כנס שהתקיים באחרונה בגרמניה ציין את לידתו של תחום מדעי חדש – מדעי המִיוּם (הידרציה, Solvation). הרעיון העומד מאחורי המדע החדש הוא שינוי גישה בכל הקשור לתפקידם של המים בתהליכי המִיוּם – לא עוד תווך מולקולרי פסיבי, המשמש רק כמדיום לתהליך הכימי, אלא גורם משמעותי ובעל תפקיד חשוב בתהליך. "למרות שמים הם החומר החיוני ביותר, הנפוץ ביותר, והנחקר ביותר, רמת ההבנה שלנו את פעילותו והתנהגותו מצומצמת למדי", אומרת פרופ' אירית שגיא מהמחלקה לבקרה ביולוגית במכון, ושותפה באגד בין-לאומי של קבוצות מחקר העוסקות במדעי המִיוּם, שפתחה את החלק המדעי בכנס שהתקיים באחרונה לציון ייסודו של התחום המדעי החדש.

הבסיס לאגד הבין-לאומי למדעי המִיוּם הוא צבר מרכזי המצוינות RESOLV באוניברסיטת רוהר (Ruhr) שבגרמניה, בראשות פרופ' מרטינה הייבנית, שנתמך במענק בסך 28 מיליון יורו מטעם הקרן הלאומית הגרמנית למדע (DFG). שותפים בו מוסדות מחקר מהשורה הראשונה מארה"ב, מאירופה, מאסיה ומישראל, כולל מדענים בולטים בתחום.

 

תהליכי מִיוּם מהווים חלק מרכזי וקריטי בתהליכים ביולוגיים ותעשייתיים רבים, כולל במניעת זיהומים סביבתיים, בשיפור היעילות האנרגטית, ובהבנת תהליכי איכול (קורוזיה). מחקר מעמיק של התהליכים האלה הכרחי לצורך הבנת תפקידם הביולוגי, כמו גם לצורך פיתוח טכנולוגיות בסיסיות. מטרת RESOLV היא לנהל מחקר בסיסי במיגוון תחומים – ביולוגיה, כימיה, מדעי החומרים, הנדסה וביולוגיה חישובית, מתוך נקודת מבט חדשה שעל פיה מולקולות המים עצמן הם יחידות פעילות בעלות תפקיד, לא רק "צופים מהצד" כפי שנהוג היה לחשוב עד כה.

 

מחקריה החלוציים של פרופ' שגיא בשיתוף עם ראש המחקר הביולוגי ב-RESOLV, כבר עשו מספר צעדים חשובים לכיוון המטרה הזו. השיטות הדינמיות החדשניות שפיתחה עם חברי קבוצתה, בשיתוף עם פרופ' הייבנית ועם פרופ' גרג פילדס ממכון טורי פיינס למחקר מולקולרי בפלורידה, אשר מבוססות על קרני רנטגן בשילוב שיטות ספקטרוסקופיות בתחומי הטרה-הרץ וקרני הרנטגן מייצרות "סרטים" המתארים בזמן אמת וברמה אטומית את התהליכים המתרחשים כאשר מולקולת מים מקיימת יחסי גומלין עם אנזים פעיל. ממצאים אלה הובילו לתגלית פורצת דרך כי מולקולות מים ממלאות תפקיד חיוני בפעילות האנזימים, ומסייעות לו לאתר את אתר המטרה על החלבון עליו הוא פועל. הבנת התפקיד המדויק שממלאים המים בפעילותן של מולקולות ביולוגיות רבות עשויה להיות חיונית במיוחד לצורך תכנון וייצור תרופות – כולל כמה תרופות המפותחות במעבדתה של פרופ' שגיא.

 

במסגרת פעילות RESOLV ננקטות אסטרטגיות שונות, שמטרתן לקדם חילופי ידע ורעיונות, ולהפגיש בין מדענים מובילים בתחום המִיוּם על כל היבטיו. לצורך כך הוקמו מיגוון תוכניות מענקי מחקר וחילופי סטודנטים, סדנאות ומפגשי צעירים, בדגש על נשים ותרומה לקהילה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פרופ' נחמה הרן-גרא הלכה באחרונה לעולמה. פרופ' דב צפורי אומר לזכרה: "נחמה הייתה מוכרת לכולנו כאדם חזק, דעתן ובעל יושרה נדירה. מסירותה למדע לא ידעה גבול. עד ימיה האחרונים הייתה מגיעה למעבדה בקביעות, מתכננת ומבצעת את ניסוייה המדעיים במו ידיה. היא עשתה רבות בשירות המכון, ובעיקר הקדישה זמן, משאבים ותשומת לב לקידום מדענים צעירים, וזאת מתוך תחושת שליחות ולא לצורך טובות הנאה. כפי שהייתה מדענית בלב ובנפש, כך גם הייתה רעיה ואם למופת.

"נחמה נולדה בבלגיה, ועלתה לארץ ישראל בשנת 1933 . בשנת 1951 הוענק לה תואר מאסטר בביולוגיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר מכן הצטרפה לקבוצתו של פרופ' יצחק ברנבלום במכון ויצמן למדע ועל עבודתה איתו הוענק לה תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בשנים שלאחר מכן עברה נחמה הכשרה בתר-דוקטורלית באוניברסיטת הרווארד בבוסטון. עם חזרתה לישראל, בשנת 1959, הצטרפה למחלקה לביולוגיה ניסויית במכון ויצמן למדע. בשנת 1968 הועלתה לדרגת פרופסור חבר, ובשנת 1976- לדרגת פרופסור. בשנים 1986-1988 עמדה בראש המחלקה לאימונולוגיה כימית.

"תרומתה המדעית של נחמה הרן- גרא הייתה רחבת היקף. את צעדיה הראשונים היא עשתה בחקר הסרטן לאור התיאוריה הדו-שלבית של פרופ' ברנבלום. לאחר מכן פיתחה עניין בלוקמיה ובהיגרמות המחלה על ידי רטרו-וירוסים. עבודתה תרמה רבות להבנה של התהליכים הקשורים בהיווצרות לוקמיה בעקבות קרינה מייננת. עבודתה זו הביאה לממצא חשוב: בעקבות הקרינה נוצרים בלשד העצם תאים טרום-סרטניים. תאים אלו עשויים להישאר רדומים במשך כל החיים, אך גירויים מסוימים, כגון תרופות או קרינה, יעוררו את התאים הללו ויביאו להיווצרות גידול ממית. לממצאים האלה, בדבר קיום תאים סרטניים רדומים, יש חשיבות מדעית תיאורטית וקלינית רבה.

 

"בשנים האחרונות התמקדה נחמה בחקר המחלה הקטלנית מיאלומה נפוצה, וממצאיה הביאו לגילוי כיוונים חדשים לריפויה.

"תמיד יחסרו לנו כנותה של נחמה, ישירותה, מחשבתה הצלולה ונדיבותה הרבה".

יהי זכרה ברוך.

 

 

המועצה להשכלה גבוהה הכריזה באחרונה על הקמת 11 מרכזי מצוינות חדשים – בנוסף לארבעת המרכזים הקיימים, כחלק מתוכנית לקידום מעמדה של ישראל בעולם המדע הבין-לאומי, לפיתוח תשתיות המחקר באקדמיה, ולהשבת מדענים מחו"ל. בראש שניים מהמרכזים החדשים עומדים מדעני מכון ויצמן למדע: פרופ' יוסי ניר הוא המנהל המדעי של המרכז "היקום הקוונטי: חלקיקים ואסטרו-חלקיקים", בו חברים גם פרופ' אהוד דוכובני, פרופ' אלי וקסמן, פרופ' עופר אהרוני ופרופ' אבישי גל ים. פרופ' גדעון שרייבר הוא המנהל המדעי של המרכז לחקר ביולוגיה מבנית של התא – ביופיסיקה וטכנולוגיות רפואיות, בו חברים גם פרופ' לוסיו פרידמן, ד"ר שראל פליישמן, פרופ' יואל זוסמן ופרופ' דבי פאס. מדעני המכון לוקחים חלק במרכזים נוספים: פרופ' אלון חן חבר במרכז לחקר טראומה המונית; פרופ' אסף אהרוני, פרופ' רוברט פלור ופרופ' יובל אשד חברים במרכז שחוקר את הסתגלות הצמח לסביבה משתנה; פרופ' טל אלכסנדר, פרופ' עודד אהרונסון וד"ר ערן אופק חברים במרכז "אסטרופיסיקה: מהמפץ הגדול לכוכבים"; ד"ר עידו עמית, ד"ר עמוס תנאי, ד"ר רותם שורק וד"ר יעקוב חנא חברים במרכז לחקר תפקיד הכרומטין והאר-אן-אי ברגולציה גנית; ד"ר ניר פרידמן חבר במרכז שעוסק בגישות פיסיקליות לתהליכים דינמיים במערכות חיות; ופרופ' ירון זילברברג, ד"ר נירית דודוביץ, ד"ר דן אורון, פרופ' ניר דודזון, ופרופ' יחיעם פריאור חברים במרכז "אור וחומר". 

הנציבות האירופית הכריזה באחרונה על בחירתו של "מיזם מוח האדם" (Human Brain Project) כאחת משתי "ספינות הדגל" של טכנולוגיות עתידיות. המיזם יאגד מאמצים אירופיים למתן מענה לאחד האתגרים הגדולים של המדע המודרני: הבנת מוח האדם.