מדע עכשיו

עברית
 
שבוע החינוך המדעי של מכון ויצמן למדע:
מאות מדענים ייפגשו עם תלמידים ב-222 בתי-ספר מדן ועד אילת.
תלמידים יתחרו בטורניר לבנייה ולפריצת כספות, וגם ישלחו מסרים בחללית לירח

במלאת 50 שנה לתחילת הפעילות של מכון ויצמן למדע בתחום החינוך המדעי בישראל יקיים המכון, בימים 26-22 במארס את שבוע החינוך המדעי. ב-22 במארס יגיעו מאות מדענים ותלמידי מחקר מצטיינים מהמכון ל-222 בתי-ספר ברחבי הארץ, מדן ועד אילת. המדענים ישוחחו עם התלמידים ועם המורים על מחקריהם בחזית המדע, על הרלבנטיות של המדע לחיי היום-יום שלנו, על מקומה המרכזי של השאלה בעולם המדע, ועל הרגעים המרגשים שבהם נחשף עוד אחד מסודותיו של הטבע. הקשר הבלתי-אמצעי בין התלמידים לבין המדענים נועד לאתגר את התלמידים ולעודד אותם לבחור במסלולי לימוד מדעיים, ואולי גם, בעתיד, בקריירה בתחום המדע.
 
איור: לי זכאי
 
 
פריצת כספות
 
בימים שלישי ורביעי, 25-24 במארס, יתקיים במכון גמר טורניר הכספות הבין-לאומי על-שם שלהבת פריאר, בסימן 20 שנה לייסוד הטורניר. התחרות מיועדת לתלמידים הלומדים פיסיקה ברמה של חמש יחידות לימוד, ומיועדת להעשיר את לימודיהם בדרך מקורית ובאמצעות עבודת צוות. כ-70 קבוצות של תלמידי כיתה י"ב יגיעו מהארץ ומחו"ל כדי להציג את הכספות שבנו. כל קבוצה תנסה לפרוץ את הכספות של הצוותים האחרים, והצוות המנצח יהיה זה שפרץ יותר כספות, בעוד פחות צוותים הצליחו "לפצח" את סוד הכספת שלו. ב-25 במארס יוצגו הכספות בתערוכה פתוחה במתחם אולם הברווז במכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע, בשעות 12:30-10:00. לאחר התערוכה יתקיים טקס הסיום והענקת הפרסים לזוכים, באולם על-שם מיכאל וחנה ויקס.
 
 
שולחים מסרים לירח

עמותת SpaceIL ומכון ויצמן למדע מזמינים את הציבור להשתתף במשחק טריוויה אינטראקטיבי בנושא מערכת השמש, הירח, משימות החלל, וכמובן – המשימה של SpaceIL: הנחתת חללית ישראלית לא מאוישת על הירח. ההכרזה על הזוכים במשחק תתקיים במהלך שבוע החינוך המדעי. כל משתתף יזכה לשלוח מסר אישי לירח, בעוד הזוכים בניקוד הגבוה ביותר יזכו לסייע במשימה הישראלית לירח: הם יצורפו לפורום היועצים הצעירים – קבוצת מיקוד לפעילות החינוכית של SpaceIL.
 
בנוסף למשחק, תקיים העמותה שורת פעילויות וסדנאות נוספות: הסדנה 'מגנטים בירח' תתקיים בגן-המדע על-שם קלור, ובמסגרתה תיערך פעילות אינטראקטיבית, בה יכירו המשתתפים את החללית הישראלית, ילמדו אודות הניסוי המדעי לירח, רכישת שדה מגנטי וכיצד מבצעים מדידות מגנטיות בחלל. משתתפי הסדנה אף ישתתפו באיתור סלעים ממוגנטים. בנוסף, תתקיים סדנה למורים שתתבסס על ההיבטים הפדגוגיים של הפעילות בגן-המדע, וכן מספר הרצאות לקהל הרחב על החללית הישראלית הראשונה שתשוגר לירח.
 
 
 

"המוח"

משחק בנושאים מדעיים מבית היוצר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע. בואו לפצח את האתגרים ולגלות מה מסתתר מאחורי כל שלב. אין יתרון לידע קודם, רק לחדות המחשבה. אפשר לצבור נקודות ו"לרכוש" בהן רמזים. ההשתתפות באמצעות הדפדפן או דרך אפליקציות ייעודיות לאנדרואיד ולאייפון.

 

 

 
פעילויות נוספות
 
הכנס הארצי ה-11 לעבודות גמר במדעים יתקיים במכון ב-24 במארס, ומיועד לתלמידים שסיימו את עבודת הגמר במדעים בהיקף של חמש יחידות לימוד. הזוכה בתחרות ייצג את ישראל בסמינר מדענים צעירים שיתקיים בשטוקהולם בדצמבר, וייקח חלק באירועי פרס נובל.
 
טקס הענקת פרסים לחונכי פר"ח מצטיינים, שבמסגרתו תצוין העובדה שפר"ח נולד בשנות ה-70 במכון ויצמן למדע, והוא מנוהל גם כיום מתוך המכון.
 
ערב פתוח לקהל הרחב יתקיים ב-25 במארס, ויכלול הרצאות מדע פופולרי, סיורים במכון והדגמות מדעיות לכל המשפחה. באחת ההרצאות יספר פרופ' בני שילה, מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון, על חיי העובר.
 
"מחזית המדע והחינוך המדעי" – כנס חגיגי למורי מדע מובילים בחטיבה העל-יסודית יתקיים ב-29 במארס במכון ויצמן למדע. הכנס, שיעסוק בחידושים במדע רב-תחומי ובחזית המדע ללמידה ולהוראה, יכלול בין היתר הצגת שיתוף פעולה בין מדע למחול, וכן הרצאות של נשיא מכון דוידסון לחינוך מדעי, פרופ' חיים הררי; של פרופ' עודד אהרונסון מהמחלקה למדעי כדור-הארץ וכוכבי-הלכת ומצוות SpaceIL, ועוד.
 
פאנל המפץ הגדול ומבנה היקום - מומחים בשידור ישיר, בהשתתפות פרופ' עילם גרוס, ד"ר דניאל ללוש וד"ר דוד פולישוק. במסגרת הפאנל, שישודר בשידור חי באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, יענו המשתתפים על שאלות הציבור בזמן אמת. 
 
מרכז המבקרים של המכון ובית ויצמן יקיימו סיורים באותו שבוע – לפי הרשמה מראש.
 
מפגשי "קפה מדע" עם מדענים בערים שונות ברחבי הארץ: שיחות על מדע בגובה העיניים.
 
אתר "דוידסון אונליין" יעבור בשבוע זה למתכונת חגיגית, שתשקף את הפעילויות השונות בחגיגות שבוע החינוך המדעי.
 
 
 
 
מידע נוסף ותמונות אפשר לקבל במשרד הדובר, מכון ויצמן למדע:
מדע עכשיו
עברית

חילוץ והצלה

עברית
 
 
באחרונה ביקרו לוחמות מגדודי החילוץ וההצלה של פיקוד העורף במכון ויצמן למדע. פעילות זו התקיימה במסגרת יום העצמה לנשים, שנועד להפגיש את הלוחמות עם מנהלות ועם מדעניות במכון.
 
היום התחיל באולם על-שם דולפי ולולה אבנר. לאחר דברי ברכה של מפקד נפת אלון, אל"מ יורם לרדו, ושולמית גרי, סגנית הנשיא למינהל וכספים, שמעו החיילות הרצאה מדעית מפי ד"ר הגר לנדסמן, מהמחלקה לפיסיקה של חלקיקים ואסטרופיסיקה. ד"ר לנדסמן תיארה את הקריירה המדעית שלה ואת נסיעותיה לקוטב הדרומי, כחלק מהשתתפותה בצוות מחקר בין-לאומי המפעיל גלאי חלקיקים בשם IceCube, אשר טמון מתחת לכיפת הקרח האנטארקטית. גלאי זה נועד לזהות חלקיקי ניטרינו, שבדרך כלל קשה מאוד להבחין בהם, שכן הם מקיימים מעט מאוד אינטראקציה עם החומר שסביבם.
 
בהמשך יצאו הלוחמות לסיור במרכז המבקרים על-שם לוינסון, בבית ויצמן, ובגן המדע על-שם קלור.
 
לוחמות גדודי החילוץ וההצלה של פיקוד העורף
עברית

באנו לבקר

עברית
גן המדע על-שם קלור
 
גן המדע על-שם קלור פתח באחרונה, ליום אחד, את שעריו לכל עובדי מכון ויצמן למדע ולמשפחותיהם. כמה מאות מבקרים הגיעו ביום זה לתערוכת "תפעילו ת'מוח", שבאחרונה הוחלט להמשיך להציגה למשך כשנה נוספת. תערוכות נוספות המוצגות בגן הן: "העתיד כבר כאן" – שבה מוצגים 14 מחקרים של מדעני המכון בתחום חקר המוח; ותערוכת "רישומוח" – שמציגה איורים בנושא המוח של מיטב הקריקטוריסטים הישראליים. "רישומוח" הושאלה באדיבות מרכז אדמונד ולילי ספרא לחקר המוח של האוניברסיטה העברית בירושלים.
 
היום הפתוח כלל גם סיורים מודרכים ברחבי המוזיאון, והדרכה באקוספרה, המתחם האקולוגי של גן המדע. באודיטוריום הוצגו שני מופעים: "תופסים גלים" – מופע שעסק בממשק אדם-מכונה, ו"מופע על-חושים" – שהמחיש היבטים שונים של החושים האנושיים, והעלה את השאלה, כמה חושים יש לנו באמת.
 
באנו לבקר
עברית

קטיף גנטי

עברית
 
חברי המחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן למדע החליטו באחרונה לפעול לרווחת האחר, ויצאו לקטיף פירות הדר בפרדסי המכון. את הפירות שנקטפו תרמה המחלקה לבית תמחוי בשכונת קריית משה ברחובות.
 
הקטיף התקיים ביוזמתן של ראשת המחלקה, פרופ' נעמה ברקאי, וראשת המינהל, בשמת יקנה, תוך שיתוף פעולה של המחלקה עם אגף התפעול, אגף הרווחה, מחלקת התחבורה, מחלקת ההובלות ומחלקת הגינון. השתתפו בו רבים מחברי המחלקה, ביניהם סטודנטים, מדענים, עמיתים וחברי הצוות הניהולי, שיצאו לפרדסים השונים ברחבי הקמפוס, וקטפו תפוזים, קלמנטינות, אשכוליות ולימונים.
 
לאור הצלחת הקטיף והתגובות מחברי המחלקה מתכוונים במחלקה לגנטיקה מולקולרית להפוך את הקטיף למסורת שנתית.
 

חברי המחלקה לגנטיקה מולקולרית בקטיף

 
קטיף גנטי
עברית

50 שנות יחסים דיפלומטיים בין גרמניה לישראל

עברית
מימין: פרופ' דניאל זייפמן, פרופ' יוהנה וונקה ופרופ' מרטין שטראטמן
 

באחרונה ציינו גרמניה וישראל מלאת 50 שנים לכינון הקשרים הדיפלומטיים ביניהן במפגש מדעי שכלל הרצאות, סימפוזיון וערב גאלה חגיגי. שרת החינוך והמחקר של גרמניה, פרופ' יוהנה וונקה, נשיא חברת מכוני מקס פלנק, פרופ' מרטין שטראטמן, ונשיא קרן המחקר הגרמנית, פרופ' פיטר שטרושניידר, עמדו בראש משלחת שביקרה בארץ והשתתפה בכנס מיוחד שהוקדש לנושא זה. במפגש הפתיחה, שהתקיים במרכז יצחק רבין בתל-אביב, נשאו האורחים דברים, יחד עם נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, פרופ' רות ארנון, ונשיא מכון ויצמן למדע, פרופ' דניאל זייפמן.
 
ביום השני של החגיגות התקיים במרכז הכנסים על-שם דוד לופאטי שבמכון ויצמן למדע כנס מדעי, שהתמקד בהישגי שיתוף הפעולה הגרמני-ישראלי במדעי הטבע, במדעים המדויקים ובמדעי הרוח. בין הדוברים בכנס היו נשיא מכון ויצמן למדע בעבר, פרופ' מיכאל סלע, וכלת פרס נובל בכימיה לשנת 2009, פרופ' עדה יונת. במסגרת האירוע הכריזה פרופ' וונקה על הקמתם של מרכזי מינרבה חדשים, וכן על זוכי פרס ARCHES לשנת 2014 על שיתוף פעולה במחקר ומצוינות מדעית – פרס גרמני-ישראלי שמעניק משרד החינוך והמחקר הגרמני ואותו מנהלת קרן מינרבה. ד"ר ארז ברג ממכון ויצמן למדע קיבל את הפרס בשנת 2013.
 
שיתופי הפעולה הראשונים בין מדענים ישראלים ממכון ויצמן למדע לבין מדענים ממכוני מקס פלנק בגרמניה החלו כבר בשנת 1959, והובילו למיסוד היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות. כיום, מכון ויצמן למדע משתף פעולה עם מדענים מגרמניה ביותר מ-90 פרויקטים מדי שנה, במסגרות אירופיות ודו-לאומיות. 
 
 
50 שנות יחסים דיפלומטיים בין גרמניה לישראל
עברית

מחבבים את המדרשה

עברית
 

מדרשת פיינברג, הזרוע האקדמית של מכון ויצמן למדע, פתחה באחרונה עמוד פייסבוק. העמוד החדש יתמקד בסטודנטים ובמחקרים שהם מבצעים. עם זאת, העמוד מיועד לא רק לסטודנטים של המדרשה, אלא גם, ובעיקר, לסטודנטים פוטנציאליים, ולכל מי שמעוניין ללמוד יותר על מדרשת פיינברג. במסגרת העמוד אפשר יהיה להתעדכן בחדשות מחזית המחקר במכון – ובמיוחד בעבודות שביצעו תלמידי המחקר, לקרוא מה מספרים על עצמם סטודנטים, ולהתוודע לאבני דרך חשובות בתולדות המדרשה לאורך 57 שנות פעילותה. את העמוד אפשר למצוא כאן.

תעשו לייק.

 

 
 
 
מחבבים את המדרשה
עברית

חייגו 9106

עברית
 
חייגו 9106כבר אין צורך להיות מומחה לביורוקרטיה. באחרונה השיק אגף התפעול של מכון ויצמן למדע את מרכז השירות 9106, המאפשר לכל עובדי המכון, וכן לכל המתגוררים בו, כתובת אחת שאליה אפשר לפנות בכל בעיה, באמצעות חיוג המספר מכל טלפון קווי בקמפוס. השירות החדש משמש כמוקד מרכזי לקליטה ולבקרה, שפועל בכל שעות היממה ובכל ימות השבוע. בנוסף, מאפשר מרכז השירות מעקב צמוד אחר מצב התקלה באמצעות מסרונים.
 
לשירות קיימת אפליקציה לאנדרואיד (ובקרוב גם לאייפון) ובאמצעותה אפשר לפנות ישירות למוקד לגבי כל תקלה. אפשר גם לשלוח הצעות לייעול, להתעדכן במיגוון אירועי התרבות המתקיימים במכון ולמצוא מידע חיוני מסוגים שונים – ממפת המכון ועד התפריט היומי בקפטריית "אצל צ'ארלי". 
חייגו 9106- אפליקציה לאנדרואיד (ובקרוב גם לאייפון) באמצעותה אפשר לפנות ישירות למוקד לגבי כל תקלה.
עברית

ניצחון ירוק

עברית
חברת New CO2 Fuels זכתה באחרונה בפרס להישגים מרשימים בתחום חקר האנרגיה ופיתוח דרכים להפקת אנרגיה חלופית, לשנת 2014, מטעם רשת הטכנולוגיה העולמית. בכך היא מצטרפת לרשימת זוכי עבר בפרס היוקרתי, הכוללת חברות כמו 3M, "אפל", "אמזון", "פייסבוק" ו"גוגל". טקס פרסי רשת הטכנולוגיה העולמית מתקיים מדי שנה, בו מציינים יותר מ-100 מדענים, יזמים, עיתונאים ואקדמאים, מכ-60 מדינות, את ההישגים הטכנולוגיים הבולטים של השנה שחלפה.
 
חברת NCF עוסקת בפיתוח טכנולוגיה המאפשרת להמיר פחמן דו-חמצני לדלק. הטכנולוגיה נולדה במעבדתו של פרופ' יעקב קרני, מהמחלקה לכדור-הארץ וכוכבי-הלכת במכון ויצמן למדע.
 
"פרס זה מלמד על הכרה נוספת בחשיבות ההשפעה של הטכנולוגיה שלנו בקנה מידה עולמי", אומר מנכ"ל NCF, דוד בנית. "התחרות והניצחון מול חברות בין-לאומיות מכובדות שכאלה מהווים מבחינתנו הישג אדיר".
מדעי הסביבה
עברית

אחרי מות - פרופ' דוד סמואל

עברית
 
פרופ' דוד סמואל
 
פרופ' דוד סמואל, שהלך לעולמו לפני שבועות אחדים והוא בן 92, ראה רחוק וגדול. חלק מכך ניתן אולי לשייך לתבנית נוף מולדתו. סבו, לימים הנציב העליון הרברט סמואל, חזה את הקמתה של מדינת ישראל, ופעל מאחורי הקלעים ולפניהם, יחד עם פרופ׳ חיים ויצמן ושר החוץ הבריטי, לורד ארתור ג׳יימס בלפור, למען מתן הצהרת בלפור ב-1917, שבה נאמר כי בריטניה תתמוך בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. השאר הוא כבר היסטוריה. בידי דוד היה צילום קבלה שעליה חתם סבו, משהתמנה לנציב העליון, ב-1920, ויועדה לסיר לואיס בולס, מן הממשל הבריטי בא״י: Received one Palestine Complete. גם את ההיסטוריה עשו פעם, מסתבר, בגדול, אבל על פתקים קטנים.
 
דוד היה מחלוצי חקר המוח במכון ויצמן למדע. הוא החל ללמוד כימיה באוקספורד לאחר שהגיע לביקור מארץ ישראל, שבה נולד, וניתק מביתו בשל מלחמת העולם השנייה ששיבשה את השיט בים התיכון. את לימודיו הישהה כדי להתגייס לצבא הבריטי, ומצא עצמו, בסופו של דבר, כמושל האי סומאטרה. בתום המלחמה שב ללמוד. חברתו לספסל הלימודים הייתה מרגרט תאצ׳ר, לימים ראש ממשלת בריטניה.
 
מיד לאחר המלחמה סייע לעליית ניצולי שואה ארצה, וב-1948 שב בעצמו לארץ וגויס לחיל המדע, שמוקדו ברחובות הניח את היסוד ליכולות תע״ש והמו״פ המדעי. דוד עסק בייצור מרגמות, אחר כך החל ללמוד כימיה, והיה תלמידו של פרופ׳ ישראל דוסטרובסקי ז״ל (בין נשיאי המכון ויו״ר הוועדה לאנרגיה אטומית). הוא עסק בחקר איזוטופים, ובין שאר תפקידיו היה דיקן הפקולטה לכימיה. באמצע שנות ה-60 של המאה הקודמת, במהלך שבתון באוניברסיטת ברקלי, לא רק התאהב בחקר המוח, מהיציבות שבאהבות חייו, אלא גם עלה בו הרעיון לשלב שימוש באיזוטופים בניסיונות לפענח את מנגנוני המוח המאפשרים תפיסה ולמידה. בכך הקדים את דורו.
 
במכון הקים את ״קבוצת המוח״ במחלקה לאיזוטופים. זו הייתה היחידה הראשונה במכון שעסקה בחקר המוח. עסקו שם במהלך השנים בנושאים מלהיבי דמיון כמו תפקיד חומצות הגרעין בקידוד זיכרון, ניסיונות להעביר זיכרון מפרט אחד למשנהו באמצעות מסרים כימיים או השתלות, או יכולתם של קופים לזהות עצמם במראה. לשאלות רבות ששאל אין עד היום פתרונות. מן הקבוצה הזו יצאו פרופ׳ מנחם סגל ופרופ׳ רפי מלאך, ממוליכי חקר המוח במכון בדורות העוקבים, ומדענים אחרים במוסדות מחקר אחרים בארץ ובעולם. הוא עסק בהתלהבות גם בחינוך מדעי ובהנגשת המדע לתלמידים ולקהל הרחב.
 
מוחו היצירתי של דוד לא פסק לנדוד על פני הקנבס העשיר של חקר המוח גם לאחר שפרש. הוא היה מבקר תדירות, בולט למרחקים בתמירותו, במעבדות המחלקה לנוירוביולוגיה, שהתבססה על איחוד קבוצת המוח שלו יחד עם היחידה לנוירוכימיה שהקים פרופ׳ אורי ליטואר ז״ל בשנות ה-70 במחלקה לביוכימיה. נושא הזיכרון המשיך להקסימו, ובשנים האחרונות משך את תשומת ליבו גם נושא תשומת הלב. גם כשמאור עיניו נפגע לעת זיקנה, ראייתו המדעית נותרה צלולה. הלורד היחידי בסגל מכון ויצמן למדע (תואר שירש מסבו) נותר כל חייו צנוע כסטודנט וסקרן כתלמיד בית-ספר.
 
יהי זכרו ברוך.
 
פרופ' דוד סמואל
עברית

אחרי מות - פרופ' אברהם פצ'ורניק

עברית
 
פרופ' אברהם פצ'ורניק (פצ'ו)
 
פרופ' אברהם פצ'ורניק (פצ'ו), הלך באחרונה לעולמו בגיל 88, בעירו נס ציונה. פרופ' יגאל בורשטיין אומר לזכרו: "אברהם היה כימאי מבריק שזכה למוניטין בין-לאומי כמדען מוביל בכימיה ביו-אורגנית ובפוטוכימיה, ונודע כפורץ דרך בשימוש בפולימרים פונקציונליים כריאגנטים כימיים.
 
"הוא נולד בנס ציונה, נינו של ראובן לרר לבית פצ'ורניק, מייסד נס ציונה. כבר בגיל צעיר החל לחקור את הסובב אותו, ולהמציא המצאות ראשונות לפתרון בעיות שוטפות במשק החקלאי המשפחתי. כך גילה את אהבתו לכימיה. כתלמיד בבית-הספר התיכון הקים לעצמו מעבדה קטנה בביתו, בה בילה חלק ניכר מזמנו.
 
"משפחת פצ'ורניק לא ראתה בעין יפה את תוכניתו של אברהם ללמוד באוניברסיטה, במקום להשתלב, כפי שהיה נהוג באותם זמנים, בעבודת המשק המשפחתי בנס ציונה. אך הוא נותר נחוש בדעתו ללמוד כימיה. לאחר סיום לימודיו בשנת 1952 החל את עבודת הדוקטורט שלו בהנחיית פרופ' אפרים קצ'לסקי (לימים קציר), במחלקה לביופיסיקה במכון ויצמן למדע, בנושא 'פולי-חומצות אמינו כמודל של חלבונים'. משסיים את לימודי הדוקטורט, ולאחר תקופת מחקר בתר-דוקטוריאלי שביצע במכון האמריקאי לבריאות, NIH, הצטרף, בשנת 1958, לסגל המדעי של המחלקה לביופיסיקה במכון.
 
"מחקר בסיסי עמד תמיד בראש מעייניו של אברהם. הוא פירסם יותר מ-200 מאמרים מדעיים, והעמיד תלמידים רבים - תשעה מהם פרופסורים בארץ, ושבעה מהם במכון ויצמן למדע (אחרים מילאו וממלאים תפקידים מרכזיים בתעשייה הכימית בארץ ובעולם). עם זאת, הוא לא נמנע מלקדם יישומים אפשריים של תוצאות מחקריו. על שמו רשומים יותר מ-40 פטנטים, והוא יזם הקמת מפעלים להפקה מסחרית של ביוכימיקלים.
 
"בין הפיתוחים הרבים שנבעו ממחקריו אפשר למנות את 'כימיית השדכן', תהליך בו שתי מולקולות – ה'כלה' ו'החתן' - קשורות לשני נשאים בלתי-מסיסים הממוקמים במכלים נפרדים. מולקולה אחרת 'מקלפת' את מולקולת 'החתן' מהנשא שלה, ומעבירה אותה, בתמיסה, אל מולקולת ה'כלה'. כך נוצר החומר המסיס המבוקש.
 
"תהליך אחר פרי פיתוחו של אברהם, קרוי 'תגובת הזאב והכבש'. במערכת זו קשורות שתי מולקולות שהן פעילות כימית (האחת קרויה 'כבש', והשנייה 'זאב'), לשני נשאים בלתי-מסיסים נפרדים. כך נמנעת תגובה כימית ספונטנית ביניהן: ה'זאב' אינו יכול לטרוף את הכבש. בשימוש מושכל במגיבים מסיסים אפשר להכין ולבודד במערכת כזו תוצרים וגם תוצרי ביניים, שהם, בדרך כלל, בלתי- יציבים במערכת שכל מרכיביה בתמיסה.
 
"בשנת 1972 התמנה אברהם לראש המחלקה לכימיה אורגנית, ועמד בראשה שבע שנים. הוא כיהן גם כמדען הראשי של משרד הפיתוח וכיועץ לשרי משטרה וליחידת הזיהוי הפלילי המשטרתית. בשנת 1988 זכה בפרס רוטשילד למדעי הכימיה. לאחר שפרש, תרם רבות לחקר ההיסטוריה של נס ציונה. במכון יזם מפגשים של 'מספרי סיפורים'.
 
"דמותו של אברהם תישאר חרותה בזיכרוננו ובלבנו. תלמידיו ועמיתיו במכון, בארץ ובעולם, כואבים את לכתו, ושולחים תנחומים כנים לציפה, רעייתו, ולילדיו, נונה, שוקי, שחר וגיא, ולכל בני משפחת פצ'ורניק".
 
יהי זכרו ברוך. 
פרופ' אברהם פצ'ורניק (פצ'ו)
עברית

עמודים