ד"ר דיטמר ניקל, שהיה הממונה על הקשרים הבין-לאומיים של אגודת מקס פלנק לקידום המדע בגרמניה, פרש באחרונה לגימלאות. בין שאר תפקידיו ניהל ד"ר ניקל גם את חברת מינרבה, הזרוע הביצועית לסיוע של אגודת מקס פלנק. במסגרת זו, במשך יותר מעשרים שנה, הוא פיתח וטיפח את קשרי המדע בין גרמניה לישראל בכלל, ובין מכוני מקס פלנק למכון ויצמן למדע בפרט. באחרונה אף התגורר ברחובות במשך כשנה. לרגל פרישתו התקיים לכבודו במכון ערב חגיגי. בדברים שנשא בערב זה ציין נשיא המכון פרופ' חיים הררי את פועלו של ד"ר ניקל ואמר כי המכון, ורבים ממדעניו, רואים בו חבר נאמן וידיד אמת.

 

לא, לא פתאום. זה זמן רב חשנו שמדענים משתי המחלקות מתעניינים בתחומים קרובים. למעשה, במקרים רבים קיימת חפיפה ואפילו השלמה בין תחומי העניין והמחקר שבהם עוסקים מדענים משתי המחלקות שהתאחדו. מכיוון שכך, הוחלט "למסד את מערכת היחסים" בין מדעני שתי המחלקות, ולבטל את החיץ הארגוני ביניהם.

 

2. מה משותף לכל מדעני המחלקה?

המאמץ לפתור שאלות ביולוגיות בכלים ביוכימיים וביופיסיקליים. במיוחד, השאיפה להכרת ולהבנת המבנה והתפקוד של החלבונים, שהם אבני הבניין העיקריות של כל בעלי-החיים והצמחים שמתקיימים על פניו של כדור-הארץ. ביתר פירוט: מחקרים רבים שמתבצעים במחלקה מכוונים לפיענוח מערכת יחסי הגומלין בין מבניהם של החלבונים לבין התפקוד שלהם.

 

3. החלבונים מקודדים בגנים?

נכון. במובן זה, אפשר לומר שמדעני המחלקה כבר פועלים בעידן המדעי הבא שאפשר לכנותו העידן הפוסט-גנומי, כלומר, העידן שיחל ביום שבו יסתיים הפרויקט העולמי למיפויו ולפיענוחו של גנום האדם הכולל כ-100,000 גנים שונים. הפרויקט הזה - שבו משתתפים גם מדענים מהמכון - עתיד להסתיים בשנת 2005. עם סיומו יעבור מרכז הכובד של מדעי החיים לחקר החלבונים, שמעבר לעניין המדעי שבו, הוא מהווה שלב חיוני בפיתוחה של הרפואה המודרנית החדשה.

 

4. כיצד מתבטא האיחוד בחיי היום-יום של המחלקה?

בקרוב נצא ל"גיבושון" שיימשך יומיים, באחד מהמלונות שלחוף ים המלח. ביומיים אלה ירצה כל אחד מראשי קבוצות המחקר שבמחלקה, על התחומים והעיסוקים של קבוצתו. לאחר מכן נמשיך לקיים במכון סמינרים מחלקתיים, וכן מסגרת חודשית שבה אחת מקבוצות המחקר שבמחלקה תציג את עבודתה לפני כל חברי המחלקה.

 

5. כמה מדענים חברים במחלקה?

שמונה חוקרים בכירים, 19 פרופסורים, שלושה פרופסורים בהארכת שירות ופרופסור-מכון אחד, פרופ' אפרים קציר.