פתרון בכספת

עברית
 
 
שלב הסיום של הטורניר הבין-לאומי בפיסיקה על-שם שלהבת פריאר התקיים באחרונה במכון דוידסון לחינוך מדעי. בתחרות פריצת הכספות התמודדו 47 צוותים, מתוכם 5 צוותים מחו"ל, שזכו בתחרויות מקומיות במדינותיהם. במקום הראשון זכה צוות מתיכון דלוויץ מלונדון; במקום השני זכה צוות מתיכון ש"י עגנון בנתניה; למקום השלישי הגיע צוות מתיכון טננבאום צ'אט בטורונטו; במקום הרביעי זכה צוות מתיכון בליך ברמת-גן; ובמקום החמישי זכו תלמידי תיכון הנדסאים מהרצליה. בנוסף, 24 צוותים מישראל זכו בציון לשבח, המעניק לכל אחד מחברי הצוות ציון 100 בבחינת המעבדה בפיסיקה.
 
מימין: בתיה לוי, הרכזים ד"ר אריה מלמד-כץ וינון גליקמן, והצוות מתיכון ש"י עגנון בנתניה. פיצוח
 
 
מימין: בתיה לוי, הרכזים ד"ר אריה מלמד-כץ וינון גליקמן, והצוות מתיכון ש"י עגנון בנתניה. פיצוח
עברית

מדע בקניון

עברית
 
 
במסגרת יוזמה חדשה של מכון דוידסון לחינוך מדעי יוצאים מדריכי מוזיאון גן המדע על-שם קלור מתחומי הגן, כדי להביא טעימות של מדע חווייתי לתושבי רחובות. "מטרת הפעילות היא להביא את החוויה המדעית לאנשים שכלל לא חשבו על ביקור במכון ויצמן, ואולי אפילו לגרום להם להמשיך להתעניין במדע", אומרת מיכל סחף, רכזת ההדרכה בגן. הפעילות הראשונה, "קול וגלים", המחישה תופעות שונות מתחום הקול - באמצעות נשיפה בחצוצרה טבולה במי סבון, מדידת גלי קול הנוצרים בזמן שירה, והדגמה מכאנית של גלי קול. מדי שבוע יוכלו המבקרים בקניון רחובות להתנסות בהדגמות, בסדנאות וביצירה מדעיות בנושאים נוספים.
 
פעילות מדעית בקניון רחובות. קול וגלים
פעילות מדעית בקניון רחובות. קול וגלים
עברית

פיסיקה ותעשייה

עברית
 
 
 
תצוגת הכרזות של תוכנית "פיסיקה ותעשייה". נקודת ציון
 
תצוגת הכרזות השנתית של תוכנית "פיסיקה ותעשייה" התקיימה באחרונה במכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע. באירוע השתתפו תלמידים מבתי ספר תיכוניים מרחובות, מיבנה, מראשון לציון ומיד שפירא ומוריהם, מהנדסים מחברת "אל-אופ", ואנשי סגל ממכון דוידסון לחינוך מדעי ומהמחלקה להוראת המדעים במכון. במסגרת התוכנית, אותה יזמה פרופ' בת שבע אלון ומנחים ד"ר דורותי לנגלי וד"ר רמי אריאלי, ומתקיימת במסגרת בית הספר למדע עכשווי בניהולו של ד"ר אבי גולן, מעלים התלמידים פתרון לבעיה טכנולוגית, ומפתחים אותו עד לקבלת דגם פועל - המוצג בטקס הסיום. ד"ר לנגלי: "כנס הכרזות משמש נקודת ציון חשובה בשנה הראשונה לתוכנית, ובו מוצגים פתרונות יצירתיים דמיוניים, ברוח חשיבה המצאתית שיטתית".
 
תצוגת הכרזות של תוכנית "פיסיקה ותעשייה". חשיבה המצאתית
 
 
תצוגת הכרזות של תוכנית "פיסיקה ותעשייה". נקודת ציון
עברית

שיעור מתמטיקה על הבמה

עברית
 
 
 
יום למידה יפני-ישראלי. שיעור פומבי
 
כ-300 אנשי חינוך ואקדמיה השתתפו באחרונה ביום למידה מיוחד שהתקיים במכון ויצמן למדע, במסגרתו הוזמנו לצפות ב"שיעורים לדוגמה" שלימדו מורים למתמטיקה מבתי-ספר יסודיים ביפן בשתי כיתות של ילדים מבתי-ספר יסודיים ברחובות. לאחר השיעורים הפומביים התקיים דיון על מבנה שיעור, שיטות הוראה ומטרות הלמידה. יום הלמידה התקיים ביוזמת פרופ' אברהם הרכבי מהמחלקה להוראת המדעים במכון, ואירגנה אותו לאה אילני בתיאום עם משרד החינוך. המארגנים מקווים ליישם בארץ את השיטות שהודגמו, באמצעות השתלמויות מורים ויצירת קבוצות שיעבדו על "חקר שיעור" - תוך התאמתו למציאות ולצרכים של מערכת החינוך בישראל.
 
יום למידה יפני-ישראלי. שיעור פומבי
עברית

הנוער לשלטון

עברית
 
תלמיד המחקר אלכסנדר טסלר עם תלמידי כיתת "נחשון". מנהיגות מדעית
 
עמית קידר, תלמידה בכיתת "נחשון" בחטיבת הביניים "יד גיורא" בהרצליה, ידעה כבר בילדותה שהיא רוצה להיות מדענית. בראש השנה, כאשר כל תלמיד התבקש לשלוח ברכת שנה טובה לאישיות שהוא מעריץ, היא שלחה כרטיס ברכה לפרופ' עדה יונת ממכון ויצמן. פרופ' יונת ענתה לה במכתב, ובעקבותיו הן המשיכו להתכתב באמצעות הדואר האלקטרוני. פרופ' יונת ביקשה לדעת מהי כיתת מנהיגות מדעית, ועמית הסבירה שמנהיגות מדעית פירושה להיות מוביל, לגלות דברים חדשים ולהמציא. כשפרופ' יונת שמעה שעמית מגיעה עם בני כיתתה למכון, היא פינתה מזמנה כדי להיפגש עימם, להרצות לפניהם על מחקריה על הריבוזום, ולענות על שאלותיהם. "לא האמנתי שבאמת ניפגש", מספרת עמית, "זו הייתה הפתעה בשבילי".
 
כיתת "נחשון" היא כיתת מנהיגות מדעית המשתתפת בתוכנית תלפיות לחטיבות הביניים. במסגרת התכנית לומדים התלמידים במשך חמישה ימים בשבוע את תוכנית הלימודים הרגילה, בתוספת תיגבור במתמטיקה, בפיסיקה, בתיכנות וברובוטיקה. ביום השישי הם משתתפים בפעילויות מגוונות. הכיתה של עמית הגיעה למכון ויצמן למדע במסגרת "תחקירנות במדע וטכנולוגיה", המופעלת על-ידי מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע.
 
ההשתתפות בתוכנית "תחקירנות במדע וטכנולוגיה" כוללת שני מפגשים במכון ויצמן למדע, שבמהלכם מתפקדים התלמידים כעיתונאים תחקירנים. מספר שבועות לפני המפגש הראשון מקבלים התלמידים את תיאורי המחקרים, ולומדים את חומר הרקע הנדרש במעבדת המחקר בה יבקרו בקבוצות של ארבעה. במפגש הראשון מתוודעים התלמידים למדען המנחה ולמעבדה, ובדרך כלל גם צופים בהדגמה או עורכים ניסוי פשוט, ומקבלים מטלה לקראת המפגש השני. במפגש השני שואלים התלמידים שאלות שעולות בעקבות עיבוד החומר בין שני המפגשים, צופים בניסוי בהתאם למחקר במעבדה, או נוטלים בו חלק, ועורכים סיכום עם המנחה. התלמידים מסכמים את התהליך בבית-הספר, ומציגים את התחקיר כנהוג בכנס מדעי (פוסטר או הרצאה המלווה במצגת).
 
התוכנית "תחקירנות במדע וטכנולוגיה" פותחה במחלקה להוראת המדעים על-ידי ד"ר זהבה שרץ ומירי אורן. בשנים האחרונות היא מיושמת במכון דוידסון במסגרת "תוכניות מדעיות לכיתות" בראשות ד"ר חנה מרגל. כיום מרכזת את התוכנית ד"ר אורלי לכיש.
 
תלמיד המחקר אלכסנדר טסלר עם תלמידי כיתת "נחשון". מנהיגות מדעית
עברית

הריבוזום המופלא

עברית
 
אלפי תלמידי תיכון נבחרים מבתי-ספר ברחבי הארץ האזינו באחרונה להרצאה על-שם אפרים קציר, שנשאה פרופ' עדה יונת, כלת פרס נובל בכימיה לשנת 2009. כמה מאות תלמידים נכחו בהרצאה שאירגן מכון דוידסון לחינוך מדעי, המאגד את הפעילויות החינוכיות של מכון ויצמן למדע. ההרצאה שודרה בשידור אינטרנטי ישיר ל-25 בתי-ספר נוספים. השנה, לראשונה, ניתנה גם לקהל הרחב האפשרות לצפות באירוע בשידור חי אינטרנטי, ונרשמו כ-1000 צפיות.
 
פרופ' יונת הירצתה על "הריבוזום המופלא, אויביו הקטנטנים ומחשבות על התהוות החיים והיווצרות הצופן הגנטי". האירוע נפתח בדברי ברכה שנשא ד"ר אריאל היימן, מנכ"ל מכון דוידסון לחינוך מדעי, ובסרטון שבו נראה פרופ' קציר מברך תלמידים באירוע קודם. פרופ' צחי פלפל סיפר על פרופ' קציר ועבודתו.
 
פרופ' אפרים קציר, מגדולי מדעני ישראל, ממייסדי מכון ויצמן למדע והנשיא הרביעי של מדינת ישראל, שמת באחרונה, הגה את רעיון ההרצאות השנתיות, במטרה לקרב בני נוער למדע. זו השנה השביעית שבה מתקיים האירוע, במכון דוידסון לחינוך מדעי, והשנה הראשונה בה הוא מוקדש לזכרו של פרופ' קציר.
עברית

ביואתיקה עכשיו

עברית
 
מכון דוידסון לחינוך מדעי והמחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן למדע קיימו באחרונה שני מפגשי רבי-שיח שיועדו לציבור הרחב, ועסקו בסוגיות ביואתיות אקטואליות. במפגשים הוצגו שאלות אתיות הנובעות מההתפתחויות האחרונות בתחומי המחקר, הרפואה והטכנולוגיה, והשלכותיהם המוסריות, החברתיות והחוקיות. את המפגשים הנחה פרופ' מישל רבל ממכון ויצמן למדע, חתן פרס ישראל ויו"ר המועצה הלאומית לביואתיקה.

המפגש הראשון הציג סוגיות המתעוררות סביב מזון מהונדס גנטית. פרופ' אריה אלטמן, מהפקולטה למדעי החקלאות, המזון ואיכות הסביבה של האוניברסיטה העברית, סיפר על השימוש בצמחים מהונדסים, ועל ההישגים והסיכונים הכרוכים בכך. פרופ' סם שגיא, מהפקולטה למדעי החקלאות, המזון ואיכות הסביבה של האוניברסיטה העברית, בדק האם אפשר להנדס מזון ללא שימוש בצמחים מהונדסים גנטית.

במפגש השני עלתה השאלה מדוע השימוש ברפואה משלימה הולך וגובר. ד"ר עופר כספי, מומחה בשילוב של רפואה קונבנציונלית ורפואה משלימה ומנהל היחידה לרפואה משלימה במרכז הרפואי בילינסון, סקר את מקורותיה של הרפואה המשלימה,ודן באלטרנטיבה שהיא מציעה לרפואה הקונבנציונלית. פרופ' אליק אבירם, המנהל המדעי של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות בתל השומר, בחן באופן מדעי את יעילותם של הטיפולים אלטרנטיביים, ודן בדילמות איתן מתמודדים רופאים בהקשר לרפואה המשלימה. ד"ר עופרה גולן, עורכת דין, מהמחלקה לרפואה משלימה, משפט ואתיקה באוניברסיטת חיפה, הציגה את האתיקה של יחסי רופא-מטופל ברפואה המשלימה.

את המפגשים יזמו וארגנו ד"ר אילנה שמידט-הופפלד, חברת המחלקה להוראת מדעים במכון ויצמן ומרכזת המועצה הלאומית לביו-אתיקה, וד"ר אושרית נבון - ראש תוכנית מפגשים בחזית המדע במכון דוידסון לחינוך מדעי. המפגשים מתקיימים בתמיכת המועצה הלאומית לביואתיקה, ובמימון הקרן לזכר חנן בר-און.
עברית

חשיפה למדע

עברית
 
פרופ' יצחק פלפל בהרצאת דה-שליט. חוזים את העתיד
 
 
מאות בני נוער הגיעו באחרונה למכון דוידסון לחינוך מדעי ליום של הרצאות מדע פופולריות על-שם עמוס דה-שליט. במהלך היום, המתקיים ברציפות משנת 1971, נחשפים בני הנוער למיגוון הרצאות בנושאים מחזית המדע, שנושאים מדענים בכירים ממכון ויצמן למדע בשפה נגישה וידידותית. להרצאות הגיעו כיתות וקבוצות תלמידים מרחבי הארץ, וכן תלמידים ומבוגרים "עצמאיים" המתעניינים במדע. השנה הציגו ההרצאות נושאים מתחום הפיסיקה, הביולוגיה מתמטיקה. הרצאתו של פרופ' עילם גרוס, מהמחלקה לפיסיקה של חלקיקים ואסטרופיסיקה, עסקה במירוץ לגילויו של חלקיק היגס. ההרצאה סקרה את הניסיונות לאתר חלקיקים חדשים, והתמקדה בנעשה במאיץ החלקיקים בז'נבה - שם מחפשים מדענים אחר רמזים, ולו הקלושים ביותר, לקיומו של החלקיק. בהרצאה נוספת, תחת הכותרת "על יכולתם של מיקרו-אורגניזמים 'לחזות' שינויים בסביבתם", תיאר פרופ' צחי פלפל מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית את מחקריו האחרונים, בהם נחשפו יכולות מפתיעות של "חיזוי" שינויים בתנאי הגידול בקרב יצורים חד-תאיים שונים. הרצאתה של פרופ' ורד רום-קידר, מהמחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית, "שולחנות ביליארד - כאוס, אקראיות ותנועת חלקיקים", הציגה את השערת בולצמן, המהווה בסיס לתורת המכניקה הסטטיסטית - אחת מאבני היסוד של הפיסיקה המודרנית.
פרופ' יצחק פלפל בהרצאת דה-שליט. חוזים את העתיד
עברית

פיסיקה, הוראה וחברה

עברית
 
הכנס השנתי הארצי למורי הפיסיקה, שהתקיים אף הוא בחנוכה, התארח השנה בעיר אשדוד, כמחווה להשקעה הרבה בקידום הוראת הפיסיקה בעיר. במסגרת הכנס, שנשא את הכותרת "מדע, טכנולוגיה וחברה", התקיימו הרצאות מדעיות ופדגוגיות, וכן סיורים בתחנת הכוח של חברת החשמל ובנמל אשדוד, שהציגו היבטים פיסיקליים מחיי היומיום. את ההרצאה המדעית נשא פרופ' יעקב קרני, מהמחלקה למדעי הסביבה וחקר האנרגיה במכון ויצמן למדע, אשר תיאר את השלב הבא ביישום תחנות כוח סולריות בהיקף גדול.

הכנס נפתח בדברי ברכה מפי ד"ר אסתר בגנו, מהמחלקה להוראת המדעים במכון, שהיא מנהלת המרכז הארצי למורי הפיסיקה; צביקה אריכא, מפקח-מרכז מקצוע הפיסיקה במשרד החינוך; ויהודה פרנקל, מחזיק תיק החינוך בעיריית אשדוד. בהמשך הציג אלי שלו ממחלקת החינוך בעירייה את המאמצים שמשקיעה עיריית אשדוד בשנים האחרונות בקידום לימודי הפיסיקה. הכנס נחתם בשיחה עם מפקח-מרכז מקצוע הפיסיקה במשרד החינוך, בה נידונו היבטים שונים ושינויים מהותיים בהוראת הפיסיקה ובתוכנית הלימודים בחטיבות העליונות ובחטיבות הביניים.

במהלך הכנס העניקה פרופ' בת שבע אלון, ראש המחלקה להוראת המדעים במכון, פרסים למורי פיסיקה מצטיינים. פרס על-שם עמוס דה-שליט למפעל חיים הוענק למשה פרידמן מהמרכז לחינוך מדעי (חמד"ע) בתל אביב, על תרומתו המרכזית לעיצובה הפדגוגי של חמד"ע ועל פעילותו כמורה פיסיקה מצטיין וכמחנך לדורות של תלמידים ומורים זה למעלה מ-30 שנה. פרס נוסף על-שם עמוס דה-שליט הוענק לאיל סיני מבית הספר התיכון עירוני ב' במודיעין, על היותו "מורה לחיים" ודוגמה אישית לתלמידיו, ועל תרומתו לקידום הפריפריה. בנוסף, הוענקה מילגה מטעם CERN, המיועדת להשתתפות בסדנה בין-לאומית למורים מצטיינים שמארגנת הזרוע החינוכית של CERN. במילגה זכה ד"ר חזי יצחק, מורה לפיסיקה בבית הספר לחינוך סביבתי בשדה בוקר, וחוקר במכונים לחקר המדבר במדרשת שדה בוקר, על היותו מורה מסור המשלב הוראה לא שגרתית עם עבודה מדעית, ועל יוזמות ופיתוחים חדשניים בהוראת הפיסיקה.
 
מימין: פרופ' בת שבע אלון, איל סיני, משה פרידמן ופרופ' אהוד דה-שליט. מורים מצטיינים
מימין: פרופ' בת שבע אלון, איל סיני, משה פרידמן ופרופ' אהוד דה-שליט. מורים מצטיינים
עברית

שנת הכימיה

עברית
 
כנס נוסף שהתקיים בחנוכה היה הכנס הארצי השנתי למורי הכימיה, שעמד השנה בסימן שנת הכימיה הבין-לאומית. הכנס, תחת הכותרת "כימיה חובקת עולם", הציג היבטים שונים של העשייה הכימית, החל בחזית המחקר האקדמי, דרך הוראת הכימיה, וכלה בחיי היומיום. הכנס נפתח בדברי ברכה מפי יושב-ראש הכנס ומנהלת המרכז הארצי למורי הכימיה, ד"ר רחל ממלוק נעמן. פרופ' ישראל בר יוסף, סגן נשיא המכון ודיקן לענייני חינוך, דיבר על החשיבות של קהל מורים לומד, ותיאר את המאמצים שעושה המכון לעידוד למידת מורים - באמצעות תוכנית קרן רוטשילד-קיסריה. פרופ' אהוד קינן, ראש ועדת מקצוע הכימיה במשרד החינוך ונשיא החברה הישראלית לכימיה, סיפר על התוכנית לקידום לימודי הכימיה בישראל, ועל האירועים הצפויים לרגל שנת הכימיה הבינלאומית ב-2011. עוד נשאו דברי ברכה פרופ' אבי הופשטיין, ראש קבוצת הכימיה במחלקה להוראת המדעים במכון, וד"ר ניצה ברנע, מפקחת-מרכזת תחום הכימיה במשרד החינוך. פרס המורה המצטיין לכימיה על-שם ורה מנדלר הוענק על-ידי ילדיה, זו השנה השביעית. בפרס זכתה השנה דבורה ברוט, מורה בבית הספר התיכון על-שם בן גוריון בנס ציונה.
 
לאחר מושב הפתיחה והדלקת הנרות נישאו שתי הרצאות, שהציגו שתי פנים של הכימיה: הרצאה ראשונה, שנשא ד"ר עודד הוד מאוניברסיטת תל אביב, עסקה בחקר הגרפן - מחקר שזיכה את מבצעו בפרס נובל לפיסיקה. הרצאה נוספת, שנשאה ד"ר איריס ברזילי מהטכניון, עסקה באולימפיאדה הבין-לאומית לכימיה, ותיארה את תהליכי ההכנה וההכשרה של המשלחת הישראלית לאולימפיאדה. מושב נוסף של הכנס הוקדש כולו למשתתפיו - המורים. בשורה של הרצאות קצרות הציגו המורים פעילויות שונות שפיתחו לכבוד שנת הכימיה הבין-לאומית.

לקינוח הכנס הודגם תחום חדש בו הכימיה הולכת ומבססת שליטה - במטבח. בסדנה של השף ד"ר סרחיו ברוידו יכלו המורים לשמוע על עקרונות הבישול המולקולרי, לצפות בתהליכי הבישול, ולטעום מהתוצאות.
 
השף ד"ר סרחיו ברוידו מדגים בישול מולקולרי. טעימות כימיות
השף ד"ר סרחיו ברוידו מדגים בישול מולקולרי. טעימות כימיות
עברית

עמודים