שיעור בספורט

עברית
 
ד"ר גד אשר (מימין) מקבל את אלכס גלעדי במעבדתו
 
אלכס גלעדי, חבר הוועד האולימפי ואיש תקשורת ישראלי ובין-לאומי, התארח באחרונה במכון כאורח של הוועד האירופאי ושל אגודת הידידים של המכון בישראל.
 
גלעדי התעניין במיוחד במחקרו של ד"ר גד אשר, שעוסק בשעונים ביולוגיים, ובדרך שבה מכוונים שעונים כאלה את פעילויותינו ומשפיעים על תהליכים פיסיולוגיים שונים בגוף. הבנת מנגנוני הפעולה של השעונים האלה עשויה לסייע לגבש תובנות חדשות ביחס לתופעות כגון יעפת (ג'ט-לג), וכן הפרעות שינה, סרטן, סוכרת, השמנת יתר והזדקנות.
 
גלעדי נפגש ושוחח עם זיו צויגהפט, דוקטורנט בקבוצתו של ד"ר אשר, שסיפר לו על המחקר שלו, ועל התחביב שלו – צויגהפט הוא אצן אולטרה מרתון.
 
שיעור בספורט
עברית

שיעור בצילום

עברית
 
 
פרופ' נירית דודוביץ ושמשון הראל
 
באירוע האחרון של אגודת הידידים שמעו חברי האגודה מפי פרופ' נירית דודוביץ על "צילומי בזק", אשר מתבצעים במעבדתה באמצעות הלייזר המהיר בעולם. בהרצאה, שנשאה את השם "ללכוד אלקטרון בתנועה – הצילום המהיר ביותר בטבע", אמרה פרופ' דודוביץ: "ישראל עדיין צעירה במחקר בנושא הזה, אך אני מאמינה שתוך חמש עד עשר שנים נהיה גורם מחקרי משמעותי גם במישור הבין-לאומי". אחריה הירצה הצלם זוכה פרס ישראל, אלכס ליבק, שהציג בפני ידידי המכון צילומים שלו מתקופות שונות, וסיפר על המפגש בין המצלמה לרחוב הישראלי: "אני מזהה מקום מעניין, ופשוט ממתין בסבלנות להתרחשות ותופס אותה בזווית הנכונה". 
 
שיעור בצילום
עברית

שיעור בכלכלה

עברית
נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, ביקרה באחרונה במכון. בין היתר ביקרה במרכז למחקר תת-מיקרוני והתרשמה מהעבודה של המדענים בחדרים הנקיים. פרופ' מוטי הייבלום סיפר על המחקרים המתבצעים במכון, ובין היתר על תכונותיהם המיוחדות של חלקיקים מדומים שונים, ועל האפשרויות העתידיות לפיתוח מחשבים קוונטיים.
 
ד"ר פלוג התעניינה במיוחד במספרן היחסי של נשים בסגל האקדמי, ושמעה כיצד משתדל המכון להשוות את מספר המדעניות למספר המדענים. היא גם התעניינה בפעולות הרבות שנוקט המכון במטרה למשוך נערות ונערים לעולם המדע, ולחנך אותם להתבסס על נתונים ועל ניתוח נתונים בבואם לקבל החלטות שונות.
 
בשיחות שונות אמרה הנגידה, כי על אף שהתפיסה הזאת אינה פופולרית, בכל זאת, ניתוח הנתונים מוביל למסקנה שכל עוד נטל הביטחון בישראל גבוה, מי שרוצה להעניק שירותים אזרחיים באיכות גבוהה ובהיקף גדול, צריך להיות מוכן לשלם מיסים גבוהים יותר. בהמשך ציינה, כי המיסים בארץ נמוכים מאלו שבמדינות מערביות אחרות שבהן אין נטל ביטחוני. לבסוף הפתיעה את מארחיה, כשסיפרה שאחותה השתתפה בחוגים לנוער שוחר מדע במכון, לפני שנים רבות. 
 
דני חחיאשוילי, ראש מטה הנגידה, פרופ' דניאל זייפמן, נשיא מכון ויצמן למדע, קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל, יעל גורן–וגמן ועירית מנדלסון, מנהלת מחלקת חות"ם
 
 
שיעור בכלכלה
עברית

בדרך אל האושר

עברית
 
פרופ' אלון חן

האירוע הקרוב של מועדון הצעירים של אגודת ידידי מכון ויצמן למדע בישראל יתקיים ב-23 בפברואר 2015, במועדון "זאפה" בתל-אביב, בחסות BMW ובחסות בנק הפועלים (שוויץ) - בנקאות פרטית. בתוכנית: פרופ' אלון חן, שידבר על "לחץ, חרדה ודיכאון – מהמעבדה למרפאה", והופעה של הזמר דני רובס.

הזמנות נשלחו לחברי מועדון הצעירים. לפרטים ולהצטרפות אפשר להתקשר לאגודת הידידים בטלפון: 08-9343890. 

 
פרופ' אלון חן
עברית

שיעור לחיים

עברית
 
שיעור לחיים
 
ארגון הבוגרים של מכון ויצמן למדע קיים בשנים האחרונות אירועי בוגרים, בהם השתתפו בוגרי מכון לדורותיהם ונפגשו אחרי שנים רבות. באירוע הבוגרים הבא – שיתקיים ביום שלישי, 8 בספטמבר 2015, בשעות הערב, בקמפוס המכון – יתכנסו במכון בוגרי הפקולטות למדעי החיים. דיקני הפקולטות, פרופ' צבי ליבנה ופרופ' אורי פלס, שלחו  מסרים אישיים בעניין זה לכל הבוגרים. היות שמדובר בפקולטות הגדולות ביותר במכון, שלהן, יחדיו, כ-3,000 בוגרים, צפוי אירוע גדול ומרגש במיוחד.
 
בוגרי הפקולטות האלה שלא קיבלו הזמנה, או שפרטי הקשר שלהם אינם מצויים במסד הנתונים של המכון, מוזמנים להירשם לארגון הבוגרים בטלפון 08-9344562, או באמצעות הדואר האלקטרוני: Alumni@weizmann.ac.il
 
 
שיעור לחיים
עברית

רפואה אישית

עברית

 " טירוף ב-70 אצבעות": שבעה פסנתרנים וירטואוזים על שבעה פסנתרי כנף

כמדי שנה השתתפו חברי אגודת ידידי מכון ויצמן למדע בישראל באירוע הפתיחה של המועצה הבין-לאומית של המכון. באירוע חגיגי זה צוינה הקמתו של המרכז הישראלי הלאומי לרפואה מותאמת אישית על-שם סטיבן וננסי גרנד. המרכז, שבראשו עומד פרופ' אהרון צ'חנובר, ישרת את כל קהילת המחקר בישראל בתחום מדעי-החיים, וכן את התעשייה הביו-רפואית. המרכז נועד לקדם את החזון של רפואה מותאמת אישית, שתאפשר התאמת טיפול רפואי לכל אדם על-פי נתוניו הגנטיים והאחרים – דבר שיצמצם משמעותית את השפעות הלוואי של טיפולים שונים.

במסגרת התוכנית האמנותית של הערב, "טירוף ב-70 אצבעות", הופיעו שבעה פסנתרנים וירטואוזים, שניגנו על שבעה פסנתרי כנף, בביצועים יוצאי דופן של יצירות מוסיקליות במיגוון סגנונות. בין האמנים היו רמי קליינשטיין ושלמה גרוניך, שגם שרו, וכן גיל שוחט – יוצר המופע – שניגן בעצמו, ותרם בכך עשר אצבעות נוספות לחגיגה. 
 
" טירוף ב-70 אצבעות": שבעה פסנתרנים וירטואוזים על שבעה פסנתרי כנף
עברית

ביקור משפחתי

עברית
בתמונה: ילדים במרכז המבקרים

חברי אגודת הידידים וארגון הבוגרים ביקרו באחרונה במכון, עם בני משפחותיהם, בני זוגם ובנות זוגם, ילדים ונכדים. הייתה זו הזדמנות להציג לקרובי המשפחה את מכון ויצמן למדע ואת הפעילות שמתקיימת בו.

הביקור החל במרכז המבקרים החדש, המאפשר הצצה ייחודית לתגליות ולהמצאות של מדעני המכון במהלך השנים, וכן מבט אל העתיד. משם המשיכו האורחים לגן המדע על-שם קלור, מוזיאון מדע ייחודי ואינטראקטיבי הכולל מוצגים ומתקנים במתחמים שונים – ביניהם מוסיקה, אנרגיה וסביבה – אשר מדגימים את העקרונות העומדים בבסיסן של תופעות טבע שונות. בגן סיירו המבקרים בתערוכת "תפעילו ת'מוח", תערוכת המוח האינטראקטיבית, שבה התנסו האורחים בסדנאות יצירה ובהפעלות חווייתיות.

בני הנוער והמבוגרים כאחד הקשיבו להרצאה מדעית פופולרית ומרתקת שנשא אלעד בשט, סטודנט מהפקולטה לביולוגיה, בנושא "האם אפשר לייצר חלקי חילוף לגוף?".

בתמונה: ילדים בית ויצמן לאור פנסים

הביקור הסתיים בסיור לילי לאור פנסים בבית ויצמן - מעונו הרשמי של נשיא המדינה הראשון ומייסד מכון ויצמן למדע, ד"ר חיים ויצמן. הסיור לוּוה בהדרכה, ובמהלכו ערכו המבקרים היכרות עם כמה מהסיפורים על פריצות הדרך של ד"ר חיים ויצמן כמדען וכמדינאי.

את הפנסים שבעזרתם סיירו האורחים בבית ויצמן הם קיבלו כמזכרת מ"ביקור מדליק".

 
ילדים במרכז המבקרים
עברית

מחיר סביבתי

עברית
דורון כהן, חבר אגודת הידידים, עם הסופר אלי עמיר, אותו הציג באירוע

 באירוע האחרון של המועדון המדעי הירצה פרופ' רון מילוא, המחלקה למדעי הצמח והסביבה, על "מחיר הסטייק: ההשלכות הסביבתיות של ייצור מזון מן החי". פרופ' מילוא הסביר מדוע עלות ייצור בשר בקר יקרה פי כמה וכמה במונחים סביבתיים מהעלות סביבתית של ייצור עוף, למשל.

עוד דיבר באותו אירוע הסופר אלי עמיר, שסיפר בין היתר על ילדותו בעיראק בשנות ה-30 וה-40 של המאה הקודמת, על קליטתו המאתגרת במחנה עולים בחיפה, ועל המציאות הישראלית דאז. "היום כבר יש ביטחון בחברה הישראלית. אנשים לא מתביישים לספר שבאו מהגולה, לעומת העבר שבו הייתה מבוכה להשתמש בשפת האם וכולם רצו להרגיש צברים".

דורון כהן, חבר אגודת הידידים, עם הסופר אלי עמיר, אותו הציג באירוע
עברית

מחשב ענקי

עברית
אלדד ליבני, פרופ' דניאל זייפמן, גיל שוויד וד"ר דורית דור. ברקע: חלק ממחשב "ויצק", המוצג בפקולטה למתמטיקה ומדעי המחשב
 
 
חברי ההנהלה הבכירה של חברת "צ'קפוינט", בראשותו של מייסדה, יו"ר ומנכ"ל החברה, גיל שוויד, ביקרו באחרונה במכון. הם נפגשו עם נשיא המכון, פרופ' דניאל זייפמן, שסיפר להם על החזון של מכון ויצמן למדע בתחום החינוך המדעי וכן על מחקרים עדכניים. בהמשך נפגשו עם זוכה פרס טיורינג, פרופ' עדי שמיר, ממדעני המחשב המובילים בתחום ההצפנה. כמו כן נפגשו עם ד"ר יעקוב חנא, שהציג בפניהם את מעבדתו, וסיפר על חקר תאי הגזע: "במעבדה שלנו אנו לוקחים תאים בוגרים מאדם, למשל תא עור, ומנסים להחזיר אותו למצב עוברי, או, במילים אחרות, למחוק את כל המידע שקיים בו. לתאי גזע יש יכולת לייצר כל תא אחר, ולכן לתהליך זה יש חשיבות עצומה בהשתלת איברים".
 
לקראת סוף הביקור התפעלו האורחים מ"ויצק" – המחשב הראשון במדינת ישראל ואחד המחשבים האלקטרוניים הראשונים בעולם, שנבנה במכון ויצמן למדע והחל לפעול ב-1955. אלברט איינשטיין היה בזמנו חבר בוועדה אשר אישרה את פרויקט בניית המחשב, למרות שהתפלא "מדוע ארץ ישראל הקטנה והענייה זקוקה למחשב כזה גדול".
אלדד ליבני, פרופ' דניאל זייפמן, גיל שוויד וד"ר דורית דור.
עברית

התקווה

עברית
 
 ד"ר קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל
 
 
 
המועדון המדעי של אגודת הידידים של המכון בישראל אירח באחרונה את נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג. נגידת בנק ישראל סקרה את כלכלת מדינת ישראל - המגמות שמאפיינות אותה, חוזקותיה, והאתגרים שהיא מציבה. בין היתר אמרה, כי למלחמה שהחלה כמבצע "צוק איתן" יש השפעה מוגבלת יחסית – וזמנית - על המשק, וכי הצפי הוא שהכלכלה תתאושש במהירות בהמשך. הנגידה תיארה את יציבות הכלכלה הישראלית, הנהנית משיעורי אינפלציה נמוכים ומשיעורי תעסוקה גבוהים. עם זאת הביעה ד"ר פלוג דאגה נוכח התוצאות של תלמידי ישראל במתמטיקה ובמדעים, תופעה הקשורה לשיעורי העוני. עוד הירצה במפגש פרופ' משה אורן, ראש המרכז הרב-תחומי לחקר הסרטן במכון ויצמן למדע.
 
המאפיין המשותף לשתי ההרצאות האלה היה התקווה. מצד אחד, תקווה לתנופת צמיחה בכלכלה, תוך ביסוס היציבות, ומצד שני, תקווה לפיתוח שיטות מתקדמות וחדשות שיאפשרו לנו להתמודד טוב יותר עם מחלות הסרטן השונות.
 
ד"ר קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל
עברית

עמודים