מגזין המכון - גיליון 29 - דצמבר 2002

חישן נחשב לטוב ומוצלח יותר ככל שהוא מצליח לזהות את החומר המבוקש בדייקנות רבה יותר, על בסיס הימצאות של כמות קטנה יותר של החומר (לעתים עד כדי מולקולות בודדות). צעד חשוב בכיוון הזה עשו באחרונה פרופ' ישראל רובינשטיין וד"ר אלכסנדר וסקביץ' מהמחלקה לחקר חומרים ופני שטח במכון ויצמן למדע, בשיתוף עם תלמיד המחקר (דאז) ד"ר גרגורי קליוז'ני והחוקרת הבתר-דוקטוריאלית ד"ר מרי אן שניוייס  

מדעני המכון יצרו מודל מתמטי המסוגל לחזות את הפיזור המרחבי ואת מידת השפעתן של מולקולות תקשורת.  

לו הייתה פרופ' הרן-גרא משתמשת בניסוייה בעכברים נטולי מערכת חיסונית, או בתרביות של תאי מיאלומה, היא הייתה מחמיצה את הממצאים שהובילו לתגלית מפתיעה  

  פרופ' מאיר שיניצקי, מהמחלקה לכימיה ביולוגית במכון, מנסה למצוא קצה חוט אחר המוביל, אולי, להתפתחות הסכיזופרניה.