עיתונאיות ועיתונאים, הירשמו כאן להודעות לעיתונות שלנו
הירשמו לניוזלטר החודשי שלנו:
תוצאות עבור: ���� ������
https://heb.wis-wander.weizmann.ac.il/magazine/n-5121
מרץ 1, 2006
האם בבסיס פעולתו של המוח מונח צופן כולל ואחיד, כמו, למשל, הצופן הגנטי הזהה בכל היצורים החיים? שאלה זו מעסיקה מדענים רבים זה זמן רב. פרופ' אהוד אחישר, מהמחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע, סבור - על בסיס ממצאים מסדרת ניסויים שביצע באחרונה - כי התשובה על השאלה הזאת עשויה לה...
https://heb.wis-wander.weizmann.ac.il/magazine/n-5122
מרץ 1, 2006
שיטה חדשה לזיהוי חלבונים על-פי פעילותם, שפיתחו מדעני מכון ויצמן למדע, עשויה להאיץ את התהליך פי כמה מאות. בגוף האדם קיימים כ100,000- סוגי חלבונים, המהווים כ-90% מהחומר היבש בגוף. חלבונים ממלאים תפקיד מרכזי ברוב תהליכי החיים, ושיבושים בפעילותם (כתוצאה מעודף, מחסור, תיפקוד יתר...
https://heb.wis-wander.weizmann.ac.il/magazine/n-5123
דצמבר 1, 2005
מה מקורם המדויק של תאי הגזע? מתי תא מסוים, בעובר המתפתח, נחלק לשני תאים שכל אחד מהם פונה למסלול התפתחות שונה (למשל, אחד מתפתח לתא שריר והשני לתא עצב)? כיצד מתפתח גידול סרטני, ואיך ומתי נוצרות גרורות סרטניות? אלה רק אחדות מהשאלות הפתוחות שלצורך מתן מענה עליהן שואפים מדענ...
https://heb.wis-wander.weizmann.ac.il/magazine/n-5124
ספטמבר 1, 2006
שיפוצניקים, העוסקים בתחזוקת מבנים , ידועים כמי שפועלים במקביל בכמה עבודות בעת ובעונה אחת. עכשיו מתברר, שגם תאים מסוימים העוסקים בתחזוקה מתאפיינים באותה תכונה. צוות של מדענים ממכון ויצמן למדע, בראשות פרופ' צבי לפידות מהמחלקה לאימונולוגיה, גילה כי תאים חיסוניים העוסקים בתחז...
https://heb.wis-wander.weizmann.ac.il/magazine/n-5125
דצמבר 1, 2005
קליפה יכולה להיות קשה, רכה, גמישה או קשוחה. כדי לגלות את מידת הקשיחות של קליפה, אפשר ללחוץ עליה בעוצמה שמתגברת בהדרגה, ולעקוב אחר תגובותיה ללחץ, עד לנקודה שבה תישבר. אבל איך לבצע את הניסוי הזה על קליפה שתכונותיה משתנות, ושגודלה אינו עולה על אלפית מעוביה של שערת אדם? זה...
https://heb.wis-wander.weizmann.ac.il/magazine/n-5126
דצמבר 1, 2005
גרעיני אטומים עשויים להתקיים במצבים מעוררים במשך פרקי זמן קצרים, עד שהם "נרגעים" בהדרגה ודועכים למצבי רגיעה. מצבים כאלה מעניינים במיוחד כשהם מתקיימים בגרעינים "אקזוטיים" המכילים הרכב חריג של פרוטונים וניטרונים. מעקב אחר תהליך הדעיכה של גרעינים כאלה, שלעיתים...
https://heb.wis-wander.weizmann.ac.il/magazine/n-5127
דצמבר 1, 2005
זהו ממיר האנרגיה הטוב בעולם. הוא קולט את אור השמש, מבצע תגובה מהירה כברק שבמסגרתה הוא משחרר אלקטרונים מהירים, היוצאים לדרכם ופותחים בתהליכי הייצור של חמצן וחומרים עתירי אנרגיה. זהו הכלורופלסט, אברון המצוי בתאי צמחים ואצות מסוימות, ובו מתבצע תהליך הפוטוסינתזה. ללא פוטוסי...
https://heb.wis-wander.weizmann.ac.il/magazine/n-5128
ספטמבר 1, 2006
מחשבים קוונטיים רשומים ב"רשימת המבוקשים" של מדענים רבים. מחשבים כאלה יוכלו לבצע חישובים שאי-אפשר לבצעם במחשבים רגילים. בין השאר, יוכל מחשב קוונטי לפרק מספר גדול מאוד למרכיביו הראשוניים - דבר שמשמעותו יכולת לפצח מידע המוצפן במערכות ההצפנה הנפוצות והאמינות ביותר הקיימות כיום,...
https://heb.wis-wander.weizmann.ac.il/magazine/n-5129
ספטמבר 1, 2006
הטבע משתמש באבולוציה כדי להנדס בדייקנות כל מרכיב ביולוגי בהתאם לתפקודו הייחודי. חלבונים, למשל, אינם אמורים להיות בעלי תכונות שאינן נחוצות לפעילותם. אבל צוות מדענים במכון ויצמן למדע גילה, כי חלבון מסוים, המצוי בקרום החיצוני של תאים חיים, מסוגל להוליך זרם חשמלי, תכונה שהוא אינ...
https://heb.wis-wander.weizmann.ac.il/magazine/n-5130
מרץ 1, 2006
האם אפשר היה לדעת מראש, כי הסכרים שהגנו על ניו אורלינס יישברו בלחצם של גלי הענק אשר יצרה סופת ההוריקן קתרינה? האם אפשר לנבא מתי, ובאילו תנאים, תביא "עייפות החומר" להתרסקותם של מטוסים, או להתמוטטות גשרים? מחקר של מדעני מכון ויצמן מציע תשובה מקורית לשאלות הרות גורל אלה....
