מגזין המכון - גיליון 9 - דצמבר 1997

עכשיו כבר אפשר לספר כיצד האליצין שמצוי בשום פועל כנגד חיידקים, פטריות ונגיפים גורמי מחלות.      

רעיונות טובים אינם מתים. הם מתגלגלים ומתגלגלים, עד שהם מגיעים למקום שבו מעריכים אותם כראוי, ומיישמים אותם. זה בדיוק מה שקרה לרעיון של אלכסנדר סרומין. הוא התגלגל מסביב לעולם, ממעבדה חסרת אמצעים ברוסיה, דרך החממה הטכנולוגית שבקריית ויצמן, ועד לשלב הייצור התעשייתי בקליפורניה.    

כיצד איברי החישה השונים מצפינים את המידע שהם אוספים? כיצד המוח מפענח את הצופן ו"פותח מחדש" את המידע הזה?      

החוקרים, ד"ר טלילה וולק ותלמידי המחקר טליה ירניצקי, לי מין, שירלי בקר ודן שטרומפף, מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן למדע, בחנו את תהליך התפתחות הרקמות שבמסגרתו תאים "חסרי מקצוע" מתמיינים ונעשים לתאי שריר וגיד בעוברי זבוב "תסיסנית המחקר" ("דרוזופילה")