חוקרי המכון בנו "טבעת יונים", כאן, במעבדתו שבמכון ויצמן למדע. שאורכה 50 סנטימטרים בלבד. המכשיר הזה, היחיד מסוגו בעולם, עד כה, מורכב משתי מראות ה"מתמסרות" ביניהן ביונים המולקולריים
כיצד השפיעה העלייה לישראל על עבודתם המדעית של זוג מדענים מהמכון? "ליהודים ברוסיה, ישראל תמיד היתה חלום," אומר פרופ' גירשוביץ, "ומבחינתנו, העלייה לישראל היתה ההחלטה הטובה ביותר שהחלטנו אי-פעם"
פרופ' דומאני ותלמידיו הצליחו באחרונה לנסח אלגוריתם חדשני, המאפשר למחשב ליצור קבוצות של פריטי מידע בעלי מאפיינים דומים, גם מבלי שהמחשב "למד" מראש על מאפייניהם של העצמים, הצורות ופריטי המידע שיוצגו לפניו
עד כה סברו כי הזרם החשמלי עובר במוליכי-על כפי שהוא עובר במוליכים רגילים (כגון חוטי נחושת) - בקו ישר, בדרך הקצרה ביותר האפשרית בין נקודת המוצא לנקודת הסיום של "מסעו". תלמיד המחקר דן פוקס ופרופ' אלי זלדוב מהמחלקה לפיסיקה של חומר מעובה במכון, גילו שהמציאות במקרה הזה מורכבת יותר מהתסריטים שמצייר ההיגיון הפשוט
"פיסיקה תעזור לך בכל מקום, בכל מצב, כי פיסיקה מלמדת אותך חוצפה." זה היה אחד המשפטים הראשונים ששמע ג'ייקוב גדליה במכון ויצמן למדע, במהלך ראיון הקבלה שלו למדרשת פיינברג של המכון, החוגגת השנה ארבעים שנה לייסודה
עד כמה מדויקת יכולת הזיהוי של הנוגדנים? מהי היחידה הקטנה ביותר שהם מסוגלים לזהות? פרופ' מאיר וילצ'ק גילה באחרונה תשובה מפתיעה למדי לשאלה זו: מתברר שהנוגדנים מסוגלים לזהות חלק ממולקולה בודדדת של חומצה אמינית