע.
"המוח"
משחק בנושאים מדעיים מבית היוצר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע. בואו לפצח את האתגרים ולגלות מה מסתתר מאחורי כל שלב. אין יתרון לידע קודם, רק לחדות המחשבה. אפשר לצבור נקודות ו"לרכוש" בהן רמזים. ההשתתפות באמצעות הדפדפן או דרך אפליקציות ייעודיות לאנדרואיד ולאייפון.