פרס נובל בכימיה 2013: מיסתורי המולקולה

עברית
 

כימאים ומדענים ברחבי העולם מתייחסים כיום למודלים ממוחשבים כאל כלי מחקרי מובן מאליו. היכולת לדמות באמצעות סימולציות מחשב את הדינמיקה המורכבת של מולקולה גדולה וגמישה, כמו אנזים, בדרגת פירוט גבוהה וברמה אטומית, ולאחר מכן לבחון את התובנות העולות מהן בניסויי מעבדה, אחראית ללא מעט תגליות מרכזיות בחקר מולקולות ביולוגיות. אך כאשר פרופ' אריה ורשל ופרופ' מיכאל לויט, ביחד עם המנחה שלהם, פרופ' שניאור ליפסון, התחילו לעבוד על תוכניות מחשב שיאפשרו למפות, צעד אחר צעד, את יחסי הגומלין הכימיים המהירים בין מולקולות, לא יכלו מדענים בתחום מדעי החיים ומדעי המחשב כאחד לנחש את עוצמת המהפכה שתחולל הגישה שלהם.

 
פרופ' שניאור ליפסון, 1999
 
באותה עת כבר סייעו מחשבים למדענים לייצג מולקולות גדולות במצב מנוחה, כלומר, לקבוע את הסידור היציב (שמחייב אנרגיה מינימלית) של האטומים השונים במבנה המולקולרי התלת-ממדי. אולם מודל של תגובה כימית דינמית מחייב תכונה נוספת: חישובים קוונטיים של האלקטרונים אשר מעורבים בתהליך שבו אנזים מזרז שבירה או יצירה של קשרים כימיים במערכות ביולוגיות. הבעיה הייתה, שכדי לעשות זאת עבור כל אחד מהאלקטרונים במולקולה, נדרש כוח חישובי עצום. למעשה, חישובים קוונטיים לגבי כל אחד מהאטומים במולקולה גדולה אינם ישימים אף כיום, על אף היכולות המשופרות לאין ערוך בהשוואה לאלו שהיו לפני כ-40 שנה. בעבודתם מצאו השלושה את הקירובים שמאפשרים חישובים קוונטיים במערכות גדולות ומורכבות – על אף מגבלות החישוב.
 
כאשר התחילו את עבודתם המשותפת במכון ויצמן למדע, בזמן לימודי הדוקטורט של ורשל, בהנחייתו של פרופ' שניאור ליפסון, הם נשענו בעיקר על תפיסות מקוריות שפיתח ליפסון, אשר עשה את עבודת הדוקטורט שלו בהדרכת פרופ' אהרן קציר, ובשנת 1949 הצטרף לסגל המכון.
 
עיקר עניינה של עבודת הדוקטורט של פרופ' ליפסון היה פיתוח התיאוריה של תמיסות פוליאלקטרוליטים. מחקרים בתחום זה, שביצע בשנות ה-50, משמשים עד היום אבני פינה להבנת התנהגותן של מאקרומולקולות טעונות, ביולוגיות וסינתטיות, בתמיסות מימיות. פעילותן של מאקרומולקולות ביולוגיות, כגון די-אן-אי, אר-אן-אי, אנזימים וחלבונים נוספים, משתנה בהתאם לתנאים סביבתיים, למשל חום ומליחות. פרופ' ליפסון השתמש בשיטות של מכניקה סטטיסטית כדי לחקור את השינויים המבניים של מולקולות אלה בתמיסה.
 
 
פרופ' מיכאל לויט, 1990
 
 
בהמשך דרכו היה פרופ' ליפסון שותף מרכזי בניסוח התיאוריה של מעבר סליל-פקעת (helix– coil) במאקרו-מולקולות ביולוגיות, תהליך שהסברו חיוני להבנת שינויים מבניים בחלבונים, הקשורים לתהליך הקיפול שלהם. בשלב מאוחר יותר פיתח פרופ' ליפסון שיטה לחישוב יחסי הגומלין בין הכוחות שמרכיבים שונים של מולקולות מפעילים אלה על אלה. שיטה זו, הקרויה "שיטת שדות הכוח המתואמים", מאפשרת לאפיין ולתאר מולקולות (תיאור מתמטי-פיסיקלי), וכן לחזות ולחשב את אנרגיית הקישור הפועלת בין מרכיביהן. חישוב הכוחות הפועלים בין האטומים השונים איפשר הבנה יסודית של מולקולות ביולוגיות, והוביל לפריצות דרך בהבנת קיפול חלבונים ומחלות הנגרמות כתוצאה מקיפול שגוי. כיום מתוכננות עבודות רבות בתחום קיפול החלבונים על בסיס ניבויים שהתקבלו מחישובים. עבודות אחרות מתבססות על הדמיית מחשב כדי לפרש את ממצאי הניסיונות ברמה אטומית. שיטת שדות הכוח המתואמים מאפשרת גם לתכנן תגובות כימיות מדויקות, וכן לחקור את פעילותן של מולקולות שונות במערכות ביולוגיות, כגון קישור בין חלבונים שונים, קשירת יונים למולקולות, עיצוב ותכנון מחדש של מולקולות חלבון, ועוד. שיטה זו עומדת בין היתר בבסיסן של גישות חישוביות תיאורטיות מודרניות בביולוגיה מבנית. בתעשייה, בניית מודלים מולקולריים על בסיס השיטה מייעלת את פיתוחם של תרופות, תוספי מזון, קוטלי חרקים, וכימיקלים רבים נוספים.
 
ליפסון, ורשל ולויט, שביקשו לפתח מודלים של מולקולות ביולוגיות דינמיות המשתתפות בתהליכים ביולוגיים שונים, פיתחו את תוכניות המחשב שלהם על ה"גולם", המחשב של מכון ויצמן למדע, שהיה מתקדם לתקופתו. תוכניות אלה, המבוססות על פיסיקה קלאסית (ללא חישובים קוונטיים), יצרו מודלים של מולקולות ביולוגיות גדולות מאוד. במהלך מחקרו הבתר-דוקטוריאלי של ורשל בהרווארד, במעבדתו של מרטין קרפלוס (שיחלוק את פרס הנובל עם ורשל ועם לויט), התחילו המדענים לשלב בתוכנית מחשב אחת עקרונות מתחום הפיסיקה הקלאסית והפיסיקה הקוונטית. השיטה שלהם התבססה על חישובים קוונטיים עבור האלקטרונים החופשיים, ושילובם עם חישובים קלאסיים בעבור יתר האטומים במולקולה. בשנת 1972 פורסמו תוצאות מודל של המולקולה רטינל (פיגמנט ראייה, הקשור לחלבון רודופסין אשר מתמיר את אנרגיית האור לאנרגיה כימית).
 
 
פרופ' אריה ורשל, סוף שנות ה-70
 
לאחר שוורשל השלים את מחקרו הבתר-דוקטוריאלי בהרווארד, הוא חזר למכון ויצמן למדע כחוקר בכיר, ואילו לויט, שסיים את עבודת הדוקטורט באוניברסיטת קיימברידג', הגיע שוב למכון ויצמן למדע כדי לבצע מחקר בתר-דוקטוריאלי בקבוצתו של פרופ' שניאור ליפסון. השניים, שנפגשו שוב במכון, התחילו לעבוד במטרה לפתח תוכנית מחשב שימושית עבור מולקולות ביולוגיות – זאת, לאחר שתוכנית המחשב המקורית שלהם הוגבלה למולקולות סימטריות פשוטות יחסית. ההתמודדות עם האתגר ארכה מספר שנים. בשנת 1976 פירסמו השניים מודל ממוחשב ראשון של תגובה אנזימתית בחלבון. מודל זה נחשב לפריצת דרך חשובה, משום שאפשר היה ליישם אותו עבור מולקולות מכל גודל וצורה.
 
ורשל, לויט וקרפלוס המשיכו לשכלל ולייעל את התהליך, לדוגמה, באמצעות חישובים משותפים קלאסיים עבור אטומים מסוימים במולקולה, אשר תורמים לגמישותה, לצד חישובים קוונטיים מפורטים שהתמקדו בקבוצה קטנה יותר של אטומים במולקולה, המשתתפים בתגובה האנזימתית. בעשורים הבאים המשיכו השלושה לתרום תרומות פורצות דרך בתחום הביולוגיה החישובית באמצעות הדמיות המאפשרות לחקור את אופן פעילותם של חלבונים.
 
 

מנהרת הזמן

 

לפני 99 שנים

שניאור ליפסון נולד בשנת 1914 בתל אביב. לימים כיהן כדיקן הפקולטה לכימיה במכון ויצמן למדע, ובשנים 1963–1967 היה המנהל המדעי של המכון. היה מהוגי רעיון האוניברסיטה הפתוחה וממקימיה, זכה בפרס ישראל, והיה חבר מועצת הנאמנים של התיאטרון הקאמרי, וחבר במועצת המנהלים של הטלוויזיה הלימודית.
 
הוא מת בשנת 2001.
 

לפני 35 שנים

דניאל נתנס זכה בפרס נובל בפיסיולוגיה או רפואה לשנת 1978. הוא סיפר, שהרעיון הראשון למחקר אשר הוביל אותו לקבלת הפרס עלה כשקיבל מכתב משותפו לפרס, המילטון או. סמית, בעת שעבד כמדען אורח, במשך כחצי שנה, במכון ויצמן למדע, יחד עם פרופ' ליאו זקס, ופרופ' ארנסט וינוקור.
 
הפרס ניתן לו על גילוי אנזימי הגבלה, הקוטעים רצף של די-אן-אי במקומות מוגדרים. אנזימים אלה משמשים כיום ככלים מרכזיים בהנדסה גנטית ובביו-טכנולוגיה.
 
נתנס כיהן כנשיא אוניברסיטת ג'ונס הופקינס בבולטימור, מרילנד, בשנים 1996-1995.
 
הוא מת בשנת 1999.
 
 
 
פרופ' אריה ורשל, סוף שנות ה-70
עברית

אירועי מפגש מועצת המנהלים - סתיו 2013

עברית

זוכרים את הנשיא הראשון. טקס האזכרה השנתי הממלכתי לד"ר חיים ויצמן
טקס האזכרה השנתי הממלכתי לד"ר חיים ויצמן, הנשיא הראשון של מדינת ישראל, מדען, מדינאי ומייסד מכון ויצמן למדע, התקיים באחרונה באחוזת הנשיא. האזכרה, במלאת 61 שנים למותו, התקיימה בנוכחות נשיא המדינה, שמעון פרס (בתמונה), ונציגי שלושת הרשויות: השר סילבן שלום, סגנית יו"ר הכנסת גילה גמליאל, ושופט בית המשפט העליון עוזי פוגלמן. עוד נכחו באזכרה בני משפחת ויצמן, תלמידי בית-הספר על-שם ויצמן מקרית ויצמן, ומדענים וסטודנטים ממכון ויצמן למדע.
 

פרס הלן ומרטין קימל למחקר חדשני

פרופ' דניאל זייפמן מעניק את הפרס לפרופ' עמוס תנאי
 
 
 
 
 

פרס המחקר על-שם צ'ארלס קלור

דיים ויויאן דאפילד מעניקה את הפרס לד"ר נועם שטרן גינוסר
 
 

 

שירת המדע

.שירת המדע. מימין למטה: שמעון מרמלשטיין (מקום ראשון), אמיר טייכר (מקום שני), מאור גבאי (מקום שלישי), שלומית ולר כהן ורן פינקלשטיין (ציונים לשבח)

נבחרו הזוכים בפרס עידוד היצירה הספרותית בין מדענים לזכר עפר לידר. מימין למטה: שמעון מרמלשטיין (מקום ראשון), אמיר טייכר (מקום שני), מאור גבאי (מקום שלישי), שלומית ולר כהן ורן פינקלשטיין (ציונים לשבח). טקס הענקת הפרסים יתקיים במכון ויצמן למדע ב-16 בינואר.
 

פרס לעמית המחקר המצטיין על-שם מקסין סינגר

פרופ' דניאל זייפמן ופרופ' חיים גרטי עם הזוכה בפרס, ד"ר שירה אלבק
 
 
פרופ' דניאל זייפמן ופרופ' חיים גרטי עם הזוכה בפרס, ד"ר אייל קרופ
 
 

תואר דוקטור לשם כבוד

מימין: מנדי מורוס, יו"ר המועצה הבין-לאומית, בוב דרייק, סגן יו"ר מועצת המנהלים, מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד: דוד לופאטי, דרום אפריקה, פרופ' ברטרנד הלפרין, ארה"ב, דניאל בארנבוים, ישראל, פרופ' הארי גריי, ארה"ב, פרופ' הלגה נובוטני, אוסטריה, לואיס סטילמן, מקסיקו, דוד עזריאלי, קנדה וישראל; לסטר קראון, סגן יו"ר המועצה הבין-לאומית ועידו דיסנצ'יק, יו"ר מועצת המנהלים

 
 
 

חנוכת הבניין לתשתיות ושירותי מחקר על-שם ראול וגרציאלה דה פיצ'וטו

ריקוד "פלאש מוב" בהשתתפות כ-70 עובדי המכון

במסגרת אירועי מועצת המנהלים התקיים טקס חנוכת בניין תשתיות ושירותי מחקר על-שם ראול וגרציאלה דה פיצ'וטו. במהלך התכנסות האורחים נשמע אות המבשר את תחילתו של האירוע, ומיד לאחריו החל להתנגן השיר Nine to Five בביצוע הזמרת דולי פרטון. לעיניהם המשתאות של האורחים החל ריקוד "פלאש מוב" בהשתתפות כ-70 עובדי המכון, ממחלקות שונות, אשר יאכלסו את הבניין בקרוב.
 
 
 
 
 
עברית

מינויים‭ ‬והעלאות‭ ‬בדרגה - ‭ ‬‮‬‭ ‬2013

עברית

עלו לדרגת פרופסור

  • פרופ' יובל אורג, פיסיקה של חומר מעובה
  • פרופ' ניר אוריון, הוראת המדעים
  • פרופ' לאה אייזנבך, המחלקה לאימונולוגיה
  • פרופ' אהוד דוכובני, פיסיקה של חלקיקים ואסטרופיסיקה
  • פרופ' אירית דינור, מדעי המחשב ומתמטיקה שימושית
  • פרופ' דבורה פאס, ביולוגיה מבנית
  • פרופ' מיכאל פיינזילבר, כימיה ביולוגית
  • פרופ' גד קוזמא, מתמטיקה
  • פרופ' אירית שגיא, בקרה ביולוגית
  • פרופ' עידית שחר, אימונולוגיה
 

עלו לדרגת פרופסור חבר עם קביעות

  • פרופ' דן אורון, פיסיקה של מערכות מורכבות
  • פרופ' עידית ירושלמי, הוראת המדעים
  • פרופ' יעקב לוי, ביולוגיה מבנית
  • פרופ' אלכסנדר מילוב, פיסיקה של חלקיקים ואסטרופיסיקה
  • פרופ' עמיאל נבון, בקרה ביולוגית
  • פרופ' בוריס ריבצ'ינסקי, כימיה אורגנית
  • פרופ' אלעד שניידמן, נוירוביולוגיה
  • פרופ' עמוס תנאי, מדעי המחשב ומתמטיקה שימושית
 

מונו בדרגת חוקר בכיר

  • איגור אוליצקי, בקרה ביולוגית
  • אברהם איזנבוד, מתמטיקה
  • צביקה ברקרסקי, מדעי המחשב ומתמטיקה שימושית
  • מיכל ריבלין, נוירוביולוגיה
  • רביד שטראוסמן, ביולוגיה מולקולרית של התא
  • אוהד שמיר, מדעי המחשב ומתמטיקה שימושית

 

עלו לדרגת עמית מחקר בכיר

  • ד"ר אלכסנדר וסקביץ, חומרים ופני שטח
  • ד"ר דניאל ללוש, פיסיקה של חלקיקים ואסטרופיסיקה
 

עלו לדרגת עמית בכיר

  • ד"ר ולרי איליין, פיסיקה כימית
  • ד"ר רבקה הפנר קראוס, המחלקה למשאבים וטרינריים
  • ד"ר שירה אלבק, היחידה לפרוטאומיקה מבנית
  • ד"ר אדוארד קורקוטיאן, נוירוביולוגיה
  • ד"ר ריטה רוזנצוויג, חומרים ופני שטח
 

עלו לדרגת עמית חבר

  • ד"ר מרק אירון, המחלקה לתשתיות למחקר כימי
  • ד"ר משה גולדשמיד, כימיה ביולוגית
  • ד"ר יעל דיסקין פוזנר, המחלקה לתשתיות למחקר כימי
  • ד"ר אלה זימרמן, ביולוגיה מבנית
 

מונו בדרגת עמית

  • ד"ר נורית אברהם, פיסיקה של חומר מעובה
  • ד"ר אפרת בן זאב, המרכז הישראלי הלאומי לרפואה מותאמת אישית
  • ד"ר טלי דעדוש, המחלקה לתשתיות למחקר כימי
  • ד"ר נועה נוברשטרן, גנטיקה מולקולרית
  • ד"ר אהוד פוניו, פיסיקה של מערכות מורכבות
  • ד"ר גילגי פרידלנדר, המרכז הישראלי הלאומי לרפואה מותאמת אישית
  • ד"ר מירי קזס, פיסיקה של מערכות מורכבות

 

 

 

עברית

ד"ר חנה גולדרינג, פרופ' וולפי טראוב ופרופ' קורט רוזנהק הלכו באחרונה לעולמם

עברית
 
 
ד"ר חנה גולדרינג

ד"ר חנה גולדרינג הלכה באחרונה לעולמה. פרופ' אורי גניאל אומר לזכרה: "אני חש עצבות רבה. הקשר שלי עם חנה השתרע על פני קרוב ליובל שנים. אי-אז בסביבות 1963 יזם עמוס דה-שליט פעילות חדשה במכון ויצמן. הוא אסף סביבו מספר מורים מנוסים וכמה דוקטורנטים צעירים, כולם פיסיקאים, והקבוצה הזאת החלה לטפל בהוראת הפיסיקה בבתי-הספר העל-יסודיים בישראל. בשלב מסוים היה ברור שנחוץ אדם שיקדיש למסגרת זו את כל זמנו, וד"ר גולדרינג מונתה למרכזת הקבוצה.

"חנה בלטה בדייקנות המרבית שבה ביצעה את משימותיה. 'תוכנית רחובות' בפיסיקה הייתה מלכתחילה שונה מתוכנית הלימודים שהייתה נקוטה במערכת החינוך, ולכן צריך היה להכין מבחני בגרות מיוחדים לתלמידי בתי-הספר שלמדו על-פיה. חנה ריכזה גם פעילות זו, שחייבה הבנה רבה ורגישות לא מעטה. "כשעברתי לפעילות מלאה במחלקה להוראת המדעים, התהדק מאוד שיתוף הפעולה שלי עם חנה. יחד פיתחנו יחידות לימוד, עסקנו בהכשרת מורים באמצעות השתלמויות רבות, והפעלנו את התוכניות בבתי-הספר. בכל אלה בלטה חנה, ותרמה תרומות חשובות.

"היא ערכה את עיתון המורים לפיסיקה 'תהודה', שמרה בקפדנות על רמתו המדעית והפדגוגית, וכל מאמר בו היה נתון לשיפוט של מומחים. גם אחרי פרישתה לגמלאות המשיכה חנה להשתתף בפעילויות במחלקה, ותמיד תרמה והוסיפה לדיונים ולפעילויות.

"יחד עם בני משפחתה אנו כואבים את לכתה, וזוכרים אותה בחיבה ובהערכה רבה".

יהי זכרה ברוך.

 

פרופ' וולפי טראוב 2013-1927

פרופ' וולפי טראוב
 

פרופ' וולפי טראוב הלך באחרונה לעולמו. פרופ' עדה יונת אומרת לזכרו: "פרופ' וולפי טראוב היה חלוץ בתחום הפיענוח המבני של סיבי חלבון באמצעות קריסטלוגרפיה בקרני X. בשנות ה-60 של המאה הקודמת הוא קבע את המבנה של מספר הומו-פולימרים, והדגים באופן משכנע את נטייתם להתארגן באופן דומה לסיבי קולגן. לאחר מכן הצליח לקבוע לראשונה, ברזולוציה גבוהה, את מבנה סיבי הקולגן – החלבון הנפוץ ביותר בממלכת החי, והחלבון הבלתי-מסיס העיקרי בחומר הבין-תאי וברקמות חיבור.

"באותם ימים מוקדמים נחשב הקולגן לחלבון חוץ-תאי 'משעמם', והגישה המדעית הרווחת הייתה, שאין למצוא משמעות רבה בשונות הקטנה המופיעה ברצפי חומצות האמינו שלו. למרות זאת זיהה וולפי בסיבי הקולגן, במפתיע, היבטים מבניים של זיהוי וארגון עצמי. הוא יצר – באופן בלתי-צפוי – חזון ראשוני לגבי אחד התחומים העיקריים בביוכימיה: כיצד קובע רצף חומצות האמינו של חלבון מסוים את המבנה המקופל שלו, אשר מקנה לו את תיפקודו הביולוגי. פרס נובל בכימיה לשנת 2013, שהוענק יום לפני מותו, ניתן גם הוא בתחום זה".

וולפי טראוב נולד בלטביה, והיגר לדרום אפריקה בשנת 1933 – שם, באוניברסיטת קייפטאון, השלים את לימודי התואר הראשון והשני. בשנת 1955 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת לונדון, בתחום הקריסטלוגרפיה. בתחילת שנות ה-60 הצטרף למחלקה לכימיה מבנית (כיום ביולוגיה מבנית) במכון; בשנים 1989-1988 כיהן כראש המחלקה. השאיר אחריו בת-זוג, אן בלוך, שני ילדים, ליסה ומייקל, ושני נכדים, גל ויולי.

יהי זכרו ברוך.

 

פרופ' קורט רוזנהק 2013-1923

 
פרופ' קורט רוזנהק
 

פרופ' קורט רוזנהק הלך באחרונה לעולמו. במאמר לסיכום תרומתו המדעית כותב פרופ' אלאן שניידר מאוניברסיטת קורנל: "כשהגעתי כחוקר בתר-דוקטוריאלי למחלקה לפולימרים של מכון ויצמן, בשנת 1969, קבע פרופ' אהרן קציר, למזלי, שאעבוד עם קורט. כך החלה ידידות מופלאה שנמשכה 44 שנים. קורט היה מדען מצוין ואדם נפלא".

פרופ' קורט רוזנהק נולד ב-1923, בצ'רנוביץ. מהלך חייו הושפע מאוד ממלחמת העולם השנייה. הוא נכלא במחנה עבודה, ובשנת 1944, בטרם שבו הרוסים לצ'רנוביץ, ברח עם משפחתו לבוקרשט. שם החל בלימודי כימיה פיסיקלית, אותם סיים ב-1949.

בשנת 1950 עלתה המשפחה לארץ. קורט מצא עבודה ברחובות, במעבדה המרכזית לחקר מוצרי פרי הדר. לאחר ששמע הרצאה של פרופ' אהרן קציר, ביקש להתקבל כדוקטורנט במחלקה לפולימרים במכון. הוא אכן התקבל, ומחקרו התמקד בסינתזה ואיפיו התכונות הפיסיקליות של פוליאלקטרוליטים.

לאחר סיום הדוקטורט ביצע קורט מחקר בתר-דוקטוריאלי בהרווארד, אצל פרופ' פאול דוטי. שם עסק בחקר השינויים הספקטרליים של פולי חומצות אמיניות (מודלים של חלבונים שפיתח פרופ' אפרים קציר). לאחר מכן חזר למכון. בשנת 1977 הועלה לדרגת פרופסור חבר.

מחקריו התמקדו בפיענוח מבני של חלבונים ופולי-פפטידים באמצעות ספקטרוסקופיה באור אולטרה-סגול; קביעת המבנה של חלבונים במבחנה, ועוד.

בצניעותו ובנועם הליכותיו רכש ידידים רבים.

יהי זכרו ברוך.

 
 
מימין: פרופ' וולפי טראוב, ד"ר חנה גולדרינג ופרופ' קורט רוזנהק. הלכו באחרונה לעולמם
עברית

מפגש מועצת המנהלים - סתיו 2013

עברית
 
במפגש השנתי של המועצה הבין-לאומית של המכון דיווחו נשיא המכון וסגניו לחברי המועצה על התקדמות משמעותית במאמץ שכוון להקמת המרכז הלאומי לרפואה מותאמת אישית על-שם ננסי וסטיבן גראנד. המרכז ישרת את כל קהילת המחקר בישראל בתחום מדעי החיים והביו-רפואה, בהם חוקרים מהאקדמיה, רופאים העוסקים במחקר רפואי במעבדות המרכזים הרפואיים, וחוקרים בתעשיית הביו-מד בישראל.
 
הקמתו המואצת של המרכז – המכוון להגשמת החזון העתידי של הרפואה שבה הטיפול מותאם לא רק לריפוי מחלה מסוימת, אלא למאפיינים הגנטיים הייחודיים של כל אדם – מתאפשרת הודות לתרומה נדיבה של כמה מידידי המכון. הרפואה האישית תוכל, למשל, להתאים טיפול תרופתי לכל מטופל בהתאם למאפיינים הגנטיים שלו, כך שתושג יעילות רפואית מרבית, תוך גרימת מינימום השפעות לוואי.
 
העתיד הזה מבוסס על טכנולוגיות ועל שיטות מחקר מתקדמות, שחלקן קיימות כבר היום. בין היתר, מדובר במערכות ניסוי חדשניות ויעילות המאפשרות מחקר רחב היקף של אלפי גנים וחלבונים, או חיזוי תגובות לתרופות בזמן קצר מאוד.
 
המרכז כולל ארבע יחידות, אשר פועלות כרגע בכמה מעבדות זמניות ברחבי קמפוס מכון ויצמן למדע: המכון לגנומיקה על-שם קראון, שהקימה משפחת קראון משיקגו; מכון למיפוי חלבונים על-שם דה בוטון, שהקימה מייל דה בוטון מבריטניה; המכון לביואינפורמטיקה על-שם אילנה ופסקל מנטו, שהקימו אילנה ופסקל מנטו מישראל ומצרפת; והמכון לגילוי תרופות על-שם מוריס וויויאן ווהל, שהקימה הקרן על-שם מוריס וויויאן ווהל מבריטניה. בתוך שנה ימוקמו ארבע היחידות במבנה "מגדל השמש", המשופץ בימים אלה לקראת שינוי ייעודו במימונה של קרן וולפסון, בריטניה. בראש המרכז עומדת ד"ר ברטה סטרולוביץ', בוגרת המכון, שלפני הגעתה לכאן כיהנה כסגנית נשיא למחקר בסיסי בחברת "מרק" העולמית, תפקיד שבמסגרתו הקימה מרכז מצוינות מתקדם לגילוי תרופות. היא מביאה עמה את ניסיונה העשיר בניהול צוות ובשיטות מחקר מתקדמות ויעילות לפיתוח תרופות.
 
לצורך הקמת המרכז גייס מכון ויצמן למדע תרומות בהיקף כולל של 120 מיליון דולר, מתורמים פרטיים ומקרנות פילנתרופיות. מתוכם, תרומה נדיבה של 50 מיליון דולר התקבלה באחרונה מננסי וסטיבן גראנד מסן-פרנסיסקו, באמצעות הוועד האמריקאי של המכון. ננסי וסטפן גראנד הם תורמים נדיבים למכון ויצמן למדע ותומכים בו מזה שנים, והמרכז החדש כולו ייקרא מעתה על-שמם.
 
אומר פרופ' דניאל זייפמן, נשיא מכון ויצמן למדע: "תרומתם יוצאת הדופן של סטיבן וננסי גראנד, יחד עם התומכים האחרים שייסדו את המרכז, היא דוגמה נדירה של התגייסות ידידי המכון להגשמת חזון, אשר יחולל שינוי משמעותי בעתיד המחקר הביו-רפואי בישראל. היות שהמרכז משרת את כל קהילת המחקר בארץ, תורגש השפעת המחקר שיתקיים בין כותלי המעבדות במכון ויצמן למדע בכל הארץ, וגם מחוץ לגבולותיה".
 
מגדל השמש. משנה את יעודו
 

חלל ואופטיקה

המכון לחקר החלל והאופטיקה על-שם אנדרה דלורו יאפשר למדעני המכון לחקור את טבעו של האור עצמו, ולהשתמש בו כבכלי לחקר היקום. מדובר בחקר הקיום הכפול של האור, כשטף של חלקיקים (פוטונים) מצד אחד, וכגלים המתפשטים במרחב, מצד שני. מחקרים במערכות זעירות, שבהן שולטים חוקי תורת הקוונטים, יאפשרו לבחון את התופעה הקוונטית אשר בזכותה יכול חלקיק אחד להימצא בעת ובעונה אחת במספר מקומות (כל עוד לא "מתבוננים" בהם או לא מודדים אותם).
 
כמו כן יעניק מכון אנדרה דלורו מימון למדענים לשם ביצוע מחקר המשלב אופטיקה, כימיה ופיסיקה של חומר מעובה. בנוסף למחקרים ולניסויים במעבדות יסייע המכון גם למדענים פלנטריים לבחון תופעות מהתחומים האלה בקני-מידה אסטרונומיים. במסגרת זו ייחקרו מטאורים, כוכבי-לכת מסוגים שונים (לרבות ענקים גזיים), וכן כוכבים מתפוצצים (סופרנובות) בגלקסיות מרוחקות. כך, למעשה, תתפרס פעילותו המחקרית של המכון מעולם התופעות הקוונטיות עד לחקר הגלקסיות והיקום.
 

בית-הספר החמישי

בית-הספר למחקר במדעי הפיסיקה על-שם אנדרה דלורו, שהוקם בימים אלה, הוא החמישי מסוגו במכון, והוא משלים את סדרת חמשת בתי-הספר למחקר הפועלים בו. בתי-ספר הפועלים במסגרת מדרשת פיינברג של המכון נועדו לספק לתלמידי המחקר את האמצעים ואת הכלים הטובים ביותר כדי לסייע להם במחקריהם: מענקי מחקר, ספרים, מחשבים, נסיעות לכנסים, חשיפה רבה יותר למדענים בכירים בעולם, הרצאות, סדנאות וכנסים המאורגנים בידי הסטודנטים, וכן הזמנת מרצים אורחים ומדענים אורחים. 
 

עוד נחנכו

• המרכז לפרוטאומיקה מבנית על-שם דנה ויוסי הולנדר
 
• המעבדה על-שם קרן מ.א.ה מיסודם של מרגוט וארנסט המבורגר
 
• בניין תשתיות ושירותי מחקר על-שם ראול וגרציאלה דה פיצ'וטו
 
• מרכז לאלקטרוניקה קוונטית על-שם גרובר
 
• מגדל מאיץ החלקיקים על-שם קופלר (אשר שופץ באחרונה)
 
 
 
מגדל השמש. משנה את יעודו
עברית

בירה‭ ,‬מדע‭ ‬ומצב‭ ‬רוח

עברית
בתמונה: חוקר צעיר מרצה בפאב ברחובות
 
 

עיריית‭ ‬רחובות‭ ‬ומכון‭ ‬ויצמן‭ ‬למדע‭ ‬קיימו‭ ‬באחרונה, ‬בפעם‭ ‬הרביעית, ‬את‭ ‬אירוע "‬בירה, ‬מדע‭ ‬ומצב‭ ‬רוח" ‬ברחובות. ‬כ-‬30 ‬ מדענים‭ ‬ותלמידי‭ ‬מחקר‭ ‬מהמכון‭ ‬יצאו‭ ‬לברים, ‬למסעדות‭ ‬ולבתי‭ ‬קפה‭ ‬בעיר, ‬וחלקו‭ ‬עם‭ ‬הבליינים‭ ‬את‭ ‬ההתרגשות‭ ‬המלווה‭ ‬את‭ ‬הפעילות‭ ‬המדעית‭ ‬בחזית‭ ‬הידע‭ ‬האנושי‭.‬
 
 
בתמונה: חוקר צעיר מרצה בפאב ברחובות
עברית
Yes

מדע על הדשא

עברית
פעילות מדעית על מדשאות בית הנשיא הראשון
 
 

במסגרת אירוע "לילה לבן" שקיימה באחרונה עיריית רחובות, נפתחו גם שעריו של בית הנשיא הראשון ומדשאותיו. אורחי הלילה הלבן סיירו בחדרי הבית לאור נרות ולצלילי מוסיקה קלאסית, שנוגנה בפסנתר של ורה ויצמן, ולאחר מכן הוזמנו להשתתף בנשף לילי בסלון הבית. על המדשאות קיימו תלמידי מחקר מהמכון פעילות מדעית, וחשפו בפני המשתתפים סודות עדכניים מחזית המדע.
 
פעילות מדעית על מדשאות בית הנשיא הראשון
עברית

אחרי מות: פרופ' מיכאל בנדיקוב

עברית
 
פרופ' מיכאל בנדיקוב
 

פרופ' מיכאל‭ ‬בנדיקוב‭ ‬מהמחלקה‭ ‬לכימיה‭ ‬אורגנית‭ ‬הלך‭ ‬באחרונה‭ ‬לעולמו‭ ‬לאחר‭ ‬מאבק‭ ‬ממושך‭ ‬במחלת‭ ‬הסרטן‭.‬ 
 
פרופ' רוני‭ ‬נוימן‭ ‬אומר‭ ‬לזכרו: "מיכאל‭ ‬נולד‭ ‬באוקראינה, וכבר‭ ‬כנער‭ ‬אהב‭ ‬מאוד‭ ‬מדע, ובמיוחד‭ ‬כימיה. ‬בבית‭-‬הספר‭ ‬התיכון‭ ‬זכה‭ ‬במדליית‭ ‬זהב‭ ‬באולימפיאדת‭ ‬הכימיה‭ ‬באוקראינה. באולימפיאדת‭ ‬ברית‭-‬המועצות‭ ‬זכה‭ ‬במדליית‭ ‬ארד.
 
"‬הוא‭ ‬עלה‭ ‬ארצה‭ ‬ב-‬1991‬, והחל‭ ‬מיד‭ ‬את‭ ‬לימודי‭ ‬הכימיה‭ ‬בטכניון, שם‭ ‬התבלט‭ ‬והצטיין. עבודת‭ ‬הדוקטורט‭ ‬שלו, שביצע‭ ‬בהנחיית‭ ‬פרופ' יצחק‭ ‬אפלויג, עסקה‭ ‬בהכנה, לראשונה, של‭ ‬תרכובות‭ ‬צורן (‬ובהן‭ ‬תרכובות‭ ‬לא‭ ‬יציבות‭ ‬שבהן‭ ‬קשרים‭ ‬כפולים‭ ‬לפחמן), ‬ובחקר‭ ‬תכונותיהן. לאחר‭ ‬סיום‭ ‬לימודיו‭ ‬בטכניון‭ ‬נסע‭ ‬מיכאל‭ ‬לארה‭"‬ב, לאוניברסיטת‭ ‬קליפורניה‭ ‬בלוס‭-‬אנג‭'‬לס, שם‭ ‬ביצע‭ ‬מחקר‭ ‬בתר‭-‬דוקטוריאלי‭ ‬במעבדתו‭ ‬של‭ ‬פרופ' מנפרד‭ ‬וודל. בעבודה‭ ‬זו‭ ‬התמקד‭ ‬בפולימרים‭ ‬מצומדים‭ ‬המשמשים‭ ‬כחומרים‭ ‬באלקטרוניקה‭ ‬אורגנית.
 
"‬בשנת‭ ‬2004‭ ‬הוא‭ ‬הגיע‭ ‬למכון‭ ‬ויצמן‭ ‬למדע, והקים‭ ‬מעבדה‭ ‬מובילה‭ ‬בתחום‭ ‬האלקטרוניקה‭ ‬האורגנית. מחקרים‭ ‬אלה‭ ‬מבוססים‭ ‬על‭ ‬תכנון‭ ‬מולקולות‭ ‬חדשות‭ ‬שיהוו‭ ‬בסיס‭ ‬לחומרים‭ ‬בעלי‭ ‬תכונות‭ ‬אופטיות‭ ‬ואלקטרוניות‭ ‬משולבות.
 
"‬קבוצתו‭ ‬של‭ ‬מיכאל‭ ‬הכינה‭ ‬לראשונה‭ ‬שתי‭ ‬קבוצות‭ ‬של‭ ‬פולימרים‭ ‬חדשים, הנקראים‭ ‬פוליסלנופאנים‭ ‬ופוליפוראנים. חומרים‭ ‬אלה‭ ‬עשויים‭ ‬לשמש‭ ‬כדיודות‭ ‬פולטות‭ ‬אור, כחומרים‭ ‬פוטו‭-‬מוליכים, וכחומרים‭ ‬לבניית‭ ‬תאים‭ ‬הממירים‭ ‬את‭ ‬אנרגיית‭ ‬השמש‭ ‬לחשמל. בכל‭ ‬מחקריו‭ ‬ידע‭ ‬מיכאל‭ ‬לשלב‭ ‬עבודה‭ ‬סינתטית‭ ‬וחקר‭ ‬פיסיקלי‭ ‬של‭ ‬תכונות, כאשר‭ ‬התוצאות‭ ‬מגובות‭ ‬בחישובים‭ ‬תיאורטיים. שילוב‭ ‬ייחודי‭ ‬זה‭ ‬איפשר‭ ‬לו‭ ‬להגיע‭ ‬להישגים‭ ‬רבים‭ ‬וייחודיים. מחקריו‭ ‬אלו‭ ‬זיכו‭ ‬את‭ ‬מיכאל‭ ‬בהוקרה‭ ‬ובפרסים‭ ‬לאומיים‭ ‬ובין‭-‬לאומיים.
 
"‬מפעל‭ ‬חייו‭ ‬של‭ ‬מיכאל‭ ‬נגדע‭ ‬באיבו, ומכון‭ ‬ויצמן‭ ‬למדע‭ ‬איבד‭ ‬את‭ ‬אחד‭ ‬מחוקריו‭ ‬המבטיחים‭ ‬ביותר. אישיותו‭ ‬המיוחדת‭ ‬ומאור עיניו יחסרו‭ ‬לנו‭ ‬תמיד".
 
יהי‭ ‬זכרו‭ ‬ברוך‭.‬
 
 
 
אחרי מות: פרופ' מיכאל בנדיקוב
עברית

יום הולדת לפרופ' רות ארנון

עברית
פרופ' רות ארנון עם נכדיה
 
 
 
 

אירוע מיוחד התקיים באחרונה במכון לציון הגעתה לגבורות של פרופ' רות ארנון, בנוכחות משפחתה של רות ארנון, הנהלת המכון, חברי הוועד המנהל, ועמותת תזמורת הקאמרטה הישראלית ירושלים. יום ההולדת נחגג בקונצרט של הקאמרטה הישראלית ירושלים, בניצוחו של אבנר בירון, אשר כלל יצירות של באך, מוצרט, היידן, ושטראוס, ונחתם בנגינת שיר יום-הולדת. נשאו דברי ברכה: פרופ' דניאל זייפמן, פרופ' בני גיגר, פרופ' מיכאל סלע, בנה של רות, יורם ארנון, ונכדיה: יונתן שפירא וארז ארנון.
 
 
פרופ' רות ארנון עם נכדיה
עברית

יש שופטים ברחובות

עברית
בשורה האחורית, מימין: צבי זילברטל, דפנה ברק-ארז וחן ארז, אורי ארבל, אליקים רובינשטיין, נועם סולברג ומירה סולברג, דב קרן-יער. בשורה הקדמית, מימין: עוזי פוגלמן וליאורה פוגלמן, אשר גרוניס ורינה משל-גרוניס, חנן מלצר ומרגלית מלצר, עדנה ארבל, רות ארנון ומרים רובינשטיין
 
 
 

שופטי בית המשפט העליון בראשות הנשיא אשר גרוניס ורעייתו ביקרו באחרונה במכון ויצמן למדע, ביוזמתו של השופט אליקים רובינשטיין. נשיא המכון, פרופ' דניאל זייפמן, פתח את הביקור בסקירה על מכון ויצמן למדע, והדגיש את המדיניות הייחודית של המכון בקליטת מדענים וסטודנטים. פרופ' ידין דודאי, חברו לספסל הלימודים של אשר גרוניס בבית-הספר היסודי, הרצה על מחקריו בנושא זיכרון. הביקור נחתם בסיור בבית הנשיא הראשון והצצה לחייהם של ד"ר חיים ויצמן ורעייתו ורה, בהדרכת מירב סגל, מנהלת ארכיון ויצמן.
 
שופטי בית המשפט העליון ביקרו באחרונה במכון ויצמן למדע. בשורה האחורית, מימין: צבי זילברטל, דפנה ברק-ארז וחן ארז, אורי ארבל, אליקים רובינשטיין, נועם סולברג ומירה סולברג, דב קרן-יער. בשורה הקדמית, מימין: עוזי פוגלמן וליאורה פוגלמן, אשר גרוניס ורינה משל-גרוניס, חנן מלצר ומרגלית מלצר, עדנה ארבל, רות ארנון ומרים רובינשטיין
עברית

עמודים