עיתונאיות ועיתונאים, הירשמו כאן להודעות לעיתונות שלנו
הירשמו לניוזלטר החודשי שלנו:
תוצאות עבור: ���� ������
https://heb.wis-wander.weizmann.ac.il/magazine/n-6342
ספטמבר 1, 1999
מדעני מכון ויצמן מציעים טיפול חדש במיאסתניה גרביס, המבוסס על חומר תרופתי שפותח בהנדסה גנטית ומוחדר דרך האף. החוקרים הצליחו לרפא בדרך זו חולדות שסבלו מהמחלה. אפשרויות היישום של השיטה החדשה בבני אדם ייבחנו במחקרים עתידיים. תוצאות הניסוי פורסמו באחרונה בכתב העת המדעי "רשומות הא...
https://heb.wis-wander.weizmann.ac.il/magazine/n-6343
דצמבר 1, 1999
חולי סוכרת סובלים מהפרעות בתהליכי חילוף החומרים הנובעים מתפקוד לקוי של ההורמון אינסולין, האחראי על החדרת חומרי המזון עתירי האנרגיה מזרם הדם אל תוך תאי הגוף. למעשה, קיימות מספר הפרעות כאלה. אחת מהן - הידועה בשם סוכרת מסוג 2 - מתבטאת בהתנגדות של הגוף לפעילותו של האינסולין...
https://heb.wis-wander.weizmann.ac.il/magazine/n-6344
דצמבר 1, 1999
ההבדל בין בעלי חיים לצמחים מתבטא, בין הייתר, בדרך שבה הם משתמשים באור. צמחים וחיידקים פוטוסינתטיים מנצלים את האור הנופל עליהם לייצור חומרי מזון עתירי אנרגיה (סוכרים). בעלי חיים, לרבות בני אדם, פשוט רואים את האור, כלומר, הם מפעילים באמצעותו את חוש הראייה שלהם. הד...
https://heb.wis-wander.weizmann.ac.il/people-and-events-he/n-6345
דצמבר 1, 1999
המדיום, כידוע, הוא המסר. כאשר אתה כובש את אילת ונדרש לך דגל להניפו על תורן מאולתר, אתה יכול לקחת פיסת בד, לצבוע אותה בדיו, ולהניפה בגאון. אבל לעומת זאת, כאשר אתה מעצב את לשכתו של נשיא מדינה שזה עתה קמה, נניח מדינת ישראל בשנת 1949, אתה זקוק לדגל חגיגי יותר. משהו רקום. מש...
https://heb.wis-wander.weizmann.ac.il/magazine/n-6346
ספטמבר 1, 1999
חוקרים במכון ויצמן למדע הצליחו להוכיח כי פעילות יתר של האנזים טרנסגלוטאמינז (TGase) היא אחד הגורמים המרכזיים להתחוללותה של מחלת הנטינגטון. ממצאי המחקר התפרסמו באחרונה בכתב העת "רשומות האקדמיה למדעים של ארה"ב" (PNAS). מחלת הנטינגטון היא מחלה תורשתית חסרת מרפא, המתבטאת בניוונם...
https://heb.wis-wander.weizmann.ac.il/people-and-events-he/n-6347
דצמבר 1, 1999
בכל פעם שד"ר חיים ויצמן היה מגיע למכון", נזכר ישראל יעקובסון, מוותיקי טכנאי המעבדה במכון, "התייצבנו כולנו, כל עובדי המכון, מדענים, טכנאים ועובדי מינהלה גם יחד, למסדר קבלת פנים לכבודו. ויצמן הקפיד ללחוץ תחילה את ידיהם של עובדי המינהלה והטכנאים, ורק אז הגיע אל המדענים. בע...
https://heb.wis-wander.weizmann.ac.il/magazine/n-6348
ספטמבר 1, 1999
חלבונים, כמו כל דבר אחר בטבע, אינם חיים לנצח. כשהם נפגעים מקרינה, או כשהם באים במגע עם חומרים רעילים, הם נפגמים ויוצאים מכלל שימוש. התא, שמבקש להמשיך לחיות את חייו, מייצר לעצמו, במקום החלבונים הפגומים, חלבונים "צעירים" ויעילים. אבל מה קורה לחלבונים הפגומים? אם הם היו נאגרים...
https://heb.wis-wander.weizmann.ac.il/magazine/n-6349
דצמבר 1, 1999
מדעני מכון ויצמן הצליחו למפות את צפיפות האלקטרונים ביחידת המשנה הקטנה של הריבוזום, אברון תוך-תאי המשמש "בית החרושת לחלבונים של הגוף". חלבונים הם החומרים העיקריים המבצעים את תהליכי החיים, ופעילותם תלויה הן בהרכבם הכימי והן במבנה המרחבי שלהם. הריבוזום, המייצר את החלבונים...
https://heb.wis-wander.weizmann.ac.il/magazine/n-6350
ספטמבר 1, 1999
נהוג לחשוב שסדר מוחלט וחיים אינם עולים בקנה אחד. אבל גם לקביעה הכללית הזאת יש, כמובן, כמה יוצאים מן הכלל. כך, למשל, גילה באחרונה פרופ' אברהם מינסקי מהמחלקה לכימיה אורגנית במכון ויצמן למדע, כי חיידקים שנקלעים לתנאי מצוקה מצליחים לשרוד הודות לכך שהם מארגנים ו"אורזים" את החומר...
https://heb.wis-wander.weizmann.ac.il/magazine/n-6351
ספטמבר 1, 1999
לפני הרבה שנים חי בנס ציונה ילד בעל מחשבה מקורית במיוחד. זהב, למשל, לא סינוור אותו כלל. פיענוח סודות הטבע משך אותו יותר. לכן הוא ניסה להפוך זהב לכספית. הילד הזה גדל והיה לפרופ' אברהם פצ'ורניק, שבין הייתר כיהן בתפקיד ראש המחלקה לכימיה אורגנית במכון, והיה מראשוני המדע היישומי...
