לומדים ומלמדים

עברית
 
 
בוגרי המחזור הרביעי של תוכנית "רוטשילד-ויצמן"
 
טקס הענקת תארים ל-31 מורות ומורים מצטיינים למדעים ולמתמטיקה, אשר השלימו את המחזור הרביעי של תוכנית "רוטשילד-ויצמן", התקיים באחרונה במכון ויצמן למדע. בטקס נכחו נשיא מכון ויצמן למדע, פרופ' דניאל זייפמן, הדיקן לענייני חינוך, פרופ' ישראל בר-יוסף, סגן יו"ר קרן רוטשילד קיסריה, שלמה ינאי, דיקן מדרשת פיינברג, פרופ' ליאה אדדי, יו"ר המועצה המדעית של מכון ויצמן למדע, פרופ' מיכל אירני, ראשי תוכנית "רוטשילד ויצמן" וסגל התוכנית, וכמובן, הבוגרים ובני משפחותיהם.
 
תוכנית "רוטשילד ויצמן", הממומנת מתרומת קרן רוטשילד קיסריה, נוסדה לפני חמש שנים במכון ויצמן למדע ביוזמת הנהלת המכון והמחלקה להוראת המדעים, ובסיוע של אגודת הידידים, במטרה לשפר את איכות ההוראה בתחומי המדעים והמתמטיקה. התוכנית פונה לשכבה נבחרת של מורים מצטיינים למדעים ולמתמטיקה, ומציעה להם ללמוד לקראת קבלת תואר שני בהוראת מדעים, משתתפי התוכנית זוכים בפטור משכר לימוד ובמלגת לימודים.
 
לדברי פרופ' בת שבע אלון, העומדת בראש התוכנית, לאחר חמש שנים בהן פועלת התוכנית כבר מתחילה פעילותם של בוגריה ובוגרותיה בבתי-הספר ובמערכת החינוך, כקהילה בולטת של מורים מובילים, לשאת פירות.
 
 דניאל זייפמן ושלמה ינאי
 
 
בוגרי המחזור הרביעי של תוכנית "רוטשילד-ויצמן"
עברית

מתמטיקה, חידות ושאר ירקות

עברית
 
 
יום הולדתו ה-99 של מרטין גרדנר – אמן המתמטיקה היצירתית והפופולריזציה של המדע, שמת לפני כשלוש שנים – צוין באחרונה במכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע, ובלמעלה מ-60 מוקדים ברחבי העולם. גרדנר נודע בעיקר בזכות הטור "משחקים מתמטיים" שפירסם במשך 25 שנה, וחשף אלפי קוראים לקסם שבמתמטיקה. את יום הולדתו חגגו חובבי משחקים וחידות, בעלי גישה יצירתית וסקרנית למתמטיקה בפרט, ולמדע ולחיים בכלל.
 
גרדנר, שנמנע מהופעות בציבור, הסכים בכל זאת לקיים מפגשים המכונים Gathering for Gardner, המוקדשים למתמטיקה יצירתית. האירוע נפתח במפגש חופשי, במהלכו הוזמנו חובבי מתמטיקה מרחבי הארץ להחליף משחקים, שעשועים, חידות ושאר ירקות. לאחר מכן התקיימה תחרות "חידות בשתי דקות" בהשראת גרדנר, ובמסגרתה הוזמנו המשתתפים לחוד חידות מהירות לקהל. התחרות – שכללה שאלות מתמטיות "מקצועיות" לצד משחקי מילים וחידות היגיון – צולמה והועברה בשידור אינטרנטי חי לכל יתר מוקדי החגיגות ברחבי העולם. כך נחגג למעשה יום הולדתו של גרדנר ביום שלם של תחרויות חידות, אשר נעו בהדרגה מצידו המזרחי של הגלובוס לצידו המערבי.
 
בחודש מאי יתקיים במוזיאון גן המדע על-שם קלור כנס משחקי החשיבה המסורתי – המפגש המורחב והמלא של חובבי המתמטיקה היצירתית בישראל.
 
כנס מרטין גרדנר במכון דוידסון לחינוך מדעי
 
 
כנס מרטין גרדנר במכון דוידסון לחינוך מדעי
עברית

לומדים ומלמדים

עברית
 
 
המחלקה להוראת המדעים, בשיתוף עם מדרשת פיינברג, העניקה באחרונה תעודות הוראה ל-22 תלמידי ותלמידות מחקר מהמכון, ולבוגרים ובוגרות שלו. בתשע שנות קיומה סיימו את התוכנית – המיועדת אך ורק לסטודנטים של המכון ולבוגריו – 86 סטודנטים. מתוכם, 12 השתלבו במוסדות אקדמיים, 22 מלמדים בבתי-ספר, ושישה עובדים במוסדות תומכי הוראה.
 
בטקס חלוקת התעודות נשא דברים סגן נשיא המכון לפיתוח משאבים והדיקן לענייני חינוך, פרופ' ישראל בר-יוסף, שסיפר על המחויבות שלקח על עצמו מכון ויצמן למדע - הכשרת מדעני העתיד והבטחת עתידה המדעי של מדינת ישראל. מתוך גישה זו הוחלט להשקיע מאמצים בתוכנית להכשרת מורים בתוך המכון. פרופ' בר-יוסף סיפר על יוזמה אחרת בתחום זה: הקמת בית-ספר תיכון למדעים סמוך למכון על-פי מודל חמד"ע-תל-אביב, והביע את תקוותו כי בוגרי התוכנית ישתלבו בו כמורים. "אני מעריך אתכם על הצטרפותכם לתוכנית, ומצפה לראות אתכם ממלאים משימה לאומית חשובה בבתי-הספר", אמר.
 
פרופ' בת שבע אלון, ראש המחלקה להוראת המדעים, שיתפה את בוגרי התוכנית באתגרים ובלבטים הניצבים בפני המחלקה להוראת המדעים בהפעלת התוכנית, ובראשם: כיצד משלבים תוכנית זו עם יתר התוכניות האקדמיות של המחלקה? המפגש שנוצר בין תלמידי המחקר ובוגרי המכון לבין מורים ואנשי המחלקה להוראת המדעים מקדם חשיבה חינוכית בקרב אנשים בעלי רקע מדעי. בהמשך סקרה פרופ' אלון את חשיבות התוכנית – לבוגרים הבוחרים להישאר בעולם האקדמי, לאלה הפונים לתעשייה, לאלה שישתלבו במערכות חינוכיות, וכן לכל אזרח המעורב בנעשה במדינה, שילדיו לומדים במערכת החינוך הישראלית.
 
ד"ר רחל ממלוק-נעמן, אשר עומדת בראש התוכנית, דיברה על חשיבות התוכנית כחלק ממערך תמיכה מקצועי למורים שמעניקה המחלקה להוראת המדעים, הכולל גם השתלמויות מורים, פעילויות של מרכזי מורים ועוד. לבוגרים איחלה, כי יתרמו לשנות את פני החברה, את תדמית המורה ואת היחס כלפיו. לאחר דברי הברכה הודתה ד"ר ממלוק-נעמן לד"ר רונית בן-בסט לוי, מנהלת התוכנית, לצוות הגדול המפעיל את התוכנית, לתומכיה הנאמנים במדרשת פיינברג – פרופ' ליאה אדדי, דיקן המדרשה, וד"ר עמי שליט, מנהל המדרשה, וכן לפרופ' בר-יוסף.
 
בשם הבוגרים נשא דברים תום ביאליק, שהודה לכל העושים במלאכה ולמעגלי התמיכה הרחבים של התוכנית במדרשת פיינברג ובמכון ויצמן למדע. ביאליק התייחס לנתוני סקר "אינדקס מעמד המורה", שהתפרסם באחרונה וחשף את הדעה השלילית על מקצוע ההוראה בישראל: "כבוגרי המכון שמכירים את שולחנות המעבדה, בידינו לנסות לשנות את הנתונים האלה – באמצעות הכלים שקיבלנו".
 
בוגרי תוכנית לימודי ההוראה עם צוות התוכנית
 
 
בוגרי תוכנית לימודי ההוראה עם צוות התוכנית
עברית

ליל המדענים

עברית
יעקב פרי, שר המדע, הטכנולוגיה והחלל, באירוע "ליל המדענים"
 
 
אירועי "ליל המדענים", המתקיימים במשך לילה אחד בשנה, בשיתוף האיחוד האירופי ומשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, מאפשרים הצצה חד-פעמית אל תוך מוסדות המחקר, המדע והחינוך. השנה התמקד האירוע באסטרונומיה ובכוכבים, לציון עשור לאסון מעבורת החלל "קולומביה", שאחד מטייסיה היה אילן רמון, האסטרונאוט הישראלי הראשון.
 
המבקרים נהנו, בין היתר, מסיור במרכז המבקרים, משיח מדענים על הדשא, מתצפיות אסטרונומיות, ומחשיפה לפרויקט Space IL – התוכנית להנחתת רכב חלל ישראלי לא מאויש על הירח, במסגרת תחרות מטעם חברת "גוגל". באולם וולפסון התקיים שידור חי מנאס"א, בהשתתפות ראש נאס"א, צ'רלס בולדן, שסיפר על חוויותיו כאסטרונאוט בתחנת החלל הבין-לאומית, על התוכניות העתידיות של נאס"א לחקר החלל, ועל גילויים מרכב החלל Curiosity המשוטט על פני הכוכב מאדים.
 
הדגמות מדעיות באירוע "ליל המדענים"
 
 
 
 
 
הדגמות מדעיות באירוע "ליל המדענים"
עברית

חיים בסרט

עברית
 
הביטוי "חי בסרט" נחשב לכינוי גנאי, אך למידה מסרטים מסתמנת דווקא ככיוון חיובי בחינוך. האפשרות ללימודים מקוונים באמצעות הרצאות מוקלטות הולכת והופכת לעובדה קיימת עבור סטודנטים. יוזמה של המחלקה להוראת המדעים במכון מביאה כעת את הבשורה המוסרטת גם למורים. תוכנית עדש"ה (עמיתים דנים בשיעורי המתמטיקה) מציעה למורים למתמטיקה צפייה מודרכת – משותפת או עצמאית – בשיעורים אמיתיים שצולמו בכיתות, המאפשרת לימוד והתפתחות מקצועית, דיון והפריה הדדית.
 
ד"ר רוני קרסנטי"ההנחה העומדת בבסיס התוכנית היא, שלאחר תקופת ההכשרה מתמקדים המורים בכיתות שלהם, ולמעשה נמצאים מרבית היום מאחורי דלת הכיתה הסגורה. אין להם אפשרות לראות את עמיתיהם בפעולה וללמוד מהם", אומרת ד"ר רוני קרסנטי, שעומדת בראש התוכנית יחד עם פרופ' אברהם הרכבי. "הפתרון היה לרתום את האפשרויות שמציע הווידאו: להסריט שיעורים, לשתף עמיתים, חוקרים ומנחים, וליצור קבוצות מורים לומדות".
 
בשלב הראשון פנו אנשי התוכנית למורים, ויצרו מאגר התחלתי של 25 שיעורים מצולמים. במקביל, גויס צוות של מורים מנוסים שביצעו עבודת עריכה, תימלול, וחיבור "מדריך למורה הצופה". התוצאות נחשפו בפני קבוצה של מורים מובילים, שצפו בסרטים מנקודת המבט של מורה, והונחו לשים לב להיבטים מסוימים המתבטאים בשיעור: מה הם הרעיונות המתמטיים המועברים? מה הן מטרות המורה? אילו מטלות מביא המורה לכיתה, והאם הן עונות על המטרות? כיצד מתנהלים יחסי הגומלין עם התלמידים? האם אפשר להבחין בתהליך קבלת ההחלטות של המורה, באמונות, במסרים הגלויים והסמויים העוברים בשיעור? "הרעיון אינו להיות שיפוטי או מחנך", אומרת ד"ר קרסנטי, "אלא לפתח מודעות ומחשבה מתוך השוואה לבחירות של מורים עמיתים".
 
בהמשך מתכננים אנשי התוכנית להרחיב את מאגר השיעורים המצולמים, כך שיכלול מיגוון רחב של גילאים, נושאי לימוד, רמות וסגנונות הוראה. שאיפתם היא ליצור קבוצות דיון שיתכנסו אחת לשבוע, יצפו בסרטים וינתחו אותם. במקביל לכך הם יוצרים אתר אינטרנט שיאפשר צפייה עצמאית בסרטים, ויכלול גם הנחיות ללימוד עצמי, עצות ורעיונות למורים ולמדריכים, ועוד. במקרה זה, הדיון יתנהל באמצעות תגובות (טוקבקים) – בצמוד לכל סרט.
 
תוכנית עדש"ה, הפועלת כבר כשנה וחצי, בתמיכת קרן טראמפ, זוכה להיענות גדולה מצד מורים למתמטיקה, ועוררה עניין במשרד החינוך. ראשי התוכנית מקיימים שיתופי פעולה עם אנשי חינוך מתמטי ועם מומחים מהארץ ומהעולם, ובונים השתלמויות לרכזי מתמטיקה, למורים מובילים, וכן לפרחי הוראה במכללות ואוניברסיטאות. כך הולכת ונבנית רשת של אנשים אשר מטמיעה את הרעיון. בעקבות כנס בין-לאומי שהתקיים בנושא בשנה שעברה, מתוכנן להתקיים בקרוב כנס בין-לאומי שני להכשרת מורי מתמטיקה באמצעות צפייה בסרטי וידאו, בנוכחות דמויות מובילות בתחום זה.
 
תוכנית עדשה
 
תוכנית עדשה
עברית

מדע בין-לאומי

עברית

משתתפי המחנה הבין-לאומי לנוער שוחר מדע על-שם ד"ר בסי פ. לורנס

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

81 בוגרי תיכון וסטודנטים מצטיינים מרחבי העולם השתתפו השנה במחנה הבין-לאומי לנוער שוחר מדע על-שם ד"ר בסי פ. לורנס, המתקיים במסגרת הפעילות של מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע. בני הנוער הגיעו השנה מ-16 מדינות: ארה"ב, מקסיקו, קנדה, סינגפור, קזחסטן, ספרד, שווייץ, גרמניה, פולין, דרום קוריאה, ברזיל, סין, אנגליה, אוסטרליה קרואטיה וישראל.

המחנה הבין-לאומי, המתקיים מדי קיץ מאז 1969, נמשך חודש ימים, שבמהלכם הצטרפו המשתתפים למחקר במעבדות המכון, והאזינו להרצאות שנשאו מדעני מכון ויצמן למדע. בסוף החודש מציגים המשתתפים את המחקר שבצעו באמצעות הרצאה, ומגישים מאמר מדעי. את עבודת המחקר של משתתפי מחנה הקיץ הנחו השנה 37 תלמידי מחקר ממכון ויצמן למדע.

סופי השבוע והערבים הוקדשו לפעילות חברתית ולטיולים בארץ. בשבוע האחרון של המחנה טיילו המשתתפים בנגב ובמדבר יהודה, שם למדו להכיר מקרוב את המאפיינים הזואולוגיים, הגיאוגרפיים והארכיאולוגיים של האזור, באמצעות סיורים רגליים ולינה בשטח.

 
משתתפי המחנה הבין-לאומי לנוער שוחר מדע על-שם ד"ר בסי פ. לורנס
עברית

גן היורה

עברית

 

 
דינוזאור בגודל טבעי בתערוכה
 
בגן המדע על-שם קלור שבמכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע, מוצגת בימים אלה תערוכת דינוזאורים, המציגה כ-15 דינוזאורים בגודל טבעי, בעלי יכולת תנועה. בתערוכה אפשר למצוא, בין היתר, את הדינוזאור הגדול ביותר – שהוא גם החיה הגדולה ביותר שהילכה אי פעם על כדור-הארץ, הארגנטיזאורוס, שאורכו כ-25 מטר וגובהו 12 מטר, ולצדו דינוזאורים קטנים: האנכיאורניס (ששוקל כ-110 גרם בלבד) והמיקרופכיספלוזאורוס, שלמרות שמו הארוך הוא הדינוזאור הקטן ביותר.
 
בחלל התערוכות שבגן המדע מוצגים דינוזאורים קטנים וממצאי מאובנים. כל אלה ביחד מאפשרים למבקרים להתחקות אחר התהליך המלא: מחפירת המאובנים, דרך הרכבת שלדים, ועד שחזור מלא הנעשה באמצעות טכנולוגיות מתקדמות.
 
במקביל לתערוכה, המוצגת עד סוף דצמבר, מתקיימות בגן המדע פעילויות שונות: סיורים בהדרכת מדריכי הגן, סדנאות תנועה ויצירה המסבירות את המכניקה של הליכת הדינוזאורים ומאפשרות להתנסות בחפירה מדעית וגילוי מאובנים, הרצאות מדעיות בנושאי אבולוציה, חקר מאובנים ואסטרואידים, ועוד.
 
 
דינוזאור בגודל טבעי בתערוכה
עברית

דרך חיים והרגשה

עברית
"הודו היא לא רק ארץ, היא דרך חיים והרגשה" - כתבו מייסדי הארגון "טירנגה" לחוקרים ולסטודנטים מהודו השוהים בישראל. הדברים נכתבו בהזמנה לערב מיוחד ראשון מסוגו שהתקיים באחרונה באולם אבנר במכון ויצמן למדע, ובו התאספו סטודנטים וחוקרים מהודו הלומדים וחוקרים במוסדות אקדמיים שונים בישראל.
 
שגריר הודו בישראל, מר ג'אידייפ סרקר, בירך את משתתפי האירוע ושיבח את היוזמה להקמת ארגון הסטודנטים. הוא גם הודה לממשלת ישראל על המלגות שהיא מעניקה לסטודנטים מהודו, ועל שיתופי הפעולה המדעיים בין הודו לישראל. "הסטודנטים ההודיים שמגיעים לישראל נחשפים למדע ברמה גבוהה ביותר, אבל לא רק אליו", אמר השגריר. "הם לומדים גם כיצד ליצור קשרים בין-לאומיים (נטוורקינג), והחשיפה לתרבות הישראלית מאפשרת להם ללמוד גם על דרכי התמודדות עם קולות שונים בחברה".
 
המשתתפים, שהגיעו בלבוש מסורתי, גדשו את האולם, נהנו ממפגש עם חברים ועמיתים, צפו במופע ריקוד הודי קלאסי עם מיהו קטאוקה ארליך ולהקתה, וקינחו את הערב בארוחה על טהרת המטבח ההודי. את הערב ארגנו הסטודנטים עצמם, בתמיכת אגודת הידידות של מכון ויצמן למדע ושגרירות הודו בישראל.
 
סטודנטים וחוקרים מהודו באירוע החגיגי
סטודנטים וחוקרים מהודו באירוע החגיגי
עברית

המסע בעקבות פרס הנובל

עברית
 
 
במסגרת התחרות בחרו תלמידי בית-הספר ינוח-ג'ת להציג את פועלו של זוכה פרס נובל לשלום ונשיא המדינה, שמעון פרס. בתמונה נראה צוות התלמידים ומנהל בית-הספר, סלימאן חטיב, עם נשיא המדינה, בלוויית מיכל אלרן וכרמל בר ממכון דוידסון לחינוך מדעי
 
חודשיים של תחרות בין-לאומית הסתיימו באחרונה בטקס הסיום וההכרזה על הזוכים, שהתקיים באולם "הברווז", שבמכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע. "זוכי פרס נובל על הבמה" היא תחרות פרי יצירתם של צוות מכון דוידסון לחינוך מדעי, ד"ר יוסי אלרן, מיכל אלרן וכרמל בר, שהזמינו תלמידים מכל העולם לחקור את עבודתם של זוכי פרסי נובל מכל הזמנים. מה שהתחיל כיוזמה צנועה של השלושה, הפך לתחרות בה השתתפו מעל ל-60 צוותים מרחבי העולם, ביניהם צוותים מארצות הברית, ממקסיקו, מרומניה, וכמובן מישראל. כל צוות בחר בזוכה פרס נובל מכל תחום שהוא (מדעי ולא מדעי) שהוא, ויצירתו, מעניינים את חברי הצוות. על הצוות היה לחקור את תהליך עבודתו של הזוכה, ולהציג זאת בדרך היצירתית והמעניינת ביותר. הצוותים בחרו בשלל דרכים, ביניהן: סרט, קומיקס, mp3, תמונות, אנימציות, ועוד.
 
שחר מיכוב, הזוכה בתחרות "זוכי פרס נובל על הבמה"במקום הראשון זכו שני צוותים. שחר מיכוב, תלמידת כיתה ג' מישראל, הציגה את מחקרו של פרופ' תומאס הנט-מורגן, חוקר האבולוציה האמריקאי שזכה בפרס נובל לפיסיולוגיה או רפואה בשנת 1933. שחר, שהייתה גם צעירת המשתתפים, יצרה סרטון וידאו בו היא מגלמת את דמותו של הנט-מורגן, ומסבירה על העבודה שזיכתה אותו בפרס נובל: התגלית כי הגנים, הנמצאים על הכרומוזומים, מהווים את יחידות הבסיס של התורשה. הסרטון של שחר הציג את המחקר שערך הנט-מורגן בזבובי פירות, כשניסה להבין מדוע מרביתם נולדים עם עיניים אדומות, וחלקם עם עיניים לבנות.
 
שחר חלקה את המקום הראשון עם צוות מבית הספר היהודי "קפה דה-אוזונו" שבמקסיקו, שהציגו את עבודתו של חוסה מריו מולינה, זוכה פרס נובל בכימיה בשנת 1995. מחקריו עסקו בכימיה אטמוספרית, ובפרט בהידלדלות שכבת האוזון. הצוות ממקסיקו צפה בטקס באמצעות שידור חי מקוון שהועבר לכל העולם.
 
כרמל בר, חברת הצוות המארגן של התחרות: "חלק מהרעיון של התחרות 'זוכי פרסי נובל על הבמה' הוא העשייה והיצירה, ושיתופה עם הצוותים מכל העולם. בתחרות זו לא היו חוקים למניעת העתקות, אלא להיפך, שמחנו שכולם למדו מכולם". בנוגע לגילאים של המשתתפים בתחרות, מספרים חברי הצוות כי זו הפעם הראשונה שהם עושים תחרות שמגיעה לגילאים צעירים כל כך. "בגיל כזה היצירתיות גדולה יותר ויש הרבה פחות עכבות. זיהינו כאן קהל חדש, ילדים צעירים שלא הגענו אליו עד היום. ילדים שישבו יחד עם ההורים ויצרו איתם עבודות".
 
 
 
 
עברית

מתמטיקה בין-לאומית

עברית
 
 
נבחרת ישראל לאולימפיאדה הבין-לאומית במתמטיקה, שננעלה באחרונה בסנטה מרתה, קולומביה, זכתה במדליית זהב, בשלוש מדליות כסף ובשתי מדליות ארד. הנבחרת הישראלית דורגה במקום ה-13 מתוך 97 מדינות שהשתתפו בתחרות.
 
משתתפי הנבחרת הישראלית לאולימפיאדה הבין-לאומית במתמטיקה הם "בוגרי" האולימפיאדות הארציות המתקיימות במכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע - האולימפיאדה על-שם גיליס אשר מיועדת לתלמידי תיכון, ו"אולימפיאדת זוטא" המיועדת לתלמידי חטיבות הביניים. חברי הנבחרת השתתפו במחנה אימונים בן שבועיים בתחילת חודש יוני, ובאימוני בית שהתקיימו בשלושת החודשים שקדמו לתחרות. את הנבחרת מאמן לב רדזיבילובסקי, ביחד עם פרופ' דמטירי נוביקוב מהמחלקה למתמטיקה במכון ויצמן למדע.
 
עמרי סולן, מבית-הספר התיכון "הראשונים" בהרצליה, זכה במדליית זהב, ודורג במקום החמישי מתוך 45 זוכי מדליות הזהב. אמוץ אופנהיים, מבית-הספר "שבח מופת" בתל-אביב, ניצן טור, מבית-הספר "אליאנס – כל ישראל חברים" בחיפה, ותום קלוורי, מבית-הספר הכפר הירוק, זכו במדליות כסף. יואב קראוז, מהגימנסיה על-שם אפרים קציר בחולון, ועופר גרוסמן זכו במדליות ארד.
 
באולימפיאדה שהתקיימה בשנה שעברה בארגנטינה דורגה נבחרת ישראל במקום ה-31, לאחר שזכתה בארבע מדליות: שלוש מדליות כסף ומדליית ארד אחת, ובציון לשבח.
 
מימין )יושבים(: המאמנים לב רדזיווילובסקי, איליה גרינגלז ודן כרמון. (עומדים): תום קלוורי, יואב קראוז, אמוץ אופנהיים, עומרי סולן, ניצן טור ועופר גרוסמן
 
 
מימין (יושבים): המאמנים לב רדזיווילובסקי, איליה גרינגלז ודן כרמון. (עומדים): תום קלוורי, יואב קראוז, אמוץ אופנהיים, עומרי סולן, ניצן טור ועופר גרוסמן
עברית

עמודים