אתר מכון ויצמן למדע

חלל ופיסיקה

מימין: פרופ' ירון זילברברג, ערן שמאל ואורי כץ. מתחת לפני השטח

מיקוד קצר מועד

01.09.2011

לייזר ואופטיקה

הנה כמה עובדות ידועות על קרני לייזר: אלומות ממוקדות של קרני לייזר משמשות לחיתוך מתכות כבר כמה עשורים. הן יכולות גם להחליף את איזמל המנתחים וגם לשמש...

גלקסיית Messier 100 לפני התרחשות סופרנובה (משמאל) ואחריה (מימין, מסומנת בחץ). צילום: European Southern Observatory (ESO)

עצום כמו הקוסמוס, בהיר כמו סופרנובה: אור חדש על כוכבים מתפוצצים

21.08.2011

אסטרופיסיקה

הבנת מנגנון הפיצוץ של סופרנובות עשויה לשפר במידה ניכרת את יכולתנו למדוד מרחקים בקוסמוס כולו, למפות את צורתו הגיאומטרית של הקוסמוס, ולחזות כיצד ימשיך...

פרופ' דוד טנור. בשם היעילות

בין התעוררות להתפרקות

17.08.2011

לייזר ואופטיקה

כימיה היא עסק מסורבל. תגובות כימיות מורכבות כוללות בדרך כלל שלבים רבים, ומייצרות לעיתים קרובות פסולת רעילה.

ליקוי לבנה מלא בגן המדע על-שם קלור במכון ויצמן למדע

ליקוי לבנה מלא בגן המדע על-שם קלור במכון ויצמן למדע

12.06.2011

אסטרופיסיקה

תצפית על ליקוי הלבנה המלא תתקיים ביום רביעי הקרוב, 15 ביוני, מהשעה 21:30 ואילך, בגן המדע על-שם קלור במכון ויצמן למדע. המשתתפים יוכלו לעקוב אחר...

צולם על-ידי אילן מנוליס ממצפה הכוכבים על-שם קראר במכון ויצמן למדע

כוכב מתפוצץ חדש שהתגלה בגלקסיה M51, הסמוכה לגלקסיה שלנו, צולם במצפה הכוכבים החדש של מכון ויצמן למדע

06.06.2011

אסטרופיסיקה

מיקומה של ישראל מאפשר לעקוב אחר הסופרנובה בזמן אשר בו רוב המצפים האחרים נמצאים באור יום ואינם יכולים לאסוף נתונים.

מתן מנה כפולה של גורם גדילה מפחית התבטאות של קבוצת גנים הבולמים את חלוקת התא. בתאים שקיבלו מנה בודדת של גורם הגדילה (במלבן הימני), נשמרה התבטאות גבוהה של גנים אלה

שמונה שעות של התנגדות

01.06.2011

סרטן, ביולוגיה מולקולרית של התא, חלל ופיסיקה

בסביבה שלנו לא חסרים פיתויים לעבור על החוק, אך רק אנשים מסוימים יהפכו לפושעים.

אפל אבל פחות

אפל אבל פחות

01.06.2011

צוות מדענים בין-לאומי הודיע באחרונה כי הצליחו להשיג את הרגישות הרבה ביותר עד כה, בחיפוש אחר חלקיקי החומר האפל, שלפי תיאוריה רווחת, מהווים יותר מ-80%...

מימין: ד"ר רועי עוזרי, ניצן אקרמן, ינון גליקמן ושלומי קוטלר. סביבה רועשת

שירת האטום הבודד

26.05.2011

תורת הקוונטים

הסביבה שלנו, אפילו סביבה מבודדת ומבוקרת במעבדה, "מכוסה" ברעשי רקע. כדי להבין מה אומר אדם מסוים בתחנת רכבת רועשת אנחנו חייבים להפחית את כל רעשי הרקע...

מלכודת יונים במעבדתו של ד"ר רועי עוזרי

מדעני מכון ויצמן למדע קבעו שיא חדש במידת הרגישות של מדידות באמצעות ספין של אטום בודד

25.05.2011

תורת הקוונטים

הסביבה שלנו, אפילו סביבה מבודדת ומבוקרת במעבדה, "מכוסה" ברעשי רקע. כדי להבין מה אומר אדם מסוים בתחנת רכבת רועשת אנחנו חייבים להפחית את כל רעשי הרקע,...

המערבולת

המערבולת

25.05.2011

חלל ופיסיקה

מערכות רוח ענקיות ממחישות לנו, בכל פעם מחדש, את מורכבות הגורמים המשפיעים על מזג האוויר. אבל מה מקור האנרגיה של רוחות הענק?

עמודים

חדשות המדע

ראה הכל >

לב של דג. אילוסטרציה

לב של דג

רונה אבירם ועומר בן יעקב. האנציקלופדיסטים

מדע על הקו

מימין: עידו רוג וד"ר תמיר קליין. מחפשים תשובות מתחת לאדמה

הפטרייה הנעלמה

האם אפשר לשחזר את ההיסטוריה המגנטית של כדור-הארץ באמצעות דגימות קרחונים?

ההיסטוריה המגנטית של כדור-הארץ כתובה בקרח

הודעות לעיתונות

ראה הכל >

ההיסטוריה המגנטית של כדור-הארץ כתובה בקרח

התגלתה אבן הבניין של החלבונים הראשונים

מדעני מכון ויצמן למדע הראו כי "הורמון האהבה" עלול לגרום גם חרדה ותוקפנות

פודקאסטים

ראה הכל >

פייסבוק

טוויטר

Tweets by @WeizmannScience