מחוץ לקופסה

עברית
 
 
 
משתתפי הכנס ללמידה חוץ-כיתתית על רקע מכתש חתירה
 
גן המדע על-שם קלור במכון ויצמן למדע שימש באחרונה כ"נקודת זינוק" לכנס בין-לאומי ראשון מסוגו: הכנס, שעסק בדרכים לשילוב למידה מחוץ לכיתה, לא הסתפק בתיאוריה, אלא נדד לסביבות מגוונות ברחבי הארץ.
 
את הכנס יזם ואירגן פרופ' ניר אוריון, מהמחלקה להוראת המדעים במכון, אשר חוקר את הנושא של למידה חוץ-כיתתית זה כשלושה עשורים. במסגרת זאת הוא מפתח מודלים וחומרי למידה המשלבים סיורים לימודיים כחלק מובנה והכרחי של תוכניות הלימודים, עבור כל שכבות הגיל (יסודי, חטיבת ביניים וחטיבה עליונה). המחקרים והמודל שפיתח פרופ' אוריון מוכרים בעולם, וחוקרים רבים משתמשים בהם כמודל למחקר ופיתוח.
 
נקודת המוצא שלו היא, שתוכניות לימוד רבות, בעיקר במדעים, מנסות לגרום לתלמיד להכיר ולהבין לעומק את העולם בו הוא חי, אך בצד זאת, הלמידה בכיתות מנתקת את התלמיד מהסביבה. כתוצאה מכך, כפי שמחקרים מראים, תלמידים רבים אינם מסוגלים לזהות את הקשר שבין בית-הספר לבין חיי היומיום שלהם, ולכן בית-הספר אינו רלבנטי עבורם. חוסר הרלבנטיות של בית-הספר יוצר אצל תלמידים רבים תחושת ניכור והתנגדות כלפי הלמידה וכלפי המורים. אחד הפתרונות האפשריים, אותו מציע פרופ' אוריון, הוא לצאת אל מחוץ לקופסה, לפרוץ את קירות הכיתה ואת השערים הנעולים של בית-הספר, ולשלב בלמידה את העולם האמיתי.
 
הכנס הנודד הוא הראשון בו מתכנסים חוקרים העוסקים בתחום חינוכי זה, והגיעו אליו כ-35 חוקרים מ-10 מדינות: ארה"ב, אנגליה, קנדה, דנמרק, גרמניה, שבדיה, פורטוגל, נורבגיה, אוסטרליה וישראל. החוקרים התאספו בגן-המדע על-שם קלור (שייצג גם הוא סביבה חוץ-כיתתית, של מוזיאון מדע), ומשם יצאו לשטח, שם יצרו אינטראקציות עם עם בתי-ספר, עם תלמידים, ועם סביבות לימוד שונות: מצפה רמון (נוף מידבר טבעי), אילת (שמורות טבע), ים המלח (סביבה תעשייתית), ירושלים (סביבה אורבנית), ובחזרה לרחובות.
 
 משתתפי הכנס בפעילות בים המלח
 
 משתתפי הכנס בפעילות בים המלח
עברית

על פיסיקה, קהילה וקרקס

עברית
 
 

כ-70 מורים לפיסיקה, משתתפי תוכנית "קהילות לומדות של מורים לפיסיקה", התכנסו באחרונה למפגש סיכום שנתי בגן המדע על-שם קלור. מטרת התוכנית היא להרחיב את מעגל לומדי הפיסיקה, ולקדם את הוראת הפיסיקה בארץ באמצעות הכשרת מנהיגות מורים. במסגרת זאת מקיימים 12 מורים מובילים לפיסיקה – רבים מהם בוגרי תוכנית רוטשילד-ויצמן – מפגשי העשרה והדרכה במהלך שנת הלימודים עם שש קבוצות מורים ברחבי הארץ - בהדרכתן של פרופ' בת שבע אלון, ד"ר אסתר בגנו, ד"ר חנה ברגר וסמדר לוי, דוקטורנטית במחלקה להוראת המדעים במכון. בקהילות חברים כ-75 מורים, חלקם משתתפים בהן זו השנה השנייה, ומהם מגיע הידע לאלפי תלמידים. התוכנית ממומנת על-ידי קרן טראמפ. מימון נוסף מעניקים הפיקוח על הוראת הפיסיקה, קרן רוטשילד-קיסריה ומכון ויצמן. בשנה הקרובה תתרחב קבוצת המורים המובילים, יגדל מספר הקהילות וישתתפו כ-100 מורים בתוכנית.

מלבד מפגש עם כל חברי הקהילות, ברכות וסיכומים, כללה התוכנית גם הצגה של חומרי למידה שפיתחו המורים במטרה לגוון את ההוראה ולתת מענה לשונות לומדים בכיתת הפיסיקה. פרופ' אבישי גל-ים, מהמחלקה לפיסיקה של חלקיקים ואסטרופיסיקה במכון, נשא הרצאת העשרה שעסקה בסופרנובות, בלידתם של כוכבים, ובמותם של חורים שחורים. לאחר מכן התקיימו מספר סדנאות חווייתיות: לימוד פיסיקה באמצעות מיומנויות קרקס; סדנה שעסקה במנועים, במיקרופונים וברמקולים; וסיורים מודרכים במתקני גן המדע.

אורלי שטטינר, חברה בקהילת המורים בהוד השרון, מנהלת פיתוח תכנים בבית-הספר התיכון הווירטואלי של מט"ח: "הקהילה בשבילי היא מקום מעולה לשמוע מה קורה בשטח, לקבל רעיונות ממורים אחרים, ולחשוב איך אני מעבירה אותם בצורה מתוקשבת דרך שיעורים, תירגולים, ומעבדות". אהרון לבירם, מורה בכפר חסידים וחבר בקהילת חוף בה משתתפים מורים מאור עקיבא ומחיפה, מציין גם את המפגש החברתי הייחודי של המורים בקהילה, את האווירה הנעימה והאנשים האיכותיים. מיכל ולטר, מורה לפיסיקה באור עקיבא ומובילה בקהילת חוף, בוגרת תוכנית רוטשילד-ויצמן: "השילוב שבין הוראה לבין הובלת קהילת מורים מפרה מאוד – כך אני מכירה כלים ושיטות שאני צריכה להעביר למורים אחרים, דבר שדורש ממני העמקה, והופך אותי למורה טובה הרבה יותר".

 

מורים בכנס "קהילות לומדות של מורים לפיסיקה"

 
מורים בכנס "קהילות לומדות של מורים לפיסיקה"
עברית

כימיה מניעה את העולם

עברית
 
 
כנס המורים השנתי למורי הכימיה התקיים, כמדי שנה, בחנוכה, והפעם, ברוח ירוקה ועדכנית, תחת הכותרת "כימיה מניעה את העולם: אנרגיה מתחדשת". את הכנס פתחה ד"ר רחל ממלוק-נעמן, מנהלת המרכז הארצי למורי הכימיה, בסקירה קצרה של פעילויות המרכז, ובהדגשת תפקידו ומעמדו של המורה בישראל. לאחר הדלקת נר שלישי ודברי ברכה הוצג נושא הכנס בשתי הרצאות של מדעני מכון ויצמן למדע: ד"ר רון מילוא, מהמחלקה למדעי הצמח, סיפר איך אוכל ודלק באים לעולם, ופרופ' יעקב קרני, מהמחלקה למדעי הסביבה וחקר האנרגיה, סקר את הסיכויים ליישום טכנולוגיות לייצור דלקים באמצעות אנרגיה סולארית.
 
בכנס הוענקו שני פרסים למורי כימיה מצטיינים: הפרס על-שם ורה מנדלר הוענק לגאסן חטיב, המלמד בבית-ספר דנציגר בקרית שמונה; בפרס על-שם נעמה גרינשפון זכו עמירה אלוש, המלמדת בבית-הספר התיכון בקצרין, ומלכה יאיון, המלמדת בתיכון קציר ברחובות.
 
במרכז הכנס עמד מושב הרצאות מורים, בו הוזמנו מורי הכימיה לחלוק עם עמיתיהם תוכניות לימוד מיוחדות, שיטות לימוד יצירתיות וייחודיות, וכן יוזמות ופרויקטים שונים שהם מפעילים בבתי-הספר. כך, לדוגמה, סיפר המורה אמיל אידין על דרך מקורית ללימוד כימיה תוך שימוש בסוגיות מדעיות היסטוריות; פאדיה חטיב סיפרה כיצד ניתן לבנות מיקרוסקופ כוח אטומי, וללמוד באמצעותו על קשרים מולקולריים; שלי רפ הציגה שילוב של סרטונים ושימוש ברשתות חברתיות בלימודי כימיה.
 
במוקד הרצאתה של מפקחת-מרכזת מקצוע הכימיה במשרד החינוך, ד"ר דורית טייטלבאום, עמדו התפתחותם המקצועית של המורים עצמם, ושאיפותיהם המקצועיות.
 
הכנס נחתם בהרצאה מדעית נוספת, של פרופ' אריה צבן מאוניברסיטת בר אילן. היא עסקה בתאים סולאריים, וכללה גם הדגמה שאפשר לבצע בכיתה. בסיומה הוענק לכל מורה תא סולארי.
 
משתתפי כנס המורים לכימיה. בשורה הראשונה מימין: ד"ר דבורה קצביץ', ד"ר רחל ממלוק-נעמן, מנהלת המרכז הארצי למורי הכימיה, ד"ר יעל שוורץ, ד"ר רון בלונדר, ד"ר דורית טייטלבאום, מפקחת-מרכזת מקצוע הכימיה, פרופ' אבי הופשטיין, ד"ר ניצה ברנע, מפקחת-מרכזת מקצוע הכימיה לשעבר, ד"ר רון מילוא, מהמחלקה למדעי הצמח, וד"ר חוסאם דיאב, מפקח על לימודי הכימיה במיגזר הערבי
משתתפי כנס המורים לכימיה. בשורה הראשונה מימין: ד"ר דבורה קצביץ', ד"ר רחל ממלוק-נעמן, מנהלת המרכז הארצי למורי הכימיה, ד"ר יעל שוורץ, ד"ר רון בלונדר, ד"ר דורית טייטלבאום, מפקחת-מרכזת מקצוע הכימיה, פרופ' אבי הופשטיין, ד"ר ניצה ברנע, מפקחת-מרכזת מקצוע הכימיה לשעבר, ד"ר רון מילוא, מהמחלקה למדעי הצמח, וד"ר חוסאם דיאב, מפקח על לימודי הכימיה במיגזר הערבי
עברית

זירוז כימי

עברית
ההרצאה המסורתית לזכרו של פרופ' עמוס דה שליט התקיימה באחרונה באולם ויקס שבמכון ויצמן למדע בפני מאות תלמידים. את ההרצאה, שמתקיימת זו השנה ה-40, נשא חתן פרס ישראל, פרופ' דוד מילשטיין מהמחלקה לכימיה אורגנית במכון. הרצאתו עסקה בזירוז כימי כמפתח לכימיה ירוקה ולאנרגיה חלופית. את הטקס שקדם להרצאה הנחתה ד"ר אושרית נבון, ראש תחום מפגשי מדע במכון דוידסון לחינוך מדעי.
 
להרצאה הגיעו כ-600 תלמידים משמונה בתי-ספר ברחבי הארץ: מחטיבות הביניים של בתי-ספר באשדוד, בתל-אביב, בבת-ים, בלוד, וכמובן מהתיכון על-שם דה שליט ברחובות. אליהם הצטרפו, זו השנה השלישית, מאות תלמידים ברחבי הארץ, שצפו בהרצאה בשידור האינטרנטי שהועבר באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע.
 
פרופ' עמוס דה שליט, שהיה ראש המחלקה הראשון לפיסיקה גרעינית בגיל 28, ולאחר מכן מנהל מכון ויצמן למדע, היה ידוע כמי שנושא החינוך המדעי לבני נוער קרוב לליבו. לאחר מותו ב-1969 החל מפעל ההרצאות השנתיות לבני נוער על פי חזונו: "לאפשר לכל אדם לקבל גישה לעולם המדע".
 
פרופ' דוד מילשטיין ותלמידים בהרצאת דה שליט
 
 
פרופ' דוד מילשטיין ותלמידים בהרצאת דה שליט
עברית

מצאנו!

עברית
ההרצאה השנתית על-שם פרופ' אפרים קציר התקיימה באחרונה, זו השנה התשיעית. מאות תלמידים נכחו בהרצאה שהתקיימה באולם ויקס, ועוד אלפים צפו בה בשידור חי באמצעות אתר האינטרנט של מכון דוידסון לחינוך מדעי, המאגד את הפעילות החינוכית של מכון ויצמן למדע.
 
פרופ' עילם גרוס, מהמחלקה לפיסיקה של חלקיקים ואסטרופיסיקה במכון ויצמן למדע, נשא את ההרצאה, שבמרכזה עמד סיפור החיפוש אחר של "החלקיק האלוהי", הבוזון היגס, וגילויו. פרופ' גרוס – ביחד עם מדענים נוספים ממכון ויצמן למדע – היה אחד המובילים של קבוצת החיפוש אחר ההיגס בניסוי ה-Atlas, ונכח במרכז האירופי לחקר הגרעין בסרן, ב-4 ביולי 2012, בעת ההכרזה על גילוי החלקיק.
 
פרופ' אפרים קציר, מגדולי מדעני ישראל, ממייסדי מכון ויצמן למדע והנשיא הרביעי של מדינת ישראל, הגה את רעיון ההרצאות השנתיות, במטרה לקרב את בני הנוער והקהל הרחב אל המתרחש בחזית המדע. 
 
הרצאת קציר
הרצאת קציר
עברית

יוצאים לדרך

עברית
 
 
טזרי לוריסו, בוגר תוכנית רוטשילד-ויצמן, עם פרופ' ליאה אדדי ופרופ' איתן דומאני
 
60 בוגרי המחזור השני והשלישי של תוכנית רוטשילד-ויצמן למורים מצטיינים במדעים ובמתמטיקה קיבלו באחרונה את תארי המוסמך בהוראת מדעים ממדרשת פיינברג שבמכון ויצמן למדע. התוכנית הייחודית, שמטרתה להביא לשיפור איכות החינוך במדעים ובמתמטיקה בישראל, מקנה למורים בבתי-הספר התיכוניים תואר שני בהוראת מדעים ממכון ויצמן למדע. בוגרים אלה מצטרפים ל-26 מורים בוגרי המחזור הראשון. בשנה הנוכחית, תשע"ג, לומדים בתכנית 68 מורים נוספים.
 
אחת מבוגרות התוכנית היא ענת לשץ, המלמדת ביולוגיה בתיכון על-שם אילן רמון בהוד השרון כ- 25שנה. בימים אלה, ביחד עם חברות בוגרות התוכנית, היא מנחה סדנאות למורים לביולוגיה, המבוססות על מערכי השיעור שפיתחו במסגרת הלימודים. "אחרי השנתיים של התוכנית יש לי מרץ לעוד עשר שנים של הוראה בלי להניד עפעף. התוכנית נתנה לי המון אנרגיה, ותרמה להתפתחותי וללמידה שלי". שירין ראבי, מורה לביולוגיה ולמוט"ב (מדע וטכנולוגיה בחברה) בתיכון ג'לג'וליה זה עשר שנים, מנחה ביחד עם לשץ את סדנאות המורים. "גיליתי בעצמי כישורים ויכולות שלא ידעתי עליהם", היא מספרת. "התחושה שצוות התוכנית מאמין, תומך ומפרגן, נותנת המון כוח ומוטיבציה. דורשים מאיתנו השקעה מאוד גדולה, ולצד זאת, ההשקעה במורים בתוכנית מאוד מורגשת, ואת הדברים האלה לא מקבלים בשום תוכנית או מסגרת אחרת".
 
ההנחה העומדת בבסיס התוכנית היא, שאפשר לקדם את מערכת החינוך בתחומי המדעים והמתמטיקה באמצעות טיפוח מצוינות בהוראה. לכן, תוכנית רוטשילד-ויצמן פונה לשכבה נבחרת של מורים, ופועלת לקידום השכלתם בתחומים עצמם ובהוראת התחומים. כדי להגשים חזון זה, הורכבה בהתייעצות ובשיתוף פעולה עם מדעני המכון תוכנית לימודים אינטנסיבית, הכוללת הרחבה והעמקה של הידע המדעי על כל תחומיו, מפגשים בלתי-אמצעיים עם מדענים ופעילויות במעבדות המכון, היכרות עם חידושים מדעיים, רכישת גישות הוראה חדשניות, השתתפות במחקרים בתחומי הוראת המדעים הנערכים במכון, והתנסות מעשית בהובלת יוזמות חינוכיות ייחודיות בבתי-הספר. לצורך ביצוע התוכנית התגייסו סגל המחלקה להוראת המדעים ומדענים רבים מהמחלקות המדעיות השונות במכון, לפיתוח ולהוראה של כ-50 קורסים ייחודיים.
 
תוכנית רוטשילד-ויצמן, הממומנת מתרומת קרן קיסריה אדמונד בנימין דה רוטשילד לעשר שנים, נוסדה לפני ארבע שנים ביוזמת הנהלת המכון והמחלקה להוראת המדעים. בראש התוכנית עומדים פרופ' שמעון לויט מהפקולטה לפיסיקה ופרופ' בת-שבע אלון, ראש המחלקה להוראת המדעים. ועדת היגוי, בראשותו של פרופ' ישראל בר-יוסף, סגן נשיא המכון לפיתוח משאבים ודיקן לענייני חינוך, מתווה את התנהלות התוכנית.
 
משתתפי התוכנית, כולם בעלי תואר ראשון וניסיון בהוראה, נבחרים על סמך המלצות וריאיון אישי, והם זוכים בפטור משכר לימוד ובמלגת לימודים. הלימודים מתקיימים במהלך שנתיים במרוכז, יומיים בשבוע, וביתר הימים ממשיכים המורים לעסוק בהוראה.
 
שניים מיעדי התוכנית הם הקמת קהילה פעילה של משתתפים ובוגרים, לצד סיוע למורים ולמערכת החינוך ביישום חידושים בהוראת המדעים והמתמטיקה ושיפור איכות ההוראה בכיתה. תוכנית רוטשילד-ויצמן מעודדת את הבוגרים להמשיך בהתפתחותם המקצועית - כאמצעי להשגת היעד ארוך-הטווח: השפעה על מערכת החינוך במדעים ובמתמטיקה. לשם כך מוצעות לבוגרים תוכניות המשך, הכוללות יצירה והובלה של יוזמות חינוכיות חדשניות, בשיתוף פעולה עם המחלקה להוראת המדעים, עם מחלקות נוספות במכון, ועם משרד החינוך.
 
פרופ' בת שבע אלון: "הצלחתה של תוכנית רוטשילד-ויצמן ניכרת כבר כעת בעדויות המצטברות על פעילויות ברוכות של בוגרי התוכנית במערכת החינוך". 
 
טזרי לוריסו, בוגר תוכנית רוטשילד-ויצמן, עם פרופ' ליאה אדדי ופרופ' איתן דומאני
עברית

חונכים מצטיינים

עברית
 
 
הטקס השנתי לחונכים מצטיינים בתוכנית פר"ח על-שם אברהם אגמון התקיים באחרונה באולם הברווז שבמכון דוידסון לחינוך מדעי. 13 חונכים מרחבי הארץ קיבלו בטקס תעודות הצטיינות ומענק כספי כאות לתרומתם.
 
תוכנית החונכות פר"ח, מייסודו של מכון ויצמן למדע, אשר פועלת במסגרת אכסנייתו ותמיכתו של מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע, סיכמה באחרונה את שנת הפעילות תשע"ב, ובחרה 13 חונכים מצטיינים שסיפורי החונכות שלהם בלטו במחוזות השונים. לטקס החגיגי הגיעו החונכים המצטיינים בלוויית משפחותיהם,רכזי פר"ח ומנהלי המחוזות.
 
בחלקו הראשון של הטקס הוצגו סיפורי החונכויות של המצטיינים, והם נשאו דברים על החונכות הפרטית שלהם ועל תוכנית פר"ח. אחד המצטיינים הוא נדב משעלי, בן 26 מאופקים, סטודנט בשנה השלישית לקולנוע במכללה האקדמית "ספיר", שסיפר: "במהלך החונכות למדתי להכיר טוב יותר את החניך, אך גם את עצמי. שיתוף הפעולה והחיבור בינינו היו נפלאים". על התוכנית ומטרותיה אמר: "החונכות בפר"ח נתנה לי את ההזדמנות ליצור קשר עם ילד מדהים, ואת ההזדמנות לקחת חלק בפעילות שתורמת לחברה כולה".
 
שני בן שטרית, סטודנטית לכלכלה במרכז האקדמי כרמל, חנכה במהלך השנה את רחלי בת ה-12, ילדה שהוגדרה על-ידי מחנכת בית הספר ורכזת התכנית כ"חסרת בטחון עצמי וכישורים חברתיים, ילדה המתקשה לממש יכולותיה, ילדה אבודה". למרות זאת, הצליחה שני לעזור לה למצוא את עצמה ואת דרכה, וצלחה את החשדנות הראשונית של ילדה בפתחו של גיל הנעורים לכדי ידידות חזקה בין השתיים. "לא ציפיתי לחוויה כל כך עמוקה", אמרה שני. "עברנו יחד חוויות מדהימות, המפגשים גלשו ועברו הרבה מעבר למה שנדרש במסגרת התכנית".
 
סיפור החונכות המפתיע של הטקס הוא סיפורה של יפה עמר מאשקלון, סטודנטית לאמנויות במכללה האקדמית "ספיר". בניגוד לשאר חבריה בשורת המצטיינים, יפה היא סטודנטית בת 46, שהשתחררה שנה לפני תחילת לימודיה משירות קבע ארוך בצה"ל. היא אם לשני ילדים, סטודנטים בעצמם, ומכיוון שהיא זו שעוזרת להם לממן את לימודיהם, חיפשה מסגרת שתעזור לה בשכר הלימוד שלה, שהרי לדבריה "ילדי לומדים כי הם חייבים, אני למדתי בשביל הנשמה". מה שהתחיל בגלל הצד הכלכלי של מלגת פר"ח הפך לחברות גדולה בין יפה לבין טל בן ה-17, תלמיד בית ספר לחינוך מיוחד. אמו החולה אינה חיה בבית המשפחה, ואביו, נכה אף הוא, מגדל את טל ואת אחיותיו. "לפר"ח נחשפתי דרך בית-ספר לאוכלוסייה מבוגרתעם מוגבלויות. הגעתי כדי לקבל את התמיכה הכספית שהייתי צריכה למימון התואר, התמכרתי ונשארתי".
 
בחלק השני של הטקס קיבלו המצטיינים תעודות ומלגות הצטיינות מידי אלון גלרון, מנכ"ל פר"ח, ומנציג משפחת אגמון. בדבריו הזכיר גלרון את תפקידה החשוב של התוכנית בחברה הישראלית, בעידוד הנגישות להשכלה גבוההבאמצעות מלגה, שצמחה השנה בכ-15%, וכן בתרומת הסטודנטים לקהילה באמצעות החונכות האישית והקבוצתית. ד"ר אריאל היימן, מנכ"ל מכון דוידסון לחינוך מדעי, סיפר על האכסניה שמקבלת התוכנית במכון דוידסון, ועל שיתוף הפעולה בין שני המוסדות. פרופ' דניאל זייפמן, נשיא המכון, סיכם את הדברים כשסיפר על הקשר עם מכון ויצמן למדע, שממנו צמחה התוכנית: "כשמדובר ברעיונות, כמו פר"ח, אנחנו לא חייבים להיות חלק מהם, אלא עלינו לגדל ולטפח אותם, ולתת להם לגדול לבד".
 
תוכנית פר"ח הוקמה במכון ויצמן למדע לפני 39 שנים. כ-26,000 סטודנטים לוקחים חלק בחונכויות אישיות וקבוצתיות במסגרת התוכנית, ומעל מיליון סטודנטים השתתפו בה מאז ייסודה.
 
 
חונכי פר"ח מצטיינים עם אלון גלרון, מנכ"ל פר"ח (מימין) והילה מגדל בק, סמנכ"ל פר"ח (משמאל)
 
חונכי פר"ח מצטיינים עם אלון גלרון, מנכ"ל פר"ח (מימין) והילה מגדל בק, סמנכ"ל פר"ח (משמאל)
עברית

יתרון משמעותי

עברית
 
ארבעה מורים ממגמת הביו-טכנולוגיה, המשתתפים בתוכנית רוטשילד-ויצמן, חזרו באחרונה מכנס בין-לאומי מטעם המכון האירופאי לביואינפורמטיקה שהתקיים בקיימברידג', אנגליה. בכנס, שמטרתו קידום הוראת הביואינפורמטיקה בבתי-הספר התיכוניים, לקחו חלק 27 מורים מובילים מבתי-ספר תיכוניים במדינות האיחוד האירופי.
 
המורים הישראלים הופתעו לגלות, כי הם נהנים מיתרון משמעותי בתחום הביואינפורמטיקה על פני עמיתיהם מאירופה. "גילינו כי מדינת ישראל היא חלוצה בתחום זה בחינוך העל-יסודי, והופתענו לטובה מהפער הבולט שבין רמת הידיעות, המיומנויות והניסיון שלנו, המורים מישראל, לעומת המורים מאירופה". חומרי הלמידה שהציגו המורים מישראל עוררו עניין והערכה בקרב מארגני הכנס ומשתתפיו. עוד  התברר להם, כי רק בישראל מהווה נושא הביואינפורמטיקה חלק רשמי מתוכנית הלימודים לבגרות. "יצאנו מחוזקים ומלאי גאווה על הנעשה בארץ. אנו מאמינים, כי הטמעת נושא הביואינפורמטיקה בתוכנית הלימודים לא רק יוצרת עניין ומוטיבציה בקרב התלמידים, אלא גם תורמת לביסוס הידע הנלמד, ולפיתוח מיומנויות מתקדמות בקרב התלמידים והמורים".
 
ארבעת המורים, אוהד לבקוביץ, רחל סקאל, ד"ר ג'נט בשארה-שיבאן וד"ר רונית שינה, משתתפים במסלול היוזמות של תוכנית רוטשילד-ויצמן, בהנחיית ד"ר יוסי מחלוף מהמחלקה להוראת המדעים במכון, והם נשלחו לכנס בעידודה ובתמיכתה של התוכנית.
 
לצורך שילוב הביואינפורמטיקה בתוכנית הלימודים הרשמית של מגמת הביוטכנולוגיה בארץ, פותחו בשנים האחרונות חומרי למידה מתקדמים, הכוללים הן את הצד הניסויי-מעשי במעבדה, והן את המחקר הממוחשב, הביואינפורמטי. את חומרי הלמידה פיתח צוות בראשותה של פרופ' ענת ירדן מהמחלקה להוראת המדעים במכון.
עברית

מרחיבים את המעגל

עברית
 
הכנס השנתי הארצי למורי הפיסיקה, שהתקיים בחנוכה, הוקדש השנה ללמידת הפיסיקה – הן מצד המורים והן מצד התלמידים, תחת הכותרת "הוראת הפיסיקה לאן: מי לומד? מי מלמד?". פתחו את הכנס ד"ר אסתר בגנו, מהמחלקה להוראת המדעים במכון, מנהלת המרכז הארצי למורי הפיסיקה, וצביקה אריכא, מפקח-מרכז מקצוע הפיסיקה במשרד החינוך, שנשאו דברי ברכה. פרופ' ניר דודזון, מהמחלקה לפיסיקה של מערכות מורכבות במכון, נשא את ההרצאה המדעית על-שם עמוס דה שליט, שעסקה בחומר הקר ביקום. פרס דה שליט למורה מצטיין הוענק השנה לשוקי זכאי מתיכון מקיף אורט על-שם גרינברג בקרית טבעון, ולעמאד חאג' יחיא מתיכון "עתיד" בטייבה.
 
כחלק מהמגמה הארצית –הרחבת מעגל התלמידים הלומדים מדעים - הוקדש חלק הארי של הכנס לעידוד לימודי הפיסיקה. ד"ר עידית מני-איקן ודנה רוזן, ממכון הנרייטה סאלד, הציגו תמונת מצב של לימודי הפיסיקה, תוצאה של מחקר שערכו בקרב מורים ותלמידים, המשווה את המצב בשנים 2010, 2001 ו-2102. נתוני המחקר מראים, בין היתר, כי 70% מהלומדים במגמת הפיסיקה הם בנים, וכי מדובר בתלמידים טובים. עוד עולה ממחקרן, כי המוטיבציה שלהתלמידים היא המדד הטוב ביותר להצלחה במקצוע.
 
בהמשך הכנס התקיים רב-שיח של מורים ממוסדות חינוך מגוונים – בהשתתפות פעילה של הקהל – שהציג דרכים לעודד תלמידים לבחור במגמת הפיסיקה, וגם ליהנות ולהסתקרן מלימודי מדעים. המורים סיפרו, בין היתר, על דרכים יצירתיות כמו "ערבי מגמה", הצגת סיפורי הצלחהשל בוגרים, חידונים מדעיים ועוד.
 
נושא נוסף שהודגש בכנס הוא פרויקט "קהילות לומדות של מורים לפיסיקה", במימון קרן טראמפ, אשר נועד גם הוא להרחיב את מעגל לומדי הפיסיקה, ולקדם את הוראת הפיסיקה בארץ באמצעות הכשרת מנהיגות מורים. 12מורים לפיסיקה, המודרכים על-ידי פרופ' בת שבע אלון, ד"ר אסתר בגנו וד"ר חנה ברגר, מהמחלקה להוראת המדעים במכון, מהווים את ראש ה"פירמידה" של התוכנית. מורים מובילים אלה מקיימים מפגשי הדרכה והעשרה באמצעות מפגשים עם קהילות מורים ברחבי הארץ – מכרמיאל ועד כפר סילבר  – קרוב לבית-הספר ולמקום מגוריהם של המורים. קהילות המורים האלה, וקהילה נוספת מתוקשבת, מונות כ-80 מורים, כך שהידע המקצועי המופץ באמצעות התוכנית מגיע לאלפי תלמידים.
עברית

האיש שלנו בסר"ן

עברית
 

 

 
קובי שורצבורד. הוליווד של הפיסיקאים
 
 
כשקובי שורצבורד קיבל את ההודע הכי הוא נשלח לסמינר מורים בין-לאומי במעבדות מאיץ החלקיקים סר"ן, שליד ז'נבה, הוא לא שיער כי יהיה עד לאחד האירועים המסעירים בחקר החלקיקים. הרחש, שהורגש במעבדות המאיץ כברעם הגעתו לשם, יחד עם 42 מוריםנוספים לפיסיקה מ-25 מדינות, גבר והפך להמולה נרגשת ביום הרביעי לשהותו שם: האולמות בסר"ן התמלאו בחוקרים ובאנשי תקשורת, ומדעני המאיץ דיווחו על סיכויים טובים לזיהוי חלקיק ה"היגס". לתוכנית הסמינר נוספו כתוצאה מכך הרצאות ומפגשים עם כמה "כוכבים" מעולם הפיסיקה, כמו פיטר היגס, ג'ון אליס, וזוכי פרס נובל בפיסיקה. את התרשמותו מאותם ימים סיכם קובי במילים: "זה כמו להיות בהוליווד של הפיסיקאים".
עם ג'ון אליס
 
קובי, מורה ומרכז מגמת הפיסיקה במרכז החינוך "ליאו באק" בחיפה, ומורה במכינה של הטכניון, בוגר תוכנית ויצמן-רוטשילד, נשלח לסמינר הבין-לאומי בסר"ן כאחד משני הנציגים של ישראל. הסמינר, שנמשך שלושה שבועות, כלל סיורים וביקורים במעבדות המאיץ, הרצאות תיאורטיות, ופעילויות שונות שאפשר לבצע עם התלמידים בכיתות. הפעילות בסמינר נועדה לחשוף בפני מורים לפיסיקה את הנעשה בסר"ן ואת השאלות העיקריות איתן מתמודדים המדענים במקום, כדי להגביר את המוטיבציה של המורים, וכדי שיעבירו את הידע שרכשו לתלמידיהם – וזאת במטרה לגייס את הדור הבא של מדענים. קובי אומר כי המטרה הושגה במלואה, וכי הוא רואה את עצמו מגויס לחלוטין לנושא. כבר בימי הסמינר חיכה בקוצר רוח ליום שבו יחזור לכיתה, ויחלוק עם תלמידיו את הידע הרב שרכש, ואף החל כבר לתכנן פעילויות חינוכיות בתחום. כיום הוא מפתח קורס העשרה בפיסיקה של חלקיקים בבית ספרו, ואף מתכנן לצאת עם מספר תלמידים לביקור בסר"ן.
 
חוויה חזקה נוספת איתה חזר מהסמינר היא המפגש החברתי עם מורים מרחבי העולם, איתם בילה ערבים רבים וארוכים על בירה, יין, ושיחות אל תוך הלילה בענייני מדע וחינוך. הוא יזם שני "מפגשי שיתוף", שבהם הציגו המורים פעילויות, הדגמות ואסטרטגיות למידה, במטרה ליצור "בנק פעילויות" גדול ומשותף. הקשרים האישיים והמקצועיים שנוצרו בסמינר, וההפריה ההדדית, נשמרים גם אחרי שכל אחד מהמורים חזר לביתו ולכיתתו, כך שאת משחק הקלפים שפיתח קובי יחד עם מורים נוספים בעקבות השתתפותם בסמינר – שמטרתו ללמד תלמידים פיסיקה שלחלקיקים - עשויים להכיר בעתיד תלמידים מסרביה, מקמרון, מתאילנד, מיפן, ועוד.
 
האנשים שפגש בסר"ן היו, לדבריו,  ידידותיים ונכונים תמיד לעזור, לשתף,  ולפתור כל בעיה – מה שהזכיר לו מאודאת האווירה במכון ויצמן למדע, "שם גידלו אותי, ושם התפתחתי באופן משמעותי– הן בידע הפיסיקלי והן בשיטות ההוראה", הוא אומר. התואר השני בהוראת המדעים שעשה במכון במסגרת תוכנית רוטשילד-ויצמן חולל בו, לדבריו, מהפך מקצועי. "חשבתי שאני כבר יודע הרבה, ושהתואר יאפשר לי להתחזק מבחינה מקצועיתולהשתכלל מעט. בפועל, חל בי שינוי מוחלט", הוא מספר. "התלמידים שלי כיום לומדים בצורה אחרת לגמרי, מבצעים ניסויים ופעילויות חווייתיות, נעזרים באסטרטגיות הוראה חדשניות, נהנים יותר ומבינים יותר."
 
 
מאז סיום לימודיו בתוכנית רוטשילד- ויצמן הוא עובד במרץ על פרויקט חדש במימון קרן טראמפ, שבמסגרתו הוא מנחה קהילה של מורי פיסיקה בחיפה. מטרת הפרויקט היא לפתח מנהיגות מורים ומשאבים מתאימים שיקדמו את הוראת הפיסיקה בארץ. ביחד עם עוד 12 מורים מובילים לפיסיקה, ובהדרכת פרופ' בת שבע אלון, ד"ר אסתר בגנו וד"ר חנה ברגר, מהמחלקה להוראת המדעים, הוקמו במספר מקומות בארץ קהילות המעניקות הדרכה והעשרה מקצועית למורים, קרוב לבית הספר ולמקום מגוריהם. קבוצה ראשונה של מורים מובילים, ביניהם קובי, החלה לפעול בשנת הלימודים הקודמת. כיום פועלות כבר חמש קהילות כאלה, בהן משתתפים כ-80 מורים. קובי משתתף בצוות שכוונתו לייסד קהילה נוספת, וירטואלית, שתיתן מענה למורים נוספים. 
 
 
משתתפי סמינר המורים הבין-לאומי בסר"ן. קהילה וירטואלית
 
 
 
קובי שורצבורד. הוליווד של הפיסיקאים
עברית

עמודים