במפגש השנתי של המועצה הבין-לאומית של המכון דיווחו נשיא המכון וסגניו לחברי המועצה על התקדמות משמעותית במאמץ שכוון להקמת
המרכז הלאומי לרפואה מותאמת אישית על-שם ננסי וסטיבן גראנד. המרכז ישרת את כל קהילת המחקר בישראל בתחום מדעי החיים והביו-רפואה, בהם חוקרים מהאקדמיה, רופאים העוסקים במחקר רפואי במעבדות המרכזים הרפואיים, וחוקרים בתעשיית הביו-מד בישראל.
הקמתו המואצת של המרכז – המכוון להגשמת החזון העתידי של הרפואה שבה הטיפול מותאם לא רק לריפוי מחלה מסוימת, אלא למאפיינים הגנטיים הייחודיים של כל אדם – מתאפשרת הודות לתרומה נדיבה של כמה מידידי המכון. הרפואה האישית תוכל, למשל, להתאים טיפול תרופתי לכל מטופל בהתאם למאפיינים הגנטיים שלו, כך שתושג יעילות רפואית מרבית, תוך גרימת מינימום השפעות לוואי.
העתיד הזה מבוסס על טכנולוגיות ועל שיטות מחקר מתקדמות, שחלקן קיימות כבר היום. בין היתר, מדובר במערכות ניסוי חדשניות ויעילות המאפשרות מחקר רחב היקף של אלפי גנים וחלבונים, או חיזוי תגובות לתרופות בזמן קצר מאוד.
המרכז כולל ארבע יחידות, אשר פועלות כרגע בכמה מעבדות זמניות ברחבי קמפוס מכון ויצמן למדע: המכון לגנומיקה על-שם קראון, שהקימה משפחת קראון משיקגו; מכון למיפוי חלבונים על-שם דה בוטון, שהקימה מייל דה בוטון מבריטניה; המכון לביואינפורמטיקה על-שם אילנה ופסקל מנטו, שהקימו אילנה ופסקל מנטו מישראל ומצרפת; והמכון לגילוי תרופות על-שם מוריס וויויאן ווהל, שהקימה הקרן על-שם מוריס וויויאן ווהל מבריטניה. בתוך שנה ימוקמו ארבע היחידות במבנה "מגדל השמש", המשופץ בימים אלה לקראת שינוי ייעודו במימונה של קרן וולפסון, בריטניה. בראש המרכז עומדת ד"ר ברטה סטרולוביץ', בוגרת המכון, שלפני הגעתה לכאן כיהנה כסגנית נשיא למחקר בסיסי בחברת "מרק" העולמית, תפקיד שבמסגרתו הקימה מרכז מצוינות מתקדם לגילוי תרופות. היא מביאה עמה את ניסיונה העשיר בניהול צוות ובשיטות מחקר מתקדמות ויעילות לפיתוח תרופות.
לצורך הקמת המרכז גייס מכון ויצמן למדע תרומות בהיקף כולל של 120 מיליון דולר, מתורמים פרטיים ומקרנות פילנתרופיות. מתוכם, תרומה נדיבה של 50 מיליון דולר התקבלה באחרונה מננסי וסטיבן גראנד מסן-פרנסיסקו, באמצעות הוועד האמריקאי של המכון. ננסי וסטפן גראנד הם תורמים נדיבים למכון ויצמן למדע ותומכים בו מזה שנים, והמרכז החדש כולו ייקרא מעתה על-שמם.
אומר פרופ' דניאל זייפמן, נשיא מכון ויצמן למדע: "תרומתם יוצאת הדופן של סטיבן וננסי גראנד, יחד עם התומכים האחרים שייסדו את המרכז, היא דוגמה נדירה של התגייסות ידידי המכון להגשמת חזון, אשר יחולל שינוי משמעותי בעתיד המחקר הביו-רפואי בישראל. היות שהמרכז משרת את כל קהילת המחקר בארץ, תורגש השפעת המחקר שיתקיים בין כותלי המעבדות במכון ויצמן למדע בכל הארץ, וגם מחוץ לגבולותיה".
חלל ואופטיקה
המכון לחקר החלל והאופטיקה על-שם אנדרה דלורו יאפשר למדעני המכון לחקור את טבעו של האור עצמו, ולהשתמש בו כבכלי לחקר היקום. מדובר בחקר הקיום הכפול של האור, כשטף של חלקיקים (פוטונים) מצד אחד, וכגלים המתפשטים במרחב, מצד שני. מחקרים במערכות זעירות, שבהן שולטים חוקי תורת הקוונטים, יאפשרו לבחון את התופעה הקוונטית אשר בזכותה יכול חלקיק אחד להימצא בעת ובעונה אחת במספר מקומות (כל עוד לא "מתבוננים" בהם או לא מודדים אותם).
כמו כן יעניק מכון אנדרה דלורו מימון למדענים לשם ביצוע מחקר המשלב אופטיקה, כימיה ופיסיקה של חומר מעובה. בנוסף למחקרים ולניסויים במעבדות יסייע המכון גם למדענים פלנטריים לבחון תופעות מהתחומים האלה בקני-מידה אסטרונומיים. במסגרת זו ייחקרו מטאורים, כוכבי-לכת מסוגים שונים (לרבות ענקים גזיים), וכן כוכבים מתפוצצים (סופרנובות) בגלקסיות מרוחקות. כך, למעשה, תתפרס פעילותו המחקרית של המכון מעולם התופעות הקוונטיות עד לחקר הגלקסיות והיקום.
בית-הספר החמישי
בית-הספר למחקר במדעי הפיסיקה על-שם אנדרה דלורו, שהוקם בימים אלה, הוא החמישי מסוגו במכון, והוא משלים את סדרת חמשת בתי-הספר למחקר הפועלים בו. בתי-ספר הפועלים במסגרת מדרשת פיינברג של המכון נועדו לספק לתלמידי המחקר את האמצעים ואת הכלים הטובים ביותר כדי לסייע להם במחקריהם: מענקי מחקר, ספרים, מחשבים, נסיעות לכנסים, חשיפה רבה יותר למדענים בכירים בעולם, הרצאות, סדנאות וכנסים המאורגנים בידי הסטודנטים, וכן הזמנת מרצים אורחים ומדענים אורחים.
עוד נחנכו
• המרכז לפרוטאומיקה מבנית על-שם דנה ויוסי הולנדר
• המעבדה על-שם קרן מ.א.ה מיסודם של מרגוט וארנסט המבורגר
• בניין תשתיות ושירותי מחקר על-שם ראול וגרציאלה דה פיצ'וטו
• מרכז לאלקטרוניקה קוונטית על-שם גרובר
• מגדל מאיץ החלקיקים על-שם קופלר (אשר שופץ באחרונה)
פרס נובל בכימיה 2013: מיסתורי המולקולה
כימאים ומדענים ברחבי העולם מתייחסים כיום למודלים ממוחשבים כאל כלי מחקרי מובן מאליו. היכולת לדמות באמצעות סימולציות מחשב את הדינמיקה המורכבת של מולקולה גדולה וגמישה, כמו אנזים, בדרגת פירוט גבוהה וברמה אטומית, ולאחר מכן לבחון את התובנות העולות מהן בניסויי מעבדה, אחראית ללא מעט תגליות מרכזיות בחקר מולקולות ביולוגיות. אך כאשר פרופ' אריה ורשל ופרופ' מיכאל לויט, ביחד עם המנחה שלהם, פרופ' שניאור ליפסון, התחילו לעבוד על תוכניות מחשב שיאפשרו למפות, צעד אחר צעד, את יחסי הגומלין הכימיים המהירים בין מולקולות, לא יכלו מדענים בתחום מדעי החיים ומדעי המחשב כאחד לנחש את עוצמת המהפכה שתחולל הגישה שלהם.
מנהרת הזמן
לפני 99 שנים
לפני 35 שנים