ידידים בעידן הגלובליזציה

עברית
חלק מהידידים הישראלים לפני ההופעה של Cirque du Soleil
 
ידידי המכון מכל העולם התכנסו בחודש מאי במונטריאול שבקנדה. לצד אירועי ערב חגיגיים וציון שמותיהם של המצטרפים החדשים לחוג התורמים של "מעגל הנשיא" הוצגו מצגות מדעיות מחזית המחקר, בין היתר מהתחום המתפתח של רפואה מותאמת אישית, ומתחום האנרגיה החלופית.

ידידי המכון בקנדה אירחו את הידידים שהגיעו מארצות אחרות בבתיהם המיוחדים שעל "מאונט רויאל". באירועים השתתפו גם פרופ' רות ארנון, פרופ' צבי ליבנה, פרופ' דורון לנצט, ומדענים נוספים מהמכון. גיא לליברטה הקנדי, שהקים את הקרקס המפורסם בעולם, "סירק דה סוליי" ("קרקס השמש") הזמין את ידידי המכון למופע של הקרקס.

בנוסף להנאה ולעניין הרב, ביטא האירוע את עוצמת מערכות היחסים החמות של המכון עם ידידים רבים מאוד ברחבי העולם, ואת החברויות שהתפתחו בין הידידים בעקבות הקשר עם המכון.
 
עברית

ביקור בחזית המדע

עברית
מימין: מיכה פרלמן ופרופ' דניאל זייפמן
 
 
 
מיכה פרלמן, רכז ההשכלה הגבוהה ומו"פ באגף התקציבים של משרד האוצר, ביקר באחרונה במכון. במסגרת תפקידו פועל פרלמן ליישום התוכנית הרב-שנתית בהשכלה הגבוהה במטרה לשפר את איכות המערכת, בין היתר באמצעות תוספת משאבים. הביקור במכון היה ביקורו הראשון במוסד להשכלה גבוהה מאז כניסתו לתפקיד. הוא ביקר, בין השאר, במעבדה לדימות מוח האדם על-שם אריסון – שם נפגש עם פרופ' רפי מלאך ושמע על חקר המוח והראייה. לאחר מכן נפגש עם פרופ' מוטי הייבלום במרכז למחקר תת-מיקרוני. בסיום נפגש עם ד"ר אלי ארמה מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית, שסיפר לו על מחקרו בחקר השורשים הגנטיים של תהליכים המעורבים במחלות שונות.
עברית

שישי בקמפוס

עברית
שישי בקמפוס  שישי בקמפוס
 
חברי אגודת הידידים של המכון בישראל ביקרו במכון ביום שישי לפני הצהריים, וחוו את האווירה המיוחדת במקום. הם שמעו סקירה קצרה מפי נשיא המכון, פרופ' דניאל זייפמן, שסיפר להם על מספר תגליות של מדעני המכון, העשויות לתרום לרפואה העתידית. לאחר מכן נפגשו עם דיקן הפקולטה לכימיה, פרופ' יחיעם פריאור, שסיפר להם על חידושים בננו-טכנולוגיה, וכן "מה קורה כאשר הפיסיקה פוגשת את הביולוגיה".
 
חברי האגודה ביקרו במעבדות ושוחחו עם המדענים העובדים בהן, באופן לא רשמי, ובאווירה נינוחה. במעבדתו של פרופ' נועם סובל שמעו על האפשרות ללמוד את דפוסי הפעולה של המוח המעורבים בעיבוד מידע על ריח, ועל האפשרות לדעת מראש את מידת נעימות או אי-נעימות ריחו של חומר מסוים. במעבדתו של ד"ר נחום אולנובסקי שמעו על מחקרים שנועדו להבין את מנגנוני הפעולה במוח העטלף, המעורבים בזיכרון, בלמידה ובניווט.
 
בהמשך ביקרו בבניין למחקר טרום-קליני על-שם לורי לוקיי, שהוא אחד מהמתקנים המתקדמים מסוגו בעולם, וכן במצפה הכוכבים שממוקם בראש מגדל המאיץ על-שם קופלר.
 
הביקור הסתיים לאחר סיור בגן המדע על-שם קלור, מוזיאון מדע ייחודי ובו מתקנים המדגימים תופעות טבע תוך התנסות חווייתית. הגשם המרענן, שהחל לרדת לקראת סוף הביקור, סימן את סיום הביקור שהותיר "טעם של עוד".
עברית

תרומה מקומית

עברית
פרופ' רות ארנון וד"ר אוריאל ארנון
 
 
במסגרת מפגש המועדון המדעי של אגודת ידידי המכון בישראל התקיים טקס לכבוד פרופ' רות ארנון ובעלה, ד"ר אוריאל ארנון, שתרמו באחרונה תרומה משמעותית להקמת בית-הספר חמד"ע ברחובות. הקמת חמד"ע ברחובות נועדה לקדם את החינוך המדעי בבתי-הספר התיכוניים בעיר ובסביבתה. נשיא המכון, פרופ' דניאל זייפמן, ציין את חשיבותה של התרומה שבאה "מתוך המכון", מאנשים שהם חלק מהמכון במשך שנים רבות, ואשר בחרו לתרום, ובכך להמחיש את דאגתם ואת אחריותם לעתיד החינוך המדעי במדינת ישראל.
 
לאחר הטקס הציגה פרופ' ארנון את הדרך הארוכה והמתפתלת המובילה ממחקר בסיסי לפיתוח יישומים. היא ציינה כי לעיתים, במדע בסיסי מתקבלים ממצאים בעלי פוטנציאל יישומי, והדגישה את העובדה שישראל מצטיינת בכך שמדעניה משכילים לפתח את הפוטנציאל הזה. הרצאתה כללה דוגמאות מהמחקר שלה וכן מתחומים אחרים, כגון פיתוח אלגוריתמים להצפנה ולפיענוח, אנרגיית שמש ועוד. את הערב חתם פרופ' יצחק בן ישראל, יו"ר סוכנות החלל הישראלית, שסקר את התפתחות המיחשוב בתחומי הביטחון.
עברית

ידידות בין-לאומית

עברית
במסגרת שיתוף פעולה בין אגודת הידידים של המכון בישראל לבין אגודת הידידים באנגליה אירח מועדון העסקים הישראלי בלונדון (IBC) את נשיא המכון, פרופ' דניאל זייפמן, כאורח כבוד באחת מפגישותיו. חברי המועדון היוקרתי באים מתחומי הבנקאות והיזמות, וכן מענפי הנדל"ן, התעשייה המתקדמת (היי-טק), ועוד. המפגש התקיים בביתה של מנהלת המועדון, ליאורה תורן היבלר, ובמסגרתו הירצה נשיא המכון על "עסק ושמו מדע". בסיום הרצאתו ציין, כי לדעתו המהפכה המדעית הבאה תונהג על-ידי מדענים בעלי ראייה מדעית רב-תחומית, בעלי יכולת לקחת סיכונים, שלרשותם עומדים הן תשתית טכנולוגית מתאימה והן חופש לפתח כיווני חשיבה חדשים.
עברית

מכתבים בין עבר לעתיד

עברית
ריימונד בר בבניין קימלמן במכון; ברקע: לוח הנושא את שם סבו
 
ריימונד בר, יו"ר דירקטוריון קבוצת יוליוס בר המחזיקה בבנק יוליוס בר שפתח באחרונה נציגות בארץ, ביקר במכון. הוא נפגש עם נשיא המכון, פרופ' דניאל זייפמן ועם מדענים נוספים. בביקורו סיפר כי סבו, ריצ'רד בר, שהיה מדען, נהג להתכתב עם חיים ויצמן. הוא התרגש לראות מכתבים שנשמרו בארכיון המכון, ואמר כי בשבילו זו סגירת מעגל, וכי הוא מקווה להגיע לביקורים בארץ ובמכון לעיתים קרובות יותר.
עברית

משווייצריה באהבה

עברית
מימין לשמאל: יעל גורן-וגמן, יאיר סרוסי, חנה פרי-זן, שמשון הראל
 
 
 
יאיר סרוסי, יו"ר בנק הפועלים, וחנה פרי-זן, הממונה על חטיבת נכסי הלקוחות של הבנק, אירחו לארוחת ערב את חברי המשלחת של ידידי המכון משווייץ. חנה פרי-זן, שהיא גם חברת הנהלה באגודת הידידים של המכון בישראל, סיפרה לחברי המשלחת על הקשר שלה למכון ויצמן, והדגישה את החשיבות שבמפגשים מסוג זה בין חברי אגודות הידידים ברחבי העולם, שביחד מחזקות את מכון ויצמן.
עברית

תמיכה והשקעה

עברית
ידידי קרן הפילהרמונית בבית ויצמן
 
ידידי קרן התזמורת הפילהרמונית מרחבי העולם ביקרו באחרונה במכון, נפגשו עם פרופ' עדה יונת, והתארחו בביתם של פרופ' מיכאל סלע ורעייתו, שרה סלע. פרופ' דניאל זייפמן, נשיא המכון, אומר לא אחת, כי אנשים נוטים להשתמש במושגים שונים: תרומה למפעלי תרבות מתוארת לרוב כ"תמיכה באמנות", ואילו תרומה למחקר מדעי מתוארת הרבה פעמים כ"השקעה במדע". פרופ' זייפמן סבור, כי המדע והאמנות שלובים זה בזה ומרכיבים יחד את התרבות האנושית, ולפיכך, גם במדע נכון "לתמוך" ולא רק "להשקיע".

ידידי התזמורת הפילהרמונית מרחבי העולם חיזקו את תפיסתו זו של פרופ' זייפמן בהתפעלות שהפגינו בביקורם במכון, אשר כלל בין היתר סיור בבית ויצמן ופגישה עם פרופ' ידין דודאי, מהמחלקה לנוירוביולוגיה.
 

הזמנה לחוויה מדעית

 
ביום שישי, 16 במרץ 2012, מוזמנים חברי אגודת הידידים לבקר במכון ויצמן. הביקור יכלול מפגש עם נשיא המכון, פרופ' דניאל זייפמן, ועם מדענים בכירים שיספרו על החידושים האחרונים בחזית המדע. דיקן הפקולטה לכימיה, פרופ' יחיעם פריאור, ירצה על ננו-מדע קטן גדול: מה קורה כשהכימיה פוגשת את הפיסיקה והביולוגיה.

פרטי הביקור (ייתכנו שינויים) יישלחו בקרוב לחברי אגודת הידידים.
 
עברית

תרומה לחינוך

עברית
 
פרופ' רות ארנון וד"ר אורי ארנון
 
עוד בטרם הופעל פרויקט חמד"ע ברחובות ואף לפני שהוקם מבנה בית-הספר אשר בו תופעל התוכנית, התקבלה תרומה משמעותית מפרופ' רות ארנון ומד"ר אורי ארנון, המיועדת לקרן לציוד למרכז שצפוי להיפתח ברחובות.
 
 
אחת מהיוזמות החשובות שיצאו ממכון ויצמן בתחום הוראת המדעים לנוער – משולחנו של נשיא המכון באותם ימים, פרופ' חיים הררי, הוא מרכז חמד"ע להוראת המדעים שנוסד בתל-אביב בשנת 1991. הנשיא הנוכחי של המכון, פרופ' דניאל זייפמן, הוא גם יו"ר חמד"ע כיום. חמד"ע החלה כניסוי מחוזי בהוראת מדעים, שבו השתתפו תלמידים בשיעורי כימיה ופיסיקה במרכז חמד"ע במקום בבית-ספרם. הוחלט שאם התוכנית תניב תוצאות משביעות רצון, יקומו מרכזי חינוך מדעי נוספים ברחבי הארץ. הצלחתו של המרכז בתל-אביב משמשת כיום תמריץ להקמתו של מרכז חדש ברחובות, בסמוך לקמפוס מכון ויצמן – מרכז חמד"ע 2 - אשר קירבתו הפיסית לקמפוס מכון ויצמן למדע ולמכון דוידסון לחינוך מדעי תאפשר לו להיעזר במומחים לחינוך מדעי ובמדענים מהמכון.

הנתונים הקיימים על הישגי התלמידים בחמד"ע מראים, כי 70% בממוצע מבוגרי התוכנית מגויסים ליחידות העילית של המודיעין הישראלי המתמחות במחקר ופיתוח; כ-12% מתגייסים לעתודה האקדמית. רבים מבוגרי חמד"ע הופכים, בהמשך, לסטודנטים מצטיינים בתחומי המדע, ההנדסה והרפואה במיטב מוסדות ההשכלה האקדמית בישראל.
 

המפגש הבא

במפגש הבא של המועדון המדעי של אגודת הידידים, שיתקיים ב-23 באפריל 2012, תצוין תרומתם החשובה של פרופ' רות ארנון וד"ר אורי ארנון לחינוך המדעי. המרצים במפגש יהיו פרופ' ארנון ופרופ' (אלוף מיל') יצחק בן ישראל. פרופ' רות ארנון, מהמחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן למדע, היא אימונולוגית בעלת שם עולמי, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, וכלת פרס ישראל למדעי הרפואה. פרופ' (אלוף מיל') יצחק בן ישראל הוא יו"ר סוכנות החלל הישראלית ויו"ר המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח. בנוסף הוא מכהן גם כראש המטה למלחמה בטרור ממוחשב.

 
עברית

זכרון ומדע

עברית
באחרונה התקיים במכון המפגש השנתי השלישי לזכר פרופ' אלוין קאי. המפגש, שהתמקד השנה בחקר המוח, מאורגן בידי סטודנטים ונועד לחשוף אותם לחזיתות שונות במדע. פרופ' קאי עסק בחקר תהליכים של בקרה ביולוגית, ונודע כמורה ומנחה שהשפיע רבות על תלמידיו. לאחר שהלך לעולמו, בשנת 2005, נוסדו המפגשים השנתיים לזכרו. במפגש השתתפה גם אלמנתו, מירה, פיסיקאית שעלתה איתו לארץ, ואף עבדה מספר שנים במכון ויצמן. מירה תומכת כיום במפגשים אלה, אשר לדעתה מבטאים בדרך הנכונה את אישיותו, את שאיפותיו ואת ערכיו של פרופ' קאי.
 
סטודנטים בכנס
 
עברית

עמודים