איך למחשב פיל?

עברית
"הדור הצעיר הוא דור מבטיח ויש לו מחשבות מקוריות, ואומץ לעסוק בכל מה שירצה. זהו תענוג לחנך אנשים צעירים בעלי כשרון ויכולת". כך אמר הנשיא הרביעי של מדינת ישראל, פרופ' אפרים קציר, בדברי הברכה שלו לכ-700 תלמידים מצטיינים מכיתות י"א ו-י"ב שהוזמנו להאזין להרצאת קציר החמישית, שהתקיימה באחרונה במכון ויצמן למדע.
 
המרצה, פרופ' דוד הראל מהמחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית במכון, חתן פרס ישראל במדעי המחשב, נתן להרצאתו את הכותרת "האם ניתן למחשב פיל?". שאלה זו הובילה לדיון בקשר שבין מדעי המחשב לבין הביולוגיה, ובדרכים בהן משמשות שיטות מתחום מדעי המחשב והנדסת התוכנה למחקר בתחום מדעי החיים - באמצעות יצירת מודלים ממוחשבים של מערכות ביולוגיות. למה יוצרים מודלים ממוחשבים? על אילו שאלות מדעיות נותנים המודלים תשובות? כיצד בוחרים מה ייכלל במודל ומה לא? וגם - כיצד יודע המדען כי המודל שיצר אכן הושלם והוא "נכון"? שאלות אלה ואחרות נדונו על-ידי פרופ' הראל, שגם הציע גרסה משלו ל"מבחן טורינג" לבדיקת תקפותם של מודלים ביולוגיים. במהלך ההרצאה הציג מספר מודלים שנעשו במעבדתו, בשיתוף עם חוקרים מתחום מדעי החיים. בנוסף, הציע את "אתגר-העל" אליו יש לדעתו לשאוף: יצירת מודל שלם, מדויק, ריאליסטי, אינטראקטיבי וארבע-ממדי של יצור רב-תאי. 
 
האירוע הועבר בשידור חי לשבעה בתי ספר ברחבי הארץ, מקיבוץ דפנה בצפון ועד אילת בדרום.  
 
 פרופ' דוד הראל עם תלמידי תיכון בהצאת קציר. מודלים ביולוגים
עברית

קודגורו אקסטרים

עברית
תחרות ההישרדות הווירטואלית, "קודגורו אקסטרים", התקיימה באחרונה במכון דוידסון לחינוך מדעי. בגמר השתתפו שמונה צוותים, אשר התחרו על השליטה ב"אי בודד" וירטואלי. לצורך כך יצרו המתחרים תוכנות מחשב "שורדות", המפעילות טקטיקות מתוחכמות לתקיפת התוכנות האחרות ולהשמדתן, ובמקביל - להתחמקות מהתקפות היריבים. התוכנות נדרשו להתמודד גם עם אתגרים שהושתלו על-ידי יוצרי התחרות: "פצצות חכמות", ו"זומבים" ששוטטו בזירת המשחק. הפרס הראשון - מלגות בגובה מחצית שכר לימוד, לתואר ראשון במדעי המחשב במרכז הבין-תחומי בהרצליה, ומענק כספי, מתנת שירות הבטחון הכללי - הוענק לצוותים מבתי הספר רשיש בהוד השרון ואחד העם בפתח-תקווה. שני מתחרים נוספים נוספים, נתן ילין מבית הספר התיכון אוסטרובסקי ברעננה שזכה במקום השני, ואור ברזילי מבית ספר ראשונים בהרצליה שזכה במקום השלישי, קיבלו פרסים כספיים.
 
תחרות קודגורו אקסטרים היא יוזמה משותפת של מכון דוידסון לחינוך מדעי, חברות ההיי-טק "אלאדין" ו- IBM, המרכז הבין-תחומי בהרצליה, עמותת יוצאי יחידה 8200 של חיל-מודיעין, אגף תיקשוב בצה"ל, משרד ראש הממשלה ומשרד החינוך. בתחרות נבחנים יכולת חשיבה מתמטית, התמודדות עם בעיות, מקוריות, יצירתיות וגמישות. היא מתבצעת במספר סבבים, כך שלמשתתפים ניתנת הזדמנות ללמוד את החולשות והיתרונות של המתחרים, ולשפר את התוכנה שלהם בהתאם.
עברית

אביב בגן המדע

עברית
למעלה מ-1,500 מבקרים באו לבלות את חופשת הפסח, ולציין את בוא האביב, בפעילות המיוחדת שהתקיימה בגן המדע על-שם קלור. המבקרים בגן - משפחות, קבוצות ויחידים - הוזמנו ללמוד את סודות הפירמידות, להכין אשליות אופטיות בסגנון מצרי, להכיר את המדע שמאחורי ארבע הכוסות, להבין מה זה "חמץ" וכיצד צפה תיבת משה על פני הנילוס. מיגוון הסדנאות, ההתנסויות ההדגמות וההמחשות כללו, בין היתר, ניקיון מדעי של פסח, והדגמות מדעיות של כמה ממכות מצרים. בנוסף לפעילות האביבית המיוחדת התקיימו סיורים מודרכים במתקני גן המדע ובמתחם האקו-ספירה.
עברית

טורניר הכימיה

עברית
 
שלב הגמר של טורניר הכימיה התקיים באחרונה במכון דוידסון לחינוך מדעי. במסגרת התחרות, שהתקיימה זו השנה השלישית, נדרשו הצוותים המשתתפים ליצור תערובת חומרים, וכן לפצח את הרכבן של תערובות כימיות מתחרות באמצעות שיטות אנליזה כימיות: שיקוע, סתירה, תגובות צבע, שריפה, חימצון ועוד. ביום עיון שהתקיים במכון ויצמן למדע הודרכו המשתתפים בשימוש בשיטות מתוחכמות ומתקדמות, כמו כרומטוגרפיה, ספקטרוגרפיית מאסות, וזיהוי באמצעות תהודה מגנטית גרעינית. השנה השתתפו בתחרות 15 צוותים, מ-11 בתי ספר תיכוניים ברחבי הארץ. במקום הראשון בטורניר זכה הצוות מאורט רונסון, עוספיא, למקום השני הגיע צוות מבית-הספר התיכון בחדרה, ובמקום השלישי זכה צוות מבית החינוך ומדעים - תיכון ג'לג'וליה. לשלושת הצוותים הזוכים הוענקו פרסים כספיים, ושמונת הצוותים שהגיעו למקומות הראשונים קיבלו ציון 100 בחצי יחידת המעבדה - הנכללת בבחינת הבגרות בכימיה.
עברית

תחשבו על זה

עברית
כנס ייחודי למתמטיקה יצירתית ולמשחקי חשיבה התקיים באחרונה במכון דוידסון לחינוך מדעי, המאגד את הפעילויות החינוכיות של מכון ויצמן למדע. בכנס הפתוח השתתפו כ-150 איש - מילדים חובבי משחקים וחידות ועד אספנים "מקצועיים" המחזיקים אוספים של אלפי משחקים מרחבי העולם - או שיוצרים משחקים כאלה בכוחות עצמם. באי הכנס התבקשו להביא איתם פאזלים, משחקים, חידות - וכל דבר שירצו לחלוק עם כלל המשתתפים.
 
מלבד המפגש החופשי, שבמהלכו הוזמנו המשתתפים להתנסות, לשחק, לשתף ולהחליף משחקים, התקיימו הרצאות העשרה קצרות שהציגו את צדדיה היצירתיים והמשחקיים של המתמטיקה, וכן הדגמה של פתרון קובייה הונגרית בעיניים עצומות על-ידי דרור  וומברג, סגן אלוף העולם.  
 
כנס מתימטיקה יצירתית. משחקי חשיבה
עברית

ביואתיקה עכשיו

עברית
סדרת מפגשים פתוחים לציבור בנושא סוגיות ביואתיות אקטואליות התקיימה באחרונה, זו השנה השלישית, במכון דוידסון לחינוך מדעי, המאגד את הפעילויות החינוכיות של מכון ויצמן למדע. את הסדרה, המתקיימת בשיתוף המועצה הלאומית לביואתיקה, הנחה פרופ' מישל רבל ממכון ויצמן למדע, חתן פרס ישראל ויו"ר המועצה הלאומית לביואתיקה. מטרתם של המפגשים היא להגביר את מודעות הציבור לשאלות המוסריות העולות בעקבות ההתקדמות הרפואית והטכנולוגית, ולעודד את השיח הציבורי בנושאים אלה.
 
את שלושת המפגשים יזמו וארגנו ד"ר אילנה שמידט-הופפלד, חברת המחלקה להוראת מדעים במכון ומרכזת המועצה הלאומית לביו-אתיקה, וד"ר אושרית נבון ממכון דוידסון לחינוך מדעי.
 
במפגש הראשון, תחת הכותרת "חידושים בפריון וגנטיקה: יישומים רפואיים והשלכותיהם לעתיד", השתתפו ד"ר אבישי מלכיאל מאגף נשים ויולדות במרכז הרפואי שערי צדק, ופרופ' אסא כשר, המופקד על הקתדרה לאתיקה מקצועית ולפילוסופיה של הפרקטיקה על-שם לאורה שוורץ-קיפ, החוג לפילוסופיה, הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב, חתן פרס ישראל, וחבר המועצה לביואתיקה. המפגש עסק בהיבטים האתיים של טכנולוגיות חדישות בתחומי הגנטיקה והפריון, והתייחס הן לכללים הנהוגים במדינה דמוקרטית להבחנה בין טיפול ראוי לטיפול לא ראוי, והן להשלכות הטיפול הרפואי על הזהות המקצועית - בעקבות שימוש עסקי בטכנולוגיות רפואיות חדישות.
 
במפגש השני בסדרה, "גבולות האוטונומיה של הפרט מול הפטרנליזם באתיקה הרפואית", השתתפו הרב פרופ' אברהם שטיינברג, מנהל היחידה לאתיקה רפואית, המכון לאבחון נוירולוגי במרכז הרפואי שערי צדק, חתן פרס ישראל וחבר המועצה לביואתיקה, וד"ר בועז לב, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות וחבר המועצה לביואתיקה. השניים דנו באיזונים הנדרשים כדי לקיים את האוטונומיה של הפרט אל מול האבחון והטיפול הרפואי, ובהיבטים השונים של האוטונומיה הפרטית מול האינטרס הציבורי בשמירה על בריאות הכלל.
 
המפגש האחרון, בו השתתפו פרופ' משה פרידמן מהמכון הגנטי במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, ועו"ד טליה אגמון מהלשכה המשפטית של משרד הבריאות, עסק בגבולות השימוש במידע גנטי ורפואי לצרכים רפואיים וכלכליים. ההרצאה סקרה סוגים שונים של בדיקות גנטיות לאבחון מחלות, ודנה בשיקולים הכלכליים, החברתיים והרפואיים המשפיעים על ההחלטה אם לבצען. בנוסף, הוצגו התקנות המשפטיות הנהוגות בישראל ובעולם, שמטרתן להבחין בין מידע גנטי לבין מידע רפואי אחר, והן קובעות חובת סודיות מוגברת ואיסורים על אפליה בביטוח ובתעסוקה על בסיס מידע גנטי.
 
מפגשי "ביואתיקה עכשיו" מתקיימים בתמיכת המועצה הלאומית לביואתיקה, ובמימון הקרן לזכר חנן בר-און, שהיה מבכירי שירות משרד החוץ של ישראל, וסגן נשיא מכון ויצמן למדע, ותרם תרומה ייחודית ובעלת חשיבות לעתידו של המכון. הקרן שהוקמה על שמו מוסיפה לתמוך בפעילות מדעית חינוכית לציבור.
 
עברית

הפרחים לפר"ח

עברית
טקס ההכרזה על חונכי פר"ח מצטיינים התקיים זו השנה ה-20 במכון דוידסון לחינוך מדעי, המאגד את הפעילות החינוכית במכון ויצמן למדע. מלגות ההצטיינות על-שם אברהם אגמון הוענקו ל-14 חונכים וחונכות: מיכל בנבנישתי, פולינה לי, מיטל מוסקוביץ, עופר מרגלית, אמל עבד אלהאדי, מיטל עמנואל, ירון אדלר, מקסים פרלמן, אולגה פרלשטיין, עודד פרץ, שי פרץ, אלעד קופברג, דניאל קסקי וחיה שוורצר. עמוס כרמלי, מנכ"ל פר"ח, אמר בטקס: "הסיפורים המופלאים הללו מסופרים בכל כך הרבה צניעות, והם כאין וכאפס לעומת התרומה האמיתית של החונכים, כפי שהיא מוצגת על ידי הרכזים שלהם". נשיא המכון, דניאל זייפמן, הוסיף ואמר שהנתינה של החונכים ושל הפרויקט כולו למכון ויצמן היא עצומה, וכי הפרויקט הייחודי הזה שהוקם במכון ונגע בחייהם של כ-2 מיליון בני אדם הוא מקור גאווה למכון ולפעילותו החינוכית. עופר מרגלית, נציג החונכים המצטיינים, אמר: "כל הידע והיכולות שטמונות בנו הם חסרי ערך אם לא נשתף בהם את הסביבה שבה אנו חיים".

 

חונכי פר"ח מצטיינים עם עמוס כרמלי. תרומה אמיתית

עברית

טורניר הכספות

עברית
כ-50 צוותים של תלמידי תיכון מרחבי הארץ ומחו"ל השתתפו בטורניר הפיסיקה הבין-לאומי על-שם שלהבת פראייר, שהתקיים במכון דוידסון לחינוך מדעי, המאגד את הפעילויות החינוכיות של מכון ויצמן למדע. בתחרות ה"כספות", המתקיימת זו השנה ה-14, השתתפו צוותים מאיטליה, קנדה, ארה"ב, סלובניה, בריטניה, אוסטרליה, תאילנד וישראל. הצוותים המתמודדים נדרשים לתכנן ולבנות "כספת", הננעלת באמצעות מנגנון פיסיקלי מקורי. במהלך התחרות מנסים המשתתפים לפרוץ מספר גדול ככל האפשר של כספות - תוך זמן מוגבל. במקביל, נבחנות הכספות על-פי מספר הפעמים שבהן הצליחו המתחרים לפענח ולפרוץ את מנגנון הנעילה, וכן על-פי הערכת צוות שופטים ממדעני מכון ויצמן.
 
במקום הראשון זכה צוות מגימנסיה ויץ' בלובליאנה, סלובניה, למקום השני הגיע צוות מבי"ס תיכון Mount Scopus Memorial College, אוסטרליה, והפרס השלישי הוענק לצוות מהמרכז לחינוך מדעי (חמד"ע) בתל-אביב. פרס "חביבת הקהל", המבוסס על הערכת התלמידים המשתתפים בתחרות, הוענק לכספת מתיכון אוסטרובסקי ברעננה, ופרס "הפורצים המצטיינים" הוענק לצוות בית הספר שליד האוניברסיטה מירושלים. בנוסף, מחצית הצוותים הישראליים שזכו לניקוד הגבוה ביותר קיבלו ציון 100 ביחידת המעבדה בפיסיקה.

 

זוכי הפרס השלישי בתחרות הכספות. מנגנון מקורי

עברית

מסיבת פרידה

עברית
המרכז הישראלי לחינוך מדעי וטכנולוגי (מל"מ) ע"ש עמוס דה-שליט נדד באחרונה ממכון ויצמן למדע - בו התארח ב-15 השנים האחרונות -  אל הטכניון. המעבר צוין במפגש פרידה מיוחד שהתקיים במועדון סן-מרטין, בהשתתפות עובדי מל"מ, נציגי משרד החינוך, ומדענים מהמחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן למדע ומאוניבסיטאות נוספות בארץ.

פרופ' דוד בן-חיים, מנהל מטה המל"מ, נשא דברי פתיחה וברכה, בהם סקר את תרומת המל"ם לקידום החינוך המדעי בארץ, והודה למכון ויצמן על 15 שנים יפות של  אירוח מסור. פרופ' ענת זוהר, יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, סיפרה כי המרכז הישראלי לחינוך מדעי הוא היחיד מסוגו, וזוכה להערכה ולעניין רב מצד חוקרים עמיתים ברחבי העולם. עוד נשאו דברים פרופ' ישראל בר-יוסף, דיקן לענייני חינוך וסגן נשיא המכון לפיתוח משאבים, שהדגיש את החשיבות הרבה שמייחס מכון ויצמן לנושא החינוך המדעי ותיאר מספר פרויקטים חינוכיים  חדשים המתקיימים במכון; פרופ' קנת פרייס, יו"ר הוועד המנהל של מל"מ שסקר את יחסי  מל"מ עם משרד החינוך; וד"ר צופיה יועד, מ"מ ראש האגף לתוכניות לימודים במשרד החינוך, שבירכה את העושים במלאכה. לאחר הברכות נישאו שתי הרצאות: פרופ' ידין דודאי, ראש המחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע, תיאר כיצד תורם מחקר המוח לתהליכי לימוד בכתה, והציג ממצאי מחקר מעודכנים - כולל כאלה המתבצעים בקבוצתו - ותיאוריות   עכשוויות התומכות בגישות פדגוגיות, כמו החשיבות של צבירת ידע וטיפוח מיומנויות לפיתוח הלמידה. פרופ' אבי הופשטיין, ראש קבוצת הכימיה במחלקה להוראת המדעים, סקר מגמות חדשות בהוראת מדעים בעולם, כמו שילוב בין החינוך המדעי הפורמלי לבין החינוך הבלתי פורמלי, חשיבות המעבדה בהוראת מדע, והתפתחות מקצועית של מורים. 
  
עברית

בשירות הציונות

עברית
פרופ' שלמה אבינרי
 
מדיניות חוץ בשירות הציונות" היא כותרת סדרת ההרצאות שמארגנת יד חיים ויצמן, המתקיימת זו השנה הרביעית, אשר עוסקת בהיבטים שונים של מדיניות החוץ של ההנהגה הציונית בשנים שלפני קום המדינה. את ההרצאה הראשונה בסדרה, "הרצל וייסוד המדינה הציונית", נשא באחרונה פרופ' שלמה אבינרי מהאוניברסיטה העברית, מנכ"ל משרד החוץ בעבר ומחבר ביוגרפיה על הרצל. המפגש השני, בתחילת חודש מארס, עוסק במדיניות החוץ של חיים ויצמן. מפגשים נוספים יתקיימו במאי וביוני.      
עברית

עמודים