ביום האשה הבין-לאומי התקיים במכון רב-שיח על "בריחת מוחות ממדע - מדוע נשים נושרות מהמסלול האקדמי". נשירת נשים מהמסלול האקדמי, בעיקר בדרגות הבכירות, היא בעיה מוכרת - לא רק בארץ, אלא בעולם כולו.
פרופ' חגית מסר-ירון, סגנית נשיא אוניברסיטת תל-אביב למחקר, הציגה נתונים על השתלבות נשים במערכות ההשכלה הגבוהה - החל במספרים המעודדים לגבי שלושת התארים האקדמיים הראשונים, ועד ל"תקרת הזכוכית" העוצרת את התקדמותן במעלה סולם הסגל האקדמי הבכיר. פרופ' נינה תורן מהאוניברסיטה העברית, שכתבה מספר ספרים על נשים באקדמיה, ניסתה להסביר את הסיבות לנשירת הנשים. פרופ' ליאה אדדי, דיקן מדרשת פיינברג של מכון ויצמן למדע, הציגה את סיפורה האישי כאשה-מדענית, וסיפר העל ההתמודדות עם הצורך לנהל קריירה כפולה, בבית עם המשפחה, ובמעבדה.
בדיון שהתפתח באולם עלו שאלות נוספות, ובהן: האם יש להטיל את האחריות לנשירת הנשים על החברה הסטריאוטיפית והבלתי-תומכת, או שהיא נגרמת בגלל חוסר מוטיבציה של הנשים? האם יש הבדל בין "מדע גברי" ל"מדע נשי"? וגם, בנימה מעשית ואישית יותר, מה אפשר לעשות, ומה נעשה בפועל במכון ויצמן למדע, כדי לתמוך בתלמידות המחקר הממשיכות במסלול המדעי.
יזמו ואירגנו את האירוע תלמידות המחקר תמר קשתי, שגם הנחתה את הדיון, טל הוניג, טלי דדוש, ותלמידי מחקר נוספים מקבוצת Womenhood. הקבוצה הוקמה במכון לפני ארבע שנים, ויוזמת פעילות לעידוד שילוב נשים במדע, בשיתוף פעולה עם יועצת הנשיא לקידום נשים, פרופ' עדי קמחי. הקבוצה מקיימת מפגשים חודשיים בהם משתתפות תלמידות מחקר וחוקרות במכון, וכן סדנאות העצמה לנשים. פרויקט נוסף בו מעורבת הקבוצה, בסיוע פרופ' מיכה ברכוז מהמחלקה לפיסיקה של חלקיקים במכון ויצמן למדע, הוא סדרת הרצאות לפני תלמידי תיכון שנושאות תלמידות מחקר מהמכון, במסגרת ארגון "בשער".
יום הולדת לתעשייה