מפגש תרבויות

עברית

סיום פרויקט פיסיקה ותעשייה. המצאה טכנולוגית

 
מערכות הגנה על תמונות במוזיאון, קביעת בשלותם של פירות על-פי צבעם ושלל פתרונות לבעיות הקשורות בתאונות דרכים - אלו הם רק חלק מהנושאים שהציגו תלמידי כיתות י"ב מרחובות, מיבנה, מראשון לציון ומבת-ים בטקס הסיום של פרויקט "פיסיקה ותעשיה", המשותף למכון דוידסון לחינוך מדעי, המחלקה להוראת המדעים, ולחברת "אל-אופ". במהלך התוכנית, הנמשכת כשנה וחצי, מעלים התלמידים רעיון להמצאה טכנולוגית, ומפתחים אותו עד לקבלת דגם פועל - המוצג בטקס הסיום. ראש התוכנית, פרופ' בת-שבע אלון, ד"ר רוני מועלם, ד"ר דורותי לנגלי, ונציגים ממשרד החינוך ומהתעשייה האלקטרו-אופטית נשאו דברים על התוכנית, ובירכו את המשתתפים. "רכשנו ידע מעשי", מספרים התלמידים, "וזו השקעה טובה לטווח הארוך - למי שמעוניין להמשיך ולעסוק בתחום". עבור התלמידים, המגיעים מרקעים שונים, עבור מוריהם ועבור אנשי התעשייה והאקדמיה השותפים בתוכנית, מדובר במפגש תרבויות ייחודי, פורה ומעשיר, הפותח לתלמידים ולתלמידות אשנב אל עולם התעשיות עתירות הידע בישראל, בו יהיו חלקם שותפים בעתיד הלא-רחוק.
עברית

מנהיגות חיובית

עברית
פרויקט סיכום של משתתפי תוכנית קמ"פ. מדעי הצעצוע
 
במכון דוידסון התקיים באחרונה טקס הסיום השנתי של פרויקט קמ"פ - קבוצות מדע פעיל. התוכנית, בניהולו של ד"ר עובד קדם, זכתה באחרונה בפרס מטעם מינהל החברה והנוער במחוז המרכז במשרד החינוך.
 
התוכנית מיועדת לנוער מנותק ולנוער בסיכון. הנערים והנערות מגיעים לפעילות שבועית במדע במכון דוידסון מרחובות, מנס ציונה, מראשון לציון, מרמלה, מלוד ומגדרה. בקמ"פ נערים ונערות מרקעים, מתרבויות ומדתות שונים: עולים חדשים וותיקים, יהודים וערבים, בני העדה האתיופית ועולים מחבר המדינות. באמצעות לימוד פעיל וחווייתי של עקרונות מדעיים מחיי היום-יום רוכשים המשתתפים ידע והבנה טובה יותר על אודות עצמם ועל אודות העולם, וכן מגבירים את ביטחונם  העצמי, וחווים הצלחה והישג. התוכנית מציעה מסגרת חברתית תומכת וחמה המעודדת שיתוף פעולה ועבודת צוות. בסיומו של כל אחד מנושאי הלימוד (מדע ומוסיקה, מדעי הצעצוע, אור, צבע וצילום, אסטרונומיה, ועוד) יוצרים המשתתפים פרויקט סיכום. 
 
בטקס הסיום הציגו משתתפי קמ"פ את הפרויקטים שלהם בפני חברים, בני משפחה, סגל מכון דוידסון, ואורחים ממשרד החינוך ומהרשויות המקומיות השותפות בפרויקט. יצירות אלה כללו מכונית צעצוע מופעלת על-ידי תא סולרי, גיטרה חשמלית, פטפון תוצרת בית, משחק מזל המופעל על-ידי גלאי חושך ועוד. מנהל מכון דוידסון, ד"ר יהודה בן-חור, ומנהל מינהל החברה והנוער במחוז מרכז במשרד החינוך, רפי דהן, העניקו תעודות לכל המשתתפים בתוכנית, וכן תעודות הצטיינות בתחומים שונים, כמו מנהיגות חיובית, השתתפות פעילה והתמדה. "זו פעם ראשונה שקיבלתי תעודה בכלל, ותעודת הצטיינות בפרט", אמר אחד מהמשתתפים בתוכנית.   
עברית

כימיה מהסרטים

עברית
מה קורה כשמחברים את עולם הכימיה לעולם הקולנוע? מקבלים תחרות אטרקטיבית לבני נוער, למידה יצירתית ועצמאית, אמצעי לביטוי עצמי, וגם עזרי לימוד חדשים ומקוריים. תחרות "כימיה מהסרטים" היא יוזמה חדשה של המרכז הארצי למורי הכימיה, ושל יועצה המדעי, פרופ' אבי הופשטיין, ראש המחלקה להוראת מדעים במכון ויצמן למדע. התחרות קוראת לתלמידי תיכון להפעיל את הדמיון, להצטייד במצלמה ובמערכה המחזורית, ולתכנן, לצלם ולערוך סרט וידאו - שכולו כימיה. עשרת הסרטים שהוגשו לוועדת השיפוט, אשר עוסקים בכימיה בחיי היום-יום, בניסויים ובמכשירים כימיים, ישמשו כעזרי למידה ייחודיים, שגם ידרבנו את התלמידים הצופים בהם ליצור סרטים בעצמם. טקס סיום הפרויקט התקיים באחרונה בחדר התלת-מימד שבמכון ויצמן, בהשתתפות מורים, תלמידים והורים. הרצאה של תלמיד המחקר אביב פז, מקבוצת המחקר של פרופ' יואל זוסמן, הראתה לתלמידים שגם מדענים "בוגרים" עושים שימוש בסרטים כדי לענות על שאלות מדעיות. המפקחת המרכזת של תחום הכימיה, ד"ר ניצה ברנע, מנהלת המרכז הארצי למורי הכימיה, ד"ר רחל ממלוק-נעמן, ומארגנות התחרות, ד"ר שלי לבנה ומלכה יאיון,  בירכו את המשתתפים ואת הזוכים, והביעו תקווה כי מדובר בתחילתה של מסורת שתימשך ותתרחב.    
עברית

פיסיקה עם חיוך

עברית
 
 
מה קורה כשאדם מושך כלב ברצועה? או כשרכבת מהירה מתנגשת באבן קטנה? מדוע מכונית מחליקה על כביש רטוב? התשובות לשאלות האלה כלולות בתוכנית לימודים חדשה, משעשעת ומבטיחה שפותחה באחרונה במכון ויצמן למדע, ועשויה לשנות את הדרך שבה רבים מאיתנו רואים וזוכרים את לימודי הפיסיקה בבית-הספר התיכון. התוכנית, "פיסיקה עם חיוך", שפיתחו ד"ר רוני מועלם ופרופ' בת-שבע אלון, מהמחלקה להוראת מדעים במכון, "תוקפת" את לימודי הפיסיקה מכיוון לא-מקובל: הבנה של בעיות פיסיקליות העולות ממצבים ומאירועים שבהם נתקלים התלמידים בחיי היום-יום.
 
נקודת המוצא לפיתוח התוכנית הייתה עובדה שקשה להתמודד איתה: תלמידים נרתעים מלימודי פיסיקה, המחייבים שימוש בנוסחאות מתמטיות מסובכות. למעשה, גם מורי המדעים בחטיבת הביניים חסרים את הידע והכלים המתאימים להתמודד עם המקצוע, וסבורים כי הפיסיקה לא רלבנטית לתלמידיהם. התוצאה: מקצוע הפיסיקה מושך רק קומץ תלמידים (ומורים) מוכשרים ומשוגעים לדבר. התוכנית החדשה הופכת את הפיסיקה לידידותית ונגישה יותר, ומדגישה את הרלבנטיות והעוצמה של הפיסיקה - משום שהיא מבוססת על הבנה איכותית של מצבים מוכרים. ניתוח וזיהוי של הגורמים המעורבים במצבים כאלה, הבנת הכוחות הפועלים ושימוש בחוקי ניוטון, מאפשרים לתלמידים לבנות הסברים ולחזות תופעות. 
 
ניסיונות ראשונים להפעיל את השיטה בחטיבות הביניים הביאו לתוצאות מרשימות, הן ברמת ההבנה של התלמידים, הן בהישגיהם, והן בתדמית המקצוע. בעקבות ההצלחה החל הצוות בהכשרת מורים שילמדו את התוכנית בבתי-ספר. בשלב זה קיבל הפרויקט זריקת עידוד: משרד החינוך החליט להכליל שאלות הבנה איכותית בפיסיקה במבחן הערכה ארצי לתלמידי חטיבת הביניים (המיצ"ב), ומרגע זה התפשטה השיטה כאש בשדה קוצים בבתי-ספר ברחבי הארץ. יותר מ-1,000 מורים נחשפו לשיטה, ולימדו אותה ליותר מ-50,000 תלמידים. פרופ' אלון: "באמצעות השיטה הצלחנו לפרוץ את מחסום הפחד של המורים, ולגרום לתלמידים להבין כי מדובר בנושא מרתק ורלבנטי לחיי היום-יום. התלמידים צוברים ביטחון ביכולתם 'לחשוב פיסיקה', והמורים מקבלים כלים לעבודה עם תלמידים מתעניינים וסקרנים".  
עברית

לוקחים את זה לאי בודד

עברית
 
תחרות ההישרדות הווירטואלית, "קודגורו אקסטרים", התקיימה באחרונה ביחידה לצעירים במדע (צמ"ד) במכון ויצמן למדע. בגמר השתתפו שמונה צוותים, אשר התחרו על השליטה ב"אי בודד" וירטואלי. לצורך כך יצרו המתחרים תוכנות מחשב "שורדות", המפעילות טקטיקות מתוחכמות לתקיפת התוכנות האחרות ולהשמדתן, ובמקביל - להתחמקות מהתקפות היריבים. התוכנות נדרשו להתמודד גם עם אתגרים שהושתלו  על-ידי יוצרי התחרות: "פצצות חכמות", ו"זומבים" ששוטטו בזירת המשחק.
 
תחרות "קודגורו אקסטרים" היא יוזמה משותפת של היחידה לצעירים במדע של מכון ויצמן למדע, חברות ההיי-טק "אלאדין" ו-IBM, המרכז הבין-תחומי בהרצליה, עמותת יוצאי יחידה 8200 של חיל מודיעין, אגף תיקשוב בצה"ל, משרד ראש הממשלה ומשרד החינוך. בתחרות נבחנות יכולת חשיבה מתמטית, התמודדות עם בעיות, מקוריות, יצירתיות וגמישות. היא מתבצעת במספר סבבים, כך שלמשתתפים ניתנת הזדמנות ללמוד את החולשות ואת היתרונות של המתחרים, ולשפר את התוכנה שלהם בהתאם.
 
בתום קרב הגמר הצמוד, שהתקיים  במכון דוידסון לחינוך מדעי, ניצח צוות "הוץ-הוץ" של תלמידי כיתה י"ב מתיכון מקיף י' מראשון לציון. לזוכים, ניר סולומון, הדר איציקוביץ, אלעד אלפנדרי וטל זלמנוביץ, הוענקו מלגות בגובה מחצית שכר לימוד לתואר ראשון במדעי המחשב במרכז הבין-תחומי בהרצליה, ומענק כספי, מתנת שירות הביטחון הכללי. לצוות "נינג'ה" מבית הספר הריאלי בחיפה, שזכה במקום השני, ולצוות "אסימוב" מבית הספר אוסטרובסקי ברעננה, שזכה במקום השלישי, הוענקו פרסים כספיים.
 
ד"ר צבי פלטיאל, ראש היחידה לצעירים במדע במכון ויצמן למדע, בירך את הצוותים המשתתפים והזוכים על הישגיהם המרשימים, והדגיש שהתחרות אמנם נגמרה - אך בשביל המשתתפים בה מדובר גם  בתחילתה של קריירה מוצלחת במדעי המחשב.     
עברית

בילוי חכם לכל המשפחה

עברית
 
המבקרים בפסטיבל המדע, שהתקיים במכון בחופשת פסח, יכלו להיפגש עם המדע גם בכמה צמתים לא שגרתיים. הדרך שבה המדע והמדענים משתקפים בקולנוע, מימי הראינוע ועד לימינו אלה, הוצגה, בלוויית קטעי סרטים, על ידי המבקר וחוקר הקולנוע יהודה סתיו. שבעה אמנים המשתייכים למשפחת המכון הציגו עבודות אמנות בתחומי הפיסול, הקרמיקה והציור. המאייר יניב שמעוני הציג תערוכת ציורי מחשב המתארים את שגרת החיים בעיר עתידנית, המרחפת באטמוספירה, התפתחות טכנולוגית שנובעת מכישלון כל המאמצים לשמור על איכות הסביבה על-פניו של כדור-הארץ. הצלם הגרמני פיטר באדג' הציג תצלומי דיוקן של 42 חתני פרס נובל הקשורים למכון ויצמן למדע (חברי מועצת המנהלים, מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד, ועוד).
 
אלפי המבקרים בפסטיבל, שהתקיים זו השנה השמינית ברציפות, נהנו מעשרות סדנאות, פעילויות, סיורים, תצפיות וההמחשות. במקביל התקיימה בפסטיבל תחרות מיוחדת, בסגנון "חפשו את המטמון". בתחרות זו, שנקראה קומ.בינה, נדרשו המשתתפים לפתור בעיות מדעיות כדי לעבור משלב לשלב בדרך אל המטמון. 14 צוותים השתתפו בתחרות זו.
 
בתחרות אחרת, "מדע בשלוש דקות", שהתקיימה בשיתוף עם המועצה הבריטית, התחרו סטודנטים בהסברה של נושאים מדעיים. מתוך 25 מועמדים נבחרו 10 שהופיעו בתחרות פומבית. שפטו: פרופ' אורי אלון, פרופ' אירית שגיא, פרופ' ארי אלסון, אילן לוקאץ' (ערוץ 2, "הארץ"), וד"ר עדי מתן, הנספחת לענייני מדע וטכנולוגיה בשגרירות בריטניה בישראל. במקום הראשון זכה עדי נתן ממעבדתו של פרופ' ירון זילברברג. במקום השני זכתה ד"ר נעמי זיו ממעבדתו של ד"ר צחי פלפל, ובמקום השלישי אריה מלמד-כץ ממעבדתו של פרופ' אהוד דוכובני. שלושת הזוכים במקומות הראשונים ישתתפו בתחרות גמר ארצית שתארגן המועצה הבריטית. הזוכה בתחרות זו ייסע לתחרות דומה שתתקיים באנגליה.
 
קסמי המדעהזוכים בתחרות מדע ב-3 דקות(מימין): ד"ר נעמי זיו, אריה מלמד-כץ ועדי נתןאמנות בפסטיבל המדע
 
 
קסמי המדע
עברית

טורניר הכספות הגדול

עברית
כ-50 צוותים מקנדה, מארה"ב, ממולדובה, מרוסיה, ומבתי-ספר ברחבי הארץ השתתפו השנה בטורניר הפיסיקה על-שם שלהבת פריאר, שהתקיים זו הפעם ה-12 ביחידה לצעירים במדע (צמ"ד) של מכון ויצמן למדע. הטורניר, שנמשך יומיים, מהווה את שיאו של תהליך בן מספר חודשים, שבמהלכו עוברים התלמידים את כל הדרך מהמצאת רעיון למנגנון פיסיקלי מקורי המסוגל לנעול כספת, ועד לבניית הכספת עצמה. כך הם מתנסים בכל שלביו של הפיתוח המדעי - החל מהרעיון התיאורטי ועד למימוש המעשי, ובדרך מרוויחים לימוד מעמיק, עצמאי וחווייתי.
 
התוצרים של תהליך הפיתוח, כ-50 כספות מתוחכמות ומרשימות, הגיעו לשלב הגמר של הטורניר. נשיא מכון ויצמן למדע, פרופ' דניאל זייפמן, נתן את האות לפתיחת התחרות, ועמד על קווי הדמיון בין האתגר שעמו התמודדו תלמידי התיכון לבין תהליך המחקר המדעי של "המדען הבוגר": החופש לשאול שאלות, לזהות בעיות, ולחפש פתרונות.
 
הטורניר החל בהערכה של הכספות השונות על-ידי צוות שופטים מהפקולטה לפיסיקה, וגם על-ידי התלמידים המשתתפים. לאחר מכן התקיימה תחרות פריצת כספות, שבה ניסו הצוותים לפענח את המנגנונים הפיסיקליים, וכך לפתוח את הכספות - תוך זמן מוגבל. כל הפתרונות, התשובות והסברים הוצגו למחרת, בתערוכת הכספות, שמשכה קהל גדול של תלמידים, מורים, הורים, חברים וסקרנים.
 
מחצית מהצוותים, שהגיעו להישגים הגבוהים ביותר, קיבלו ציון מאה בבחינת המעבדה בפיסיקה. ציון לשבח ניתן לצוות הפורץ המצטיין, לכספת "חביבת הקהל" שנבחרה על-ידי התלמידים, וכן לשלושה צוותים שהפגינו מקוריות והשקעה יוצאות דופן.
 
מפצחים את הכספת
 
עברית

כימאים צעירים

עברית
 
שני תלמידי תיכון, בוגרי פרויקט "חץ" (חוקר צעיר) של היחידה לצעירים במדע (צמ"ד) במכון ויצמן למדע, קיבלו פרסים על עבודות גמר מצטיינות, בכנס של החברה הישראלית לכימיה שהתקיים באחרונה. עבודות המחקר של התלמידים, דורון מוסקוביץ מבית-הספר המקיף ג' באשדוד, ומאי עבוד מבית-הספר האפיסקופי-קתולי בשפרעם, שעסקו בייצור ובאיפיון תרכובות אורגנו-מתכתיות, נעשו בהדרכתם של תלמידי המחקר היאם סאלם ומיכאל מונטאג, במעבדתו של פרופ' דוד מילשטיין, במחלקה לכימיה אורגנית במכון ויצמן למדע.
 
פרויקט "חץ" מיועד לתלמידי תיכון מוכשרים המתעניינים במדעים, ובמסגרתו מתקיימת סדרת מפגשים, המאפשרת לבני הנוער להציץ אל חזית המדע העכשווי. עולמם של החלקיקים האלמנטריים, שיטות מתקדמות בחקר המוח, אבולוציה, ביו- אינפורמטיקה ותורת הקוונטים - אלה רק חלק מהנושאים המוצגים לפני המשתתפים, הן כהרצאות, הן במהלך ביקורים במעבדות מכון ויצמן, והן בניסויים שמבצעים התלמידים בעצמם. משתתפי הפרויקט מוזמנים גם למחנה קיץ, ובמסגרתו הם מבצעים עבודת מחקר במעבדות המכון, בהנחייתם של תלמידי מחקר ממדרשת פיינברג. שני התלמידים הזוכים, כמו משתתפים מצטיינים אחרים בפרויקט "חץ", הרחיבו את המחקר לכדי עבודת גמר המוגשת למשרד החינוך, ומקנה להם נקודות בבחינות הבגרות במדעים.
 
הכנס ה-72 של החברה הישראלית לכימיה אורגן השנה על-ידי הפקולטה לכימיה במכון ויצמן למדע. השתתפו בו יותר מ-850 אנשי האקדמיה ותעשייה, וכן מורים ונציגים של המחלקה לזיהוי פלילי של משטרת ישראל, העוסקים ביישומים שונים של כימיה.
 
בתחרות הפוסטרים, שהתקיימה במסגרת הכנס, זכו תלמידי המחקר נועם גבלינגר ואריאל ישמח, מקבוצתו של ד"ר ארנסטו יוסלביץ מהמחלקה לחומרים ופני שטח במכון ויצמן למדע, שהציגו מחקר על ננו-צינוריות עקלתוניות. זוכה נוספת היא גלית שוסטק מהפקולטה לכימיה באוניברסיטה העברית. שבעה תלמידי מחקר, משש הפקולטות לכימיה בארץ, זכו בפרס לעבודת דוקטורט מצטיינת, ובהם יפעת קפלן-עשירי, ממעבדתו של פרופ' רשף טנא במחלקה לחומרים ופני-שטח, שחוקרת את התכונות המכניות של ננו-צינוריות העשויות מטונגסטן דו-גופריתי. ד"ר מילקו ואן-דר-בום מהמחלקה לכימיה אורגנית זכה בפרס למדען הצעיר המצטיין, על "תוכניתו הבין-תחומית בנושא כימיה של חומרים, המתמקדת במחקרים סינתטיים ומנגנוניים בכיוון של כימיה אורגנו-מתכתית".
 
פרופ' דוד מילשטיין, מהמחלקה לכימיה אורגנית, זכה בפרס היוקרתי לכימאי מצטיין, שמעניקה החברה הישראלית לכימיה, "על תרומותיו החשובות בתחום הכימיה האורגנו-מתכתית, פיתוח תהליכים קטליטיים חדשים ושיטות להפעלה של קשרי פחמן, חמצן וחנקן שונים". הוא חלק את הפרס עם פרופ' נמרוד מויסייב, תיאורטיקאי מהפקולטה לכימיה בטכניון.
עברית

הצד המואר של הירח

עברית
 
בנג'מין ניומן, סגן מנהל המשרד ליכולות מתקדמות בסוכנות החלל האמריקאית, נאס"א, התארח באחרונה ביחידה לצעירים במדע (צמ"ד) במכון ויצמן, ונשא הרצאה בנושא "תפקיד הטכנולוגיה ומשימות רובוטיות בחזון חקר החלל". בהרצאה, שהתקיימה בשיתוף עם סוכנות החלל הישראלית, ומשרד המדע, החינוך והספורט, נסקרו האתגרים והיעדים בחקר החלל, תוך התמקדות במאמצים המושקעים בשליחת חלליות ואסטרונאוטים לירח. ניומן, שכילד בשנות ה-60 של המאה הקודמת צפה בהתרגשות בנחיתה הראשונה של אסטרונאוטים אמריקאים על הירח, מרכז כיום את תחום חקר הירח בסוכנות החלל האמריקאית, במטרה להתכונן לשהייה ממושכת של מדענים על הירח. לדבריו, המניעים לחקר הירח אינם מסתכמים רק ברכישת ידע ונתונים מדעיים, או באימון לאסטרונאוטים לקראת משימות ממושכות יותר, אלא קשורים גם בסקרנות האנושית ובצורך האנושי לחקור עולמות רחוקים, ובהתרגשות שמחקר זה מעורר בקרב ילדים בני כל הגילאים.
עברית

מכון דוידסון בן חמש

עברית
 
מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע, ציין באחרונה חמש שנים להקמתו, בכנס שנשא את הכותרת "חינוך מדעי לכלל האוכלוסייה וחינוך למדעני המחר: שתי חוליות בשרשרת אחת", בהשתתפות ראשי מערכת החינוך, אנשי אקדמיה, חינוך והוראת מדעים, ומקבלי החלטות. פרופ' חיים הררי, יו"ר הוועד המנהל של מכון דוידסון, סקר בקצרה את מפעלי החינוך המדעי הקשורים למכון ויצמן, והודה לביל דוידסון מדטרויט, שנדיבותו וחזונו איפשרו את הקמתו של מכון דוידסון, שכבר ממלא תפקיד מפתח בעיצוב עתידה של מדינת ישראל, באמצעות החינוך המדעי.
 
במושב הראשון של הכנס הוצג מיגוון הפעילויות של מכון דוידסון, המיועדות לקהלים ולאוכלוסיות שונות, החל באולפנה על-שם צ'ייס לתלמידים מצטיינים במדע, ועד לתוכנית מיוחדת לנוער שנפלט מהמסגרת החינוכית הפורמלית. פעילויות נוספות שהוצגו הם פרויקט מחשב כתו"ם, ניסוי מערכתי שבמסגרתו מעניק מכון דוידסון מחשב נייד לכל התלמידים והמורים במספר כיתות לימוד בישראל; "חידושים מחזית המדע", סדרות של קורסי מדע פופולרי לציבור הרחב; וכן מעבדות מתקדמות במדע המיועדות לתלמידים מכל רחבי הארץ; תוכניות מגוונות להשתלמות מקצועית של מורים במתמטיקה, מדע וטכנולוגיה, ומסגרות לסמינרים בין-לאומיים למורים מובילים במדע.
 
בסיום התקיים רב-שיח שהתייחס למשמעותו, לחשיבותו ולתפקידו של החינוך בעידן המדע והטכנולוגיה. בדיון, שהינחה פרופ' חיים הררי, השתתפו נשיא מכון ויצמן למדע, פרופ' דניאל זייפמן, יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, פרופ' ענת זוהר, ומנכ"ל חברת "אל-אופ", חיים רוסו, המכהן גם כיו"ר הוועדה החינוכית של התאחדות התעשיינים.
 
מימין: ד"ר זהבה שרץ, ד"ר יהודה בן-חור וד"ר עובד קדם
 
 
 
מימין: ד"ר זהבה שרץ, ד"ר יהודה בן-חור וד"ר עובד קדם
עברית

עמודים