לשאלות "איך עושים מדע", או "איך נצבר הידע המדעי", אפשר לתת תשובות תיאורטיות רבות. סדרת ההרצאות "החיים בעולמנו - מגנים ועד היצור השלם", הנערכת במסגרת "מפגשים בחזית המדע" של מכון דוידסון לחינוך מדעי, עוסקת כולה בהצגת הידע העדכני ביותר בתחומי הביולוגיה המולקולרית והמחקר הגנטי בפתח המאה ה-21. אולם למעשה, איסוף הידע המדעי כרוך בעבודה מעשית שקדנית וממושכת, תוך שימוש בציוד מתקדם. משתתפי סדרת ההרצאות קיבלו באחרונה הזדמנות להציץ אל המחקר המדעי בעת התרחשותו ובמקום התרחשותו, בסיור מודרך במעבדות מכון ויצמן למדע. הסיור נפתח בביקור בתיאטרון המולקולרי, שם נחשפו המשתתפים לעולמם הנסתר של החלבונים, צפו בסרטונים תלת-ממדיים והתרשמו  מהתקדמות המחקר מתקדם בתחום, בהדרכת תלמיד המחקר אביב פז. בהמשך ערכו המשתתפים היכרות עם המיקרוסקופ הקון-פוקלי, ועם המחקר המתבצע באמצעותו, בהדרכתה של תלמידת המחקר ראדה מסארוה מקבוצת המחקר של של פרופ' בני שילה, דיקן הפקולטה לביוכימיה. פרופ' שילה פגש את המבקרים במעבדתו, תיאר את עבודת המחקר שנעשית במקום, הסביר את שיטות העבודה בהן הוא משתמש, ואיפשר למשתתפים להתרשם במו עיניהם משיטות מתקדמות של מחקר ביולוגי. 

 

תוכנית ארצית לעידוד לימודי הכימיה, ולציון 60 שנות תעשייה כימית בישראל, פרי יוזמתה של המחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן למדע, בשיתוף עם החברות כימיקלים לישראל בע"מ ובתי הזיקוק לנפט בע"מ הסתיימה באחרונה, בכנס שהתקיים באולם הברווז במכון דוידסון לחינוך מדעי, המאגד את הפעילויות החינוכיות של מכון ויצמן למדע. בכנס הסיום, שסיכם שנת פעילות של כ-150 תלמידי כימיה בבתי-ספר תיכוניים, הציגו התלמידים שהגיעו לשלב הגמר את העבודות שביצעו במסגרת התוכנית, כולן עוסקות בקשר שבין כימיה, תעשייה וסביבה. בנוסף, הוצגו היבטים שונים של התעשייה הכימית בישראל: פרופ' יואל ששון מהאוניברסיטה העברית נשא הרצאה על "כימיה ירוקה ובת קיימא - אתגרים והזדמנויות". לאחר מכן התקיים רב-שיח בהשתתפות אנשי חינוך מדעי ואישים מובילים מהתעשייה הכימית בישראל, על "התעשייה הכימית ותרומתה למדינת ישראל".

 

בסיום הכנס הוכרזו הזוכים במקום הראשון בתחרויות השונות: בתחרות החקר, שבמסגרתה הכינו תלמידי כיתות י"א-י"ב פרויקט מחקר בנושא כימיה תעשייתית, כימיה סביבתית או יישומי הכימיה בחיי היומיום, והציגו אותו באמצעות פוסטר מדעי, כרזה, מצגת, סרטון והרצאה קצרה, זכו תלמידי בית-הספר "קציר" מרחובות. עבודת המחקר שהכינו, "חומצה תחת שן", עסקה בהשפעת משקאות קלים על התפוררות  ושחיקה של השיניים. בתחרות הכרזות זכו שתי תלמידות מתיכון מקיף אמי"ת מבאר-שבע, שהציגו כרזה בנושא "חומרים אטומריים בחיי היומיום". בתחרות הסרטונים זכו תלמידי תיכון עין גדי, על סרטון בנושא "כימיה בשירות האדם" שצולם במפעל לייצור מוצרי קוסמטיקה מחומרי ים המלח. בתחרות  המאמר העיתונאי זכה תלמיד מתיכון מקיף עומר, שכתב מאמר מקיף על ההתחממות הגלובלית.

 

את התוכנית "60 שנות תעשייה כימית בישראל" הובילו ד"ר מירי קסנר, ראש המרכז לקשר בין התעשייה הכימית ומערכת החינוך, ופרופ' אבי הופשטיין, ראש קבוצת הכימיה במחלקה להוראת המדעים. ועדת ההיגוי כללה נציגים בכירים ומדענים של החברות השותפות, ונציגים נוספים ממכון ויצמן למדע. במסגרת התוכנית נחשפו תלמידי תיכון לעולם הכימיה ולנושאים הקשורים ביישומי הכימיה בתעשייה ובחיי היומיום, באמצעות עבודות שביצעו במסגרת תחרויות (חידות, חקר, כרזות, סרטונים וכתבות) ופעילויות שונות, וכן ימי הדרכה שהתקיימו במכון ויצמן למדע ובבתי-הספר.   

 

ד"ר ראפע ספדי עושה את דרכו מדי יום מביתו שבנצרת לקמפוס מכון ויצמן למדע. עד לאחרונה כיהן כראש יחידת המחקר וכראש החוג לפיסיקה במכללה הערבית לחינוך בחיפה, ובאחרונה התמנה למדען אורח במחלקה להוראת המדעים במכון. יחד עם ד"ר עידית ירושלמי, העוסקת בהוראת הפיסיקה, הוא מקווה לפתח דרכים חדשות לקידום הוראת הפיסיקה במגזר הערבי.

 

כבר כילד נמשך ד"ר ספדי לעולם הפיסיקה, והתעניין בתופעות טבע ובפתרון בעיות מדעיות. לאחר שסיים את לימודי התואר השלישי בטכניון, בתחום הפיסיקה של מצב מוצק, החליט לשלב את אהבת הפיסיקה עם אהבה נוספת שלו. "חשבתי שאוכל לתרום בתחום ההוראה", הוא מספר, "במיוחד לנוכח המחסור באנשים בעלי תואר דוקטור בפיסיקה במכללות להוראה". הוא התמנה לראש יחידת המחקר במכללה הערבית לחינוך בחיפה. מחלקה זו אחראית על ביצוע מחקרים בתחום החינוך, ההוראה והכשרת מורים. את ממצאי מחקרו, השופכים אור על הטמעת תוכנית הלימודים החדשה בפיסיקה במערכת החינוך הערבי בישראל, הציג באחרונה בסמינר המחלקתי של המחלקה להוראת המדעים ושל מכון דוידסון לחינוך מדעי. במקביל לימד גם במכללת גורדון בחיפה, המכשירה מורים מהמיגזר הערבי והיהודי כאחד. העיסוק שלו במחקר בתחום ההוראה ובקידום הוראת הפיסיקה הוביל, במהלך טבעי מבחינתו, לקשר עם קבוצת הפיסיקה במחלקה להוראת המדעים של מכון ויצמן למדע. שיתוף הפעולה בין המכללה לחינוך לבין המחלקה להוראת מדעים החל ביוזמת פרופ' יוסי ירדן - דיקן מדרשת פיינברג דאז - במטרה לאפשר הכשרה של אנשי המכללה הערבית במכון, וזכה לעידוד נלהב מצידם של יו"ר העמותה וחבר הנאמנים של המכללה, עו"ד זכי כאמל, ושל ראש המכללה, ד"ר סלמאן עליאן. ד"ר ספדי יצר קשר עם פרופ' בת-שבע אלון, כיום ראש המחלקה, שעמדה אז בראש קבוצת הפיסיקה. היא הפנתה אותו לד"ר עידית ירושלמי - חברתו ללימודים מימיהם כסטודנטים בטכניון.

 

ד"ר ספדי הצטרף למחקרה של ד"ר ירושלמי בתחום פיתוח מיומנויות למידה ופתרון בעיות בפיסיקה. במסגרת זו פותחה והופעלה השתלמות למורים לפיסיקה בחטיבה העליונה במיגזר הערבי, בה הכירו המורים מיגוון אמצעים ושיטות לשיפור כישורי "האבחון העצמי" של התלמיד, וניסו אותם בכיתותיהם. כישורים אלה מסייעים לתלמידים בהתמודדות עם בעיות מורכבות, וכן תורמים להבנת המושגים הפיסיקליים הנדרשים לפתרון. בשנה הקרובה מתכננים ד"ר ספדי וד"ר ירושלמי לנתח את הנתונים הרבים שהצטברו במחקר, ולבדוק כיצד תורמים הכלים שפיתחו לשיפור יכולות האבחון העצמי של תלמידים. סאוסאן עילבוני, בוגרת המכללה הערבית לחינוך, תצטרף לעבודה על הפרויקט במסגרת עבודת המחקר שלה לתואר שני במחלקה להוראת המדעים של המכון. "הקשר עם המכון תורם רבות לקידום ההוראה במכללה לחינוך בפרט ובמיגזר הערבי בכלל. יש עוד הרבה מה לעשות, ואני מקווה ששיתופי הפעולה יימשכו, יעמיקו ויובילו לתוצאות", אומר ד"ר ספדי.

 

מלבד עבודת המחקר מתכנן ד"ר ספדי לנצל את השנה כדי להעמיק את ידיעותיו בהיבטים תיאורטיים שונים הקשורים בהוראת המדעים. "צברתי ניסיון רב בעבודת שטח כמורה לפיסיקה, וכמנחה של מורים ושל סטודנטים להוראה", הוא אומר. "בנוסף, למדתי הרבה בכוחות עצמי ובמכון מופ"ת של משרד החינוך. בתקופת עבודתי במכון ויצמן אני מתכנן להעשיר את ידיעותי ולהשתתף בקורסים מתקדמים בתחומים שונים".

 

 

 

איך משגרים רקטת מים? איך גורמים לפרח לפרוח? ומדוע הדגים אינם קופאים בחורף? פעילות הקיץ והחגים של גן המדע על-שם קלור, הפועל במסגרת מכון דוידסון לחינוך מדעי, הוקדשה השנה כולה למים. המבקרים בגן יכלו, בין היתר, לגלות למה קרח צף על פני המים, לפרק צבעים באמצעות מים, לבדוק מה קורה כשפלפל וסבון נפגשים עם מים, ולקבל "טיפים" ועצות שימושיות לחיסכון במים - כל זאת באמצעות סדנאות, התנסויות, הדגמות והמחשות מחכימות ומשעשעות, בניצוחם של צוות המדריכים והעובדים בגן. בחגיגה הרטובה השתתפו גם מתקן ה"אקו-ספירה" - המתחם האקולוגי של גן המדע, ומתקני המים "הוותיקים" של הגן, כמו בריכת הגלים, בורג ארכימדס והמזרקה הסולרית.

 

באחרונה נפתחה תערוכת הצילומים "מצאנו מים" של הצלם דובי רומן, שמצלם את נופי המים בארץ ישראל. התערוכה מוצגת בביתן התערוכות המתחלפות שבגן המדע עד חג החנוכה.

 

 

 

 

סטודנטים מצטיינים, תלמידים לתואר ראשון במדעים במוסדות להשכלה גבוהה ברחבי הארץ, השתתפו באחרונה באולפנה על-שם עמוס דה-שליט במכון ויצמן למדע, ונחשפו לאפשרויות הלימוד לתארים מתקדמים במדרשת פיינברג של המכון.

 

הסטודנטים, שהגיעו מאוניברסיטת תל אביב, מאוניברסיטת בן-גוריון, מהאוניברסיטה העברית, מהטכניון, מהמכללה האקדמית הדסה, ומהמכללה האקדמית להנדסה בירושלים, נחלקו לשלוש קבוצות: פיסיקה, כימיה (כולל גיאוכימיה ומדעי הסביבה) ומדעי החיים. האולפנה למדעי החיים נמשכה שבוע, וכללה הרצאות והדגמות, והאולפנות לפיסיקה ולכימיה נמשכו שבועיים וכללו גם התנסות פעילה במחקר. במהלך האולפנה נחשפו הסטודנטים למחקרים המתבצעים בחזית המדע העולמי, והצטרפו לצוותי המחקר במעבדותיהם של מדעני המכון. בנוסף הם שמעו הרצאות מדעיות בתחומים שונים, וסיירו בגן המדע, בבית ויצמן ובמוזיאון איילון.

 

קרן עמוס דה-שליט פועלת לטיפוח תודעת המדע בקרב נוער וסטודנטים בישראל, ואולפנה זו היא אחד הפרויקטים המרכזיים שלה. האולפנה לפיסיקה מתקיימת מדי שנה מאז שנת 1974, האולפנה לכימיה משנת 1979, והאולפנה למדעי החיים - משנת 1993.