במעמקי המוח

עברית
 
 

בתמונה: נוער בגן המדע מתבונן בדגם- בתערוכת "תפעילו ת'מוח"

באחרונה נפתחה בגן המדע תערוכת "תפעילו ת'מוח", תערוכה אינטראקטיבית העוסקת במוח ומיועדת לכל המשפחה. התערוכה מאפשרת להציץ אל נבכי המוח כמעט הלכה למעשה – במרכז הגן הוצב דגם מתנפח ענקי של מוח אנושי, שאפשר להיכנס לתוכו ולחקור את המוח מבפנים. בעזרת שלל מוצגים אינטראקטיביים נוספים מאפשרים אוצרי התערוכה לקהל המבקרים להתוודע למושגי יסוד בתחום זה, וכך להפיג חלק מסוים מהמיסתורין השורר לגביו. בכל שבוע מבקר בתערוכה חוקר מוח אחר, אשר נפגש עם הקהל, עונה לשאלות, ומציג חידושים בתחום חקר המוח.

 

ילדים ונוער בפעילות אינטראקטיבית בתערוכת "תפעילו ת'מוח"

 

 
בתמונה: נוער בגן המדע מתבונן בדגם- בתערוכת "תפעילו ת'מוח"
עברית

שיעור פתוח

עברית
 
כאשר מורה נכנס לכיתה – הדלת נסגרת. לאורך השיעור, ההתמודדות שלו עם התלמידים היא אישית, נסתרת מהעין, וברוב המקרים כך היא נשארת. כצעד בדרך לדיון פורה על המתרחש בכיתה התקיים באחרונה השיעור הראשון בפרויקט צ.ל.ש. (צילום שיעורים פומביים), בראשות פרופ' בת-שבע אלון ופרופ' אברהם הרכבי, מהמחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן למדע, ובתמיכת הקרן על-שם דניאל שמיר.
 
דניאל שמיר היה מורה מפורסם למתמטיקה ולפיסיקה, וכתב ספרי לימוד רבים שעליהם התחנכו דורות של תלמידים. בני משפחתו, בשיתוף מכון ויצמן למדע, הקימו את הקרן על-שמו במטרה לתמוך במיזמים המקדמים כיווני פעילות חדשניים של המחלקה להוראת המדעים במכון, שבכוחם להשפיע על מערכת החינוך המתמטי והמדעי בארץ. כיווני פעילות אלה מסתמכים על גישתה של המחלקה, על מומחיותה ועל ניסיונה, ומיועדים להתמודד עם אתגרים בהוראה ובלמידה במאה ה-21. השנה בחרה הקרן לתמוך בהפעלת שיעורים פומביים במתמטיקה ובפיסיקה, ובהמשך תתמוך בפרויקטים נוספים.
 
במסגרת הפרויקט לימדה אביטל אלבוים-כהן, מורה ותיקה ותלמידת מחקר במחלקה להוראת המדעים, את שיעור המתמטיקה, שבדרך כלל היא מלמדת את תלמידי כיתה י' בבית-הספר על-שם אהרון קציר, על במת אולם "ויקס". האירוע זכה לקהל חי בדמות שורה רחבה של מחנכים וחוקרים פדגוגיים, וצולם בווידאו. לאחר השיעור התקיים דיון.
 
"המטרה היא לבחון את הסוגיות המתמטיות-פדגוגיות שהשיעור הזה מעלה", אומר פרופ' הרכבי. בין השאלות שעלו בדיון: מה הן האסטרטגיות שעשוי המורה לנקוט במסגרת ההוראה? האם סדר הבעיות המתמטיות שהוצגו בפני התלמידים היה מותאם למטרות? מתי כדאי, ואף צריך, לסטות ממערך השיעור המתוכנן? האם ייתכן וכדאי להרחיב את השימוש במחשב במהלך השיעור, ואם כן – באילו דרכים? "כמורה, יצאתי נשכרת מהתהליך", אומרת אלבוים-כהן. "לא כל יום מזדמנת האפשרות להתבוננות ולקבלת משוב מעמיתים בתחום".
 
המחלקה להוראת המדעים מתחילה להתכונן לשני השיעורים הפומביים הבאים. השיעור הבא, שיתקיים בנובמבר, יבחן את המשמעויות של מערך שיעור שמתכננים יחד כמה מורים – ולא רק מורה אחד. היעד הוא להפוך את האירוע הייחודי לעניין שבשגרה. "אנחנו נפעל לכך שתיווצר מסורת של שיעורים פומביים", אומר פרופ' הרכבי, "ושהדבר יהיה שגרתי כמו שהוא למשל ביפן. צפייה ודיון בשיעורים פומביים צריכים להיות חלק מההתפתחות המקצועית של המורים".
 
 מימין: פרופסור עדי שמיר, פרופסור אברהם הרכבי, לאה אילני, פרופסור בת-שבע אלון ואביטל אלבוים-כהן
 
 
מימין: פרופסור עדי שמיר, פרופסור אברהם הרכבי, לאה אילני, פרופסור בת-שבע אלון ואביטל אלבוים-כהן
עברית

מצוינות במדע ובחינוך מדעי

עברית
 
 
 
תמונת הלוגו- TEDxWeizmannInstitute
 
כנס TEDxWeizmannInstitute בנושא מצוינות במדע ובחינוך מדעי התקיים באחרונה במכון ויצמן למדע, הפועל כ-50 שנה לטיפוח החינוך המדעי בישראל. את הכנס מוביל מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע, בשיתוף אנשי מכון ויצמן למדע ומדעניו, ובתמיכת קרן טראמפ, אשר פועלת בדרכים שונות להעצמת ההוראה האיכותית בתחומי המדעים והמתמטיקה.
 
הכנס כלל עשר הרצאות קצרות של מדענים מובילים, אנשי חינוך מדעי ומורים למדעים בעלי אסטרטגיות ייחודיות, וכן של תלמידים שעברו חוויה משמעותית בלימודי המדעים. הדוברים חלקו עם הקהל את תפיסת עולמם בנוגע למדע ולחינוך מדעי, ולדרכים בהן אפשר לתת השראה לתלמידים, למורים, ולקהל הרחב להתעניין במדע.
 
אירועי TEDx הם כנסים מקומיים המאורגנים באופן עצמאי, ברוח TED, שמטרתם לעורר דיון ולהפיץ רעיונות. הרצאות TEDxWeizmannInstitute התקיימו באנגלית, ושודרו בשידור חי דרך אתר האינטרנט של האירוע.
 
הדוברים באירוע: פרופ' עודד אהרונסון, מהמחלקה למדעי כדור הארץ וכוכבי הלכת; ד"ר מאיה שולדינר, מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית; ד"ר רון מילוא, מהמחלקה למדעי הצמח – שלושתם מדענים מובילים ממכון ויצמן למדע; ד"ר עביר עאבד, מורה לכימיה; קובי שורצבורד, מורה לפיסיקה ומנחה קהילות מורי פיסיקה מטעם המחלקה להוראת המדעים – שניהם זכו בפרס המורה המצטיין מטעם קרן טראמפ; ד"ר רחל קנול, מורה לפיסיקה שייסדה תוכנית ללימודי רובוטיקה בירוחם, ביחד עם רותם שטל, שהשתתפה כתלמידה בתוכנית הרובוטיקה, וכיום מדריכה בה; נועם אוטולנגי, תלמיד, זוכה בתחרות לעבודות גמר; ד"ר אפרת פירסט, ד"ר לנוירוביולוגיה ועוסקת בחינוך מדעי, ביחד עם מיקי חומה, מורה לג'אגלינג, רקדן וסייף; ד"ר רן פלג, מהנדס כימיה, מחנך ושחקן; וד"ר אילת ברעם צברי, ראש הקבוצה לביולוגיה והקבוצה לתקשורת מדע במחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון.
 
תמונת הלוגו- TEDxWeizmannInstitute
עברית

טורניר הפיסיקה

עברית
 
 
טורניר הפיסיקה הבין-לאומי על שם שלהבת פרייאר התקיים באחרונה בפעם ה-19 ברציפות במכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע. התחרות כללה 49 צוותים של תלמידי פיסיקה מצטיינים, מתוכם 40 צוותים מהארץ ו-9 צוותים מחו"ל. המדינות שלקחו חלק בטורניר השנה הן: אנגליה, קנדה, ספרד, מולדובה, רומניה וסלובניה.
 
הצוותים המתמודדים נדרשים לבנות כספת, הננעלת באמצעות מנגנון פיסיקלי מקורי. את הכספות בוחן צוות שופטים, המורכב מאנשי הסגל המדעי של המכון. במהלך התחרות מנסים הצוותים לפרוץ מספר גדול ככל האפשר של כספות בזמן נתון, ובמקביל נבחנת עמידותה של כל כספת לפריצות של צוותים אחרים.
 
במקום הראשון בתחרות, שמארגנת יחידת שה"ם של מכון דוידסון לחינוך מדעי, זכה צוות מתיכון "הדרים" בהוד השרון, במקום השני זכה צוות מתיכון "דה שליט" ברחובות, ובמקום השלישי זה צוות מ"גימנסיה נובה כרוניקה" בסלובניה.
 
הצוות הזוכה בטורניר הפיסיקה
 
הצוות הזוכה בטורניר הפיסיקה
עברית

המצטיינים ל"אלפא"

עברית
 
 
ביום פתוח שהתקיים באחרונה במכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע, הושקה "תוכנית אלפא" – תוכנית ייחודית לתלמידים מחוננים, בשיתוף עם עמותת קרב ליוזמות בחינוך והאגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים במשרד החינוך. לכנס הגיעו מעל מאה מתעניינים: תלמידי כיתות ח' מחוננים, סקרנים וחובבי מדע, שמעוניינים להכיר מקרוב את המחקר המדעי, ולהשתתף במחקר פעיל במעבדות מכון ויצמן למדע. הבאים האזינו להסברים על התוכנית, וגם קיבלו טעימה של התנסות במחקר מדעי.
 
הרעיון העומד בבסיס תוכנית אלפא, הוא לאפשר לתלמידי תיכון לחוות חוויה אינטלקטואלית מאתגרת, באמצעות השתתפות בלתי-אמצעית במחקרים מחזית המדע העכשווי, וכן להשתתף בפעילות חברתית וחווייתית מגוונת שתפגיש אותם עם תלמידים מרחבי הארץ. כל זאת, במטרה לאפשר לבני הנוער להתפתח ולצמוח, לסייע להם במימוש הפוטנציאל האישי, להקנות להם כלים מקצועיים ואישיים, וליצור קהילה של בני נוער המתלהבים ממדע.
 
במסגרת התוכנית התלת-שנתית (ט'-י"א) ישתלבו התלמידים המחוננים במחקרים המתבצעים במעבדות מכון ויצמן למדע, בהנחיית מדענים מהשורה הראשונה. בנוסף, יתקיימו מספר מחנות קיץ מרוכזים בכפר הנוער שבקמפוס מכון ויצמן למדע.
 
עבודת המחקר תזַכה את משתתפי התוכנית בחמש יחידות לימוד בתעודת הבגרות.
לוגו תוכנית "אלפא"
עברית

הכימיה של המחר

עברית
 
 
כנס המורים השנתי למורי הכימיה התקיים השנה באווירה פורימית, בשושן פורים, תחת הכותרת "הכימיה של המחר – כבר כאן!". הכנס נפתח בדברי ברכה שנשאו ד"ר רחל ממלוק-נעמן מהמחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן למדע, מנהלת המרכז הארצי למורי הכימיה; פרופ' אהוד קינן, נשיא החברה הישראלית לכימיה; וד"ר דורית טייטלבאום, מפקחת- מרכזת מקצוע הכימיה במשרד החינוך.
 
ד"ר ממלוק-נעמן ציינה, כי תפקיד המורה ומעמדו הוזכרו באחרונה פעמים רבות בתקשורת, וכי התברכנו במספר חתני פרס נובל בכימיה, אשר תורמים למערכת החינוך בכלל וללימודי הכימיה בפרט, ומדגישים את תפקידו של המורה בהנחלת עקרונות הכימיה לתלמידים, ובחינוך באמצעות הכימיה. פרופ' קינן סיפר על המאמצים שמשקיעים החברה הישראלית לכימיה ומדענים בקידום לימודי הכימיה בבתי-הספר העל-יסודיים בפריפריה. ד"ר טייטלבאום אמרה, שללמוד כימיה בתיכון, משמעותו להשתייך לקבוצת איכות מצוינת של תלמידים - קהילה לומדת, מתעדכנת, מתחדשת ויצירתית, המשפיעה על הדורות הבאים של מדענים פורצי דרך.
 
במסגרת הכנס הוענקו פרסים למורי כימיה מצטיינים: הפרס על-שם ד"ר ורה מנדלר הוענק לסופיה ליידרמן, מורה בבית-הספר התיכון "רוגוזין" בקרית גת ובתיכון כפר סילבר, "על היותה מורה יוצאת דופן, העושה מעל ומעבר לנדרש, הרואה בתלמידיה נכס אנושי שיש לפתח, ועל התמדתה בחידוש ובאהבתה למקצוע בקרב מורי הכימיה בפריפריה". בפרס על- שם נעמה גרינשפון זכו במשותף יהודית פלדמן מתיכון "שוהם" ומתיכון "ברנר" בפתח תקווה, וניהאל נאסר מתיכון יפיע על-שם ראוף אבו חאטום. הפרס הראשון לעבודת גמר מצטיינת בכימיה, על-שמו של איטן פלד, הוענק לתלמיד עילי המרשלק מבית החינוך "שער הנגב", על עבודת גמר שעסקה בחיי המדף של פסטה. במקום השני, שהפרס לו ניתן בחסות חברת "טבע", חלקו רימה גנאים מתיכון באקה אלגרביה ועדיאל מוסטקי מתיכון "שחקים" בנהריה. פרס עאסי הוענק לתלמידים מהמיגזר הערבי שעלו לגמר באולימפיאדת הכימיה הארצית – "הכימיאדה".
 
הכנס כלל שני מושבים מדעיים, בהם שולבו הרצאות מחזית המחקר בכימיה עכשווית עם הרצאות פדגוגיות על הוראת הכימיה בעידן הטכנולוגי. ד"ר ירדן טשיל, מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת בר אילן, סיפר על האפשרות לצפות בחלבונים בפעולה, בזמן אמת, באמצעות ציוד המבוסס על תהודה מגנטית. פרופ' רון נעמן, מהמחלקה לפיסיקה כימית במכון ויצמן למדע, נשא הרצאה תחת הכותרת "האלקטרון המסתובב בין כימיה, פיסיקה וביולוגיה". נורית דקלו, מורה בבית-הספר הרב-תחומי (עמל ב') בפתח תקווה, סיפרה על "שיעורי הכימיה שלי: פרויקטים טכנולוגיים ולמידה מחוץ לקופסה". ד"ר דורית טייטלבאום נשאה הרצאה שעסקה בלימודי כימיה תיכוניים בעידן המודרני-טכנולוגי. המורות שזכו בפרס על-שם נעמה גרינשפון נשאו הרצאה בה תיארו את דרכי ההוראה שלהן ואת המחקר החינוכי בו לקחו חלק.
 
הכנס ננעל במושב סדנאות, שהינחו חוקרות להוראת הכימיה. ד"ר אורית הרשקוביץ, מהמחלקה להוראת המדעים והטכנולוגיה בטכניון, הינחתה סדנה שעסקה בכלים מקוונים ללמידת כימיה בכיתה ט'. ד"ר רון בלונדר ושלי רפ, מהמחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן למדע, הינחו סדנה שעסקה בשימוש בפלטפורמת הפייסבוק לקידום הוראת הכימיה באמצעות שיח מדעי בנושאי הלימוד.
 
בראש הוועדה המארגנת של הכנס עמדה זיוה בר-דב, והיא כללה את שרה אקונס, ד"ר רון בלונדר, ד"ר מלכה יאיון, ד"ר דבורה קצביץ, וד"ר יעל שורץ מהמחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן למדע.
 
חברי המחלקה להוראת המדעים עם פרופ' רון נעמן
 
 
חברי המחלקה להוראת המדעים עם פרופ' רון נעמן
עברית

חשיפה לכימיה

עברית
 
 
סדנת כימיה בבית-הספר התיכון על-שם בן גוריון
 
כיצד ניתן לשלב בין תרומה לקהילה לגיבוש מחלקתי? ד"ר טלי שרף, מנהלת היחידה לתהודה מגנטית של המחלקה לתשתיות למחקר כימי, חשבה על דרך מקורית לשלב בין השניים. בברכתו של ראש המחלקה, פרופ' מילקו ואן דר-בום, היא פנתה לד"ר סידני כהן מהמחלקה שלה, ולד"ר רון בלונדר מהמחלקה להוראת המדעים, ויחד הם הכינו "סדנת כימיה" שאותה הציעו לתלמידי הכיתות י'-י"ב בבית-הספר התיכון על-שם בן גוריון בפתח תקוה. את הסדנה התנדבו להנחות כל חברי המחלקה, כולל העובדים המינהליים, שקיבלו הדרכה מד"ר רון בלונדר.
 
הצוותים הינחו סדנאות שכללו הדגמות, הפעלות והסברים בנושאי כימיה שונים, והשפעתם על חיי היומיום. תלמידי כיתות י', העומדים בפני בחירת מגמה, עברו בסבב בין כמה תחנות שהוצבו בכיתות, בחצר בית-הספר, באודיטוריום, ובמעבדות הכימיה בבית-הספר, ובתוך כך גם חוו מפגש ישיר עם מדעני המכון ועם הידע המדעי שלהם.
 
נושא משולש הבעירה הודגם באמצעות זיקוקים, בתחנת החנקן הנוזלי הודגמו מצבי צבירה, ובתחנת הקרח היבש הודגמה תכונת ההמראה (סובלימציה). הפעילות בתחנה בתחום המיקרוסקופיה עסקה בסדרי גודל. תחילה סידרו התלמידים באופן פעיל כרטיסיות של חפצים על פי גודלם, בהמשך הם השתמשו בהתקן מיוחד שבו ניתן להצמיד מצלמה של טלפון חכם לעדשה של לייזר, וכך יצרו מיקרוסקופ המסוגל להגדיל עצמים כגון עלים, גבישי מלח ועוד, ולהציגם ישירות על מסך הטלפון. לסיום שמעו התלמידים הסבר על מחקר המתבצע במכון ויצמן למדע באמצעות מיכשור מיקרוסקופי מתקדם, המאפשר לראות עצמים קטנים עוד יותר, כמו מולקולות.
 
תלמידי י"א וי"ב, שכבר בחרו במגמת כימיה, האזינו גם להרצאות שנשאו ד"ר אריה תשבי (בנושא "ספקטרומטריית מאסות") וד"ר טלי שרף. שתי ההרצאות הפופולריות איפשרו הצצה אל תוך המורכבות של עולם המחקר המדעי. ד"ר שרף תיארה בהרצאתה בנושא "תהודה מגנטית גרעינית" מחקר רב-תחומי של מדעני המכון שבו נטלה חלק, ומטרתו הייתה לפתח פפטיד אשר ימנע את אפקט רעלן הנחש. חלקה במחקר היה פיענוח המבנה המרחבי של הפפטיד, שפותח בתצמיד עם חלבון, באמצעות תהודה מגנטית גרעינית. בנוסף סיפרה לתלמידים על שימוש בשיטות חישוביות לפתרון מבנה מרחבי של מולקולות, בהקשר למחקר שעליו הוענק פרס נובל האחרון בכימיה.
 
אומרים ד"ר שרף וד"ר כהן: "בניגוד למחלקות אחרות במכון, חברי המחלקה שלנו, כ-40 איש, מפוזרים בין כמה וכמה בניינים בקמפוס, כך שאנחנו לא נפגשים מדי יום ביומו. לקראת כנס בוגרי הכימיה התנסינו בחוויה יוצאת דופן כאשר הכנו קליפ הומוריסטי על עבודת חברי המחלקה, וזכינו במקום הראשון בתחרות הקליפים של הפקולטה. כך גם נולד אצל טלי הרעיון לפעילות הנוכחית, לתרום לקהילה בפעילות שאליה נרתמו כל חברי המחלקה". יום הפעילות הסתיים בארוחת צהריים ובסיור מודרך בפארק אפק, אותו אירגנה דליה מדהלה, מזכירת המחלקה.
 
בבית-הספר התיכון על-שם בן גוריון
עברית

טיטאן: עולם זר אך מוכר

עברית
 
 
את ההרצאה השנתית לזכרו של פרופ' עמוס דה-שליט נשא פרופ' עודד אהרונסון מהמחלקה למדעי כדור-הארץ וכוכבי-הלכת, בפקולטה לכימיה של מכון ויצמן למדע, תחת הכותרת "טיטאן: עולם זר אך מוכר". בהרצאה, אשר ריתקה את מאות בני הנוער שהגיעו מכל רחבי הארץ, חלק פרופ' אהרונסון את ההתרגשות שבעיסוק במדע. לשעה קלה הרימו המשתתפים את עיניהם מהטלפונים הניידים, הפסיקו לדבר על מה שהיה בפייסבוק ובוואטסאפ, ובדמיונם שוגרו למקום רחוק מאוד מכדור הארץ, שונה ממנו מאוד, אבל גם דומה.
 
פרופ' אהרונסון סיפר על תגליות ממשימת החללית "קאסיני" הצופה בטיטאן, הירח הגדול ביותר של כוכב הלכת שבתאי: על עולם שבו קרינת השמש נמוכה פי 100 מאשר בכדור הארץ, הטמפרטורה בו נמוכה בכ-200 מעלות, הגשם שנוצר בו מורכב ממולקולות אורגניות, והקרח קשה כסלע. למרות מאפיינים משונים אלה, על טיטאן קיימות תצורות נוף הדומות באופן מפתיע לאלו שניתן לראות על כדור הארץ: דיונות נרחבות, תעלות מרושתות, ואפילו אגמים מלאים בנוזל שבכדור הארץ מצוי כגז טבעי. בין השאלות שעלו היו: מה מניע את האנושות לחקור כוכבי לכת אחרים? כיצד ומדוע אנו מחפשים אחר חיים מחוץ לכדור הארץ? וכיצד מחשבים את מספר החוצנים שייצרו אתנו קשר בעתיד?
 
האירוע נפתח בדברי ברכה שנשאה ד"ר אושרית נבון, ראש תחום תוכניות מדעיות לכיתות, במכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע. בהמשך הוצג סרטון בו נראה פרופ' חיים הררי, יושב ראש הוועד המנהל של מכון דוידסון לחינוך מדעי, ונשיא מכון ויצמן למדע לשעבר, מספר על פרופ' דה-שליט. פרופ' אבנר דה-שליט, בנו של עמוס דה-שליט, שיתף את קהל המשתתפים והצופים בסיפור אישי, ונשא דברי ברכה.
 
מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע, מזמין מדי שנה את בני הנוער ואת הקהל הרחב ליום הרצאות פופולריות על-שם עמוס דה-שליט, ואף מעביר את ההרצאות בשידור אינטרנטי ישיר לבתי-ספר ברחבי הארץ, מהצפון ועד הדרום. ההרצאות הפופולריות על-שם עמוס דה-שליט מתקיימות במכון ברציפות משנת 1971.
 
‫פרופ' עודד אהרונסון ותלמידים בהרצאת דה‪-‬שליט‬
 
פרופ' עודד אהרונסון ותלמידים בהרצאת דה‪-‬שליט‬
עברית

‫חונכים מצטיינים‬

עברית
 
‫חונכים מצטיינים‬
 
 
 
12 חונכות וחונכי פר"ח מצטיינים קיבלו באחרונה תעודות ופרס כספי בטקס שהתקיים, כמדי שנה, במכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע. מימין: נופר וקנין, רנא עלי, מיטל מונסונגו, גילת תירם, דן נבון, דניאל כהן, דבי זרוד, אוקסנה מלניציוק, מרינה פטריקובסקי, חיים שמאי, נתי איזנקוט ויעל גואטה אברהמי
 
‫חונכים מצטיינים‬
עברית

הבנות בחרו פיסיקה

עברית
 
 
560 תלמידות מכל הארץ, הלומדות בכיתות ט'-י', הגיעו לכנס "בנות בוחרות פיסיקה" במכון ויצמן למדע. את הכנס אירגנה המחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן למדע בניהולה של אסתי מגן, בשיתוף היחידה לשוויון בין המינים בחינוך במשרד החינוך, קרן רוטשילד ויצמן, קרן טראמפ, הפיקוח על הוראת הפיסיקה, והפיקוח על הוראת מדע וטכנולוגיה בחטיבת-הביניים. התלמידות עומדות בפני בחירת מגמות הלימודים והרחבת המקצועות בתיכון, ומטרת הכנס הייתה לעודדן לבחור במקצועות המדעיים, תוך שימת דגש בפיסיקה.
 
התלמידות הגיעו מבתי-ספר מכל רחבי הארץ, מבית ג'אן, ממעלות, מנהריה, מטמרה, מאור עקיבא, ממעלה אדומים, מירושלים, מבאר שבע, מדימונה, מאופקים, משוהם, מרמלה, מראשון לציון, מנס ציונה, ממזכרת בתיה ומרחובות.
 
בכנס השתתפו עדי גיגי, בוגרת קורס חובלים והאשה הראשונה שסיימה את הקורס במגמת אלקטרוניקה, ששימשה כראש אגף אלקטרוניקה באסדת גז; תמר ירושלמי, כתבת בגלי צה"ל, שהסבירה את מקום הפיסיקה בחייה; ודר כחלון, סטודנטית למתמטיקה ולפיסיקה, יוצאת יחידה 8200.
 
בהמשך שמעו התלמידות סדרת הרצאות: על מיגדר וחינוך דיברה אושרה לרר, הממונה על היחידה לשוויון בין המינים במשרד החינוך; את יתרונות השירות הצבאי פירטה סא"ל קרן בן נתן קרוגר; ואת תנאֵי קבלה לאוניברסיטאות הסבירה סמדר לוי, מורה ודוקטורנטית במחלקה להוראת המדעים. לסיום פגשו התלמידות נשים מובילות בתחומי המדע, המחקר וההנדסה, אשר שיתפו אותן בסיפורן האישי והמקצועי, בהן ד"ר אביטל גרשי, ראש תחום מחקרי אוויר ברפא"ל; ד"ר הגר לנדסמן מהפקולטה לפיסיקה במכון ויצמן למדע וחוקרת בפרויקט IceCube באנטרקטיקה; ד"ר עידית אברהמי, ראש המחלקה להנדסת מכונות ומכטרוניקה באוניברסיטת אריאל בשומרון; ד"ר מיכל אבינון קליש, ראש קבוצת הפיסיקה של פיתוח אופטיקת קרן אלקטרונים לסריקה בחברת "אפלייד מטריאלס"; ורוני זוהר, דוקטורנטית במחלקה להוראת מדעים העוסקת בפיסיקה, במחול ובתנועה.
 
 משתתפות כנס "בנות בוחרות פיסיקה"
 
 משתתפות כנס "בנות בוחרות פיסיקה"
עברית

עמודים