מדעי הכיף

עברית
 
 
לפני שמונה שנים נפגשה קבוצת חברים חובבי משחקי חשיבה למפגש של פיצה ומשחקים. כל חבר הציג את אוסף המשחקים המיוחד שלו: קוביות הונגריות מעץ, פאזלים ייחודיים, קלפי משחק ואחרים. בשנתיים לאחר מכן, כשהשמועה על המפגש התפשטה ומספר החברים בו גדל, מצאו עצמם המשתתפים מתכנסים באולמות ישנים ובמועדונים אפלים. בשנה השלישית הצטרף לכינוס ד"ר יוסי אלרן, מנהל היחידה לטכנולוגיה בחינוך של מכון דוידסון לחינוך מדעי. ד"ר אלרן, אספן וחובב משחקי חשיבה ומתמטיקה יצירתית בעצמו, הציע לקיים את הכנס תחת קורת הגג של מכון ויצמן למדע, ולהפוך אותו לאירוע ארצי ופתוח לקהל הרחב. במסגרת מכון ויצמן המשיך הכנס להתרחב, ובסופו של דבר מצא את מקומו בגן המדע.

לכנס משחקי החשיבה השמיני, שהתקיים באחרונה, הגיעו למעלה ל-400 אורחים. האירוע החל בצהריים ונמשך עד שעות הערב מאוחרות. ברחבי גן המדע ועל המדשאות הוצבו דוכני משחקים, שם הדגימו ומכרו עשרות משחקי חשיבה. באולמות התערוכה של הגן הוצגו תערוכות של אמנות מקורית בנושא צורת מגן דוד ואוריגאמי. בכיתות חיכו לאורחים הרצאות בנושאי מתמטיקה יצירתית ומשחקי חשיבה: כיצד ניתן להכריע משחק דמקה בחמישה מהלכים, כיצד סטטיסטיקה הסתברותית הופכת לקסמי קלפים, ועוד.

ד"ר רויטל דובדבני, מנהלת הגן, סיכמה ואמרה: "גן המדע הפך למשכנו של הכנס לא מכבר, לאחר שנים שנדד מאולם לאולם. ההצלחה הגדולה של הכנס מאז גורמת לנו לחשוב, שזה צריך להיות משכנו הקבוע של הכנס, בתקווה שיום יבוא וגם הוא יהיה קטן מלהכיל את מספר המשתתפים ההולך וגדל".
 
 

כנס משחקי חשיבה. השמועה התפשטה

 
 
כנס משחקי חשיבה. השמועה התפשטה
עברית

התקווה האולימפית

עברית
 
 
 
אחרי שהגיעו להישגים בשתי תחרויות מתמטיות, ואחרי שני מחנות אימונים מפרכים, נבחרו התלמידים שישתתפו בנבחרת ישראל באולימפיאדת המתמטיקה הקרובה. האולימפיאדה הבין-לאומית במתמטיקה (IMO) תתקיים בתחילת יולי בעיר החוף מר דל פלאטה שבארגנטינה, וישתתפו בה תלמידי החטיבה העליונה (כיתות י'-י"ב) מ-101 מדינות ברחבי העולם.
 
נבחרת ישראל במתמטיקה מורכבת כולה מתלמידי תיכון שהתבלטו והצטיינו באולימפיאדה הארצית על-שם גיליס, וכן בשני מחנות האימונים שהתקיימו במכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע.
 
החברים הוותיקים בסגל הנבחרת הם יואב קראוז מתיכון "קציר" בחולון, גיא רווה מתיכון "ליאו בק" בחיפה, וקונסטנטין זברני מתיכון עירוני א' בחיפה (לו תהיה זאת השנה השלישית ברציפות בסגל האולימפי) – כולם זכו במדליות באולימפיאדה שהתקיימה בשנה שעברה. אליהם מצטרפים שישה "שחקנים" חדשים: אמוץ אופנהיים, עמרי סולן, עופר גרוסמן, אוהד קליין, תום קלוורי ודניאל הדס.
 
את אימון הנבחרת יוביל – זו השנה השנייה – לב רדזיבילובסקי, ביחד עם פרופ' דימיטרי נוביקוב מהפקולטה למתמטיקה ומדעי המחשב במכון ויצמן למדע, ויסייעו סטודנטים הלומדים במכון. עד לטיסתם לארגנטינה ימשיכו חברי סגל הנבחרת בהכנות, הן במחנה אימונים בן שבועיים, והן באימוני בית. באולימפיאדה שהתקיימה בשנה שעברה באמסטרדם זכתה נבחרת ישראל בחמש מדליות, האחת מדליית זהב ועוד ארבע מדליות ארד, ודורגה במקום ה-23 הכללי, קפיצה של 30 מקומות לעומת שנת 2010, וההישג הטוב ביותר זה שבע שנים.
 
ד"ר קובי לביא, מנהל יחידת שוה"ם: "מתוך יותר מ-70 פעילויות שמקיים מכון דוידסון לחינוך מדעי, תוכניות ההצטיינות הן חוד החנית שלנו. מתוך אותן תוכניות, ובתמיכת משרד החינוך, מונה מכון דוידסון לחינוך מדעי להרכיב את נבחרת ישראל במתמטיקה. תפקידנו הוא לחבב את המדע על הצעירים, והישגים באולימפיאדה העולמית הם חלק מהדרך לגרום לצעירים לרצות להצטיין".
 
המשלחת הישראלית לאולימפיאדה הבין-לאומית במתמטיקה. מימין: עמרי סולן, אמוץ אופנהיים, קונסטנטין זברני, עופר גרוסמן, יואב קראוז ודניאל הס
המשלחת הישראלית לאולימפיאדה הבין-לאומית במתמטיקה. מימין: עמרי סולן, אמוץ אופנהיים, קונסטנטין זברני, עופר גרוסמן, יואב קראוז ודניאל הס
עברית

הפורצים

עברית
 
 
 
 
הצוות הזוכה בתחרות הכספות. עיקרון ברנולי
 
פריצת כספות היא עניין חינוכי? תלוי את מי שואלים, וגם איפה ומתי. "טורניר הכספות" – טורניר הפיסיקה על-שם שלהבת פריאר, המתקיים זו השנה ה-17, ומאורגן על-ידי יחידת שוה"ם של מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע, הוא ללא ספק מפעל חינוכי מרשים ומשעשע כאחד. השנה נרשמו 37 קבוצות של תלמידי כיתות י"א-י"ב במגמת פיסיקה מבתי-ספר תיכוניים מרחבי הארץ, וכ-25 קבוצות מחו"ל. מתוכן הגיעו לשלב הגמר 39 קבוצות, בהן 34 מישראל וחמש קבוצות מקנדה, מבריטניה, מרומניה ומסלובניה.
 
את הכספות בנו התלמידים כך שמנגנוני הנעילה שלהן מבוססים על עקרונות פיסיקליים שונים. הצוות הזוכה נבחר על-ידי ועדת שיפוט, שמתייחסת להיבטים המדעיים של מנגנון הכספת, ולמידת ההבנה של התלמידים שיצרו אותו. בנוסף, מוענק לכל צוות ניקוד בהתאם למספר הכספות שהצליח לפרוץ, ובהתאם למספר הצוותים שהצליחו לפרוץ את הכספת שלו. הקבוצה הזוכה במקום הראשון, מתיכון "בליך" ברמת גן, הציגה כספת שנבנתה על-פי עקרון ברנולי. במקום השני זכתה קבוצה מסלובניה, ובמקום השלישי - צוות מתיכון "קשת" בירושלים. זוכים בקטגוריות אחרות היו נציגי בית-הספר התיכון על-שם עמוס דה שליט ברחובות, שהוכתרו כ"פורצים מצטיינים", וצוות נוסף מתיכון "בליך", שהכספת שלו זכתה בתואר חביבת הקהל.
הצוות הזוכה בתחרות הכספות. עיקרון ברנולי
עברית

חוקרי החלל

עברית
 
שני צוותים, אחד מבית-הספר הדו-לשוני בירושלים (מימין), והשני מבית הספר הממלכתי-דתי אזורי תורני לבנות בגוש עציון (משמאל), זכו בפרס הראשון בשלב הגמר של האולימפיאדה השנתית על-שם אילן רמון לתלמידי חטיבות-הביניים, בתחום האסטרונומיה וחקר החלל והיקום. את האולימפיאדה, המתקיימת זו השנה השביעית, מארגן המרכז הארצי למורי מדע וטכנולוגיה בחטיבות הביניים, המופעל על-ידי המחלקה להוראת המדעים שבמכון ויצמן למדע.
 
התלמידים הזוכים ישתתפו בשני ימים של פעילות אסטרונומית שתתקיים במכון ויצמן למדע ובמכון דוידסון לחינוך מדעי. האולימפיאדה השנתית לזכר האסטרונאוט הישראלי אילן רמון וצוות מעבורת "קולומביה" היא יוזמה של משרד החינוך ושל ד"ר זהבה שרץ וד"ר אילנה הופפלד, אשר מובילות את הפרויקט. בשנתיים האחרונות הפעילות נתמכת על ידי משרד המדע, ושותפים לה גם משרד החינוך, קרן רמון והאגודה הישראלית לאסטרונומיה.
 
חוקרי החלל           חוקרי החלל
חוקרי החלל
עברית

יש לנו כימיה

עברית
 
הכנס השנתי לציון סיום שנת הפעילות הרביעית של התוכנית לעידוד לימודי הכימיה "יש לנו כימיה" התקיים באחרונה במכון דוידסון לחינוך מדעי – הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע. מטרת התוכנית היא לעודד לימודי כימיה בקרב תלמידי תיכון באמצעות עיסוק בנושאי כימיה יישומיים ורלבנטיים לחיי היומיום, בדרכים יצירתיות ומגוונות: כרזות, סרטונים, תצלומים, כתבות עיתונאיות, ומחקר ניסיוני (במסגרת יחידת המעבדה בכיתות י"א-י"ב).
 
בכנס הסיום הציגו התלמידים שהגיעו לקו הגמר את עבודות המחקר שלהם בפני קהל של מורים, מדריכים, ואנשי הפיקוח מטעם משרד החינוך, צוות המחלקה להוראת המדעים, ונציגים מחברת "כימיקלים לישראל בע"מ". עבודות המחקר עסקו בהיבטים שונים של כימיה שימושית ויומיומית, כמו כימיה בתעשיית המזון, התרופות והקוסמטיקה, הקשר בין כימיה לאפקט החממה, כימיה ואנרגיה גרעינית, ועוד.
 
במקום הראשון בתחרות עבודות החקר זכה צוות תלמידים מכיתה י"ב בבית-הספר התיכון שמעון בן צבי בגבעתיים, על ניסוי בעל השלכות תעשייתיות העוסק בערבוב ובזרימה של נוזלים בטמפרטורות שונות; בתחרות הכתבות זכה צוות תלמידים מכיתה י' מתיכון קציר ברחובות, על כתבה בנושא גז הצחוק המשמש ברפואת השיניים – האם זה אכן גז צחוק, או סם מסוכן; במקום הראשון בתחרות הסרטונים זכה סרטון על משככי כאבים שהכין צוות תלמידים מכיתה י"א מתיכון ברנקו וייס בבית שמש.
 
עוד התקיימה בכנס הרצאה מדעית בנושא "הכימיה בשירות החקירה המשטרתית", שנשא ד"ר אלעזר צדוק, לשעבר ראש המחלקה לזיהוי פלילי במשטרת ישראל. לאחר מכן התקיים חידון "כימידע" בנושא תרומת הכימיה לחיינו. הכנס נחתם בחלוקת תעודות לכל המשתתפים בפרויקט, ובהענקת פרסים לצוותים הזוכים בתחרויות השונות.
 
את תוכנית "יש לנו כימיה - כימיה, תעשייה וסביבה בראי החברה והפרט" יזמו ד"ר מירי קסנר, שהיא גם ראש המרכז לקשר בין התעשייה הכימית ומערכת החינוך, ופרופ' אבי הופשטיין מהמחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן למדע, והיא מתקיימת בתמיכה ובשיתוף מלא של חברת "כימיקלים לישראל בע"מ". ההשתתפות בתוכנית – הפועלת כבר ארבע שנים – הולכת ומתרחבת, כולל תלמידים בכיתות ט' וי', שטרם החליטו אם לבחור בכימיה כמקצוע לבגרות. טקס הסיום והצגת העבודות מהווה את שיאו של תהליך ממושך, שבמהלכו מבצעים התלמידים עבודות חקר בליווי צמוד של הצוות מהמחלקה להוראת המדעים. במסגרת זו מתקיימים ימי עיון למשתתפי התוכנית, המיועדים לתת לתלמידים כלים מקצועיים: כתיבה עיתונאית, צילום, הכנת תסריט, עריכה וכדומה. בנוסף, מפנה הצוות את התלמידים לליווי מקצועי של מדענים ואנשי תעשייה, אשר מלווים אותם ומדריכים אותם בעבודת המחקר. את התוכנית מלווה מחקר הערכה, שמבצעות ד"ר יעל שוורץ וד"ר ימית שרעבי-נאור מהמחלקה להוראת המדעים.
עברית

חוקרים סביבה

עברית
 
 
 
משתתפים בכנס הגמר של "חוקרים סביבה". חומרים מתכלים
 
התחום הצעיר של מדעי הסביבה הולך וצובר תאוצה, גם בבתי הספר התיכוניים, וכדי לעודד את האח הצעיר במשפחת לימודי המדעים יזמה ד"ר מירי קסנר, מנהלת יחידת התמד"ע (התפתחות מקצועית למורי מדע) במכון דוידסון לחינוך מדעי, תחרות חדשה, "חוקרים סביבה" שמה, המיועדת לתלמידי מגמה זו. במסגרת היוזמה הוזמנו התלמידים להגיש לתחרות את עבודת ה"אקוטופ" – אותה הם מבצעים כחלק מלימודיהם בכיתה י"ב. לפרויקט החדש שותפים משרד החינוך, המשרד להגנת הסביבה ועמותת מלר"ז – המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום אוויר בישראל. לשלב האחרון של התחרות הגיעו 20 צוותים מ-11 בתי-ספר ברחבי הארץ, שהציגו עבודות מחקר במיגוון התחומים הקשורים במדעי הסביבה – החל בבדיקת החשיבות של הסברה וחינוך סביבתי מגיל צעיר, דרך שימוש חקלאי במים מושבים (מי מזגנים ומכונות כביסה), השפעות של מפגעים סביבתיים כמו רעש ופסולת, התכלות כלים חד-פעמיים, ועוד.
 
במהלך כנס הגמר של הפרויקט, שהתקיים באחרונה במכון דוידסון לחינוך מדעי – הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע, הציגו המשתפים את עבודות החקר שלהם לפני צוות שופטים מקצועי, באמצעות כרזות. במקום הראשון בתחרות זכה צוות מבית הספר התיכון בקבוצת יבנה, שהציג עבודה על זמן ההתכלות של כלים חד-פעמיים מסוגים שונים. את המקום השני חלקו שני צוותים: צוות מבית-ספר תיכון שוהם, שבדק כיצד מגיבים ילדים בכתה ג' להסברה בנושא הפרדת סוללות מהפסולת, וצוות מבית-ספר התיכון בית ירח, שחקר כיצד משפיעה פעילות של מחצבה על רמת החלקיקים באוויר. בנוסף, זכה צוות מבית-ספר תיכון הראשונים בהרצליה בפרס הכרזה חביבת הקהל. כל התלמידים שהגיעו למקומות הראשונים זכו בפרסים, ומוריהם זכו אף הם בפרסים ובתעודות. בנוסף, כל התלמידים שהגיעו לשלב הגמר קיבלו ציון 100 על עבודות האקוטופ.
 
כנס סיכום התחרות כלל חידון בנושאי סביבה שהכינה ד"ר אירית שדה, מפקחת- מרכזת מדעי הסביבה במשרד החינוך, ושלל הרצאות מדעיות בתחום זה, שנשאו המדענים הראשיים של המשרד להגנת הסביבה ושל משרד החינוך, יושב ראש עמותת מלר"ז, וראש אגף הקרינה במשרד להגנת הסביבה.
 
ד"ר קסנר: "המטרה של היוזמה היא לעודד את תחום לימודי הסביבה, לתת מוטיבציה לתלמידים הבוחרים בו, ולקבוע סטנדרטים אליהם יש לשאוף בעבודת החקר (אקוטופ). בהמשך, בין היתר, אנו מתכוונים לספק תמיכה וליווי לתלמידים המשתתפים, ולהפנות אותם למדענים שיוכלו לסייע להם – דבר שיתרום להעמקה נוספת של עבודות המחקר".
 
תצוגת כרזות בכנס הגמר של תחרות "חוקרים סביבה". מחקר אקולוגי
 
משתתפים בכנס הגמר של "חוקרים סביבה". חומרים מתכלים
עברית

על פילים ומחשבים

עברית
 
 
ההרצאה השנתית לזכר פרופ' עמוס דה-שליט התקיימה באחרונה באולם ויקס. ההרצאות הפופלריות, המיועדות לבני נוער ולקהל הרחב, מתקיימות במכון זה למעלה מארבעים שנה, ומארגנים אותן מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע, וקרן עמוס דה-שליט. באולם נכחו כ-620 תלמידים, ובנוסף לכך שודרה ההרצאה בתפוצה נרחבת לכ-30 בתי-ספר ברחבי הארץ, שם צפו בה למעלה מ-1,000 תלמידים נוספים. השנה, לראשונה, ניתנה גם לקהל הרחב האפשרות לצפות באירוע, באמצעות שידור חי באתר האינטרנט ynet.
 
את ההרצאה – שעמדה בסימן 100 שנה להולדתו של אלן טיורינג – נשא פרופ' דוד הראל מהמחלקה למתמטיקה ומדעי המחשב במכון ויצמן למדע. כותרת ההרצאה הייתה "האם אפשר למחשב פיל", והיא עסקה בשימוש שעושים מדענים בטכניקות ממדעי המחשב והנדסת תוכנה לצורך מחקרים בתחום מדעי החיים.
 
האירוע נפתח בדברי ברכה שנשאה ד"ר אושרית נבון, ראש תחום מפגשי מדע במכון דוידסון לחינוך מדעי. ד"ר אריאל היימן, מנכ"ל מכון דוידסון לחינוך מדעי, בירך את התלמידים ואת הצופים בשידור האינטרנטי, סיפר להם על פרופ' דה-שליט ועל תרומתו למדע ולחינוך המדעי בישראל, והציג את פעילותו החינוכית של מכון דוידסון לחינוך מדעי, כהמשכה העכשווי של מורשת זו. עוד הוצג סרטון בו נראה פרופ' חיים הררי, יושב ראש הוועד המנהל של מכון דוידסון לחינוך מדעי ונשיא מכון ויצמן לשעבר, מספר על פרופ' דה-שליט.
 
האירוע נחתם בפורום חי, שבו יכלו גולשים להפנות שאלות לפרופ' הראל.
 
פרופ' דוד הראל. בשידור חי
 
 
פרופ' דוד הראל. בשידור חי
עברית

מנכ"ל חדש לפר"ח

עברית
 
מימין: אלון גלרון ועמוס כרמלי. פרויקט ארצי
 
 
אלון גלרון מונה לתפקיד מנכ"ל פר"ח (פרויקט חונכות), ונכנס לתפקידו ב-1 בינואר. הוא החליף את עמוס כרמלי.
 
אלון גלרון כיהן כנציג ישראל בארה"ב מטעם הסוכנות היהודית, מילא תפקידים שונים במינהלה הארצית של פר"ח (ביניהם סמנכ"ל פר"ח), ועוד. בתפקידו האחרון שימש כמנהל המשרד לקשרי ישראל–ניו יורק של הסוכנות היהודית. לגלרון תואר ראשון במדע המדינה ובלימודי ארגון מאוניברסיטת תל-אביב, ותואר שני בניהול מלכ"רים ומרכזים קהילתיים מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
 
גלרון מחליף בתפקידו את עמוס כרמלי, ששימש כמנכ"ל פר"ח משנת 1978. במהלך תפקידו כמנכ"ל הוביל כרמלי את פר"ח למצבו כיום - פרויקט חונכות ארצי המפעיל מדי שנה 25-30 אלף סטודנטים בפעילויות חונכות שונות, לכ-60,000 ילדים. עד היום נגע פר"ח בחייהם של כמיליון ישראלים, חונכים וחניכים, וזכה בהכרה ציבורית, כאשר הוענק לו פרס ישראל במאי 2008.
 
 
מימין: אלון גלרון ועמוס כרמלי. פרויקט ארצי
עברית

באיזה גיל תגיע לחלל?

עברית
 
אריאל ברקו ויואב לוי, שני תלמידי כתה י' מקרית אתא, המשתתפים בתוכנית ח"ץ (חוקרים צעירים) של מכון דוידסון לחינוך מדעי, עלו לשלב חצי הגמר בתחרות YouTube Space Lab. התחרות היא פרויקט משותף ל"גוגל" ולסוכנויות חלל עולמיות, במסגרתה הוזמנו בני נוער מרחבי העולם בגילי 14-17 לתכנן ניסוי מדעי המותאם לתנאי חוסר הכבידה ששוררים בחלל. הזוכים בגמר ישתתפו בטיסה בתנאי אפס כוח כבידה, והניסויים שתיכננו יתבצעו בתחנת החלל הבין-לאומית, ויועברו בשידור חי לכל העולם.
 
מכון דוידסון לחינוך מדעי – הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע, בשיתוף עם חברת "גוגל ישראל" והמרכז על-שם אילן רמון, פנה לתלמידים המשתתפים במסגרות שונות לקידום מדעי של מכון דוידסון, והזמין אותם להשתתף בתחרות – בליווי ייעוץ ותמיכה של סטודנטים, מדענים ועובדים ממכון ויצמן וממכון דוידסון. התוצאה: 55 סרטונים ישראליים עלו לרשת – מספר שהציב את ישראל במקום הראשון בטבלת המדינות המשתתפות ביחס למספר התושבים. בשלב השני של התחרות בחר צוות שופטים ב-60 סרטונים שעלו לשלב חצי הגמר – והזוכים בו ייבחרו באמצעות הצבעות גולשים. בין אלה נמצא הסרטון של אריאל ברקו ויואב לוי, אשר עוסק בהשפעת כוח הכבידה על רבייה מינית של שמרים.
 
עם תום ההצבעה המקוונת יוכרזו ששת הניסויים שיעלו לשלב הגמר בוושינגטון, בחודש מארס. בחירת הזוכים בגמר תיעשה על-ידי צוות מומחים בראשותו של סטיבן הוקינג, אשר יכלול אסטרונאוטים, מדענים ואנשי חינוך.
 
תלמידים מכינים ניסוי לתחרות. אפס כבידה
תלמידים מכינים ניסוי לתחרות. אפס כבידה
עברית

גם אני שותף

עברית
 
מסלול הזרימה של תוכניות הלימודים הוא ברור מאוד וליניארי: ממפתחי התוכנית, דרך המורים, אל התלמידים בבתי-הספר. האמצעי לכך הוא ספר הלימוד הוותיק והנאמן. אבל מה קורה כשמחליפים את ספר הלימוד בפלטפורמה שיתופית ואינטרקטיבית דוגמת ויקיפדיה? מה קורה כשהזרימה הליניארית מוחלפת בזרם דו-כיווני: כשגם למורים ניתנת האפשרות לחוות דעה על התוכנית, לתקן ולעדכן את ספר הלימוד?
 
פרופ' רוחמה אבן, ראש קבוצת המתמטיקה במחלקה להוראת המדעים, נתקלה ברעיון ה"ויקיספר" – פלטפורמה טכנולוגית המאפשרת עריכה משותפת של חומר כתוב – והבינה כי זהו בדיוק האמצעי שיאפשר לה להגשים חזון ישן: פתיחת ערוץ תקשורת דו-סיטרי בין המורים לבין מפתחי תוכניות הלמודים, ויצירת "מורה שותף" אשר לוקח חלק פעיל בכתיבת עזרי הוראה. כך נולד פרויקט "ויקיספר" מקומי, המותאם למורי מתמטיקה. "המטרה הייתה גם ליצור קהילה פעילה של מורים שמדברת על תוכנית הלימודים – דבר שיתרום להתפתחות המקצועית שלהם. מטרה נוספת היא להרגיל את המורים להשתמש בכלים טכנולוגיים", אומרת פרופ' אבן.
 
פרויקט ויקיספר עלה לרשת ויצא לדרך לפני כשנה, כשבראשו עומדים פרופ' אבן, תלמיד המחקר שי אולשר, החוקרת הבתר-דוקטוריאלית ד"ר מיכל איילון, וגילה אוזרוסו-חגג, בלוויית יעוץ מתמטי של פרופ' אידריס תיתי מהפקולטה למתמטיקה ומדעי המחשב במכון. הצוות בחר בספר הלימוד "מתמטיקה משולבת" לחטיבת הביניים – אשר פותח על-ידי צוות המחלקה להוראת המדעים בראשות פרופ' רוחמה אבן, ד"ר אלכסנדר פרידלנדר וד"ר נעמי רובינזון – והעלה אותו על פלטפורמת "ויקי". במקביל גויס צוות מורים, אשר עובדים עם הספר. המורים קיבלו מילגה, והשתתפו בפרויקט במסגרת מסלול היזמות של תוכנית רוטשילד-ויצמן.
 
המורים שהשתתפו בפרויקט נהנו מתשתית, מתמיכה טכנית ומייעוץ מקצועי רציף, ובנוסף קיבלו יד חופשית לחלוטין, כאשר צוות הפרויקט נוקט מדיניות של התערבות מינימלית, מתוך הבנה שהתהליך חשוב לא פחות מהתוצאות. ואכן, המורים מדווחים על תהליך מועיל ומלמד. "זה נתן לי הזדמנות להסתכל אחרת על הספר ועל התלמידים... נתן לי ראייה אחרת: שיש אפשרות לשנות ויש מקום גם לטעות", אומרת אחת המורות. "השינויים שביצעתי גררו תגובות ודיונים שגרמו לי לשנות את כיוון המחשבה, ולהסתכל על דברים בדרך אחרת"; "ההשתתפות בפרויקט גרמה לי להתעמק יותר מתמיד בחומרי הלמידה ולבחון אותם, לשלוט בהם ולהכיר אותם על בוריים", אומרים מורים אחרים.
 
אך לא רק המורים הרוויחו מהפרויקט. התברר כי התקשורת הדו-כיוונית מועילה לשני הצדדים, וכותבי ספר הלימוד הפיקו תועלת רבה מהידע ומהניסיון שמביאים המורים, ומהמשובים על תוכנית הלימודים. המהדורה החדשה של הספר "מתמטיקה משולבת" תכלול תיקונים שתרמו המורים. בנוסף, לאתר הספר נוספו פעילויות העשרה חדשות, משולחנם של המורים השותפים לפרויקט ויקיספר.
 
מרבית המורים בחרו גם להמשיך להשתתף בפרויקט, שמתקיים זו השנה השנייה, במסגרת מורחבת, וכולל מעגל נוסף של מורים שאינם מלמדים את הספר, אך רוצים להיות גם הם שותפים לתהליך, להביע דעה ולהשפיע.
עברית

עמודים