עיתונאיות ועיתונאים, הירשמו כאן להודעות לעיתונות שלנו
הירשמו לניוזלטר החודשי שלנו:
מסע הקסם המדעימדע ותרבות בשפה ידידותית
מתמטיקה ומדעי המחשב
לתפוס את המודל בגרונולתפוס את המודל בגרונו
איבר הבליעה של תולעת שקופה חושף את הפוטנציאל הטמון בכלים מתמטיים לחקר מערכות ביולוגיות
18.11.2024
בקמפוס
"שמונה דוגמאות מזהירות של מצוינות" "שמונה דוגמאות מזהירות של מצוינות"
מכלת פרס סוקולוב ועד חתן פרס טיורינג – אלה הם מקבלות ומקבלי תואר דוקטור לשם כבוד מטעם מכון ויצמן למדע לשנת 2024
11.11.2024
מדעי החיים
לשרוף את הגשרים של הסרטןלשרוף את הגשרים של הסרטן
מדעניות המכון חשפו כיצד סרטן שד אלים משבש את התגובה החיסונית נגדו, ופיתחו טיפול באמצעות נוגדן שעשוי להתאים לסוגי סרטן רבים
04.11.2024
כימיה
להישיר מבט אל הגביש האפל של טפיל המלריהלהישיר מבט אל הגביש האפל של טפיל המלריה
הטפיל מחולל המלריה גובה מחיר דמים מהאנושות, לא מעט בזכות יכולתו לייצר גבישים ייחודיים וכהים בתוך תאי הדם שלנו. מחקר חדש מפענח באופן שלם את המבנה של גבישים אלה וסולל את הדרך לתרופות חדשות
28.10.2024
מדעי החיים
לפתוח סתימות במערכת החיסוניתלפתוח סתימות במערכת החיסונית
מדעני מכון ויצמן למדע חושפים כי תאים מזדקנים חומקים מהמערכת החיסונית שלנו בדומה לתאים סרטניים, ומסמנים כיוון לטיפול חדשני במחלות זקנה ובדלקות כרוניות
21.10.2024
מדעי החיים
ריפוי גנטי במתכון משופרריפוי גנטי במתכון משופר
טיפול חדשני במחלת גושה מראה תוצאות מבטיחות בעכברים ומעניק תקווה לחולים אחרי עשרות שנות מחקר
14.10.2024
2020: השנה שהייתה2020 הייתה שנה קשה לאנושות, אבל גם שנה שבה מדענים בכל העולם שילבו ידיים והתגייסו למאבק בקורונה בכל החזיתות. גם מדעני מכון ויצמן למדע נרתמו למאמץ הגלובלי. במקביל, העשייה המדעית במכון בכל התחומים לא עצרה לרגע – גם תחת סגרים, כתרים ובידודים. מגישה חדשה לטיפול בכאבים כרוניים ועד טכנולוגיות האש של האדם הקדמון – סרטון סיכום השנה שלנו מציג כמה מנקודות השיא (והשפל) של השנה שהייתה. הצטרפו אלינו גם במסע אל עבר 2021 והתגליות המדעיות שתביא בכנפיה31.12.202031.12.2020
- 467חוקרים בתר-דוקטוריאליים מ-39 מדינות
- 24בניינים המיועדים לשימור היסטורי
- 3,172מספר משפחות הפטנטים שפתחה "ידע" מאז 1959
מדעני מכון ויצמן למדע יצרו תאים מלאכותיים, על-גבי שבב, והצליחו להרכיב בהם חלקים סינתטיים של נגיףמדעני מכון ויצמן למדע יצרו תאים מלאכותיים, על-גבי שבב, והצליחו להרכיב בהם חלקים סינתטיים של נגיף
כימיה
מדעני מכון ויצמן למדע יצרו תאים מלאכותיים, על-גבי שבב, והצליחו להרכיב בהם חלקים סינתטיים של נגיףמדעני מכון ויצמן למדע יצרו תאים מלאכותיים, על-גבי שבב, והצליחו להרכיב בהם חלקים סינתטיים של נגיף
המערכת עשויה לשמש לביצוע אלפי בדיקות לזיהוי נגיפים, וכן למחקרים שנועדו למצוא דרכים לבלימתם
20.07.2020
גביש בהפתעהגביש בהפתעה
כימיה
גביש בהפתעהגביש בהפתעה
כיצד ניתן לגדל גבישים בעלי ממדים וצורה אחידים - וכיצד אפשר לשלב בהם תכונות כיראליות?
08.06.2020
האבולוציה שבתוך האבולוציההאבולוציה שבתוך האבולוציה
מדעי החיים
האבולוציה שבתוך האבולוציההאבולוציה שבתוך האבולוציה
האם הורשת תכונות נרכשות מהורה לצאצא אפשרית במסגרת כללי האבולוציה הדארווינסטית?
09.07.2020
1934
1936
1949
1952
1954
1956
1958
1959
1975
1983
1993
1993
1996
1997
1999
2002
2003
2006
2008
2008
2009
2009
2013
2014
2014
- בית ויצמן
בית ויצמן, שנבנה בשנת 1936, היה ביתם הפרטי של ד"ר חיים ויצמן (1952-1874) וד"ר ורה ויצמן (1966-1881). הבית תוכנן בידי האדריכל היהודי הנודע, אריך מנדלסון (1953-1887), והיה עבודתו הראשונה של מנדלסון בארץ-ישראל.
- מכון ויצמן למדע
בשנת 1949, לכבוד יום הולדתו ה-75 של ד"ר חיים ויצמן, בברכתם ובתמיכתם של בני משפחת זיו, נחנך במקומו של מכון זיו, מכון ויצמן למדע. המכון כלל מחלקות בתחומי המתמטיקה, הפיסיקה, הכימיה ומדעי החיים.
- ד"ר חיים ויצמן הובא לקבורה באחוזת ביתו שברחובות
הנשיא הראשון של מדינת ישראל ושל מכון ויצמן למדע, הד"ר חיים ויצמן, מת ב-9 בנובמבר 1952, והוא בן 78 שנים. על פי בקשתו, הוא הובא לקבורה באחוזת ביתו שברחובות.
- אחד המחשבים האלקטרוניים הראשונים בעולם
ויצק (WEIZAC) , אחד המחשבים האלקטרוניים הראשונים בעולם, מתוכנן ונבנה במכון ויצמן למדע.
- פיתוח בדיקת מי שפיר
פרופ' לאו זקס ושותפיו למחקר במכון ויצמן למדע מפרסמים מאמר מדעי שלימים הוביל לפיתוח בדיקת מי שפיר.
- מדרשת פיינברג
מדרשת פיינברג של מכון ויצמן למדע מוקמת ב-1958 ומתחילה להכשיר תלמידי מחקר לתארים מתקדמים ולתפקידים בכירים באקדמיה, במחקר המדעי, במחקר הרפואי, בתעשייה, בחינוך ובמערכות הממשל.
- חברת "ידע", זרוע היישומים הטכנולוגיים של מכון ויצמן למדע
חברת "ידע מחקר ופיתוח בע"מ", המקדמת את היישומים המבוססים על מחקריהם של מדעני מכון ויצמן למדע, נוסדת בשנת 1959.
- ההצעה הראשונה ל"מודל הסטנדרטי"
פרופ' חיים הררי מציע לראשונה כי החומר מאורגן במודל של ששה קוורקים וששה לפטונים. "המודל הסטנדרטי" הזה מקובל עד היום.
- שיבוט p53
פרופ' משה אורן ממכון ויצמן למדע משבט את p53, אחד מהגנים מדכאי הגידולים הסרטניים החשובים ביותר. עותקים פגומים של גן זה נמצאים ביותר מחצי מסוגי הסרטן
- השתלת לשד עצם
חולה הלוקמיה הראשון טופל בהצלחה, באיטליה, בעזרת שיטה שפיתח פרופ' יאיר רייזנר להשתלת לשד עצם מתורמים שאינם מתאימים.
- מגלים את המבנה המולקולרי התלת-ממדי של האנזים אצטילכולין אסטרז
פרופ' יואל זוסמן ופרופ' ישראל סילמן מגלים את המבנה המולקולרי התלת-ממדי של אנזים בשם אצטילכולין אסטרז (AChE). אנזים זה אחראי על פירוק אצטילכולין, מוליך עצבי המעורב בין היתר בהתפתחות מחלת אלצהיימר.
- פרס טיורינג לשנת 1996
פרופ' אמיר פנואלי , מהמחלקה למתמטיקה שימושית ולמדעי המחשב במכון ויצמן למדע, זוכה בפרס טיורינג – הפרס החשוב ביותר בעולם בתחום מדעי המחשב – לשנת 1996. פרופ' פנואלי זכה בפרס עבור עבודתו בפיתוח שיטות לשימוש ב"לוגיקת זמן" לאימות מערכות ממוחשבות, וכן לאיפיונן ולהגדרת הדרישות מהמערכות האלה. הוא המדען הראשון ממכון ויצמן למדע שזכה בפרס היוקרתי. השניים האחרים הם פרופ' עדי שמיר (2002) ופרופ' שפי גולדווסר (2013)
- תרופה לטיפול בטרשת נפוצה
מינהל התרופות והמזון האמריקאי מאשר את השימוש בקופקסון, תרופה לטיפול בטרשת נפוצה, שפיתחו מדעני מכון ויצמן למדע פרופ' מיכאל סלע ופרופ' רות ארנון, וכן על-ידי ד"ר דבורה טייטלבאום
- מכון דוידסון לחינוך מדעי
נוסד מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע. מכון דוידסון לחינוך מדעי עוסק בטיפוח החינוך המדעי-טכנולוגי בישראל. קהל היעד לפעילויותיו כולל תלמידים, מורים והציבור הרחב.
- פרס טיורינג לשנת 2002
פרופ' עדי שמיר ממכון ויצמן למדע זוכה בפרס טיורינג לשנת 2002 על עבודתו בפיתוח שיטת הצפנה המבוססת על מפתח ציבורי. הוא אחד משלושת מדעני מכון ויצמן למדע שזכו בפרס היוקרתי; שני המדענים האחרים הם פרופ' אמיר פנואלי (1996) ופרופ' שפי גולדווסר.
- שיטה לא פולשנית לאיבחון סרטן השד וסרטן הערמונית
3TP - שיטת איבחון לא פולשנית מבוססת -MRI שפיתחה פרופ' הדסה דגני ממכון ויצמן למדע, מקבלת אישור ממינהל התרופות והמזון האמריקאי לשימוש באיבחון סרטן השד וסרטן הערמונית.
- הצופן שקובע את מיקום הנוקלאוזום
פרופ' ערן סגל חושף שמיקום הנוקלאוזום – מעין מארזי די-אן-אי המסודרים כחרוזים לאורך הכרומוזומים – מקודד בגנים. תגלית זו עשויה לסייע בתכנון שיטות טיפול גנטיות.
- "אבולוציה" במבחנה
קבוצת מדענים ממכון ויצמן למדע, בראשות פרופ' דן תופיק, מצליחים לתכנן ולייצר אנזימים מלאכותיים, שעברו "אבולוציה" במבחנה. "האבולוציה" שיפרה את פעילותם, כך שהם מסוגלים להאיץ את הקצב של תגובות כימיות מסוימות פי מיליונים ואף יותר.
- חלקיקים מדומים
קבוצת פיסיקאים ממכון ויצמן למדע, ובראשם פרופ' מוטי הייבלום, מדגימים לראשונה את קיומם של חלקיקים מדומים, המכילים כרבע מהמטען החשמלי המצוי באלקטרון. ממצאים אלה עשויים לקדם בעתיד את בנייתם של מחשבים קוונטיים.
- תגובות כימיות יעילות, נקיות וירוקות
פרופ' דוד מילשטיין וחברי קבוצת המחקר שלו מפתחים שיטה שמאפשרת לפצל מים לחמצן ומימן באמצעות אור. בשנת 2012 קיבל פרופ' מילשטיין את פרס ישראל לכימיה ולפיסיקה על מחקרו אודות זרזים לתגובות כימיות יעילות, נקיות וירוקות.
- פרס נובל בכימיה לשנת 2009
פרס נובל בכימיה לשנת 2009 מוענק ב-10 בדצמבר 2009 לפרופ' עדה יונת ממכון ויצמן למדע. פרופ' יונת היא האישה הרביעית שזוכה בפרס נובל בכימיה, והאישה הראשונה שזוכה בו ב-45 השנים האחרונות. הפרס, ניתן על פיענוח המבנה המרחבי והבנת עקרונות הפעולה של הריבוזום, בית החרושת לחלבונים של התא. ההישג, שהתאפשר הודות לפיתוח שיטות מחקר מקוריות, עשוי לסייע בין היתר בשיפור יעילותן של תרופות אנטיביוטיות.
- פרס טיורינג 2013
פרופ' שפי גולדווסר זוכה בפרס טיורינג , אותו מעניקה מדי שנה האגודה למכונות מיחשוב (ACM). פרופ' גולדווסר היא המדענית השלישית ממכון ויצמן למדע שזכתה בפרס היוקרתי, לאחר פרופ' אמיר פנואלי (1996) ופרופ' עדי שמיר (2002)
- הטרנזיסטור הפוטוני הראשון בעולם
ד"ר ברק דיין מדגים את הטרנזיסטור הפוטוני הראשון, בו פוטון אחד שולט בכיוונו של האחר. מנגנון זה עשוי, בעתיד, לשמש כבסיס לפיתוחו של מחשב קוונטי.
- המרכז הישראלי הלאומי לרפואה מותאמת אישית על-שם ננסי וסטיבן גרנד
המרכז הישראלי הלאומי לרפואה מותאמת אישית על-שם ננסי וסטיבן גרנד נפתח בקמפוס המכון. ממחקר בסיסי ועד ליישום תרופות, המרכז שואף לקדם את המחקר הביו-רפואי.
בשנת 1934, ד"ר חיים ויצמן ייסד ברחובות את מכון המחקר על-שם דניאל זיו וכיהן כנשיאו. הוא שקד על מחקריו במעבדתו, והמכון משך אליו אנשי מדע מהשורה הראשונה בעולם.