בשער: קוץ של קיפוד ים לאחר שבירה, הנבנה והולך מחדש. מבסיסו ועד חודו, הקוץ מהווה גביש אחד. הצילום בוצע על-ידי יעל פוליטי באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים סורק. במסגרת מחקר של פרופסור ליאה אדדי ופרופ' סטיב ויינר במחלקה לביולוגיה מבנית, במכון ויצמן למדע.
פרופ אהרן צ'חנובר מבהיר, כי למעשה קיימות בתא שתי מערכות לסילוק חלבונים. מערכת אחת, המבוססת על אנזימים (פרוטאזות) הפועלים באברון התוך-תאי הקרוי ליסוסום, אחראית לפירוקם של חלבונים הבאים מחוץ לתא. לעומת זאת, המערכת שגילו פרופ' הרשקו ופרופ' צ'חנובר מסלקת את החלבונים הפגועים (ואת החלבונים הבריאים שסיימו את תפקידם), של התא עצמו
חברי קבוצת המחקר של פרופ' וולק מתמקדים עכשיו באיפיון חלבונים נוספים המעורבים בתקשורת הבין-תאית, בתקווה לחשוף עקרונות נוספים בתהליכי בניית רקמות בעובר המשותפים לזבובים ולבני-אדם
בניסוי חדש המתנהל בימים אלה, הצליחו ד"ר שחר וצוותו להגביל את תנועת האלקטרונים במוליך-על למימד אחד בלבד. יחד עם פרופ' רשף טנא, ראש המחלקה לחקר חומרים ופני שטח במכון ויצמן למדע, הם יצרו ננו-חוטים העשויים אינדיום אוקסיד (המצוי במצב של מוליך על). הננו-חוט מוליך-העל הזה הונח על פני ננו-צינוריות המיוצרות במעבדה של פרופ' טנא מחומר שאינו מוליך