ברשת העולמית

עברית
 
 
מאות תלמידים מרחבי הארץ, יהודים וערבים, השתתפו באחרונה בכנס השנתי לציון סיום שנת הפעילות של תוכנית "מתמטיקה בהתכתבות", המופעלת במסגרת מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע. בכנס הועלתה הצגה אינטראקטיבית בשם "הקוסם מארץ עוד", אשר כתבו, ביימו והפיקו מדריכי התוכנית - כולם סטודנטים במדרשת פיינברג של מכון ויצמן למדע - בהשראת הסיפור ה"קוסם מארץ עוץ". ההצגה שילבה מספר בעיות מתמטיות בהן עסקו משתתפי התוכנית במהלך השנה, בנושאי מספרים מיוחדים, טורנירים וגיאומטריה. התלמידים שישבו באולם התבקשו לפתור את הבעיות שהוצגו, והפתרון של כל אחת מהן הוביל לסצינה הבאה בעלילה. לאחר ההצגה סיירו התלמידים בגן המדע על-שם קלור, מוזיאון מדע ייחודי תחת כיפת השמיים, והשתתפו במשחק "חפש את המטמון". האירוע כולו לווה בתרגום סימולטני לערבית.
 
תוכנית "מתמטיקה בהתכתבות" מופעלת ברצף זו השנה ה-28, ומתורגמת לאנגלית, לספרדית ולערבית. בשנה החולפת השתתפו בה יותר מ-3,000 ילדים ובני נוער מהארץ, מקנדה, ממקסיקו ומארה"ב - חלקם נרשמו באופן עצמאי וחלקם במסגרת בית-הספר. התוכנית מציבה אתגרים מעניינים ומעשירים במתמטיקה, בתחומים שאינם נלמדים בבית-הספר, ללא צורך (כמעט) בידע קודם. הרעיון שעומד בלב התוכנית הוא התכתבות ישירה בין המשתתפים לבין צוות מתמטיקאים במכון דוידסון ובמכון ויצמן למדע, סביב חוברות - הנשלחות לתלמידים אחת לחודשיים - אשר מציגות נושאים שונים בתחום המתמטיקה היצירתית (recreational math). כל חוברת מוקדשת לנושא אחר, ומופקת בשלוש דרגות קושי: לכיתות ג'-ד', לכיתות ה'-ו', ולחטיבת הביניים. הנושא מוצג באמצעות סיפור דמיוני, והחוברת כוללת גם חומרי העשרה: ביוגרפיות של מתמטיקאים הקשורים לנושא, נושאי טריוויה שונים ועוד. לאורך החוברת מפוזרות שאלות אתגר, שעל המשתתפים לפתור. ההשתתפות נעשית באמצעות  אתר אינטרנט ייעודי שפותח במיוחד עבור התוכנית. בין הנושאים הרבים בהם עסקו החוברות בשנים האחרונות: מבוכים וגראפים, מתמטיקה ושחמט, מתמטיקה במהירות הבזק, בעיות שקילה והיגיון, מספרי "ערפד", טורנירים, מעגלי אפולוניוס, מספרי פיבונצ'י, קשרים, סוגי מספרים, ועוד הרבה נושאים מעניינים ומאתגרים. בראש התוכנית עומד ד"ר יוסי אלרן, מנהל היחידה לטכנולוגיה בחינוך וראש תחום למידה מרחוק במכון דוידסון לחינוך מדעי, המאגד את הפעילויות החינוכיות של מכון ויצמן למדע.
 
חיתאם יאסין, מורה למתמטיקה מביה"ס לבנים "אחמד סאמח אלחלדי" באבו טור, ירושלים, אשר הגיעה לכנס עם 15 תלמידים מבית הספר - 13 מכיתה ז' ועוד שני ילדים מחוננים מכיתה ה' - מספרת:    "ערכנו מבחנים לתלמידים, ואלה שהצליחו בהם נרשמו לתוכנית באמצעות בית הספר. אנחנו עובדים איתם בעבודה פרטנית בבית הספר, והם עובדים גם באופן עצמאי בבית, ומתכתבים במייל עם חבריהם ועם  מנחי התוכנית ממכון ויצמן". אחד התלמידים של חיתאם, כארם שלודי, אמר: "מאוד שמחתי להצטרף לפרויקט של מכון ויצמן, ואני שמח להיות פה היום. במסגרת התוכנית למדתי דברים שאינם קשורים לתוכנית הלימודים של בית הספר, וזה העשיר וקידם אותי מאוד".
 
בכנס היו גם ילדים שהגיעו עם הוריהם. יעל הוכבוים, שלומדת בכיתה ה' במודיעין, שמעה על הפרויקט מהמורה שלה למתמטיקה: "במהלך השנה קיבלתי את החוברות, עבדתי עליהן  באופן עצמאי, וכשסיימתי כל חוברת העברתי אותה למורה והיא העבירה אותה למכון. זה היה מאוד מהנה, ואני רוצה להמשיך גם בשנה הבאה". מיכל אלרן, מנהלת התוכנית, מוסיפה: "תוכנית 'מתמטיקה בהתכתבות' תורמת לכל התלמידים שמצטיינים במתמטיקה וגם למוריהם. ילד שמתקדם בחומר ביחס לבני כיתתו, יכול לקבל העשרה והרחבה במתמטיקה באמצעות התוכנית, במקום להשתעמם בשיעור או לרוץ עם החומר הנלמד בכיתה לפני כולם".
 
בשנה החולפת נרשמה עלייה גם במספר המשתתפים בתוכנית-האחות - "מדע בהתכתבות" - אשר החלה לפעול לפני מספר שנים.
 

מכתב מגאנה

לפני שנה קיבלו ראשי התוכנית בקשה מפתיעה מגאנה, אפריקה. ג'ואל דוגוי, ראש עמותת MISE (Mawuenyega International Science Education) ביקש להשתמש בחוברת הראשונה של התוכנית, שפורסמה באתר האינטרנט של "מתמטיקה בהתכתבות", לצורך טורניר מתמטיקה שקיימה העמותה. הוא קיבל את האישור, ושלח את תודותיו: "סיימנו את טורניר המתמטיקה בהתכתבות. זו הייתה התנסות מלהיבה עבור הילדים, ואנחנו מקווים להמשיך א=D7תה בשנה הבאה. כל המשתתפים מודים לכם מקרב לב על החומר המעניין והמאתגר שפרסמתם באתר". בימים אלה מתקיימים מגעים לצירוף הקבוצה מגאנה לתוכנית המלאה בשנה הקרובה. 
 
הצוות המנצח בטורניר בגאנה. מימין: עבדול סאמד ליגבי (מקום שני), אקסואה גיבי דונקור (מקום ראשון), יונג היון היון (מקום רביעי), קוואקו אדו אנסה (מקום חמישי), אדאמה אבודו (מקום שני)
 
 
הצוות המנצח בטורניר בגאנה. מימין: עבדול סאמד ליגבי (מקום שני), אקסואה גיבי דונקור (מקום ראשון), יונג היון היון (מקום רביעי), קוואקו אדו אנסה (מקום חמישי), אדאמה אבודו (מקום שני)
עברית

כוכב נולד

עברית
 
פבל פדייב, תלמיד בתיכון הישראלי למדעים ואמנויות בירושלים, זכה השנה בתחרות עבודות הגמר שמארגן מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע, על עבודה שחקרה את אזורי יצירת הכוכבים. פבל יישלח לסמינר מדענים צעירים שיתקיים בשטוקהולם במקביל לאירועי חלוקת פרסי הנובל, במסגרתו מציגים המדענים הצעירים את עבודות הגמר בפני עמיתים מרחבי העולם, ומשתתפים בטקס חלוקת הפרסים, בארוחה המלכותית לכבוד הזוכים ובנשף שלאחריהם, ונפגשים עם חתני וכלות הפרס.

כנס עבודות הגמר הארצי, שמטרתו לעודד את התלמידים לעסוק במחקר מדעי אמיתי ולהציג את עבודתם בפני קהל רחב של בני גילם, מתקיים זו השנה השישית במכון דוידסון לחינוך מדעי, המאגד את הפעילות החינוכית במכון ויצמן למדע. מנהלת הכנס, ד"ר סמדר זיידמן, אומרת שהשנה השתתפו בכנס 68 תלמידים, ו-13 מתוכם העפילו לשלב הגמר, בו הציגו את עבודות המחקר שלהם באנגלית בפני צוות השיפוט, שכלל מדענים וחוקרים ממכון ויצמן למדע ואנשי צוות של מכון דוידסון.

טקס הסיום, שהתקיים בבית ויצמן, נפתח בסיור מודרך בבית. לאחר מכן שמעו משתתפי הגמר ובני משפחותיהם הרצאה שנשא פרופ' דוד הראל, מהמחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית, שהוא חתן פרס ישראל במתמטיקה. לבסוף חולקו פרסים ותעודות הצטיינות.
 
למקום השני הגיע טל מילר, מתיכון אזורי גליל מערבי, שעבודתו על יעילות תחנות כוח סולאריות תרמודינמיות זיכתה אותו במלגת השתתפות במחנה הבין-לאומי של מכון ויצמן למדע. הפרס השלישי - מלגת השתתפות במחנה הבין-לאומי "סייטק" שיתקיים בטכניון - הוענק לנגה שטרן, מתיכון עירוני א' בתל-אביב, על עבודה שמיפתה שדה מגנטי בחדירה לפלזמה בעלת התנגדות נמוכה. חמש העבודות שדורגו במקומות הראשונים יישלחו לתחרות מטעם ארגון "קדימה מדע", אשר מעניק שלוש מלגות ללימודים אקדמיים.  
 
מימין: ד"ר סמדר זיידמן, פבל פדייב וד"ר אריאל היימן. בדרך לשטוקהולם
 
 
מימין: ד"ר סמדר זיידמן, פבל פדייב וד"ר אריאל היימן. בדרך לשטוקהולם
עברית

מתמטיקה בגובה העיניים

עברית
 
סדרה בת ארבעה מפגשים העוסקים במתמטיקה וביישומיה בחיי היומיום התקיימה בחופשת הקיץ במרכז "חווידע  טבע" בחולון. במסגרת הסדרה נישאו הרצאות - שיועדו למבוגרים ולבני-נוער חסרי ידע
מוקדם - על-ידי מדעני מכון ויצמן למדע, פרופ' יקר קנאי ופרופ' ורד רום-קדר. המפגשים כללו גם סיורים מודרכים בתערוכת המתמטיקה האינטראקטיבית המוצגת במקום, וכן קפה ועוגה. הרצאת הפתיחה, "מתמטיקה שימושית מהי?", הציגה מושגים מוטעים שנקשרו במתמטיקה, והסבירה כיצד בונים מודל מתמטי המתאר מצבים מהחיים. הרצאות נוספות עסקו ביחסי הגומלין המתהדקים שבין מתמטיקה לרפואה, בקשר שבין שולחנות ביליארד ועקרונות הכאוס לפיסיקה המודרנית. הרצאת הסיכום, "מודלים בדידים או רציפים?", הציגה שאלות כמו: האם העולם אטומי או מאוחד? מה עדיף, דיגיטלי או אנלוגי?, וניסתה לענות עליהן בעזרת דוגמאות ומודלים. סדרת ההרצאות במתמטיקה היא אחות צעירה בפרויקט "מפגשים בחזית המדע" - סדרות של הרצאות מדעיות-פופולריות בנושאים מחזית המדע המתקיימות זה מספר שנים במכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע.   
עברית

הטובות למדעים

עברית
 
 
פרופ' עדה יונת, זוכת פרס נובל בכימיה לשנת 2009, הייתה מאורחי הכבוד בטקס הסיום של תוכנית קידום נערות למדעים, שהתקיים באחרונה באשדוד. התוכנית עודדה נערות צעירות לשאוב השראה מנשים שהצליחו להגשים קריירה מדעית, וזאת, בין היתר, באמצעות מפגשים עם מדעניות ממכון ויצמן למדע. התוכנית נולדה ביוזמתה של עירית מנחם, מהנדסת בחברת אלת"א מערכות בע"מ וחברת מועצת הנשים של העירייה: "מטרת הפרויקט היא העצמת בנות, תלמידות כיתה ט' בעלות נטייה למקצועות המדעיים. הפרויקט כולל סדנאות ומפגשים המעניקים כלים להתמודדות עם אתגרים וקשיים בחיים. כמו כן, הידע המוקנה מסייע לנערות בשלב חשוב זה של קבלת החלטות לגבי מגמות לימוד והקידום שלהן בחיים".
 
פרופ' עדה יונת פתחה בדברי ברכה: "בצומת זה של חייכן, בידכן להחליט אם בכוונתכן להוליך או להיות מובלות; להגיע לתגליות פורצות דרך, לפענח תהליכי טבע, או לקבל את הדעה הרווחת ולסגת מחלומכן; להציב לעצמכן מטרות ברומו של עולם או לוותר; לחיות חיים מאתגרים ומלאי סיפוקים אינטלקטואליים, או לקבל את הדעה הרווחת המונעת מנשים להתרכז בעבודה מדעית; לבנות לעצמכן משפחה תומכת ולשתפה בצדדים המרתקים במחקריכן, או להחליט שאין בידכן לשלב חיי  משפחה עם עבודה מדעית. תהא החלטתכן אשר תהא, אני מאחלת לכולכן שמחה ועניין בחיים".
 
פרופ' חגית מסר ירון, נשיאת האוניברסיטה הפתוחה, נשאה אף היא דברי ברכה: "אני פונה אליכן בקריאה לשקול לבחור במקצועות המדעיים, להתמיד, ללמוד ולהצליח, כי אתן מסוגלות ומוכשרות. אל תירתענה ממקצועות בעלי דימוי גברי. בחרו בצורה מושכלת ללא קשר למיגדר. אם אתן טובות, אף אחד לא יכול לעצור אתכן. עלו והצליחו".
 
במכון ויצמן למדע פגשו הבנות את ד"ר טלי קמחי מהמחלקה לנוירוביולוגיה, שאמרה להן: "אתן יכולות להשיג כל דבר שתרצו, אם רק תרצו מספיק חזק. אתן יכולות להיות כל מה שתרצו להיות, להגשים כל דבר שתציגו לעצמכן כמטרה, רק אם תיצמדו למטרה זו. תאמינו בעצמכן ביכולתכן להצליח. המוטיבציה, הנחישות, התעוזה, ההתלהבות, האומץ וההתמדה, הם שיביאו אתכן להשגת מטרותיכן". בהמשך התקיים רב-שיח תחת הכותרת "נשים צעירות מובילות - מודלים לחיקוי". דנה לוי, תלמידת מחקר במחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע, אמרה: "זו השעה לנער כנפיים ולעוף מעל לשלולית הבינוניות".
 
בסיום הכנס סיפרו כמה מבוגרות התוכנית על חוויותיהן והישגיהן: "במהלך הפרויקט התקיים מפגש מאוד ייחודי עם כמה סטודנטיות שבחרו בתחומי הטכנולוגיה והמדעים ואף הצליחו לעסוק בהם. אמרנו לעצמנו: 'לא רק שאנחנו רוצות להיות שם, אנחנו גם נהיה שם'". אחרת הוסיפה: "אני חושבת שהפרויקט חשוב לכל נערה באשר היא, והוא מהווה תרומה חשובה לקידומה, לדרך החשיבה שלה ולעשייתה בהמשך".  
 
משתתפות תוכנית קידום נערות למדעים עם ד"ר טלי קמחי. חיים מאתגרים
משתתפות תוכנית קידום נערות למדעים עם ד"ר טלי קמחי. חיים מאתגרים
עברית

ניצוצות של מדע

עברית
 
ארבעה בני נוער מצטיינים במדעים נבחרו להשתתף במחנות מדע בין-לאומיים שיתקיימו במהלך הקיץ בלונדון ובמומבאי. הארבעה - נועה ישעיהו, בוגרת כיתה י"א מלוד, דודו משאשה ואלמו אברה, בוגרי כיתה י"ב מראשון-לציון, ודניאל אליאס, בוגר כיתה י"ב מלוד - משתתפים בתוכנית "ניצוצות מדע" לקידום מדעי-טכנולוגי של בני-נוער יוצאי אתיופיה, המופעלת במשותף על-ידי מכון דוידסון לחינוך מדעי - הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע - והסוכנות היהודית. טקס לציון סיום שנת הפעילות התקיים באחרונה במכון דוידסון לחינוך מדעי. בכנס השתתפו כ-100 משתתפי התוכנית, יחד עם בני-משפחה, חברים, חונכי התוכנית, נציגי הסוכנות היהודית, ונציגי מכון דוידסון לחינוך מדעי.
 
"התוכנית פתחה בפני עולם חדש, והעניקה לי כלים להתמודד עם המקצועות המדעיים", אמרה נועה ישעיהו, אשר יוצאת למחנה בין-לאומי בהודו המאורגן על-ידי חתני פרס נובל ומדענים מובילים מאסיה. "כאשר התקבלתי לבית-הספר למדעים היו לי חששות רבים, אבל בזכות התוכנית הצלחתי להשתלב בו בקלות".
 
"ניצוצות במדע" היא תוכנית ארבע-שנתית לקידום מדעי-טכנולוגי של בני-נוער יוצאי אתיופיה הפועלת בניהולה של בתיה לוי. במסגרתה מקבלים המשתתפים, תלמידי כיתות ט'-י"ב, לימודי העשרה בנושאים מדעיים, תיגבור במתמטיקה ובאנגלית,וחונכות אישית, וכן קורס פסיכומטרי בסוף לימודי התיכון. התוכנית מופעלת בערים אשדוד, יבנה, גדרה, רחובות, באר-יעקב, נס-ציונה, לוד, ראשון-לציון ופתח-תקוה.
 
מימין: דניאל אליאס, דודו מששה, נועה ישעיהו ואלמו אברה. מצטיינים במדעים
מימין: דניאל אליאס, דודו מששה, נועה ישעיהו ואלמו אברה. מצטיינים במדעים
עברית

הכימיה של השוקולד

עברית

ערב מדע ותרבות שכולו שוקולד התקיים באחרונה במכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע, במסגרת התוכנית "מפגשים בחזית המדע". הערב סיכם את הפעילות השנתית המוצעת לציבור הרחב במכון דוידסון, הכוללת סדרות של הרצאות במדע פופולרי, ערבי רב-שיח, ומפגשי קפה מדע. הערב נפתח בדברי סיכום שנשאה ראש התוכנית, ד"ר אושרית נבון, ולאחר מכן התקיימו הרצאה מדעית, הדגמות וטעימות.

 
ד"ר נעמי זיו התייחסה להיבטים שונים של השוקולד: קורותיו של פול הקקאו במסעו מהעץ לטבלת השוקולד, ההבדלים בין שוקולדים שונים בחנות, מה הופך שוקולד לאיכותי, מדוע הפרלינים מבריקים ולמה נוצרים כתמים לבנים על שוקולד ישן, האם אפשר להכין שוקולד שאינו נמס במדבר, וגם - מדוע שוקולד עושה לנו מצב רוח טוב כל-כך, והאם הוא מועיל לבריאות. השוקולטייר אלי טראב הדגים את תהליך הטמפרור, והדריך טעימות של פרלינים שייצר בעצמו.
עברית

חושב אל מחוץ לקוביה

עברית
 
תצלומיו של גדי דגון, המוצגים בגן המדע על-שם קלור ובמועדון "סן מרטין", במסגרת התערוכה "חושב אל מחוץ לקוביה", עוקבים מקרוב ובחשיפה איטית ומקוטעת אחר שלבי הפיתרון של קוביה הונגרית.
תנועת המצלמה, המתבצעת תוך כדי צילום (כשהיא פתוחה, במצב ידני), יוצרת תמונות  המפרקות לגורמים את תהליך פתרון הקוביה, כמעין מסע חידתי בזמן.

 

חושב אל מחוץ לקופסא

 

חושב אל מחוץ לקופסא
עברית

תחשבו על זה

עברית
 
לאיזה גובה יש להקפיץ כדורי להטוטנות ("ג'גלינג") כדי לבצע היטב להטוט מסוים? כיצד מזהים, באמצעות שתי שאלות, דובר אמת, דובר שקר ודובר אמת-או-שקר? כיצד מבטיחים ניצחון במשחקי זוגות קומבינטוריים? כל זאת, בתוספת קוביות הונגריות, טבעות סיניות, תצרפים (פאזלים), ושאר משחקי חשיבה וחידות מתמטיות, עמדו במרכזו של כנס למשחקי חשיבה ומתמטיקה יצירתית שהתקיים באחרונה במכון דוידסון לחינוך מדעי, המאגד את הפעילויות החינוכיות של מכון ויצמן למדע. בכנס השתתפו יותר מ-200 בני-אדם, מבוגרים, ילדים ובני נוער, שהביאו איתם תצרפים, חידות, ומשחקי חשיבה - חלקם כאלה שיצרו בעצמם. במסגרת המפגש החופשי יכלו המשתתפים להתנסות, לשחק, לשתף ולהחליף משחקים.

בכנס הוצגה תערוכת התצלומים "חושב אל מחוץ לקוביה" של הצלם גדי דגון. פתיחת התערוכה לוותה בהדגמה של פתרון קוביה הונגרית בעיניים עצומות, על-ידי סגן אלוף העולם, דרור וומברג, ובסדנאות לקהל בפתרון קוביה הונגרית.
 
עוד כלל הכנס תצוגת פוסטרים, סדנאות בפתרון משחקי חשיבה, והרצאות מפי מדענים ומפי משתתפים בכנס. פרופ' דוד הראל ממכון ויצמן למדע הירצה על קסמי המתמטיקה, בלוויית להטוטי קלפים ודוגמאות מתמטיות; ד"ר דוד גינת מאוניברסיטת תל-אביב סיפר על האולימפיאדה הבין-לאומית למדעי המחשב, הציג שאלות לדוגמא, והסביר כיצד אפשר לפתח חשיבה מתמטית באמצעות חידות ומשחקי חשיבה; תלמיד התיכון יואב בן שלום הציג הפשטה מתמטית של תנועת הכדורים בעת ביצועי להטוטים ("ג'גלינג"), באמצעות התבוננות בדפוסי תנועת הכדורים ותנועת הידיים, וליווה את הסבריו בהדגמות חיות; הרצאתו של פרופ' אביעזרי פרנקל ממכון ויצמן למדע עסקה באיפיון מצבי ניצחון או הפסד במשחקים קומבינטוריים - משחקים שבהם יש לקחת את החפץ האחרון מערימת חפצים, כאשר יש כללים מוגדרים למספר החפצים שמותר לקחת בכל מהלך - והסביר את הקשר של התשובה למספרי פיבונצ'י. הרצאות המשתתפים עסקו בעקרונות המתמטיים של חידות ומשחקי חשיבה כמו מספרי פיבונאצ'י, אוריגמי, טבעות סיניות, ווריאציות על חידת מגדלי האנוי. הרצאה נוספת תיארה כיצד מלמדים את עקרונות תורת הקוונטים באמצעות משחקי מחשב.
 
את הכנס ארגנו ד"ר יוסי אלרן ממכון דוידסון לחינוך מדעי, פרופ' אברהם הרכבי, מקבוצת המתמטיקה במחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן למדע, ודוד גודמן מחברת "משחק עץ".
 
 
תחשבו על זה      תחשבו על זה
תחשבו על זה
עברית

חוויה של ידע

עברית
 
רשת סניפי "חווידע טבע" - מרכזי מדע חווייתיים מיסודו של פרויקט החונכות  פר"ח - ציינה באחרונה את הצטרפותו של אח חדש למשפחה - "חווידע טבע" בת-ים. בטקס הפתיחה של המרכז השתתפו מנכ"ל פר"ח, עמוס כרמלי, ראש העיר בת-ים, שלומי לחיאני, וכלת פרס נובל בכימיה לשנת 2009, פרופ' עדה יונת, שנשאה דברי ברכה.
 
מרכזי "חווידע טבע" מופעלים על-ידי ארגון החונכות פר"ח, המהווה חלק ממכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע, בשיתוף חברת טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ. המרכז החדש בבת ים הוא הגדול מבין מרכזי חווידע, וכולל  תערוכות, פלנטריום דיגיטלי, ומוצגים מדעיים המזמינים את המבקרים לגעת בהם, להפעיל אותם ולשחק בהם - וכך לחקור באופן פעיל תופעות מדעיות מחיי היומיום. בנוסף, מתקיימים במקום סיורים מודרכים, ניסויי מעבדה, סדנאות יצירה,  חוגי מדע וימי הולדת, בהדרכת סטודנטים חונכי פר"ח.
עברית

ביו-אתיקה עכשיו

עברית
 
סדרת מפגשים פתוחים לציבור בנושא סוגיות ביו-אתיות אקטואליות התקיימה באחרונה, זו השנה הרביעית, במכון דוידסון לחינוך מדעי, המאגד את הפעילויות החינוכיות של מכון ויצמן למדע. את הסדרה, המתקיימת בשיתוף המועצה הלאומית לביו-אתיקה, הינחה פרופ' מישל רבל ממכון ויצמן למדע, חתן פרס ישראל ויו"ר המועצה הלאומית לביו-אתיקה. מטרתם של המפגשים היא להגביר את מודעות הציבור לשאלות המוסריות העולות בעקבות ההתקדמות הרפואית והטכנולוגית, ולעודד את השיח הציבורי בנושאים אלה.
 
את שלושת המפגשים יזמו וארגנו ד"ר אילנה שמידט-הופפלד, חברת המחלקה להוראת מדעים במכון ויצמן ומרכזת המועצה הלאומית לביו-אתיקה, וד"ר אושרית נבון - ראש תוכנית "מפגשים בחזית המדע" במכון דוידסון לחינוך מדעי.
 
המפגש הראשון, תחת הכותרת "השפעת העיתונות על קבלת החלטות רפואיות", עסק במגפת שפעת החזירים, והציג שאלות הנוגעות להגנת הציבור מפני מחלות מידבקות, לנחיצותם של חיסונים, ולתפקיד שממלאת העיתונות בהפצת מידע העשוי להשפיע על ההחלטה האם להתחסן.
 
המפגש השני, "נטילת ביציות מנשים והקפאתן לצורך שימוש עתידי", סקר את הסיכונים ואת הסיכויים של טכנולוגיות חדשות בתחום הפוריות, ואת השאלות האתיות שהן מעוררות. המפגש האחרון דן בהיבטים המשפטיים והאתיים של "ביו-בנקים": מאגרי דגימות ומידע ביולוגי אישי לצורכי מחקר. לצד פריצות הדרך שיאפשרו בנקים אלה בכל הקשור לאיבחון ולטיפול במחלות, מעלים ה"ביו-בנקים" גם שאלות אתיות ומשפטיות הנוגעות להגנה על פרטיות החולה ולסודיות המידע הרפואי.

מפגשי "ביו-אתיקה עכשיו" מתקיימים בתמיכת המועצה הלאומית לביו-אתיקה, ובמימון הקרן לזכר חנן בר-און, שהיה מבכירי שירות משרד החוץ של ישראל, וסגן נשיא מכון ויצמן למדע, ותרם תרומה ייחודית ובעלת חשיבות לעתידו של המכון. הקרן שהוקמה על שמו מוסיפה לתמוך בפעילות מדעית-חינוכית לציבור.
עברית

עמודים