לאור האירועים האחרונים, "בירה, מדע ומצב רוח" נדחה עד להודעה חדשה

מדענים ותלמידי מחקר ממכון ויצמן למדע יביאו חדשות מחזית המדע העולמית לציבור הרחב, בשיחות שיתקיימו במקומות הבילוי בעיר

23 ביולי, בשעה 20:30

עיריית רחובות ומכון ויצמן למדע מזמינים את בלייני העיר ואת אורחיהם לבילוי של בירה, מדע ומצב-רוח, שיתקיים זו השנה החמישית. כ-30 מדענים ותלמידי מחקר ממכון ויצמן למדע יצאו לברים, מסעדות ובתי-קפה ברחובות, שם יחלקו עם הבליינים את ההתרגשות המלווה את הפעילות המדעית בחזית הידע האנושי.

נשיא מכון ויצמן למדע, פרופ' דניאל זייפמן: "השילוב של המדע והידע המדעי בחיי התרבות והקהילה הוא אחת מהמשימות שמכון ויצמן למדע נטל על עצמו. חשוב שמדענים ותלמידי מחקר שפועלים בחזית המדע יחלקו עם הציבור את התגליות המדעיות, את ההתרגשות המלווה אותן – ואת המשמעות העמוקה של עצם העיסוק במדע, שנועד להבין טוב יותר את העולם שבו אנו חיים. במשך השנים שבהן אנו מקיימים את האירועים האלה, נוכחנו, לשמחתנו, שהציבור צמא לא רק למשקאות שונים, ולא רק לבירה – אלא גם לידע ולחדשות מחזית המדע".

רחמים מלול, ראש עיריית רחובות: "היוזמה המשותפת נוסדה לפני חמש שנים, במטרה לשלב בין המדע לתרבות ולהנגיש אותם לתושבי העיר. החיבור בין המדע לבילוי יוצר אווירה ייחודית ואיכותית ברחבי העיר. האירוע מאפשר לכולם ליהנות מעולם הפנאי ועולם המחקר גם יחד, מזווית מבט שונה ומרתקת. כעיר הקולטת זוגות צעירים ומשכילים, אנחנו שמחים להביא בפניהם אירוע פנאי מעשיר וטעימה מעולם המדע. תודתי הרבה לנשיא מכון ויצמן למדע, להנהלה ולחוקרים, המובילים את המדע העולמי ומשתפים את תושבי רחובות בממצאים".

המדענים ותלמידי המחקר ישוחחו על נושאים המעסיקים אותם בחיי היום-יום במעבדות המחקר במכון ויצמן: האם אפשר לייצר חלקי חילוף לגוף? כיצד האסטרונומים חוקרים את סודות היקום? מדוע עוד לא נמצאה תרופה לסרטן? מה הקשר בין תורת הקוונטים לאנרגיה מתחדשת? האם הגענו לסוף עידן האנטיביוטיקה? מה הוא מחשב קוונטי, וכיצד הוא עשוי לשנות את עולם המיחשוב? כיצד התפתחו החיים? כיצד יוצרים את המחשב הקטן ביותר בעולם? מה הקשר בין השעון הביולוגי לבין מחלות כמו סוכרת וסרטן? ועוד נושאים מחזית המדע העולמית.

פרטים מלאים באתר העירוני ובפייסבוק (בקרוב)

מידע נוסף לעיתונאים – משרד דובר מכון ויצמן למדע: 08-934-3856,
לשכת הדוברות בעיריית רחובות: 08-9392241, דוברת העירייה, כרמלה קופר: 052-4840303

פירוט נושאי השיחות ומיקומן:

1. ארז גרטי
לנדוור, אופנהיימר 2, מרכז מטרו מול, 9472875-08
אבולוציה – לא מה שחשבתם
רבים חושבים שתורת האבולוציה היא מדע ארכאי המשתקף אלינו בעיקר מממצאי מאובנים, אך למעשה מדובר בתחום הנוגע כמעט בכל היבט של מדעי החיים, ובאף בחיי היום יום שלנו. בהרצאה נצא למסע בין תהליכים אבולוציונים קצרים – בין 40 שנה ל-40 דקות - החל בעמידות לאנטיביוטיקה ועד ללטאות בקרואטיה, ונשאל מדוע חשוב ללמד את תורת האבולוציה בבתי-הספר.

2. ענת צימר
פפרדלה, המדע 3, פארק המדע, 08-9364422
מחפשים תרופה לסרטן
עשרות שנים של מחקר, קבוצות מחקר מהמובילות בעולם, טכנולוגיות חדשות, הרבה מאוד כסף שהושקע במחקר – ועדיין לא נמצאה תרופה לסרטן. כיצד זה ייתכן? כדי לענות על שאלה זו נסביר מה היא מחלת הסרטן, כיצד היא מתפתחת, מה הם הטיפולים המשמשים היום לטיפול בה, ולאן הולך המחקר המדעי בתחום.

3. זיו צויגהפט
פקה פקה, הרצל 207, 052-4064433
תקתוקו של השעון (הביולוגי) בעידן המודרני
ביונקים, השעון הביולוגי מתאם בין הפיסיולוגיה וההתנהגות של הפרט, לבין הזמן ביממה. האם קיים קשר בין העלייה בשכיחותן של מספר מחלות מודרניות כמו סוכרת, השמנת יתר וסרטן, לבין קוצב הזמן הפנימי?

4. ד"ר יוסי אלרן
קפה ג'ו, חיים פקריס 2 פינת אופנהיימר, פארק המדע, 08-9475554
מפגש חידות וחידודי מוח
היתרון הענק של מתמטיקאים הוא שכלי העבודה העיקרי שלהם, מוחם, מלווה אותם לכל מקום. לפיכך, המקומות האהובים ביותר עליהם לעבודה הוא ברים ובתי קפה. שם הם נוהגים לחוד חידות אחד לשני, להציב אתגרים ולפתור אותם על גבי מפיות... לשעה קלה נלך בדרכיהם של קונווי, ארדש וחבריהם, ונשחק ביחד בחידות, בפאזלים ובבעיות נוספות מתחום המתמטיקה היצירתית.

5. ד"ר שירלי שולמן דאובה
זואי בר, רחוב מרדכי בשיסט 43 נווה עמית, 077-4456217
תאים מלאכותיים על שבב
אפשר לדמות את התא לאוסף של "מפעלים", שכל אחד מהם מייצר מרכיב חיוני אחר: מפעל לייצור אנרגיה, מפעל לייצור חומר גנטי, ועוד. כל המפעלים האלה ערוכים ומסודרים בתוך התא, כך שיש חשובות למיקומם היחסי ולדרכי ההתקשרות ביניהם. כדי להבין את החשיבות של פרמטרים שונים, מרכיבים מדענים את המפעלים מחדש מחוץ לתא, על גבי שבבים, שם הם יכולים לחקור אותם. שבבים אלה הם גם הצעד הראשון בייצור תא מלאכותי.

6. פרופ' קובי לוי
שפילד פאב, מאיר וייסגל 2, פארק המדע, 08-6373509
2004 ,2009, 2011, 2013: פרסי נובל בכימיה למולקולה הישראלית
2004 ,2009, 2011 ועכשיו גם 2013. הפרס היוקרתי ביותר על הישגים המשמעותיים ביותר במדע הכימיה מוענק לישראלים שחוקרים (או חקרו) במוסדות מחקר ישראליים. על-אף שארבעת פרסי הנובל הוענקו כולם עבור הישגים בתחום הכימיה, תחומי המחקר היו שונים למדי. אחד מהם ניתן להגדרה כפיסיקה. שני נראה כשייך לרפואה. כיצד, אם כן, זכו ישראלים רבים יחסית בפרסי נובל בכימיה דווקא?

7. כפיר אומנסקי
בלאק בר בורגר, המדע 6, פארק המדע, 08-9361230
החיים בעידן הגנומי: על טכנולוגיה, מדע ואתיקה
אנו חיים כיום בעידן הגנומי, שבו אנו יכולים לבחון וללמוד חומר תורשתי שלם של בני-אדם ובעלי-חיים. בידינו הגישה להררי מידע, שיכול להניב תשובות לשאלות גנטיות רבות. השיחה תסקור את התקדמות המדע מתחילת העידן הגנטי ועד לימינו אנו. מה נעשה היום? מה החזון לעתיד? ולא פחות חשוב: מה הן ההשלכות החברתיות שנובעות מהידע הרב שניתן לצבור עבור כל אחד ואחת מאתנו?

8. פרופ' גלעד הרן
דבלין, המדע 1, פארק המדע, 052-8365324
מכונות ביולוגיות זעירות
חלבונים רבים בגופינו מתפקדים כמכונות זעירות – הם צורכים אנרגיה ומשתמשים בה כדי לבצע סידרת פעולות, כמו, לדוגמה, להזיז משאות בתוך התא. בהרצאה יוצגו מכונות כאלה ויתוארו שיטות מחקר מתקדמות המאפשרות לעקוב אחרי פעולתן.

9. פרופ' אלישע מוזס
סזאר, פקריס 3, פארק המדע, 057-9442764
עצבים מעצבנים – האם וכיצד אפשר ליצור מוח מלאכותי
מכונות חישוב ביולוגיות (כמו מוח האדם) מבוססות על עקרונות שונים מאלה שלפיהם נבנה המחשב. ואכן, ישנם תהליכים של בקרה ושליטה של רשתות במוח שאי-אפשר לראותן בחישוב אלקטרוני. עד כמה בקרה ביולוגית ניתנת לחיקוי ביצירת רשתות עצביות "חכמות"? האם אפשר לעצב ערוצי מידע? וכיצד זה מתקשר לתחושת כאב ולשינה?

10. אלעד בשט
לה מורס, הרצל 203 (קומת קרקע), 08-9363634
יד ראשונה מרופא – האם אפשר לייצר לגוף חלקי חילוף?
הרבה יצורים – כמו לטאות ותולעים – מסוגלים לתקן פציעות בגופם בהצלחה מדהימה. לצערנו, בני-האדם הם בעלי יכולת מוגבלת בלבד בתחום זה. בסרטי מדע בדיוני מראים לנו שבעתיד נוכל לגדל כל איבר קטוע ולרפא כל חולי, ובינתיים, במציאות, מדענים ברחבי העולם מנסים ליצור איברים מלאכותיים שיחליפו איברים פגומים או חסרים. השיחה תציג את העולם החדשני של הנדסת הרקמות, ותספק הצצה לעולם המחר של הרפואה ה"מדע בדיונית".

11. אפי שחמון
אטמוס בר, הרצל 203, 054-2499700
מסע בין כוכבים – גרסת המדע
מה כל כך מיוחד בתורת הקוונטים? ממה נובעת האקראיות שבטבע? והאם "אלוהים משחק בקוביות"? האם רק חלקיקים קטנים "חיים" בעולם הקוונטי, עם חוקיו המוזרים? מה הקשר בין כל זה ל"חלקיקים שזורים", "החתול של שרדינגר" וטכנולוגית מידע פורצת דרך? והאם תיתכן טלפורטציה בסגנון "מסע בין כוכבים"?

12. ד"ר תום רן
הרצל בר, הרצל 209, 057-9442104
מחשבים ננו-ביולוגיים שירפאו את גופנו מבפנים
בשנת 2001 הציגו מדענים ממכון ויצמן למדע מחשב ננו-ביולוגי – שהוכתר על-ידי ספר השיאים של גינס כמחשב הזעיר בעולם – הבנוי כולו מרכיבים ביולוגים. בהמשך הצליחו המדענים, וביניהם ד"ר תום רן, לתכנת את המחשב כך שיזהה מולקולות ביולוגיות הקשורות בגידולים סרטניים, וישחרר תרופה שתבלום אותן. החזון לעתיד הוא שמחשבים כאלה יפעלו בתוך גופינו, יזהו מבעוד מועד מאפיינים של מחלות, ויבלמו אותן בעוד מועד. בנוסף, יתייחס בהרצאתו להשלכות הצפויות מפיתוחים טכנולוגיים שכאלה. האם זה לטובה (תרופות חכמות למשל) או לרעה (כמו נפילה של הטכנולוגיה לידיים לא נכונות)? ומה כל אחד מאיתנו יכול לעשות עם מידע זה כבר היום, שיכול לשנות ואף להציל את חייו?

13. ד"ר ברק דיין
לול, הרצל 202 פינת ויצמן, 077-6630128
בין פילוסופיה למדע: תשובות מודרניות לשאלות עתיקות
תורת הקוונטים לא רק נתנה לנו את האייפון, האינטרנט וה-Waze, ולא רק גילתה לנו את קיומן של תופעות טבע מוזרות באופן כמעט בלתי נתפס (כמו העובדה שאפשר להיות בשני מקומות בו זמנית), אלא שבלי לשים לב, היא גם עונה על כמה שאלות פילוסופיות עתיקות. במעבדות של היום (כולל אלה של מכון ויצמן למדע) מתבצעים ניסויים שמספקים מענה מדעי לשאלות בנות אלפי שנה. האם הגורל קבוע מראש, או שהכל צפוי והרשות נתונה? ואם עץ נפל ביער בלי שאף אחד שמע – האם הוא באמת נפל?

14. גיא רוזנצוויג
B.B.B, ויסגל 2, פארק המדע, 08-9348820
כוכב נולד במעבדה – האם מיזוג גרעיני הוא הפתרון למשבר האנרגיה?
מיזוג גרעיני הוא תהליך עתיר אנרגיה, המתרחש בליבתו של כל כוכב – כמו השמש שלנו – ומספק כמעט את כל צרכי האנרגיה של היקום. מזה עשרות שנים מנסים מדענים לחקות את התהליך בו מתרחש מיזוג של גרעיני אטומים קלים לגרעינים כבדים יותר, במטרה לייצר כמות אנרגיה אדירה וכמעט בלתי מזהמת, ללא שימוש בדלקים מאובנים. השיחה תציג את תהליך המיזוג, את הדרכים בהן מנסים מדענים מרחבי העולם לייצר מיזוג מבוקר במעבדה, ואת הקשיים והאתגרים – לצד היתרונות הגדולים.

15. רוני כהנא
טוק טוק, אופנהיימר 10, פארק המדע, 08-9318885
הנשימה – חלון הצצה אל המוח
זרם האוויר הנכנס דרך הנחיריים שלנו בכל רגע אינו סימטרי – נחיר אחד פתוח יותר והשני סתום יותר. דומיננטיות זו, המתחלפת במהלך הזמן, תעמוד במרכז ההרצאה. האם נשימת הנחיריים מצביעה על מחזור פיסיולוגי נרחב יותר? מה הוא הקשר בין נשימת הנחיריים המתחלפת לבין הפעילות המוחית? האם אפשר לשלוט בפעילות המוחית באמצעות שליטה בנשימה? והאם אפשר לנצל זאת כדי לטפל באנשים הסובלים מפגיעה מוחית? על כל זאת ועוד נשוחח בהרצאה.

16. אביב שרון
התחנה, אופנהיימר 2, פארק המדע, 052-6622262
האם הגענו לסוף עידן האנטיביוטיקה?
קשה לדמיין את החיים בעולם ללא אנטיביוטיקה, אבל אם לא נפעל בהקדם, בקרוב לא תהיה לנו ברירה. חוקרים מובילים ובכירים במערכות בריאות בעולם מודאגים מעליית חיידקי־על חסינים בפני כל תרופה קיימת. מדוע החיידקים האלה הולכים ועולים בתפוצתם? מה כל אחד מאיתנו יכול לעשות כדי להיאבק בהם? ואילו פתרונות יכולים לספק לנו המדענים, חברות התרופות ומדינות העולם?

17. ד"ר דניאל ללוש
קפה השקמה, הרצל 171, 08-9467486
המסע בעקבות החומר האפל
כבר 80 שנה האסטרונומים נאבקים בחידה קשה: כנראה ש-80% מהיקום מורכב מחומר לא ידוע. האם מדובר בחלקיקים מסוג חדש? האם "פספסנו" משהו? האם יש לתקן את חוקי הפיסיקה?

18. דימה זבז'ינסקי
סינמה 5, ש.בן ציון 49, 08-9467116
פקקים תוך תאיים: משמר אפייה לפרס נובל ברפואה
על החלבונים בתא לנוע מהמקום שבו נוצרו למקומות שבהם הם מבצעים את תפקידם החיוני. לצורך כך קיימת בתא מערכת הובלה מסורבלת אך מסודרת מאוד. מה יקרה אם המערכת הזאת מתעכבת, או לא מתפקדת כלל? כיצד תרם מחקר על שמר אפייה קטן להבנת הפרשת אינסולין, ולתהליכים המתרחשים בין תא עצב לתא שריר? וכיצד שינה הבנת המנגנון של העברת חומרים בתוך התא את עולם הרפואה?

19. ראש עיריית רחובות, רחמים מלול; סגן נשיא מכון ויצמן למדע ודיקן לענייני חינוך, פרופ' ישראל בר-יוסף; ומנהל חמד"ע ד"ר רונן מיר
אייל מאפים טובים, הרצל 193, 08-9315895
חינוך מדעי - הדור הבא. איך אפשר ללמוד פיסיקה לעומק ובהנאה? ולאן מכוונים, יחד, מכון ויצמן למדע ועיריית רחובות?
דיון פתוח בהשתתפות הקהל, על פרויקט חמד"ע רחובות, שעתיד לקדם את החינוך למדעים בעיר בשיטה חדשנית ושאפתנית, ואשר עשוי להוביל מגמה ארצית; ועל שיתוף הפעולה בין העירייה למכון ויצמן במודל של שילוב סינרגי בין האקדמיה לקהילה.

20. ד"ר הגר לנדסמן
עץ התות, הרצל 194, 08-9473850
אסטרופיסיקה – הכניסה להרפתקנים בלבד
קרחונים באנטארקטיקה, פסגות הרים בדרום אמריקה ומכרות נטושים הם רק חלק מהמקומות בהם נבנים ופועלים גלאי ענק לצורך מחקר אסטרופיסיקלי פורץ דרך. נשוחח על החשיבות המדעית של פרויקטים אלו, הסיבות לבחירת הסביבות הקיצוניות, והאתגרים ההנדסיים והאישיים העומדים בפנינו בעת עבודה על פרויקט שכזה.

21. שי פליישון
הברזייה, הרצל 203, 9109966-08
מזון מהונדס גנטית – מיתוסים ומציאות
מדוע מהנדסים גנטית מזון? למי זה מועיל? למי זה מזיק? ולמה קיימת התנגדות כל כך גדולה להנדסה גנטית של מקורות מזון?

22. אוני צברי
דה לה פה, יעקב 26, 08-9390792
כיצד התפתחו החיים לאלה הקיימים כיום?
החיים על כדור-הארץ מתקיימים כ-3.6 מיליארד שנים. מה הם התהליכים החשובים ביותר שהתפתחו במהלך האבולוציה, וכיצד הם השפיעו על מיגוון החיים שקיים כיום? האם לאבולוציה יש מטרה, כיוון, או שיא? במה נבדל האדם משאר בעלי-החיים המאכלסים את כדור-הארץ?

23. סיון רפאלי-אברמסון
מא ביסטרו, הרצל 226 קומה 2, 08-9364234
מתורת הקוונטים לאנרגיה מתחדשת
מדענים רבים מנסים לייעל את תהליך המרת קרינת השמש לחשמל, ובפרט באמצעות שימוש בחומרים אורגניים. מה הן תכונות החומר הקובעות את יעילות תאי השמש האורגניים? איך אפשר, באמצעות תוכנות מחשב מתקדמות, לנבא את יעילותם של חומרים שונים מתוך התכונות הקוונטיות של האטומים המרכיבים אותם?

24. אילן מנוליס
המבורג, רחוב המדע 1, פארק המדע, 1700-507-073
המכניזם המופלא: המונה ליזה של האסטרונומיה
ההרצאה תעסוק בתגלית ייחודית המשלבת ארכיאולוגיה, היסטוריה של המדע ואסטרונומיה. התגלית שינתה את תפיסתנו לגבי ידיעותיהם הפיסיקליות ויכולותיהם ההנדסיות של היוונים הקדומים.
 

והפעם – בשיתוף עם שחקני תיאטרון גשר

מדעני המכון יגיעו ל-55 ברים ובתי-קפה נבחרים בתל-אביב, ויספרו לבליינים, בלשון שווה לכל נפש, על השאלות הפתוחות ועל החדשות האחרונות מחזית המדע

זה יקרה ביום רביעי, 30 באפריל, בשעה 20:30. עשרות מדענים בכירים ותלמידי מחקר מצטיינים ממכון ויצמן למדע יגיעו ל-55 ברים ובתי-קפה נבחרים בתל-אביב, וישוחחו עם הבליינים, באופן לא רשמי ובשפה ידידותית, על השאלות המדעיות הפתוחות, על ההתרגשות המלווה כל תגלית, ועל החיים "על הקצה" בחזית הידע.

האם ייתכנו מציאויות מקבילות? האם יש ביקום חומר אפל ואנרגיה אפלה? כיצד נוצרו החיים? האם אפשר ליצור מוח מלאכותי? האם מיזוג גרעיני הוא הפתרון למשבר האנרגיה? מהי רפואה מותאמת אישית? האם אפשר ללמוד תוך כדי שינה? מדוע כוכבים מתפוצצים? האם אנחנו עשויים, באמת, מאבק כוכבים? ומה הקשר בין מדע לתיאטרון? אלה רק מעט מהשאלות שמדעני המכון ידונו בהן עם הבליינים בברים.

תיאטרון ומדע על הבר. בכמה ברים יצטרפו אל המדענים כוכבי תיאטרון "גשר" שיופיען עם קטעים ושירים המתכתבים עם נושאי המחקר מחזית המדע. השיחות בברים אלה יכללו, בנוסף לתוכן המדעי, גם התייחסות לקשר ולזיקה בין מדע לתיאטרון בפרט ולאמנות בכלל, ואל מקומו של המדע במכלול התרבות האנושית. בין השחקנים ליליאן רות, יחזקאל לזרוב, לוסי דובינצ'יק, אפרת בן-צור, רועי חן, נועה קולר, קארין סרויה, אלון פרידמן ודורון תבורי.

שינוי בהרגלי הבילוי. מכון ויצמן למדע רואה לעצמו חובה וזכות לחלוק את הידע המדעי, ואת תחושות ההתלהבות מההרפתקה הגדולה של הרחבת הידע האנושי. זו הפעם החמישית שמדעני המכון מביאים את בשורת המדע לברים בתל-אביב. מדובר בסיפור הצלחה מהדהד, ששינה את הרגלי הבילוי והכניס מרכיב חדש, מקורי ובלתי צפוי לחיי הלילה בעיר הגדולה. "מדע על הבר" מהווה מודל לחיקוי, וארגונים רבים הולכים בעקבות המכון ("יזם על הבר", "כלכלה על הבר", "מדע לעם", "משפט על הבר" ואפילו "קבלה על הבר", ועוד).

מדע על הבר מתקיים בברכת עיריית תל-אביב ובשיתוף עם "טיים אאוט תל-אביב", בית-הספר חמד"ע, תיאטרון "גשר" ומותג הוויסקי בושמילס.
 

מידע נוסף, תמונות ותיאום ראיונות: משרד דובר מכון ויצמן למדע 08-9343856 News@weizmann.ac.il

תייגו את תמונות האינסטגרם שלכם #madabar2014 במהלך האירוע ותוכלו להופיע בשידור החי של מדע על הבר
 

מדע על הבר – שיחות ומיקומים (או במפה):

1. ד"ר איילת ארז ופרופ' איתן גרוס
על הישרדות וחילוף חומרים
תיאטרון גשר: ליליאן רות
Barbara frye – רחוב פרישמן 39, 03-5232323
"חילוף החומרים" המתבצע בתאי גופנו נחוץ להישרדות בתנאים נורמליים ומשתנה במצבי חולי. מהם יחסי הגומלין בין חילוף חומרים לבין תיפקוד התא במצבים שונים? האם הבנת הקשר הזה תוביל לפיתוח כיוונים חדשים לטפול תרופתי במחלות כמו סרטן או הפרעות קשב וריכוז?

2. פרופ' מוטי מילגרום
לאן נעלם החומר ביקום
CHEERS פלורנטין – רחוב ויטל 13, 052-6682721
רוב המדענים סבורים שהחומר הרגיל העשוי אטומים, ממנו מורכבים כוכבים ואנשים, מהווה רק כארבעה אחוז מתכולת היקום. מהות שאר 96 האחוזים – אינה ידועה. מצב עניינים זה הוביל רבים להנחת קיומם של שני סוגי חומר נוספים, הקרויים "חומר אפל" ו"אנרגיה אפלה". אבל האם שינוי מסוים בחוקי הטבע עשוי לייתר את הצורך בהנחת קיומם של מרכיבים מסתוריים אלה?

3. ד"ר יעל מוצפי
נגיפים ענקיים מסתוריים, ותפקידם האפשרי בהנדסה גנטית ובריפוי גנטי עתידני
Cookies Cream – רחוב אלנבי 99, קומה שנייה, 03-6416303
הבנת מנגנוני ההדבקה וההתרבות של נגיפים עשויה להוביל למיגור גורמי מחלות כמו איידס, שפעת וקדחת הנילוס. חקר נגיפי המימי הענקיים פותח אפשרות להשתמש בנגיפים כבכלים לרפואה גנטית ולתיקון פגמים גנטיים מולדים.

4. תום ביאליק
חינוך, מדע ומה שביניהם
Deli – רחוב אלנבי 47, 054-2567477
האם החינוך המדעי מותאם לצרכי החברה במאה ה-21? מהם כישורי האוריינות המדעית החיוניים לאזרחי העתיד? כיצד ניתן לקדם חשיבה ביקורתית של תלמידים וללמד עקרונות חקר בכיתה?

5. פרופ' אברי בן זאב
תאים נודדים בזרם הדם
Foster – רחוב שלמה המלך 38, 054-2373436 / 052-2204081
כיצד ומדוע תאי סרטן מתחילים לנדוד בדרכם ליצירת גרורות? כיצד אפשר למנוע מהם לצאת למסע ההרסני? חדשות ועדכונים אחרונים מחזית המאבק בין המדענים לתאים הקטלניים.

6. פרופ' עדי שטרן
הגן הקוונטי של שבילים מתפצלים
Jakson דיזנגוף – רחוב דיזנגוף 268, 052-8410156
הפיסיקה הקוונטית מאתגרת את תפיסת העולם שלנו. השפעותיה ניכרות בטווח רחב של תחומים - מהאלקטרוניקה הממוזערת ועד לפיסיקה הגרעינית, מעולם המיחשוב ועד לביולוגיה, מחורחה לואיס בורחס ועד לאתגר קרת. למשל, מי יכול להימצא בכמה מקומות באותו זמן? מתי ואיך הוא יכול לעשות זאת? ולעומת זאת, מי אינו יכול – ומדוע? התשובה לשאלות אלה עומדת ביסוד המשימה השאפתנית של בניית מחשב קוונטי, משימה הנמצאת במרכזו של כיוון מחקר עכשווי תוסס.

7. ד"ר יובל הרט
יצירתיות תחת המיקרוסקופ
Jakson פלורנטין – רחוב ויטל 4, 052-8410156
בתהליכי יצירה ופתרון בעיות, אנו מוצאים עצמנו פעמים רבות תקועים ללא כיוון מוגדר, עד שלפתע – "יוריקה" – אנו רואים דרך חדשה לגמרי לניסוח הבעיה או לפתרונה. כיצד מתחוללת אותה קפיצה יצירתית? אילו שלבים מרכיבים את תהליך היצירה? מה משותף ושונה בתהליך היצירתי של אנשים שונים? והאם יש דרך לדעת מראש מתי התוצאה תהיה מקורית יותר?

8. עומר מרקוביץ'
ראשית החיים: איך התחיל הכל? ואיך אפשר לחקור את זה?
Jessica restro bar – רציף הרברט סמואל 86, 03-5104072
אחת השאלות הגדולות וחסרות המענה במדע, היא כיצד נוצרו החיים מהחומר הדומם בראשיתו של כדור הארץ. בכדור-הארץ הקדום התרחשה אבולוציה כימית, שבעקבותיה נוצרו בתחילה פרודות שהיו מסוגלות לשכפל עצמן – שיכפול שהוא הכרחי לקיום החיים. לפי תפיסה רווחת, הפרודות המשתכפלות הראשונות היו מולקולות ביולוגית אותן ניתן למצוא גם כיום בתא החי. תיאוריה חלופית של מדעני מכון ויצמן למדע, מעלה את האפשרות שהחיים התחילו מאבולוציה של מבנים פשוטים העשויים מחומרים דמויי שומן.

9. ליאור אמבון
מוליכות-על: פיסיקה קוונטית על השולחן
Lenny's Bar Ltd – רחוב ויטל 7, 03-5186637
מוליכות-על היא תופעה הפותחת צוהר אל העולם המוזר של הפיסיקה הקוונטית דרך ניסויים פשוטים שניתן לבצע עם כוס בירה ביד. מה האפשרויות היישומיות הטמונות בתופעה זו? (רמז: מיכשור רפואי מתקדם, מיקרוסקופ ייחודי ועוד).

10. פרופ' יחיעם פריאור
לייזרים – מי צריך אותם בכלל?
LEO BLOOM'S – רחוב ראול ולנברג 24, 03-6482126
הלייזר הומצא לפני כחמישים שנה והוגדר תחילה כפתרון המחפש בעיה. כיום, לכל אחד ואחת מאיתנו יש הרבה מאד לייזרים בבית (גם אם איננו יודעים על כך). מהו אור לייזר? האם הוא שונה מאור רגיל? מה עושים עם לייזרים במעבדות מחקר? מה עושים עם לייזרים בתעשייה, בצבא ברפואה או בבידור?

11. ענת צימר
מחפשים תרופה לסרטן
Main Bazar – רחוב עולי ציון 7, שוק הפשפשים, יפו, 03-5183927
עשרות שנים של מחקר, הרבה מאור כסף שהושקע במחקר – ועדיין לא נמצאה תרופה לסרטן. כיצד זה ייתכן? מהי מחלת הסרטן, כיצד היא מתפתחת, מה הם הטיפולים המשמשים היום לטיפול בה, ולאן הולך המחקר המדעי בתחום.

12. ד"ר רני בודניק
המסע בעקבות החומר האפל
Mate דיזנגוף – רחוב דיזנגוף 226, 03-5241615
כבר 80 שנה האסטרונומים נאבקים בחידה קשה: כנראה ש 80% מהיקום מורכב מחומר לא ידוע. האם מדובר בחלקיקים מסוג חדש? האם "פספסנו" משהו? האם יש לתקן את חוקי הפיסיקה ?

13. כפיר אומנסקי
החיים בעידן הגנומי: על טכנולוגיה, מדע ואתיקה
Mate פלורנטין – רחוב ויטל 2, 03-5185290
אנו יכולים לבחון וללמוד חומר תורשתי שלם של בני-אדם ובעלי-חיים. בידינו הגישה להררי מידע, שיכול להניב תשובות לשאלות גנטיות רבות. מהו עתידו של מדע הגנומיקה? ומהן ההשלכות החברתיות שנובעות מהידע הרב שאפשר לצבור על כל אחד ואחת מאיתנו?

14. ד"ר לביא סקונדו
ללכת בעקבות האף
Mate קינג ג'ורג' – רחוב המלך ג'ורג' 50, 03-5558200
האם אנחנו יכולים להריח פחד, עצב או דומיננטיות? האם אנו יכולים לעקוב אחר נתיב ריח כפי שבעלי-חיים מנווטים? עד כמה חוש הריח שלנו רגיש? כיצד פועל חוש הריח? ומה הקשר בין חוש זה לבין מציאת בן / בת זוג, הפלות, ויחסי גומלין חברתיים?

15. ד"ר נחום אולנובסקי
אני אנווט - על עטלפים, אנשים, ניווט, זיכרון ולמידה
תיאטרון גשר: לוסי דובינצ'יק
Molly Blooms – רחוב הירקון 100, 03-5221558
מדי לילה, יוצאים עטלפי הפירות ממערתם החשוכה, ועפים אל עץ הפרי האהוב עליהם – המרוחק עשרות קילומטרים משם. עטלפי חרקים מסוגלים לאתר חרק קטן בתוך סבך צמחיה, בחושך מוחלט. כיצד הם עושים זאת? מה הקשר בין שאלות אלה לבין מערכות GPS הממוזערות בעולם? מה למדנו עד כה על סודות הניווט, הזיכרון והחישה של יונקים ליליים אלה? ומה אפשר ללמוד מהם על המוח האנושי?

16. ד"ר מאיה שולדינר
התא: מדריך ניווט לתייר
תיאטרון גשר: אפרת בן-צור
RADIO EPGB – רחוב שד"ל 7 (על בסיס מקום פנוי)
הגוף שלנו הוא קומונה רוחשת של תאים - מיליארדים מהם חיים ביחד, מרכיבים את היצור החי, ומבצעים את כל פעולות החיים. מה קורא בתוך כל תא ותא בגופנו? איך הוא בנוי? כיצד אנחנו חוקרים את מסתורי התא ויוצרים מפות כדי להבין את הדרכים שבתוכו? וכיצד הבנת דרכי הפעולה של תאים מקדמת איבחון וריפוי של מחלות?

17. פרופ' יובל אורג
עולם קוונטי זעיר
Rotcha – שדרות רוטשילד 32, 03-5608852
איך הומצאה תורת הקוונטים שרבים אינם מבינים אותה? מדוע אנו צריכים אותה בכלל? ואיך אפשר להבינה באמצעות התבוננות בחוף הים, בגלים ובשוברי הגלים בתל אביב? ומה בעניין הניסיונות ליצור מחשב קוונטי?

18. פרופ' אהוד שפירא
ניתוח שושלת התאים האנושית – אתגר מדעי מרכזי בביולוגיה וברפואה
Rosa Parks – רחוב דיזנגוף 265, 054-6631006 / 054-6789998
כל אדם מתחיל את חייו כתא בודד – ביצית מופרית, וממשיך בתהליך מתוזמר היטב של חלוקה, התמיינות ודעיכה של תאים. את ההיסטוריה התאית של כל אדם אפשר לתאר בתמצות באמצעות מבנה נתונים מתמטי, הקרוי עץ שושלת תאים. שושלת כזאת עשויה לסייע בפתרון שאלות יסוד: האם נוצרות ביציות בגוף האשה הבוגרת? האם מקורו של הסרטן בתא יחיד? ועוד.

19. פרופ' מוטי הייבלום
פיסיקה קוונטית ברכיבים ננו-מטריים
Temple Bar – שדרות רוטשילד 11, 03-5356433
מיזעורם של רכיבים אלקטרוניים לתחום הננו-מטרים משנה את חיי כולנו. הפיסיקה לה נשמעים הרכיבים הממוזערים חורגת מהמוכרת לנו: היא הפיסיקה הקוונטית, הרחוקה מלהיות אינטואיטיבית. מה המכשולים שהיא מציבה? ומנגד, מה האפשרויות לנצלה לתועלתנו?

20. פרופ' אורי אלון
אל הלא נודע, ביחד
תיאטרון גשר: רועי חן
אברקסס – רחוב לילינבלום 40, 054-6745149
כיצד אנו, המדענים, הולכים אל הלא נודע, לבד וביחד? איך מבצעים מחקר כמותי על יצירה משותפת בתיאטרון אימפרוביזציה, בו שחקנים יוצרים ביחד סצינה חדשה בזמן אמיתי, בלי תסריט ובלי במאי?

21. שירה וינגרטן-גבאי
כיצד "קוראים" את ספר הגנום של האדם?
אגנס פאב – רחוב אבן גבירול 129, 03-6427260
לפני כעשור הושלם פרויקט גנום האדם, שבמהלכו מיפו אלפי מדענים מכל קצוות תבל את הצופן הגנטי. אך כיצד אפשר לקרוא בספר כשאיננו יודעים היכן מילה אחת מסתיימת ואחרת מתחילה? כיצד אפשר להבין את משמעותן של המילים ללא מילון המתרגם אותם לשפתנו? וכיצד נדע מהם החלקים החשובים בעלילה, ועל אילו פרקים אפשר לדלג?

22. תומר שטרן
עצם העניין – סודות מערכת השלד
אדוארד בר – רחוב הכרמל 12, 03-5101695
מערכת השלד בגופנו מהווה יצירת מופת ארכיטקטונית המורכבת ממאות עצמות שונות. החל מהגולגולת המגינה על מוחנו, דרך עצמות הגפיים המאפשרות לנו לנוע ביעילות, וכלה בעצמות השמע הפועלות כמגבר לתנודות שיוצרות צלילים באמצעות עור התוף. כיצד גופנו "מפסל" צורות שונות אלו?

23. ד"ר שירלי דאובה
תאים מלאכותיים על שבב
אוגנדה תל אביב – סמטת בית הבד 5, 03-5101463
תא חי הוא מעין אוסף של "מפעלים". מפעל לייצור אנרגיה, מפעל לייצור חומר גנטי, ועוד. במחקר מתקדם, מרכיבים מדעני מכון ויצמן את ה"מפעלים" האלה וממקמים אותם מחוץ לתא, על-גבי שבבים, שם הם יכולים לחקור אותם. שבבים אלה הם גם הצעד הראשון בדרל לייצור תא חי מלאכותי.

24. שי פליישון
מזון מהונדס גנטית – מיתוסים ומציאות
אוויטה בר – רחוב יבנה 31, 03-5669559
מדוע מהנדסים גנטית מזון? למי זה מועיל? למי זה מזיק? ולמה קיימת התנגדות כל כך גדולה להנדסה גנטית של מקורות מזון?

25. פרופ' דניאל זייפמן
הדרך הארוכה והמתפתלת בין מחקר מדעי לטכנולוגיה מתקדמת
אוזןבר – רחוב המלך ג'ורג' 40, 03-6215210
כיצד הסקרנות משפרת את העולם? מה הקשר בין שאיפה בסיסית להבין את העולם, לבין טכנולוגיה מתקדמת, תוחלת חיים ארוכה וצמיחה כלכלית? ומה צריך לעשות כדי שהדורות הבאים יוכלו להמשיך לשפר את חייהם?

26. פרופ' ישראל בר-יוסף
מי מפחד מקרינה?
אוטו אבן גבירול – רחוב אבן גבירול 76, 077-4145040
כולנו חשופים לקרינה מסוגים שונים וממקורות שונים, מקצה היקום, מהשמש, וגם לקרינה מעשה ידי אדם. מהי קרינה? מה מתרחש במפגש בינה ובין גוף האדם? מתי הקרינה חיונית לקיום החיים, ומתי היא עלולה לפגוע? איך אפשר להשתמש בקרינה לתועלתנו? ומה טומן בחובו העתיד?

27. רוית נצר ועדי גולדנצוייג
ממציאים את הטבע מחדש – תכנון חלבונים ממוחשב
ג'אספר ג'ונס – רחוב דיזנגוף 190, 052-8515574
כל פעולות החיים מבוצעות על-ידי חלבונים, מפירוק המזון שאנו אוכלים, דרך חישת הסביבה ועד זיהוי פולשים בגופנו. באמצעות אלגוריתמים מתקדמים המדענים מנסים לתכנן חלבונים שלא קיימים בטבע, במטרה לרפא מחלות, לשפר את איכות הסביבה ולהבין טוב יותר את סודות החיים. על הפרק: נוגדנים שמנטרלים תאי סרטן, חיידקים מפרקי פלסטיק, סיב ביולוגי חזק מפלדה, ועוד.

28. ורד שחם
התאבדות המונית? על מנגנון ההשמדה העצמית של תאים
גובה 192 – רחוב דיזנגוף 192, 052-5416181
מה גורם לתאים בגוף שלנו להפעיל מנגנון להשמדה עצמית שסופו מוות? מוות תאי מתוכנן, מעין "התאבדות תאית", הוא אחד ממנגנוני ההגנה החשובים של הגוף שלנו. התאים מפעילים את המנגנון ההרסני הזה כדי למנוע נזק עתידי לגוף כולו, ותקלות במנגנון הזה ידועות כגורם למחלת הסרטן. מתי המנגנון הזה מופעל? מדוע הוא חיוני להתפתחות העוברית שלנו? מה קורה כאשר הוא מתקלקל? ומה ההבדל בין מוות תאי מתוכנן למוות כתוצאה מגורם חיצוני?

29. פרופ' צחי פלפל
מדרווין ועד ביואינפורמטיקה: מחשבים בשירות האבולוציה
תיאטרון גשר: נועה קולר
גילדה בר – רחוב אחד העם 64, 03-5603588
הופעות משותפות של הזוג המוזר הזה גרמו בעבר להרמת גבות, אך השילוב בין מדעי המחשב וביולוגיה – הביואינפורמטיקה – הפך לאחד הכלים החשובים והבסיסיים במחקר המדעי. איך אפשר להשתמש בכלים ביואינפורמטיים לחקר האבולוציה? האם המחשב ייקח בעתיד חלק פעיל בתהליכים אבולוציוניים?

30. זיו צויגהפט
תקתוקו של השעון (הביולוגי) בעידן המודרני
הגאולה – רחוב גאולה 51, 052-3530647
ביונקים, השעון הביולוגי מתאם בין הפיסיולוגיה וההתנהגות של הפרט, לבין הזמן ביממה. האם קיים קשר בין העלייה בשכיחותן של מספר מחלות מודרניות כמו סוכרת, השמנת יתר וסרטן, לבין תיפקודו של קוצב הזמן הפנימי?

31. אלעד בשט
יד ראשונה מרופא – האם אפשר לייצר לגוף חלקי חילוף?
הודנא בר – רחוב אברבנאל 13 (פלורנטין), 03-5184558
הרבה יצורים – כמו לטאות ותולעים – מסוגלים לתקן פציעות בגופם בהצלחה מדהימה. בני-אדם, לעומת זאת, אינם מצטיינים בתחום זה. בסרטי מדע בדיוני מראים לנו שבעתיד נוכל לגדל איברים חלופיים ולרפא כך פגיעות שונות. האם ומתי החזון הזה יתגשם? ומה "הנדסת רקמות"?

32. אלה דורון-מנדל
מה הקשר בין עצבים קרועים למירוץ שליחים?
הנסיך, נחלת בנימין 18 על הגג, 03-5282404
מדוע רגל שבורה מחלימה, ואילו פגיעה במערכת העצבים מתבטאת בנכות? מדוע חלזונות ולטאות מצליחים לשקם איברים ואילו אנחנו לא יכולים לעשות זאת? אם נבין את סוד יתרונם של חלזונות ולטאות, אולי נוכל, בעתיד, לטפל בפגיעות עצביות, ואולי אפילו לבלום מחלות מוח שונות.

33. ד"ר ערן אלינב
תחושת בטן: תפקידם המפתיע של החיידקים שלנו בבריאות ובמחלה
הקונטיינר – מחסן 2 נמל יפו, 03-6836321
בגופנו שוכנות אוכלוסיות עצומות של חיידקים, פטריות, נגיפים וטפילים. כל אלה ממלאים תפקיד חשוב בפעילות התקינה של הגוף, וגם בתהליכי התפתחות של מחלות כמו השמנה, סוכרת, סרטן, טרשת עורקים ומחלות מעי דלקתית. כיצד התערבות ושינוי הרכב ותיפקוד החיידקים בגופנו יוכלו, בעתיד, לרפא או למנוע מחלות כאלה?

34. ד"ר גד אשר וד"ר יערית אדמוביץ' תמם
בכולנו קיימת תחושת הזמן – סודותיו של השעון הביולוגי
הרלינגר – רחוב בן יהודה 69, 050-5422552
השעון הביולוגי, ה"מתקתק" עמוק בתוך גופנו, שולט בכל רגע ובכל יום בחיינו. תפקידו ליצור מקצבים ביולוגיים במחזוריות של יום ולילה. היכן השעון הזה נמצא? כיצד הוא שולט בתנודות של חילוף חומרים בגוף? האם ייתכן שהזמן מקודד גנטית? מה קורה לאנשים שבהם השעון פגום? והאם אפשר לרתום את הידע בתחום השעונים הביולוגיים לפתרון מחלות כגון כבד שומני, סוכרת וסרטן?

35. אלה אוריון לכמן
סריקת מרץ – על שיטות הדמיה מיקרוסקופיות שמקדמות את המדע
זאייצ'יק בר קטן – רחוב נחלת בנימין 45, 054-9719102 / 054-9570772
כיצד שיפור שיטות ההדמיה עשוי להוביל אותנו להישגים מדעיים וטכנולוגיים פורצי דרך? מהן המגבלות של המיקרוסקופיה האופטית? כיצד אפשר לראות התקנים ננומטריים, מולקולה, או אפילו אטום? וכיצד האפשרויות האלה ישנו את העתיד?

36. ד"ר איתן קריין (חמד"ע)
מוח על דיסק – תרחישים לעתיד המין האנושי
טוסקה – רחוב אבן גבירול 17, 054-7770094
האבולוציה האנושית והטכנולוגיה שבני-האדם פיתחו הן דוגמאות לתהליכים המאיצים את עצמם. האם התפתחות המואצת הזאת של הטכנולוגיה, ובייחוד המִיחשוב, מקרבים אותנו לעולם שבו יצירי כפינו יחליפו אותנו? מה האפשרות שעד שנת 2050 נהייה כולנו סייבורגים, הכלאות בין אדם למכונה, ושנוכל להטעין את מוחנו על דיסק ולחיות לנצח?

37. אפי שחמון
מסע בין כוכבים – גרסת המדע
טראפיק בר – רחוב בן יהודה 188, 053-334-1232
מה כל כך מיוחד בתורת הקוונטים? ממה נובעת האקראיות שבטבע? והאם "אלוהים משחק בקוביות"? האם רק חלקיקים קטנים "חיים" בעולם הקוונטי, עם חוקיו המוזרים? מה הקשר בין כל זה ל"חלקיקים שזורים", "החתול של שרדינגר" וטכנולוגיית מידע פורצת דרך? והאם תיתכן טלפורטציה בסגנון "מסע בין כוכבים"?

38. פרופ' דן אורון
האם נוכל לקיים את עצמנו ממשאבים מתחדשים של אנרגיה?
לבונטין 7 – רחוב לבונטין 7, 03-5605084
ריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה הגיע באחרונה לרמה שמבהירה לנו ששינוי סביבתי הוא בלתי נמנע. אבל האם המין האנושי מסוגל להיגמל מהתמכרותו לנפט, לפחם ולגז? האם בכלל יש לנו סיכוי? מה חדש בחזית המחקר של תאים להמרה ישירה של אור השמש לחשמל? ומה הקשר בין השאלות האלה לבין ננו-טכנולוגיה?

39. ד"ר איל כהן (חמד"ע)
השלד בארון הריק
מוקי'ז – רחוב ויטל 4 (פלורנטין), 052-8410156
הוואקום (רִיק), הוא המרכיב המרכזי ביקום. אין זה אומר שהיקום ריק ברובו, משום שהוואקום רוחש פעילות ומלא בישויות פיסיקליות – קיימות ופוטנציאליות. חלקיקים, למשל, נבראים מהוואקום, ובצלמו, אך לנוכח תוצאות ניסויים במאיצי חלקיקים, לוואקום יש גם תכונה נסתרת אשר עשויה להביא לסופו של היקום המוכר לנו. כיצד? מה הם הסיכויים שזה יקרה? ומתי?

40. ענת ארזי
"ועוד הלילה חי..." - על שינה, ריח וזיכרון
מנזר בר – רחוב אלנבי 60, 03-5173015
גם בזמן שאנו ישנים, המוח ממשיך להיות פעיל. מה בדיוק המוח עושה בזמן שאנחנו ישנים? כיצד השינה משפיעה על הזיכרון? האם אנו יכולים ללמוד מידע חדש במהלך השינה? ומה הקשר בין כל זה לבין חוש הריח?

41. ד"ר רון בלונדר ושלי רפ
יש כימיה בפייסבוק
משק ברזילי – רחוב אחד העם 6, 03-5166329
האם אפשר ללמוד כימיה בתוך קבוצת פייסבוק? מדעני מכון ויצמן ניסו ובדקו את השאלה הזאת בקבוצות להוראת כימיה, שפתחו מורים ותלמידים. מה נסגר איתם? מה אפשר ללמוד מהניסוי הזה? ומה זה אומר על העתיד?

42. ד"ר אושרית יקנה (חמד"ע)
דרוויניזם, אאוגניקה ואנחנו – בין ברירה טבעית לברירה
נורמה ג'ין – רחוב אליפלט 23, 03-6837383
חידושי הטכנולוגיה מאפשרים כיום לבחור את מין העובר, "לעצב" תינוקות, לבצע איבחון גנטי טרום השרשתי ועוד. אפשרויות אלה מעוררות שאלות פילוסופיות בנושאי מוסר, דת, חברה ומדיניות כלכלית.

43. ד"ר קרינה יניב
צא לי מהוריד: על שומנים, כלי דם ומה שביניהם
סטארסקי – רחוב אלנבי 48, 052-6380051
לכולנו חשוב שרמת הכולסטרול ושומנים אחרים בדמנו תהיה נמוכה, אבל אולי השומנים אינם תמיד "רעים"? מחקרים על הקשר בין שומנים לכלי דם בעובר המתפתח, מלמדים על תפקידים לא מוכרים של הכולסטרול "הרע", כמבקר את צמיחתם של כלי הדם. לידע זה השלכות חשובות על בריאותנו: הוא יאפשר לרופאים להגביר או להקטין צמיחת כלי דם חדשים על-פי הצורך. כך, למשל, עידוד צמיחה של כלי הדם חדשים יכול להועיל לאחר התקף לב או שבץ מוחי, או כדי למנוע מחלות אלה. מצד שני, עצירת הצמיחה של כלי דם אשר מזינים גידול סרטני עשויה לעזור לטיפול בסרטן.

44. פרופ' קובי לוי
2004 ,2009, 2011, 2013: פרסי נובל בכימיה למולקולה הישראלית
סילביה באמפר – רחוב אבן גבירול 38, 050-5422552
2004 ,2009, 2011 ועכשיו גם 2013. הפרס היוקרתי ביותר על הישגים המשמעותיים ביותר במדע הכימיה מוענק לישראלים שחוקרים (או חקרו) במוסדות מחקר ישראליים. על-אף שארבעת פרסי הנובל הוענקו כולם עבור הישגים בתחום הכימיה, תחומי המחקר היו שונים למדי. אחד מהם ניתן להגדרה כפיסיקה. שני נראה כשייך לרפואה. כיצד, אם כן, זכו ישראלים רבים יחסית בפרסי נובל בכימיה דווקא?

45. גדעון לפידות
מערכת חיסונית 2.0
סילון – רחוב המלך ג'ורג' 89, 03-620-0053
נוגדנים, מהכלים החשובים של המערכת החיסונית שלנו, נועדו לזהות גורמים זרים שפלשו לגופנו, ולגייס את המערכת כדי לחסלם. אבל הכיסוי אינו מושלם וכך מתחוללות מחלות כמו איידס או שפעת, החומקות מזיהוי. אלגוריתם ממוחשב, שפותח במכון ויצמן למדע, מאפשר יצירת נוגדנים כנגד כל מטרה. חידוש זה פותח אפשרויות טיפול חדשניות כנגד מחלות שעד כה נותרו חשוכות מרפא.

46. פרופ' יחיאל זיק
דיכאון או השמנה – מה יהרוג קודם את תאי הלבלב שלך?
תיאטרון גשר: קארין סרויה
סרווסריה – רחוב בן יהודה 48, 03-6477751
כיצד יתרונות קיומיים שהיו לאדם בעבר הפכו לאבני נגף בעולם המודרני? מה הקשר בין שחפת לבין השמנה? וכיצד כל זה קשור להפיכת הסוכרת למגיפה של המאה ה-21? ואיך מתקשר לכל אלה הדיכאון?

47. פרופ' אלישע מוזס
עצבים מעצבנים – האם וכיצד אפשר ליצור מוח מלאכותי
פטריקס – שדרות רוטשילד 39, 03-6050509
מכונות חישוב ביולוגיות (כמו מוח האדם) מבוססות על עקרונות שונים מאלה שלפיהם נבנה המחשב. ואכן, ישנם תהליכים של בקרה ושליטה של רשתות במוח שאי-אפשר לראותן בחישוב אלקטרוני. עד כמה בקרה ביולוגית ניתנת לחיקוי ביצירת רשתות עצביות "חכמות"? האם אפשר לעצב ערוצי מידע? וכיצד זה מתקשר לתחושת כאב ולשינה?

48. פרופ' רונן אלון
מערכת ההגנה של הגוף: ידיד או אויב?
פיצ'רס בר – רחוב בת עמי 3 יפו, 050-5998549
המערכת החיסונית בגופנו מגינה עלינו מפני חיידקים ונגיפים, וכן משינויים פנימיים העשויים להתפתח לסרטן. כאשר היא משתבשת, מתחוללות אלרגיות ומחלות כמו אסתמה, סוכרת ומחלות אוטואימוניות שונות. מחקרים עכשוויים משפרים משמעותית את ההבנה של מחלות רבות שקשורות לתיפקוד התקין של המערכת החיסונית, ואת היכולת לטפל בהן.

49. פרופ' עילם גרוס
מצאנו - הגילוי של חלקיק ההיגס (״החלקיק האלוהי״)
פסאג' – רחוב אלנבי 94, 0773323118
הניסוי המפורסם שמתבצע במאיץ החלקיקים בסר"ן שבשוויץ הוביל באחרונה לגילוי חלקיק זעיר, הקרוי "הבוזון של היגס", ומכונה "החלקיק האלוהי". סיפורו של הגילוי מנקודת מבט אישית של מי שעמד בראש צוות החיפוש בניסוי ה״אטלס״. ואיך כל זה קשור למפץ הגדול?

50. פרופ' ערן סגל
מהפכת התזונה הבאה: דיאטת חיידקים מותאמת אישית
פרנדס אנדרגראונד – רחוב אבן גבירול 30, מרתף לונדון מיניסטור, 054-8035757
המזון שאנו אוכלים משפיע על משקלנו, ועל הסיכון לחלות במחלות. אך תזונה בריאה לאדם אחד אינה בהכרח בריאה לאחר. מה הקשר בין ההבדלים האלה לבין אוכלוסיית חיידקי המעי שלנו? ואיזה עתיד מציע לנו פרויקט התזונה האישית?

51. פרופ' צבי ליבנה
מירוץ החימוש בין האבולוציה והסרטן
תיאטרון גשר: אלון פרידמן
פרנדס קמפוס – רחוב בן יהודה 59, 054-6352566
לכל מטבע יש שני צדדים. הדברים האלה, מתברר, נכונים גם כשמדובר במוטציות – שגיאות גנטיות בחומר התורשתי. מצד אחד, ככל שמתרבות המוטציות, עולה הסיכון להתפתחות סרטן. מצד שני, המוטציות הן המנוע האבולוציוני המספק שונות ומגוון ביולוגי. בנוסף, מתברר כי תהליכים מחוללי מוטציות, המתקיימים במינון נמוך, דווקא מגוננים עלינו מהתפתחות סרטן. כיצד פועלים מנגנוני הבקרה, המאזנים בין סיכוי לסיכון?

52. פרופ' גלעד הרן
מכונות ביולוגיות זעירות
קפה לנדוור – גן מאיר – רחוב המלך ג'ורג' 28, 03-6295870
חלבונים רבים בגופינו מתפקדים כמכונות זעירות – הם צורכים אנרגיה ומשתמשים בה כדי לבצע סידרת פעולות, כמו, לדוגמה, להזיז משאות בתוך התא. כיצד פועלות המכונות האלה? כיצד אפשר לחקור אותן ולעקוב אחרי פעולתן? וכיצד ממצאי המחקרים האלה עשויים להשפיע על חיינו?

53. ד"ר יוסי אלרן
מפגש חידות וחידודי מוח
קפה נח – רחוב אחד העם 91, 03-6293799
למתמטיקאים יש יתרון חשוב: כלי העבודה העיקרי שלהם, מוחם, מלווה אותם לכל מקום. לפיכך, המקומות האהובים ביותר עליהם לעבודה הוא ברים ובתי-קפה. שם הם נוהגים לחוד חידות אחד לשני, להציב אתגרים ולפתור אותם על גבי מפיות... כך עשו קונווי, ארדש וחבריהם. למה שלא נשחק יחד בחידות, בפאזלים ובבעיות נוספות מתחום המתמטיקה היצירתית?

54. פרופ' נועם סובל
כיצד חוש הריח מעצב את חיינו
תיאטרון גשר: דורון תבורי
רוטשילד 12 – שדרות רוטשילד 12, 03-5106430
כיצד פועל חוש הריח שלנו? כיצד המוח מעבד מידע שמגיע אליו בצורת ריחות? וכיצד ריחות משפיעים על ההתנהגות?

55. פרופ' דבי פאס וד"ר חיים חביב
אנזימים: ה"ננו-רובוטים" של הטבע
תולעת ספרים – רחוב מזא"ה 7, 03-5357907
אנזימים מבצעים את רוב המשימות הביולוגיות השגרתיות בגופנו. כיצד בדיוק הם עושים זאת? כיצד התשובה על השאלה הזאת עשויה לתרום לפיתוח פיתוח תרופות למחלות? והאם בעתיד נוכל לבנות רובוטים חלבוניים שיבצעו מלאכות כימיות או מכניות לפי רצוננו, בתוך או מחוץ לגוף?

מידע נוסף, תמונות ותיאום ראיונות: משרד דובר מכון ויצמן למדע 08-9343856 News@weizmann.ac.il

מידע נוסף ותמונות אפשר לקבל במשרד דובר מכון ויצמן למדע 08-934-3856

סרטון מאירוע "מדע על הבר 2012" (עברית)

סרטון מאירוע "מדע על הבר 2012" (אנגלית)