בשער: מיפוי ממוחשב של אזורי מגע על פני קרום תא חי. מפתח הצבעים מבחין בין האזורים על פני היחד הכמותי שמתקיים בהם בין חלבונים שונים. בוצע במעבדתו של בני גיגר, ראש המחלקה לביולוגיה מולקולארית של התא.
האלקטרונים מתאפיינים במעין תקיפת סיחרור - "ספין". למעשה, ייתכנו שני כיוונים מנוגדים של תקיפות סיחרור. כך, למעשה, שני אלקטרונים הנושאים אותו מטען חשמלי יכולים להיבדל זה מזה בכיוון הספין שלהם. משמעות העובדה הזאת עומדת במרכזו של תחום מחקר חדש, הקרוי "ספינטרוניקס", העשוי לפתוח את השער לפיתוח טכנולוגיה שונה לחלוטין מזו שהכרנו עד היום
כל מי שניצב אי-פעם בצומת שבו היה עליו לקבל החלטה חשובה, מכיר את הדילמה הזאת: כיצד לקבל את ההחלטה? ד"ר שחר הוד, המבצע מחקר בתר-דוקטוריאלי במחלקה לפיסיקה של חומר מעובה במכון ויצמן למדע, נכנס באחרונה לעובי הקורה הזאת, והגיע למסקנות מפתיעות למדי
פרופ' בן-זאב החליט לחקור את החלבונים הממלאים תפקיד בתקשורת המגע. באחרונה הוא פנה, באופן טבעי, אל החלבון בטה-קטנין, הפועל בשני קצוות המסלול התקשורתי: הוא מצוי מתחת לקרום התא, וממלא תפקיד חשוב במנגנון המגע בין תאים, ובאותה עת הוא גם פועל בגרעין התא, שם הוא ממלא תפקיד בבקרת הביטוי של גנים שונים
אורח המדור: ד"ר אלעזר צדוק, ראש המחלקה לזיהוי פלילי במשטרת ישראל
"תפקידנו הוא לסייע בחקירות מכל סוג, מפריצה לדירה או גניבת רכב ועד לפשעים חמורים כמו רצח, אונס, או שוד מזוין"