מסע הקסם המדעימדע ותרבות בשפה ידידותית

Credit: Coleen Murphy, Princeton University, Princeton, NJ
Credit: Coleen Murphy, Princeton University, Princeton, NJ
מתמטיקה ומדעי המחשב

לתפוס את המודל בגרונולתפוס את המודל בגרונו

איבר הבליעה של תולעת שקופה חושף את הפוטנציאל הטמון בכלים מתמטיים לחקר מערכות ביולוגיות
18.11.2024
בקמפוס

"שמונה דוגמאות מזהירות של מצוינות" "שמונה דוגמאות מזהירות של מצוינות"

מכלת פרס סוקולוב ועד חתן פרס טיורינג – אלה הם מקבלות ומקבלי תואר דוקטור לשם כבוד מטעם מכון ויצמן למדע לשנת 2024
11.11.2024
Shutterstock
Shutterstock
מדעי החיים

לשרוף את הגשרים של הסרטןלשרוף את הגשרים של הסרטן

מדעניות המכון חשפו כיצד סרטן שד אלים משבש את התגובה החיסונית נגדו, ופיתחו טיפול באמצעות נוגדן שעשוי להתאים לסוגי סרטן רבים
04.11.2024
Shutterstock
Shutterstock
כימיה

להישיר מבט אל הגביש האפל של טפיל המלריהלהישיר מבט אל הגביש האפל של טפיל המלריה

הטפיל מחולל המלריה גובה מחיר דמים מהאנושות, לא מעט בזכות יכולתו לייצר גבישים ייחודיים וכהים בתוך תאי הדם שלנו. מחקר חדש מפענח באופן שלם את המבנה של גבישים אלה וסולל את הדרך לתרופות חדשות
28.10.2024
דגימה מגידול של חולה אנושי בסרטן הריאות השכיח ביותר (אדנוקרצינומה). ניתן לזהות נוכחות של תאים מזדקנים המבטאים את החלבונים P16 (באדום) ו-PD-L1 (בירוק). גרעיני התאים בדגימה מסומנים בכחול
דגימה מגידול של חולה אנושי בסרטן הריאות השכיח ביותר (אדנוקרצינומה). ניתן לזהות נוכחות של תאים מזדקנים המבטאים את החלבונים P16 (באדום) ו-PD-L1 (בירוק). גרעיני התאים בדגימה מסומנים בכחול
מדעי החיים

לפתוח סתימות במערכת החיסוניתלפתוח סתימות במערכת החיסונית

מדעני מכון ויצמן למדע חושפים כי תאים מזדקנים חומקים מהמערכת החיסונית שלנו בדומה לתאים סרטניים, ומסמנים כיוון לטיפול חדשני במחלות זקנה ובדלקות כרוניות
21.10.2024
סריקת MRI מוח בעכבר עם מחלת גושה סוג 3 שקיבל טיפול גנטי (מימין) ובעכבר חולה שלא טופל (משמאל). הסריקה חושפת הפחתה משמעותית ברמת הדלקתיות ברקמה (מסומנת בתכלת) בעכבר שטופל
סריקת MRI מוח בעכבר עם מחלת גושה סוג 3 שקיבל טיפול גנטי (מימין) ובעכבר חולה שלא טופל (משמאל). הסריקה חושפת הפחתה משמעותית ברמת הדלקתיות ברקמה (מסומנת בתכלת) בעכבר שטופל
מדעי החיים

ריפוי גנטי במתכון משופרריפוי גנטי במתכון משופר

טיפול חדשני במחלת גושה מראה תוצאות מבטיחות בעכברים ומעניק תקווה לחולים אחרי עשרות שנות מחקר
14.10.2024
  • מנווטים בגדול
    צופן עצבי חדש לניווט במרחבים גדולים נחשף ב"מנהרת עטלפים" במכון ויצמן למדע
    17.06.2021
    17.06.2021
  • 2020: השנה שהייתה
    2020: השנה שהייתה
    2020 הייתה שנה קשה לאנושות, אבל גם שנה שבה מדענים בכל העולם שילבו ידיים והתגייסו למאבק בקורונה בכל החזיתות. גם מדעני מכון ויצמן למדע נרתמו למאמץ הגלובלי. במקביל, העשייה המדעית במכון בכל התחומים לא עצרה לרגע – גם תחת סגרים, כתרים ובידודים. מגישה חדשה לטיפול בכאבים כרוניים ועד טכנולוגיות האש של האדם הקדמון – סרטון סיכום השנה שלנו מציג כמה מנקודות השיא (והשפל) של השנה שהייתה. הצטרפו אלינו גם במסע אל עבר 2021 והתגליות המדעיות שתביא בכנפיה
    31.12.2020
    31.12.2020
  • כדור-הארץ של בטון
    כדור-הארץ של בטון
    במהלך 2020 עקפו תוצרי האדם את המסה של כלל החיים בעולמנו. ​המסה של בניינים, מכוניות ובקבוקים מכפילה עצמה בכל 20 שנה – והעקומה ממאנת להשתטח
    20.12.2020
    20.12.2020
  • הביולוגיה של הבלוז: הקשר בין לחץ למחלות נפש
    הביולוגיה של הבלוז: הקשר בין לחץ למחלות נפש
    הרצאה פופולרית של פרופ' אלון חן מהמחלקה לנוירוביולוגיה​, במסגרת סדרת זמן מדע
    17.09.2020
    17.09.2020
  • גיליון ה-100 – איך הזמן רץ כשנהנים
    גיליון ה-100 – איך הזמן רץ כשנהנים
    יצא לאור גיליון מספר 100 של מגזין "המכון". גיליון זה הוא האחרון בעריכת יבשם עזגד, שערך אותו ב-25 השנים האחרונות. אנו מגישים, כאן, את 100 השערים של המגזין, יחד עם מראי מקום היסטוריים, לפי בחירת העורך
    01.09.2020
    01.09.2020
  • ההיסטוריה של מכון ויצמן למדע, כפי שהיא משתקפת בבולים, חותמות דואר ומעטפות מיוחדות מהאוסף של ד"ר ולדימיר ברנשטם
    אוסף בולים
    ההיסטוריה של מכון ויצמן למדע, כפי שהיא משתקפת בבולים, חותמות דואר ומעטפות מיוחדות מהאוסף של ד"ר ולדימיר ברנשטם
    11.08.2020
    11.08.2020
  • חוזרים למקורות
    חוזרים למקורות
    מדעני מכון ויצמן למדע הצליחו לייצר תאי גזע מושרים בכמות גדולה ובזמן קצר. הקליקו לקבלת תמליל מלא של הפודקאסט - כקובץ פי-די-אף
    11.08.2020
    11.08.2020
    • 467
      חוקרים בתר-דוקטוריאליים מ-39 מדינות
    • 24
      בניינים המיועדים לשימור היסטורי
    • 3,172
      מספר משפחות הפטנטים שפתחה "ידע" מאז 1959
דימות פלואורסצנטי של התאים המלאכותיים על-גבי השבב. הבדלים בהרכב הגנים בין תא לתא יצרו הבדלי צבעים המשקפים שלבים שונים בתהליכי הבנייה של חלקי הנגיף
דימות פלואורסצנטי של התאים המלאכותיים על-גבי השבב. הבדלים בהרכב הגנים בין תא לתא יצרו הבדלי צבעים המשקפים שלבים שונים בתהליכי הבנייה של חלקי הנגיף

מדעני מכון ויצמן למדע יצרו תאים מלאכותיים, על-גבי שבב, והצליחו להרכיב בהם חלקים סינתטיים של נגיףמדעני מכון ויצמן למדע יצרו תאים מלאכותיים, על-גבי שבב, והצליחו להרכיב בהם חלקים סינתטיים של נגיף

כימיה

מדעני מכון ויצמן למדע יצרו תאים מלאכותיים, על-גבי שבב, והצליחו להרכיב בהם חלקים סינתטיים של נגיףמדעני מכון ויצמן למדע יצרו תאים מלאכותיים, על-גבי שבב, והצליחו להרכיב בהם חלקים סינתטיים של נגיף

המערכת עשויה לשמש לביצוע אלפי בדיקות לזיהוי נגיפים, וכן למחקרים שנועדו למצוא דרכים לבלימתם
20.07.2020
גביש דמוי יו-יו
גביש דמוי יו-יו

גביש בהפתעהגביש בהפתעה

כימיה

גביש בהפתעהגביש בהפתעה

כיצד ניתן לגדל גבישים בעלי ממדים וצורה אחידים - וכיצד אפשר לשלב בהם תכונות כיראליות?
08.06.2020
למארק בתוך דרווין. איור: מאיה שלייפר
למארק בתוך דרווין. איור: מאיה שלייפר

האבולוציה שבתוך האבולוציההאבולוציה שבתוך האבולוציה

מדעי החיים

האבולוציה שבתוך האבולוציההאבולוציה שבתוך האבולוציה

 האם הורשת תכונות נרכשות מהורה לצאצא  אפשרית במסגרת כללי האבולוציה הדארווינסטית?  
09.07.2020

1934
1936
1949
1952
1954
1956
1958
1959
1975
1983
1993
1993
1996
1997
1999
2002
2003
2006
2008
2008
2009
2009
2013
2014
2014
  • מכון המחקר על-שם דניאל זיו

    בשנת 1934, ד"ר חיים ויצמן ייסד ברחובות את מכון המחקר על-שם דניאל זיו וכיהן כנשיאו. הוא שקד על מחקריו במעבדתו, והמכון משך אליו אנשי מדע מהשורה הראשונה בעולם.

  • בית ויצמן

    בית ויצמן, שנבנה בשנת 1936, היה ביתם הפרטי של ד"ר חיים ויצמן (1952-1874) וד"ר ורה ויצמן (1966-1881). הבית תוכנן בידי האדריכל היהודי הנודע, אריך מנדלסון (1953-1887), והיה עבודתו הראשונה של מנדלסון בארץ-ישראל.

    בית ויצמן
  • מכון ויצמן למדע

    בשנת 1949, לכבוד יום הולדתו ה-75 של ד"ר חיים ויצמן, בברכתם ובתמיכתם של בני משפחת זיו, נחנך במקומו של מכון זיו, מכון ויצמן למדע. המכון כלל מחלקות בתחומי המתמטיקה, הפיסיקה, הכימיה ומדעי החיים.

    שער של מכון ויצמן למדע
  • ד"ר חיים ויצמן הובא לקבורה באחוזת ביתו שברחובות

    הנשיא הראשון של מדינת ישראל ושל מכון ויצמן למדע, הד"ר חיים ויצמן, מת ב-9 בנובמבר 1952, והוא בן 78 שנים. על פי בקשתו, הוא הובא לקבורה באחוזת ביתו שברחובות.

    ד"ר חיים ויצמן הובא לקבורה באחוזת ביתו שברחובות
  • אחד המחשבים האלקטרוניים הראשונים בעולם

    ויצק (WEIZAC) , אחד המחשבים האלקטרוניים הראשונים בעולם, מתוכנן ונבנה במכון ויצמן למדע.

    ויצק (WEIZAC) - אחד המחשבים האלקטרוניים הראשונים בעולם
  • פיתוח בדיקת מי שפיר

    פרופ' לאו זקס ושותפיו למחקר במכון ויצמן למדע מפרסמים מאמר מדעי שלימים הוביל לפיתוח בדיקת מי שפיר.

    פרופ' לאו זקס
  • מדרשת פיינברג

    מדרשת פיינברג של מכון ויצמן למדע מוקמת ב-1958 ומתחילה להכשיר תלמידי מחקר לתארים מתקדמים ולתפקידים בכירים באקדמיה, במחקר המדעי, במחקר הרפואי, בתעשייה, בחינוך ובמערכות הממשל.

    מדרשת פיינברג - מכון ויצמן למדע
  • חברת "ידע", זרוע היישומים הטכנולוגיים של מכון ויצמן למדע

    חברת "ידע מחקר ופיתוח בע"מ", המקדמת את היישומים המבוססים על מחקריהם של מדעני מכון ויצמן למדע, נוסדת בשנת 1959.

    לוגו של חברת "ידע", זרוע היישומים הטכנולוגיים של מכון ויצמן למדע
  • ההצעה הראשונה ל"מודל הסטנדרטי"

    פרופ' חיים הררי מציע לראשונה כי החומר מאורגן במודל של ששה קוורקים וששה לפטונים. "המודל הסטנדרטי" הזה מקובל עד היום.

    ההצעה הראשונה ל"מודל הסטנדרטי"
  • שיבוט p53

     

    פרופ' משה אורן ממכון ויצמן למדע משבט את p53, אחד מהגנים מדכאי הגידולים הסרטניים החשובים ביותר. עותקים פגומים של גן זה נמצאים ביותר מחצי מסוגי הסרטן

    פרופ' משה אורן
  • השתלת לשד עצם

    חולה הלוקמיה הראשון טופל בהצלחה, באיטליה, בעזרת שיטה שפיתח פרופ' יאיר רייזנר להשתלת לשד עצם מתורמים שאינם מתאימים.

  • מגלים את המבנה המולקולרי התלת-ממדי של האנזים אצטילכולין אסטרז

    פרופ' יואל זוסמן ופרופ' ישראל סילמן מגלים את המבנה המולקולרי התלת-ממדי של אנזים בשם אצטילכולין אסטרז (AChE). אנזים זה אחראי על פירוק אצטילכולין, מוליך עצבי המעורב בין היתר בהתפתחות מחלת אלצהיימר.

    מבנה המולקולרי התלת-ממדי של האנזים אצטילכולין אסטרז
  • פרס טיורינג לשנת 1996

    פרופ' אמיר פנואלי , מהמחלקה למתמטיקה שימושית ולמדעי המחשב במכון ויצמן למדע, זוכה בפרס טיורינג – הפרס החשוב ביותר בעולם בתחום מדעי המחשב – לשנת 1996. פרופ' פנואלי זכה בפרס עבור עבודתו בפיתוח שיטות לשימוש ב"לוגיקת זמן" לאימות מערכות ממוחשבות, וכן לאיפיונן ולהגדרת הדרישות מהמערכות האלה. הוא המדען הראשון ממכון ויצמן למדע שזכה בפרס היוקרתי. השניים האחרים הם פרופ' עדי שמיר (2002) ופרופ' שפי גולדווסר (2013)

    פרופ' אמיר פנואלי
  • תרופה לטיפול בטרשת נפוצה

    מינהל התרופות והמזון האמריקאי מאשר את השימוש בקופקסון, תרופה לטיפול בטרשת נפוצה, שפיתחו מדעני מכון ויצמן למדע פרופ' מיכאל סלע ופרופ' רות ארנון, וכן על-ידי ד"ר דבורה טייטלבאום

    תרופה לטיפול בטרשת נפוצה
  • מכון דוידסון לחינוך מדעי

    נוסד מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע. מכון דוידסון לחינוך מדעי עוסק בטיפוח החינוך המדעי-טכנולוגי בישראל. קהל היעד לפעילויותיו כולל תלמידים, מורים והציבור הרחב.

    מכון דוידסון לחינוך מדעי
  • פרס טיורינג לשנת 2002

    פרופ' עדי שמיר ממכון ויצמן למדע זוכה בפרס טיורינג לשנת 2002 על עבודתו בפיתוח שיטת הצפנה המבוססת על מפתח ציבורי. הוא אחד משלושת מדעני מכון ויצמן למדע שזכו בפרס היוקרתי; שני המדענים האחרים הם פרופ' אמיר פנואלי (1996) ופרופ' שפי גולדווסר.

  • שיטה לא פולשנית לאיבחון סרטן השד וסרטן הערמונית

    3TP - שיטת איבחון לא פולשנית מבוססת -MRI שפיתחה פרופ' הדסה דגני ממכון ויצמן למדע, מקבלת אישור ממינהל התרופות והמזון האמריקאי לשימוש באיבחון סרטן השד וסרטן הערמונית.

    פרופ' הדסה דגני
  • הצופן שקובע את מיקום הנוקלאוזום

    פרופ' ערן סגל חושף שמיקום הנוקלאוזום – מעין מארזי די-אן-אי המסודרים כחרוזים לאורך הכרומוזומים – מקודד בגנים. תגלית זו עשויה לסייע בתכנון שיטות טיפול גנטיות.

    די-אן-אי המסודרים כחרוזים לאורך הכרומוזומים
  • "אבולוציה" במבחנה

    קבוצת מדענים ממכון ויצמן למדע, בראשות פרופ' דן תופיק, מצליחים לתכנן ולייצר אנזימים מלאכותיים, שעברו "אבולוציה" במבחנה. "האבולוציה" שיפרה את פעילותם, כך שהם מסוגלים להאיץ את הקצב של תגובות כימיות מסוימות פי מיליונים ואף יותר.

    אנזימים מלאכותיים
  • חלקיקים מדומים

    קבוצת פיסיקאים ממכון ויצמן למדע, ובראשם פרופ' מוטי הייבלום, מדגימים לראשונה את קיומם של חלקיקים מדומים, המכילים כרבע מהמטען החשמלי המצוי באלקטרון. ממצאים אלה עשויים לקדם בעתיד את בנייתם של מחשבים קוונטיים.

  • פרס נובל בכימיה לשנת 2009

    פרס נובל בכימיה לשנת 2009 מוענק ב-10 בדצמבר 2009 לפרופ' עדה יונת ממכון ויצמן למדע. פרופ' יונת היא האישה הרביעית שזוכה בפרס נובל בכימיה, והאישה הראשונה שזוכה בו ב-45 השנים האחרונות. הפרס, ניתן על פיענוח המבנה המרחבי והבנת עקרונות הפעולה של הריבוזום, בית החרושת לחלבונים של התא. ההישג, שהתאפשר הודות לפיתוח שיטות מחקר מקוריות, עשוי לסייע בין היתר בשיפור יעילותן של תרופות אנטיביוטיות.

  • תגובות כימיות יעילות, נקיות וירוקות

    פרופ' דוד מילשטיין וחברי קבוצת המחקר שלו מפתחים שיטה שמאפשרת לפצל מים לחמצן ומימן באמצעות אור. בשנת 2012 קיבל פרופ' מילשטיין את פרס ישראל לכימיה ולפיסיקה על מחקרו אודות זרזים לתגובות כימיות יעילות, נקיות וירוקות.

    פרופ' דוד מילשטיין מקבל פרס ישראל לכימיה ולפיסיקה
  • פרס טיורינג 2013

    פרופ' שפי גולדווסר זוכה בפרס טיורינג , אותו מעניקה מדי שנה האגודה למכונות מיחשוב (ACM). פרופ' גולדווסר היא המדענית השלישית ממכון ויצמן למדע שזכתה בפרס היוקרתי, לאחר פרופ' אמיר פנואלי (1996) ופרופ' עדי שמיר (2002)

    פרופ' שפי גולדווסר
  • המרכז הישראלי הלאומי לרפואה מותאמת אישית על-שם ננסי וסטיבן גרנד

    המרכז הישראלי הלאומי לרפואה מותאמת אישית על-שם ננסי וסטיבן גרנד נפתח בקמפוס המכון. ממחקר בסיסי ועד ליישום תרופות, המרכז שואף לקדם את המחקר הביו-רפואי.

    מרכז לאומי לרפואה מותאמת אישית על-שם ננסי וסטיבן גראנד
  • הטרנזיסטור הפוטוני הראשון בעולם

    ד"ר ברק דיין מדגים את הטרנזיסטור הפוטוני הראשון, בו פוטון אחד שולט בכיוונו של האחר. מנגנון זה עשוי, בעתיד, לשמש כבסיס לפיתוחו של מחשב קוונטי.