תלמידים יציגו במכון רעיונות ליישומים של כימיה בתעשיית התרופות, ננו-כימיה וזיהוי פלילי

עברית

תלמידי תיכון מכל רחבי הארץ יציגו בשבוע הבא במכון ויצמן למדע, רעיונות ליישומים שונים של כימיה: תעשיית המזון, התרופות, הקוסמטיקה, החקלאות, הסביבה, הננוכימיה, זיהוי פלילי, ועוד. הצגת העבודות שהגיעו לשלב הגמר תתקיים בכנס השנתי השביעי לציון סיום שנת הפעילות של פרויקט "יש לנו כימיה – כימיה, תעשייה וסביבה בראי החברה והפרט", שיתקיים בשבוע החינוך המדעי של מכון ויצמן למדע.

התוכנית נועדה לעודד לימודי כימיה בקרב תלמידי תיכון, באמצעות עיסוק בנושאי כימיה יישומיים ורלבנטיים לחיי היום-יום ולתעשייה, בדרכים יצירתיות ומגוונות: כרזות, סרטונים, תצלומים, כתבות עיתונאיות, או באמצעות חקר במעבדה. מחקר שנעשה בשנים קודמות הראה כי ההשתתפות בפעילות מסוג זה עודדה תלמידים להתעניין במקצוע הכימיה, ולבחור בו כמקצוע מורחב במבחני הבגרות. את התוכנית מפעיל המרכז לקשר בין התעשייה הכימית ומערכת החינוך, המשתייך למחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן למדע. היא מתקיימת בתמיכה ובשיתוף של חברת כימיקלים לישראל בע"מ והפיקוח על הוראת הכימיה במשרד החינוך.

במסגרת הכנס יציגו התלמידים שהגיעו לשלב הגמר את עבודותיהם בפני קהל שמורכב מתלמידים מבתי-ספר שונים, מורים ואנשי הוראת המדעים, מדריכים לכימיה, מפקחים ממשרד החינוך, ונציגים ממפעלי כימיקלים לישראל בע"מ. ההשתתפות בתוכנית הולכת ומתרחבת משנה לשנה, לרבות תלמידים בכיתות ט' וי', שטרם החליטו אם לבחור בכימיה כמקצוע לבגרות. כנס הסיכום והצגת העבודות מהווה את שיאו של תהליך ממושך, שבו מקבלים התלמידים ליווי של הצוות מהמחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן למדע. במסגרת זו, מתקיימים ימי עיון למשתתפי התוכנית, המאפשרים לתלמידים לרכוש כלים מקצועיים בתחומים שונים: כתיבה עיתונאית, צילום, כתיבת תסריט, עריכה וכדומה. בנוסף, מפנה הצוות את התלמידים לליווי מקצועי של מדענים ואנשי תעשייה, אשר מלווים ומדריכים אותם בעבודות השונות.

 

הכנס יתקיים באולם הברווז שבמכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע, ביום שלישי, 24 במארס, בשעות 15:30-8:45.

 

מידע נוסף ותמונות אפשר לקבל במשרד הדובר, מכון ויצמן למדע:

 08-9343856news@weizmann.ac.il

עברית

כנס חגיגי למורי מדע מובילים בחטיבה העל-יסודית

עברית

"מחזית המדע והחינוך המדעי" – כנס חגיגי למורי מדע מובילים בחטיבה העל-יסודית יתקיים ב-29 במארס במכון ויצמן למדע. הכנס, שיעסוק בחידושים במדע רב-תחומי ובחזית המדע ללמידה ולהוראה, יכלול בין היתר הצגת שיתוף פעולה בין מדע למחול, וכן הרצאות של נשיא מכון דוידסון לחינוך מדעי, פרופ' חיים הררי; של פרופ' עודד אהרונסון מהמחלקה למדעי כדור-הארץ וכוכבי-הלכת ומצוות SpaceIL, ועוד.

לאתר הכנס >>>

 

מידע נוסף ותמונות אפשר לקבל במשרד הדובר, מכון ויצמן למדע:

 08-9343856news@weizmann.ac.il

 
עברית

SpaceIL תקיים משחק טריוויה מקוון במסגרת שבוע החינוך המדעי

עברית
 
 

SpaceIL

עמותת SpaceIL ומכון ויצמן למדע מזמינים את הציבור לחוויה מקוונת ונושאת פרסים: משחק טריוויה אינטראקטיבי בנושא מערכת השמש, הירח, משימות החלל, וכמובן – המשימה של SpaceIL – הנחתת חללית ישראלית לא מאוישת על הירח. המשחק יעלה לרשת בתחילת מארס 2015, וההכרזה על הזוכים תתקיים בשבוע החינוך המדעי של מכון ויצמן למדע (29-22 במארס).
 
קהל היעד של משחק הטריוויה מחולק לשתי רמות: בני 6-11 ובני 12-18. כל משתתף במשחק יזכה לשלוח מסר אישי לירח. הזוכים בניקוד הגבוה ביותר יזכו גם בחולצות צוות של SpaceIL, ובזכות לסייע במשימה הישראלית לירח: הם יצורפו לפורום היועצים הצעירים – קבוצת מיקוד לפעילות החינוכית של העמותה.
 
נוסף על המשחק תקיים SpaceIL במהלך שבוע החינוך המדעי שורת פעילויות. בהשראת הניסוי המדעי המתוכנן של SpaceIL ושל מכון ויצמן למדע לחקר השדה המגנטי של הירח יתקיימו סדנאות בגן המדע על-שם קלור, שיעסקו בקשר שבין מגנטיזם לירח. בסדנה יוכלו המשתתפים, בין היתר, לאתר בשטח סלעים ממוגנטים. כן תתקיים סדנה למורים, אשר תתבסס על ההיבטים הפדגוגיים של הפעילות בגן המדע, ויינשאו מספר הרצאות לקהל הרחב על החללית הישראלית הראשונה שתשוגר אל הירח.
 
עמותת SpaceIL הוקמה בשנת 2011, במטרה להנחית חללית ישראלית לא מאוישת על הירח. את העמותה הקימו שלושה מהנדסים צעירים שנענו לאתגר התחרות העולמית Google Lunar X Prize: מירוץ בין-לאומי להנחתת חללית לא מאוישת על הירח. העמותה מחויבת לתרום את כספי הזכייה הפוטנציאליים בתחרות לטובת קידום המדע והחינוך המדעי-טכנולוגי בישראל, ופועלת ליצירת "אפקט אפולו" חדש: לעורר ההשראה בקרב הדור הבא, בישראל ובעולם, לבחור במקצועות מדע, הנדסה, טכנולוגיה ומתמטיקה. פרופ' עודד אהרונסון, מדען המשימה, וד"ר אבי ברליה, מהמחלקה למדעי כדור-הארץ וכוכבי-הלכת במכון ויצמן למדע, מובילים את הניסוי המדעי שיתקיים במסגרת המשימה.
 
מידע נוסף ותמונות אפשר לקבל במשרד הדובר, מכון ויצמן למדע:
המשימה של SpaceIL – הנחתת חללית ישראלית לא מאוישת על הירח
עברית

מודל הוראה שפותח במכון ויצמן למדע ייכלל בתוכנית הלימודים בפרו

עברית
 
 
משרד החינוך של פרו הודיע באחרונה שהתכנים ושיטות הלימוד של "כוכב-הלכת הכחול", יחידת הוראה שפותחה במכון ויצמן למדע, ייכנסו לתוכנית הלימודים הפרואנית. זאת בעקבות הכרה של אונסק"ו בתוכנית כמודל להוראה וללמידה של תחומי הסביבה. באחרונה התקיימה בפרו סדנה למורים נבחרים, בהנחיית יוזם התוכנית, פרופ' ניר אוריון מהמחלקה להוראת המדעים במכון.
 
"למידה היא תהליך טבעי", אומר פרופ' אוריון, "זהו סוג של אינסטינקט שכמעט כל בעלי-החיים נולדים איתו. אבל כמו כל אינסטינקט – הוא מופעל רק כשיש בו צורך. זאת הסיבה לכך שבית-הספר לא תמיד מתאים לילדים רבים – כיוון שהשיטה מבוססת על לימוד שנובע מצרכי המערכת ולא מהצורך של הילד". פרופ' אוריון מבקש להתחשב בצורך של התלמיד, באמצעות יצירת הקשר בין עולמו של התלמיד לבין הנושא הנלמד. לצורך כך, משלבת גישת ההוראה, בין השאר, דיאלוג בלתי-אמצעי עם הסביבה הטבעית והאנושית הנמצאת מחוץ לכתלי הכיתה. הדיאלוג עם העולם האמיתי מאפשר ללומד ליצור משמעות פנימית לגבי הנושא הנלמד, וכשיש משמעות – נוצר צורך ובעקבותיו למידה.
 
על-אף שהתוכנית מתבססת בכל מקום על אותם העקרונות, השינוי במיקום מחייב את פרופ' אוריון לצאת לסיור הכנה בכל איזור אליו הוא מגיע, כדי לבנות את הסיפור המקומי של רצף הלמידה. ב"תיק העבודות" שלו אפשר למצוא סיפורים מקומיים שנכתבו עבור אזורים בארגנטינה, בצ'ילה, בארצות-הברית, בהודו, בפורטוגל וכמובן – בישראל. זה בדיוק מה שעשה פרופ' אוריון כשהגיע לפרו. למרות שלפרואנים כמות המשקעים אדירה, חוסר בתובנה סביבתית יצר מצב שבו המדינה נמצאת במצוקה של מים. לכן התמקדה הסדנה באגני ניקוז הנמצאים בקרבת הכפרים. במסגרת זו נעשה שימוש ביחידת הלימוד "כוכב-הלכת הכחול", שפותחה במחלקה להוראת המדעים של המכון עבור תוכנית מטמו"ן, תוכנית הלימודים במדעים של חטיבת הביניים, אשר מהווה חלק מהתוכנית "חושבים מדע – מבינים סביבה", שפותחה בהמשך והותאמה גם לחטיבת היסוד.
 
על-אף שחלק ממודל הלמידה שלו כולל יציאה מגבולות הכיתה, פרופ' אוריון לא תמיד ממהר לעשות זאת. "אני יוצא החוצה עם התלמידים רק אם יש בחוץ משהו שאני לא יכול ללמד לעומק בתוך הכיתה", הוא אומר. ניצול נכון של הסביבה החוץ-כיתתית עשוי לעורר סקרנות ועניין, וברגע שמתעוררות שאלות – הוא מנצל את ההתעניינות שהתעוררה בכיתה, בשאיפה להקנות לתלמידים מיומנויות חשיבה, שבאמצעותן יוכלו לעבד את תצפיות השדה והמעבדה למסקנות, ובמקביל, לפתח מיומנויות להצגת הידע. "אם הם רכשו את המיומנויות של איסוף פיסות מידע, עיבודן לידע, והצגתן בעל-פה ובכתב", הוא אומר, "הם מסודרים לחיים".
 
סדנת המורים שהעביר פרופ' אוריון בפרו
מידע נוסף ותמונות אפשר לקבל במשרד הדובר, מכון ויצמן למדע:
סדנת המורים שהעביר פרופ' אוריון בפרו
עברית

כנס TEDx בנושא מצויינות במדע ובחינוך מדעי במכון ויצמן למדע

עברית


כנס TEDxWeizmannInstitute בנושא מצוינות במדע ובחינוך מדעי יתקיים ב-20 במאי במכון ויצמן למדע, הפועל כ-50 שנה לטיפוח החינוך המדעי בישראל. את הכנס מוביל מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע, בשיתוף אנשי ומדעני מכון ויצמן למדע, ובתמיכת קרן טראמפ, אשר פועלת בדרכים שונות להעצמת ההוראה האיכותית בתחומי המדעים והמתמטיקה.

הכנס יכלול עשר הרצאות קצרות של מדענים מובילים, אנשי חינוך מדעי ומורים למדעים בעלי אסטרטגיות ייחודיות, ותלמידים שעברו חוויה משמעותית בלימודי המדעים. הדוברים יחלקו עם הקהל את תפיסת עולמם בנוגע למדע ולחינוך מדעי, ולדרכים בהן אפשר לתת השראה לתלמידים, מורים ולקהל הרחב להתעניין במדע.

אירועי TEDx הם כנסים מקומיים המאורגנים באופן עצמאי, ברוח TED, שמטרתם לעורר דיון ולהפיץ רעיונות. הרצאות TEDxWeizmannInstitute יתקיימו באנגלית וישודרו בשידור חי דרך אתר האינטרנט של האירוע.

הדוברים באירוע: פרופ' עודד אהרונסון, מהמחלקה למדעי כדור הארץ וכוכבי הלכת, ד"ר מאיה שולדינר, מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית, ד"ר רון מילוא, מהמחלקה למדעי הצמח – שלושתם מדענים מובילים ממכון ויצמן למדע; ד"ר עביר עאבד, מורה לכימיה, קובי שורצבורד, מורה לפיסיקה ומנחה קהילות מורי פיסיקה מטעם המחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן למדע  – שניהם זוכים בפרס המורה המצטיין מטעם קרן טראמפ; ד"ר רחל קנול, מורה לפיסיקה שייסדה תכנית ללימודי רובוטיקה בירוחם, ביחד עם רותם שטל, שהשתתפה כתלמידה בתוכנית הרובוטיקה, וכיום מדריכה בה; נועם אוטולנגי, תלמיד, זוכה בתחרות לעבודות גמר; ד"ר אפרת פירסט, ד"ר לנוירוביולוגיה ועוסקת בחינוך מדעי, ביחד עם מיקי חומה, מורה לג'אגלינג, רקדן וסייף; ד"ר רן פלג, מהנדס כימיה, מחנך ושחקן; וד"ר אילת ברעם צברי, ראש הקבוצה לביולוגיה והקבוצה לתקשורת מדע במחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון.

 

למידע נוסף אפשר לפנות למשרד הדובר במכון ויצמן למדע: 08-9343856


 

עברית

הישג מרשים לנבחרת המתמטיקה של ישראל באולימפיאדת העולמית למתמטיקה

עברית

 


 

מימין (יושבים): המאמנים לב רדזיווילובסקי, איליה גרינגלז ודן כרמון. (עומדים): תום קלוורי, יואב קראוז, אמוץ אופנהיים, עומרי סולן, ניצן טור ועופר גרוסמן

נבחרת ישראל לאולימפיאדה הבין-לאומית במתמטיקה, שננעלה זה עתה בסנטה-מרתה, קולומביה, זכתה במדליית זהב, שלוש מדליות כסף ושתי מדליות ארד. הנבחרת הישראלית דורגה במקום ה-13 מתוך 97 מדינות שהשתתפו בתחרות. מדובר בהישג הטוב ביותר של נבחרת ישראל משנת 2000, אז דורגה במקום ה-11, וההישג השני בטיבו מאז החלה הנבחרת הישראלית להשתתף בתחרות. זוהי קפיצה של 18 מקומות מהדרוג של הנבחרת הישראלית באולימפיאדה בשנה שעברה בארגנטינה, אז דורגה  במקום ה-31, לאחר שזכתה בארבע מדליות: שלוש מדליות כסף ומדליית ארד אחת, ובציון לשבח.

עמרי סולן מתיכון "הראשונים" בהרצליה זכה במדליית זהב, ודורג במקום החמישי מתוך 45 זוכי מדליות הזהב. אמוץ אופנהיים, מבית-ספר "שבח מופת" בתל-אביב, ניצן טור, מבית-ספר "אליאנס – כל ישראל חברים" בחיפה, ותום קלוורי מבית-ספר הכפר הירוק, זכו במדליות כסף.  יואב קראוז מהגימנסיה על-שם אפרים קציר בחולון ועופר גרוסמן זכו במדליות ארד.

משתתפי הנבחרת הישראלית לאולימפיאדה הבין-לאומית במתמטיקה הם "בוגרי" האולימפיאדות הארציות המתקיימות במכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע - האולימפיאדה על-שם גיליס, אשר מיועדת לתלמידי תיכון, ו"אולימפיאדת זוטא" המיועדת לתלמידי חטיבות הביניים. חברי הנבחרת השתתפו במחנה אימונים בן שבועיים בתחילת חודש יוני ובאימוני בית שהתקיימו בשלושת החודשים שקדמו לתחרות. את הנבחרת מאמן לב רדזיווילובסקי, ביחד עם פרופ' דמטירי נוביקוב מהמחלקה למתמטיקה במכון ויצמן למדע.

את שלושת המקומות הראשונים בדירוג תפסו סין, דרום קוריאה וארצות הברית (3-1 בהתאמה). נבחרת ישראל עקפה בדרכה למקום ה-13 מדינות כמו אוסטרליה (15), טורקיה (18), איטליה (20), צרפת (21), וגרמניה (27).

אלק וינשטיין, נשיא האיגוד הישראלי למתמטיקה, בירך את הנבחרת: "בשם האיגוד אני רוצה להודות לכם על העבודה הקשה שעשיתם בכדי להכין ולהתכונן לתחרות. הבאתם לנו כבוד גדול ואנחנו גאים בכם מאוד. תודה למאמנים שהשקיעו זמן ומאמץ והביאו את הנבחרת להישגים הטובים".

 



 

לפרטים נוספים:

ערן מנחם- משרד דובר מכון ויצמן למדע

050-4433608

08-9343088

ובמייל- eran.menachem@weizmann.ac.il

 

 

מימין (יושבים): המאמנים לב רדזיווילובסקי, איליה גרינגלז ודן כרמון. (עומדים): תום קלוורי, יואב קראוז, אמוץ אופנהיים, עומרי סולן, ניצן טור ועופר גרוסמן
עברית

בוגרי מחזור ב' ו-ג' של תוכנית רוטשילד-ויצמן למורים מצטיינים במדעים ובמתמטיקה, יוצאים לדרך

עברית
ההנחה העומדת בבסיס התוכנית היא שאפשר לקדם את מערכת החינוך בתחומי המדעים והמתמטיקה באמצעות טיפוח מצוינות בהוראה
 
60 בוגרי המחזור השני והשלישי של תוכנית רוטשילד-ויצמן למורים מצטיינים במדעים ובמתמטיקה, יקבלו מחר (חמישי) את תארי המוסמך בהוראת מדעים ממדרשת פיינברג שבמכון ויצמן למדע. התוכנית הייחודית, שמטרתה להביא לשיפור איכות החינוך במדעים ובמתמטיקה בישראל, מקנה למורים בבתי-הספר התיכוניים תואר שני בהוראת מדעים ממכון ויצמן למדע. בוגרים אלה מצטרפים ל-26 מורים בוגרי המחזור הראשון. בשנה הנוכחית, תשע"ג, לומדים בתכנית 68 מורים נוספים.

ההנחה העומדת בבסיס התוכנית היא שאפשר לקדם את מערכת החינוך בתחומי המדעים והמתמטיקה באמצעות טיפוח מצוינות בהוראה. לכן תוכנית רוטשילד-ויצמן פונה לשכבה נבחרת של מורים ופועלת לקידום השכלתם בתחומים עצמם ובהוראת התחומים. כדי להגשים חזון זה, הורכבה בהתייעצות ובשיתוף פעולה עם מדעני המכון תוכנית לימודים אינטנסיבית, הכוללת הרחבה והעמקה של הידע המדעי על כל תחומיו, מפגשים בלתי אמצעיים עם מדענים ופעילויות במעבדות המכון, היכרות עם חידושים מדעיים, רכישת גישות הוראה חדשניות, השתתפות במחקרים בתחומי הוראת המדעים הנעשים במכון והתנסות מעשית בהובלת יוזמות חינוכיות ייחודיות בבתי-הספר. לצורך ביצוע התוכנית התגייסו סגל המחלקה להוראת המדעים ומדענים רבים מהמחלקות המדעיות השונות במכון, לפיתוח ולהוראה של כ-50 קורסים ייחודיים.

תוכנית רוטשילד-ויצמן הממומנת מתרומת קרן קיסריה אדמונד בנימין דה רוטשילד לעשר שנים, נוסדה לפני ארבע שנים ביוזמת הנהלת המכון והמחלקה להוראת המדעים. בראש התכנית עומדים פרופ' שמעון לויט מהפקולטה לפיסיקה ופרופ' בת-שבע אלון, ראש המחלקה להוראת המדעים. ועדת היגוי בראשותו של פרופ' ישראל בר-יוסף, סגן נשיא המכון לפיתוח משאבים ודיקן לענייני חינוך, מתווה את התנהלות התוכנית.

משתתפי התוכנית, כולם בעלי תואר ראשון וניסיון בהוראה, נבחרים על סמך המלצות וריאיון אישי, והם זוכים בפטור משכר לימוד ובמלגת לימודים. הלימודים מתקיימים במהלך שנתיים במרוכז, יומיים בשבוע, וביתר הימים המורים ממשיכים לעסוק בהוראה.

שניים מיעדי התכנית הם הקמת קהילה פעילה של משתתפים ובוגרים לצד סיוע למורים ולמערכת החינוך ביישום חידושים בהוראת המדעים והמתמטיקה ושיפור איכות ההוראה בכיתה. תוכנית רוטשילד-ויצמן מעודדת את הבוגרים להמשיך בהתפתחותם המקצועית כאמצעי להשגת היעד ארוך-הטווח של השפעה על מערכת החינוך במדעים ובמתמטיקה. לשם כך מוצעות לבוגרים תוכניות המשך, הכוללות יצירה והובלה של יוזמות חינוכיות חדשניות, בשיתוף פעולה עם המחלקה להוראת המדעים, עם מחלקות אחרות במכון ויצמן למדע, ועם משרד החינוך. הצלחתה של תוכנית רוטשילד ויצמן ניכרת כבר כעת בעדויות המצטברות בבתי-הספר, על פעילויות מוצלחות של בוגרי התוכנית במערכת החינוך.
 
 
 
לתאום ראיונות עם בוגרי התוכנית ולמידע נוסף: משרד דובר מכון ויצמן למדע, 08-934-3851
 
עברית

לאחר יותר מעשור של ספיגת התייקרויות: מלגת חונכי פר"ח תוגדל ב-14% ותעמוד על 5,200 ₪ לשנה

עברית
 
פר"ח, פרויקט חונכות ארצי המערב אלפי סטודנטים בחונכות לילדים הזקוקים לעזרה לימודית ורגשית, מהווה כבר שנים את ספינת הדגל בכל הקשור למעורבות סטודנטים והמערכת האקדמית בחברה הישראלית. לאחר עשור שבו לא חל שינוי בגובה המלגה, החליטה הנהלת פר"ח כי המלגה השנתית שניתנת בתמורה לחונכות תעודכן ותעמוד על 5,200 ₪ לשנה. זאת עלייה של 14% לעומת המלגה הקודמת, ובהנהלת פר"ח מצפים כי ההחלטה תהווה זריקת עידוד משמעותית לציבור הסטודנטים.
 
פר"ח נולד בשנות ה-70 במכון ויצמן למדע, ומנוהל כיום במסגרת מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע. בהנהלת פר"ח משתתפים גם נציגי ות"ת, משרד החינוך והתאחדות הסטודנטים. משנת 1974 הוא מופעל במוסדרת ההשכלה הגבוהה בישראל. כיום פועלים בן עשרות אלפי סטודנטים בחונכות אישית וקבוצתית.
 
פר"ח זכה בשנות פעילותו בשבחים ובעיטורים רבים על מצוינות, ובהם פרס ישראל. שמו הולך לפניו כמוביל שירות חברתי איכותי בישראל. חונכי וחניכי פר"ח מגיעים מכל זרמי החברה הישראלית. החונך מעניק לילד תשומת לב אישית, טיפוח ודגם חיובי לחיקוי ומסייע לילד לממש את הפוטנציאל הגלום בו, לפתח הערכה עצמית חיובית, ולשגשג. בתמורה, הסטודנטים מקבלים מלגת לימודים חלקית המסייעת להם לממן את לימודיהם. בהיותו פרויקט החונכות הגדול והוותיק מסוגו בעולם, פר"ח מספק השראה, ולעיתים חומרי הדרכה, למפעלי חונכות דומים בכ-20 ארצות בעולם.

ההרשמה לפר"ח תיפתח ב-12 באוגוסט במרכזי פר"ח ברחבי הארץ.

יו"ר התאחדות הסטודנטים, איציק שמולי, החבר בהנהלת פר"ח, אמר בהתייחסותו להחלטה כי: "פר"ח מהווה כבר שנים את ספינת הדגל בכל הקשור למעורבות סטודנטים והמערכת האקדמית בחברה הישראלית. בעשור האחרון המלגה נשחקה ואטרקטיביות המלגה הלכה ופחתה ובשל כך קטנו הביקושים למלגה. מצב זה פוגע גם בציבור הסטודנטים, אך לא פחות חשוב מכך באלפי ילדים ובני נוער שאיכות החונכים שלהם הולכת ופוחתת בשל הירידה בביקושים" שמולי הוסיף כי "אנו מברכים את הנהלת פר"ח על ההחלטה החשובה שקיבלה ובמקביל נפעל בנחישות להוספת תוספת תקציבית נאותה, כך שמכסת החונכים לא תיפגע כתוצאה מעדכון גובה המלגה".
 

מידע נוסף: משרד דובר מכון ויצמן למדע 08-934-3856/3088 news@weizmann.ac.il
 
 

   
עברית

"מדעכיף" - סדנאות מדע בחופשת הפסח בגן המדע על-שם קלור

עברית

במוזיאון גן המדע על-שם קלור, מוזיאון מדע ייחודי תחת כיפת השמים, הנמצא במכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע, יתקיימו בפסח הקרוב חמישה ימים של סדנה מדעית לילדי כיתות ג'-ו'. בימי חופשת הפסח ייהנו הילדים שירשמו לסדנת "מדעכיף" מחמישה ימים של פעילויות מדעיות בליווי מוצגים אינטראקטיביים של המוזיאון המדגימים תופעות מדעיות שונות. הסדנה תתקיים בתאריכים 5-1 באפריל, וכל יום בה יוקדש לנושא מדעי אחר, אותו יעבירו לילדים המדריכים המקצועיים והמנוסים של גן המדע, בצורה מהנה, חווייתית ומעשירה.

היום הראשון, 1 באפריל, הוא "יום השקר". כראוי ליום זה ייהנו המשתתפים מפעילות אשליות ותעתועי חושים. בגן המדע יתנסו הילדים במתקנים מתעתעים ובאשליות ראייה שמקורן בתופעות מדעיות שאותן הם יגלו וילמדו. ביום זה יתחילו הילדים גם בפעילות גידול ומעקב אחר התפתחותם של יצורים וצמחים, פעילות שתימשך במשך כל ימי הסדנה.

היום השני יוקדש למוסיקה, צלילים וקולות. ביום זה ילמדו הילדים על תכונות גלי הקול, יכירו כלי נגינה רבים ואותנטיים מארצות רחוקות, וייצרו בעצמם כלי נגינה, על-פי כללים מדעיים אותם ילמדו בסדנה.
היום השלישי יהיה "יום ירוק", ובו יבלו הילדים במתחם האקולוגי של גן המדע, ה"אקו-ספירה". במתחם הייחודי דמוי הכיפה יקיימו הילדים מעקב במיקרוסקופ אחר התפתחות יצורים וצמיחת זרעים. הילדים יתוודעו למגוון נושאים אקולוגיים, לצמחים זעירים ומיוחדים, ולבעלי חיים קטנים ומעניינים. במהלך היום יחפשו הילדים חיות מוסוות ברחבי הגן, וילמדו באמצעותן על חשיבות הצבע בטבע. הילדים יכינו נייר ממוחזר, ילמדו לבנות כלים שימושיים מ"דברים שזורקים" ויסיירו במתקני הגן המדגימים שימוש באנרגיות מתחדשות ("ירוקות").

היום הרביעי לסדנה יהיה "יום המדען". ביום זה יסיירו הילדים במכון ויצמן ובבית ויצמן – משכנו הרשמי של נשיא המדינה הראשון, ד"ר חיים ויצמן. כמו כן, יבקרו במגדל השמש, אחד ממתקני המחקר המתקדמים בעולם בתחום האנרגיה הסולארית, ויצפו ב"מטוטלת פוקו" ענקית. המשתתפים יכירו את המחשב הראשון בארץ, ה"ויצק" ויסיירו במתקני הגן – הפעם בדגש על תגליות של מדענים ידועים. את היום יחתמו בביקור בתערוכת ליאונרדו דה וינצ'י בגן המדע, ויבנו יצירה בהשראתו.

את הסדנה יחתום יום שיוקדש כולו לחלל: הילדים יצפו בשמי הלילה במתחם הפלנטריום, לאחר מכן ילמדו על טלסקופים ועל הצפייה בכוכבים. הם ישגרו לאוויר רקטות מים שפועלות על העקרונות לפיהם פועלות מעבורות חלל וחלליות, ויסיירו במתקני גן המדע הקשורים לחלל החיצון ולכדור הארץ.
 
  • הסדנאות יתקיימו בין התאריכים 5-1 באפריל (ט'-י"ג בניסן), ימי חופשת הפסח, החל מהשעה 08:00 בבוקר (אפשר להביא את הילדים למקום כבר ב-07:30).
  • הסדנאות יכללו ארוחת בוקר בשעה 10:00
  • קיימת אפשרות לבחור בין יום חלקי, עד השעה 13:00, או יום ארוך, עד לשעה 16:00, שיכלול ארוחת צהריים בשרית.
  • עלות הסדנאות: 900 ₪ ל-5 ימים ארוכים, או 700 ש"ח ל-5 ימים קצרים.
גן המדע על שם קלור, מכון דוידסון לחינוך מדעי ומכון ויצמן למדע מזמינים את כל ילדי האזור ליהנות מחוויה כייפית ומדעית.
 
לפרטים נוספים והרשמה: 08-9344401 ובאתר האינטרנט של גן המדע
 
 
 
פרטים נוספים לעיתונאים בלבד:
ערן מנחם, לשכת דובר מכון ויצמן
0504433608
Eran.menachem@weizmann.ac.il
 
עברית

ממכון ויצמן ל"יוטיוב", ומשם לתחנת החלל הבין-לאומית

עברית
 
פרויקט YouTube Space Lab הוא פרויקט משותף לחברת גוגל העולמית, לאתר שיתוף הסרטונים YouTube, לסוכנויות החלל של ארצות הברית, אירופה ויפן ולחברת המחשבים Lenovo. במסגרת התחרות הזמינה "יו-טיוב" בני נוער מכל העולם, בגילי 17-14, לתכנן במפורט ניסוי בעל רלבנטיות וחשיבות מדעית, אשר מותאם לביצוע בתנאי מיקרו-כבידה הדומים לאלו שבתחנת החלל הבין-לאומית. בישראל התקיים שיתוף פעולה בין מכון דוידסון לחינוך מדעי שבמכון ויצמן למדע לבין "גוגל ישראל" והמרכז על-שם אילן רמון. הניסויים תוכננו והועלו על ידי תלמידים מכל הארץ,הלומדים במסגרת תכניות לקידום מדעי של מכון דוידסון ובליווי מנחים, סטודנטים ומדענים במכון ויצמן למדע.

התלמידים הישראלים יצרו 55 סרטונים בהם הם מציגים את תכנון הניסוי, את חשיבותו למדע, ואת הדרך לביצוע הניסוי בתנאי כוח הכבידה בחלל. מספר הניסויים הגבוה הציב את ישראל במקום הראשון בטבלת המדינות המשתתפות, ביחס למספר התושבים. בסיכום הכללי ניצבת הנציגות הישראלית במקום החמישי , כאשר מעליה נמצאות הודו, ארצות הברית, רוסיה ובריטניה ומתחתיה מדינות רבות במערב כמו קנדה, ספרד, איטליה וגרמניה.

היום (17 בינואר) בשעה 10:00 ייפתח שלב ההצבעה באתר התחרות. בשלב זה, שיימשך שבוע, עד ל-24 בינואר, מחולקות המדינות המשתתפות לשלושה אזורים- אזור אמריקה, אזור אסיה ואזור הכולל את אירופה, אפריקה והמזרח התיכון, שבו נמצאת ישראל. כל אדם יוכל להצביע לכל ניסוי שירצה, ללא הגבלה על מספר ההצבעות, על מספר הניסויים או על הצבעה למדינה ממנה הגיע. לאחר סיום ההצבעה יעלו לגמר שני ניסויים מכל אזור שישתתפו באירוע הגמר שיתקיים בוושינגטון ב-21 בפברואר.

יוצרי ששת הניסויים שיגיעו לשלב הגמר בוושינגטון ישתתפו בטיסת G-0, טיסה בתנאי אפס כוח כבידה, ויזכו במחשב נייד. בחירת הזוכים בשלב הגמר תעשה על ידי פאנל מומחים בראשותו של המדען סטיבן הוקינג, אשר יכלול אסטרונאוטים, מדענים ואנשי חינוך. שני הניסויים הזוכים יבוצעו בתחנת החלל הבין-לאומית על-ידי אסטרונאוטים, ויועברו בשידור חי לכל העולם- במה שעתיד להיות השיעור הגדול ביותר אי פעם.

מכון ויצמן למדע מעודד את אזרחי ישראל להצביע לניסויים הישראליים. ההצבעה מתבצעת באתר התחרות.
 

לפרטים נוספים:
ערן מנחם- משרד דובר מכון ויצמן למדע
050-4433608
08-9343088
ובמייל- eran.menachem@weizmann.ac.il
 
עברית

עמודים