בוגרי המחזור הראשון של תוכנית רוטשילד-ויצמן למורים מצטיינים במדעים ובמתמטיקה, יקבלו היום את התואר השני

עברית

26 בוגרי המחזור הראשון של תוכנית רוטשילד-ויצמן למורים מצטיינים במדעים ובמתמטיקה, יקבלו היום את תארי המוסמך בהוראת מדעים ממדרשת פיינברג שבמכון ויצמן למדע. התוכנית הייחודית, הראשונה מסוגה בארץ, מקנה למורים בבתי-הספר התיכוניים תואר שני במדעים ממכון ויצמן למדע. בשנה הקרובה ילמדו בתכנית כ-100 מורים בשלושה מחזורים.

ההנחה העומדת בבסיס התוכנית היא, שאפשר לקדם את מערכת החינוך המדעי על-ידי טיפוח מצוינות בהוראה. לכן, תוכנית רוטשילד-ויצמן פונה לשכבה נבחרת של מורים ופועלת לקידום השכלתם בתחומי המדע והוראת המדע. בעקבות החזון הזה, ותוך התייעצות ושיתוף פעולה עם מדעני המכון, הורכבה תוכנית לימודים אינטנסיבית, הכוללת הרחבה והעמקה של הידע המדעי על כל תחומיו, מפגשים בלתי אמצעיים עם מדענים וביקורים במעבדות המכון, הכרות עם חידושים מדעיים, רכישת גישות הוראה חדשניות, השתתפות במחקרים בתחומי הוראת המדעים הנעשים במכון, והתנסות בהובלת יוזמות חינוכיות ייחודיות. לצורך התוכנית התגייסו סגל המחלקה להוראת המדעים ומדענים רבים מהמחלקות המדעיות השונות במכון, לפיתוח והוראה של כ-50 קורסים ייחודיים.

התוכנית רוטשילד-ויצמן, הממומנת מתרומת קרן קיסריה אדמונד בנימין דה רוטשילד לעשר שנים, נוסדה לפני שלוש שנים ביוזמת הנהלת המכון והמחלקה להוראת המדעים. בראש התכנית עומדים פרופ' שמעון לויט מהפקולטה לפיסיקה ופרופ' בת-שבע אלון, ראש המחלקה להוראת המדעים. ועדת היגוי בראשותו של פרופ' ישראל בר-יוסף, סגן נשיא המכון לפיתוח משאבים ודיקן לענייני חינוך, מתווה את התנהלות התוכנית.

"בוגרי התוכנית יכולים לפעול בעמדות השפעה ברמות שונות במערכת החינוך" אומרת פרופ' אלון. "המורה יכול לתפקד במסגרת בית ספרו, לעזור בקהילה, לפעול ברמה הארצית או להשתתף בפיתוח חומרי למידה או פעילות עם מורים עמיתים". לשם כך, מוצעות לבוגרים תוכניות המשך, הכוללות יצירה והובלה של יוזמות חינוכיות חדשניות, תוך שיתוף פעולה עם המחלקה להוראת המדעים ומחלקות אחרות במכון ויצמן למדע, וכן עם מכון דוידסון לחינוך מדעי.
 
 
פרטים נוספים ניתן לקבל במשרד דובר מכון ויצמן למדע: 08-934-3851
 
עברית

מחזור ראשון של בוגרי תוכנית רוטשילד-ויצמן למורים מצטיינים במדעים ובמתמטיקה, יוצא לדרך

עברית

בוגרי המחזור הראשון של תוכנית רוטשילד-ויצמן למורים מצטיינים במדעים ובמתמטיקה, יקבלו בקרוב את תארי המוסמך ממכון ויצמן למדע. התוכנית הייחודית, הראשונה מסוגה בארץ, מקנה למורים בבתי-הספר התיכוניים תואר שני במדעים ממכון ויצמן למדע. השנה יסיימו את התוכנית 26 הבוגרים הראשונים, ובשנה הקרובה ילמדו בתכנית כ-100 מורים בשלושה מחזורים.


התוכנית נועדה לקדם את מערכת החינוך המדעי באמצעות טיפוח מצוינות בהוראה. היא פונה לשכבה נבחרת של מורים ופועלת לקידום השכלתם בתחומי המדע והוראת המדע. בעקבות החזון הזה, ותוך התייעצות ושיתוף פעולה עם מדעני המכון, הורכבה תוכנית לימודים אינטנסיבית, הכוללת הרחבה והעמקה של הידע המדעי על כל תחומיו, מפגשים בלתי אמצעיים עם מדענים וביקורים במעבדות המכון, הכרות עם חידושים מדעיים, רכישת גישות הוראה חדשניות, השתתפות במחקרים בתחומי הוראת המדעים הנעשים במכון, והתנסות בהובלת יוזמות חינוכיות ייחודיות. לצורך התוכנית התגייסו סגל המחלקה להוראת המדעים ומדענים רבים מהמחלקות המדעיות השונות במכון, לפיתוח ולהוראה של כ-50 קורסים ייחודיים.

תוכנית רוטשילד-ויצמן ממומנת מתרומת קרן קיסריה אדמונד בנימין דה רוטשילד לעשר שנים. היא נוסדה לפני שלוש שנים ביוזמת הנהלת המכון והמחלקה להוראת המדעים. בראש התכנית עומדים פרופ' שמעון לויט מהפקולטה לפיסיקה ופרופ' בת-שבע אלון, ראש המחלקה להוראת המדעים. ועדת היגוי בראשותו של פרופ' ישראל בר-יוסף, סגן נשיא המכון לפיתוח משאבים ודיקן לענייני חינוך, מתווה את התנהלות התוכנית.

"בוגרי התוכנית יכולים לפעול בעמדות השפעה ברמות שונות במערכת החינוך" אומרת פרופ' אלון. "המורה יכול לתפקד במסגרת בית-ספרו, לעזור בקהילה, לפעול ברמה הארצית או להשתתף בפיתוח חומרי למידה או פעילות עם מורים עמיתים". לשם כך, מוצעות לבוגרים תוכניות המשך, הכוללות יצירה והובלה של יוזמות חינוכיות חדשניות, תוך שיתוף פעולה עם המחלקה להוראת המדעים ומחלקות אחרות במכון ויצמן למדע, וכן עם מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע.
 
עברית

קיץ מדעי במכון ויצמן למדע – סדנאות יום חווייתיות לילדים בגן המדע על-שם קלור

עברית
 
 

לחצו על הלינק לפרטים עדכניים על סדנאות קיץ לשנת 2017

 

 

 
עברית

אם אין לחם אין מדע - ערב מדע ותרבות במסגרת "מפגשים בחזית המדע"

עברית
ערב חוויתי מדעי בנושא לחם – "אם אין לחם אין מדע" -  יתקיים ביום ב', 11  ביולי, בשעה  19:30, באולם הברווז שבמכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע.
 
הערב יכלול הרצאה מדעית העוסקת באפיית לחם החל בגרגיר החיטה ועד הלחם. ההרצאה תלווה בהדגמה ובטעימות בהנחיית ד"ר נעמי זיו (בעלת הבלוג "מדע בצלחת"), אורי שפט (אופה, שף ובעל מאפיית "לחמים" (והקונדיטורית רינת צדוק.
 
מחיר:  60 ש"ח לאדם.
 
ההשתתפות מותנית בהרשמה מראש בטלפון: 08-9378365 או באמצעות אתר האינטרנט:
 
עברית

"המוח במאה ה-21" - סדרת מפגשים בבתי קפה עם מדענים ותלמידי מחקר ממכון ויצמן למדע, במסגרת אירועי שבוע המוח הבין-לאומי

עברית
במסגרת אירועי שבוע המוח הבין-לאומי, "המוח במאה ה-21", יצאו מדענים ותלמידי מחקר מהמחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע לבתי הקפה ברחובות ובנס ציונה, ויביאו חדשות מחזית המחקר בתחום. המפגשים – על כוס קפה או בירה, ובגובה העיניים – ידונו בהיבטים שונים בחקר המוח, הזיכרון והתודעה, יספרו על "חיי היום-יום" במעבדות מכון ויצמן, ויציגו את ההתרגשות המלווה את הפעילות המדעית.
 
המפגשים פתוחים לציבור הרחב ללא תשלום. מומלץ להזמין מקום מראש.
 
עידו דוידסקו ישוחח על "סחף חושים – מה קורה במוח כשאנחנו צופים בסרטים": בניגוד למה שמקובל לחשוב, הראייה היא פעולה אקטיבית, במהלכה יוצרים מרכזי ראייה שונים במוח את תמונת המציאות שאנו רואים. מרכזי ראייה אלה מתמחים בסוגים שונים של מראות, כמו פרצופים, ידיים, תנועה בכיוון מסוים וכדומה. התהליך הזה מקבל ביטוי דרמטי במהלך צפייה בסרט, כאשר הצופה האנושי חש שהוא צופה בסרט אחיד ורציף, אך למעשה, כל איזור במוחו "רואה" סרט פרטי וייחודי משלו.
 
המפגש יתקיים ביום ראשון, 13 במארס, בשעה 19:00 במסעדת "מא" ברחובות. טלפון להזמנות: 057-9442863
 
הרגשות שלנו הם הבסיס לחוויות המשמעותיות ביותר שאנו חווים, וממלאים תפקיד עיקרי בתפיסתנו את עצמנו ואופן שבו תופסים אותנו אנשים אחרים. למרות זאת, עד לפני שנים לא רבות, נחשבו רגשות לנושא שאינו מתאים למחקר מדעי. המפגש עם אורי נילי, "המוח הרגשי – הבסיס המוחי של הרגשות", ידון בהשקפה הזו ויציג תובנות עכשוויות על התהליכים המוחיים העומדים בבסיס הרגשות שאנו חווים, תוך הצגת שאלות כמו מה גורם לנו לחוש רגשות שונים? האם לבעלי חיים יש רגשות? ומה קורה כאשר רגש והגיון מתנגשים?
 
המפגש יתקיים ביום ראשון, 13 במארס, בשעה 19:00 ב"קפה קפה", סמוך להיכל התרבות, נס ציונה. דוא"ל להזמנות: michal.gilady@isfn.org.il
 
לזיכרון של ריח יש מספר מאפיינים המייחדים אותו מזיכרונות אחרים. זיכרון המתעורר בעקבות ריח הוא רגשי יותר, מוחשי יותר ומחזיר אותך לילדות. במסגרת המפגש "ריח, זיכרון ומה שביניהם", תציג יערה ישורון את מחקריה בנושא, תעלה רעיונות מדוע זיכרון זה הוא ייחודי כל כך, ותספר אנקדוטות נוספות מעולם הריח.
 
המפגש יתקיים ביום שני, 14 במארס, בשעה 19:00 בקפה שקמה ברחובות. טלפון להזמנות: 08-9467486
 
המוח שלנו מקנה לנו את התחושה כי יש לנו זיכרון לגבי דברים שקרו בעבר, אולם האם רישומי העבר אכן צרובים במוח? השיחה עם אורי לבנה, "לפעמים אנחנו זוכרים דברים שקורים מסביבנו ולפעמים לא", תעסוק בשינויים שחלים במח בשעה שאנחנו רוכשים זיכרונות חדשים, ותספר מה ניתן ללמוד מכך על טיבו של הזיכרון האנושי.
 
המפגש יתקיים ביום שלישי, 15 במארס, בשעה 19:00 בקפה עץ התות ברחובות. טלפון להזמנות: 08-9473850
 
מדי יום אנחנו נתקלים במידע מגוון, המזכיר לנו אירועים וחוויות מהעבר. כיצד המוח מחליט האם המידע החדש אכן משקף נכונה אירועים שחווינו בעבר? האם אפשר להבדיל בין היזכרות אמיתית והיזכרות שווא? והאם ניתן לגרום למוח למנוע מזיכרונות מסוימים להגיע למודעות? המפגש עם ד"ר אבי מנדלסון, "המוח הזוכר: בין מציאות לבדיה", ינסה לענות על שאלות הקשורות לדרך בה מוחנו שולף חוויות מהעבר.
 
המפגש יתקיים ביום שלישי, 15 במארס, בשעה 19:30 בקפה סמדר, מכון דוידסון לחינוך מדעי. טלפון להזמנות: 08-9378420
עברית

פרופ' עדה יונת תישא הרצאה לפני תלמידי תיכון, לזכר פרופ' אפרים קציר. ההרצאה תשודר בשידור חי לבתי-ספר ברחבי הארץ.

עברית

פרופ' עדה יונת, כלת פרס נובל בכימיה, תישא את ההרצאה השנתית על-שם אפרים קציר, שתתקיים ביום ראשון, 20 בפברואר, בשעה 13:00, במכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע.

ההרצאה, תחת הכותרת "הריבוזום המופלא, אויביו הקטנטנים ומחשבות על התהוות החיים והיוצרות הצופן הגנטי", תתקיים בנוכחות מאות תלמידי תיכון נבחרים, מבתי-ספר ברחבי הארץ, ובמקביל, תשודר בשידור חי למאות תלמידים בבתי ספר נוספים ברחבי הארץ, שאף יוכלו להפנות שאלות למרצה.

השנה, לראשונה, תינתן גם לקהל הרחב האפשרות לצפות באירוע בשידור חי אינטרנטי, באתר - http://video.weizmann.ac.il/davidson/live.html.

פרופ' אפרים קציר, מגדולי מדעני ישראל, ממייסדי מכון ויצמן למדע והנשיא הרביעי של מדינת ישראל, שמת באחרונה, הגה את רעיון ההרצאות השנתיות, במטרה לקרב בני נוער לקהל הרחב. זו השנה השביעית שבה מתקיים האירוע, והשנה הראשונה שבה הוא מוקדש לזכרו של פרופ' קציר.
 

עברית

מכון דוידסון לחינוך מדעי מתחיל היום, בשיתוף עם משרד החינוך, להכין את נבחרת ישראל לאולימפיאדה הבין-לאומית במתמטיקה

עברית
לנוכח ההישגים הנמוכים של תלמידי ישראל באולימפיאדות המתמטיקה בשנים האחרונות, החליט משרד החינוך להטיל את מלאכת הרכבת הנבחרת ואימונה על מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע. ההכנות לאולימפיאדה, שתתקיים ביולי 2011 – עוברות היום לשלב מואץ.
 
ההישגים הנמוכים של נבחרת תלמידי ישראל באולימפיאדה למתמטיקה בשנים האחרונות, הובילו את משרד החינוך להחלטה לבצע שינוי משמעותי בדרכי ההכנה של הנבחרת ואימונה. לאחר תהליך מורכב של בחינת הצעות של גופים וארגונים שונים, נבחר מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע, לבצע את השינוי. ד"ר קובי לביא, ממכון דוידסון, עומד בראש תוכנית האימונים המאומצת של הנבחרת. איתו עובדת קבוצה של מאמנים מקצועיים בכירים, בראשות לב רדזיווילובסקי, ולהם מסייעים מדעני מכון ויצמן למדע.
 
תהליך הבחירה וההכנה של המתמודדים החל במבחן ארצי במתמטיקה בניהול האגף למדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, שבו השתתפו כ-4,000 תלמידים מרחבי הארץ. מתוכם נבחרו 350 בעלי הציונים הגבוהים ביותר, המשתתפים היום באולימפיאדת המתמטיקה הארצית על שם פרופ' יוסף גיליס במכון ויצמן למדע. 30 בעלי ההישגים הגבוהים ביותר באולימפיאדה זו, ימשיכו לשלבים הבאים בתוכנית האימונים שתוכננה במכון דוידסון לחינוך מדעי.
 
בשלב הבא יעברו 30 הנבחרים תוכנית אימונים מתוקשבת, שתותאם לכל אחד מהם, בנפרד. כך יוכל כל אחד מהמשתתפים למצות את מלוא הפוטנציאל שלו, ויעבוד באופן פרטני מול מדריכים שיתמקדו בו, אישית.
 
בחודש פברואר יוזמנו 30 המצטיינים למחנה אימונים בן חמישה ימים, בתנאי פנימייה, בכפר הנוער של מכון דוידסון, בקמפוס מכון ויצמן. כאן הם יעברו סדרת אימונים אינטנסיבית, בהדרכת אנשי מכון דוידסון, קבוצת המאמנים בראשותו של לב רדזיווילובסקי, ומדענים מהמחלקה למתמטיקה של מכון ויצמן למדע. מחנה נוסף יתקיים במתכונת זו בחול-המועד פסח, ובסופו ייבחרו מתוך 30 המשתתפים, 15 מצטיינים שיוזמנו למחנה נוסף בחודש יוני. בשלב זה ייבחרו שבעה חברי הנבחרת שייצגו את ישראל באולימפיאדה הבין-לאומית שתתקיים בהולנד, בחודש יולי 2011.
 
ד"ר לביא: "אנו, במכון דוידסון לחינוך מדעי, איננו מאמינים בקיצורי דרך. אנחנו מאמינים בעבודה קשה, בהתמדה, בנחישות, ובהתאמה של תוכנית אישית לכל חבר בנבחרת, דבר שיאפשר לכל אחד מהם להגיע למלוא יכולתו, ובכך לקדם את הנבחרת כולה. אנו מצפים שהשנה, הודות לתוכנית האימונים האינטנסיבית, ולהדרכה הפרטנית, נצליח להביא לנקודת מפנה, ובכך תיפתח מגמה של עלייה ושיפור מתמשך במיקומה של הנבחרת הישראלית בטבלת ההישגים העולמית במתמטיקה".
 
ד"ר אריאל הייימן, מנכ"ל מכון דוידסון לחינוך מדעי: ההצלחה באולימפידה חשובה לא רק בהיבט התחרותי. אנו מקווים שהיא תסמל ותדגיש את החשיבות שמדינת ישראל מייחסת, ברמה הלאומית, למקצוע המתמטיקה, שמהווה בסיס מרכזי למקצועות המדעיים, שהצטיינות בהם חיונית לעתיד המדינה ולאופי החברה והכלכלה שלנו".
 
 
מידע נוסף – ותמונות – אפשר לקבל במשרד דובר מכון ויצמן למדע: 08-934-3856
עברית

סדרת קומיקס חדשה מבית היוצר של מכון ויצמן למדע מגישה: עלילות מדעיות עם חיוך

עברית

 האם יש בשום מרכיבים שיכולים לשמש בטיפולים רפואיים מתקדמים? (כן)
האם נפט שנספג בחול הוא משאב אבוד? (לא)
האם ננו-צינורות יאפשרו לבנות מעלית מכדור-הארץ לתחנת חלל? (אולי)

אלה רק שלוש שאלות מבין אלפי השאלות שמעסיקות את מדעני מכון ויצמן למדע, ומתוארות בקיצור, ובסגנון מחויך, בסדרת קומיקס חדשה שיוצאת היום לדרכה, בהוצאת מכון ויצמן למדע. הסדרה, הקרויה "ננו-קומיקס", מביאה את סיפורם של חמישה גיבורים קבועים ועוד כמספר הזה גיבורים-לרגע, הפועלים במכון למחקר מדעי שמתקיים, למעשה, בכל מקום ובכל זמן. גיבור הסדרה הוא ננו, ילד כבן 10, שהוריו יצאו למסע ארוך בחלל, והוא מבלה זמן רב במקום העבודה של סבתו, שהיא הטבחית בקפטריה של המכון המדעי. סקרנותו הטבעית מובילה את ננו למעורבות בהרפתקאות מדעיות המתחוללות בחזית המחקר המדעי, קרוב לקצה גבול הידע האנושי. כוכבי הסדרה האחרים הם פמטו, מדען בכיר ומבוגר, עם נפש של ילד; ג'יגה, מדענית רב-תחומית, צעירה ונמרצת; מגה, חוקר בתר-דוקטוריאלי המסתיר את עובדת היותו נוסע בזמן; וטרה, מעצבת גרפית העובדת במכון, הנאלצת לעתים להזכיר לחבריה המדענים את עובדות החיים הפשוטות.

כל סיפור בסדרה מבוסס על עבודה מדעית אמיתית של מדעני מכון ויצמן, ועם זאת, כמובן, הקומיקס מביא את הסיפורים בדרך לא צפויה ובלוויית הומור דק, המותיר "טעם של עוד". הסיפורים נעים במרחב ובזמן, מחליפים מקומות ותרבויות, ומפגישים את ננו וחבריו עם אינדיאנים, סינים, אסקימואים, מרגלים תעשייתיים ועוד. בכל סיפור משולב "מלבן מדעי" שמספר במעט מילים פשוטות על העבודה המדעית שעליה מבוסס הסיפור.

סיפורי ננו-קומיקס, המבוססים על פרסומי מכון ויצמן למדע, נכתבו על-ידי מאיר גולדברג (הידוע, בין היתר כמי שכתב את השיר "ארץ קטנה עם שפם"). ציורי הדמויות והעלילות הם מעשה ידיו של המאייר יניב שמעוני. עורך: יבשם עזגד. סיפורי ננו-קומיקס יתפרסמו בכתב-העת "המכון" של מכון ויצמן למדע, ובכלי תקשורת נוספים.


מידע נוסף אפשר לקבל במשרד דובר מכון ויצמן למדע 08-9343856


עברית

תוכנית יוקרתית למורי מדעים ומתמטיקה תיפתח במכון ויצמן למדע

עברית
תוכנית יוקרתית למורי מדעים ומתמטיקה תיפתח במכון ויצמן למדע. מורים מצטיינים שייבחרו לתוכנית יזכו במילגת לימודים, בפטור משכר לימוד ובמימון פרויקטים בבית-ספרם
תוכנית יוקרתית למורים למדעים ולמתמטיקה תחל בקרוב לפעול במכון ויצמן למדע. התוכנית, הממומנת מתרומת קרן קיסריה אדמונד בנימין דה רוטשילד, קרויה "תוכנית קיסריה", והיא תקנה תואר שני למורים מצטיינים למדעים ולמתמטיקה בחטיבות הביניים ובבתי-הספר התיכוניים. מדעני מכון ויצמן למדע שתיכננו את התוכנית ויפעילו אותה, כללו בה הרחבה והעמקה של תחומי הידע המדעי, מפגשים בלתי אמצעיים עם מדענים הפועלים בחזית המדע, הכרת חידושים מדעיים, רכישת גישות הוראה חדשניות, השתתפות במחקר בתחומי הוראת המדעים והתנסות בהובלת יוזמות חינוכיות ייחודיות.

הלימודים בתוכנית יימשכו יומיים בשבוע, במשך השנתיים הראשונות, ויום אחד בשלישית, ובסיומם יוענק למשתתפים תואר שני בהוראת מדעים. המשתתפים, שייבחרו על בסיס המלצות וריאיון אישי, יזכו במילגת לימודים ובפטור משכר לימוד. בשאר ימי השבוע הם יוכלו להמשיך לעבוד בהוראה.

למורים בעלי תארים מתקדמים מציעה התוכנית מגוון מסלולים המשלבים עשייה חינוכית ומחקר. המשתתפים במסלול זה יקבלו גם הם מענק לימודים.

לבוגרי התוכנית יוצעו תוכניות המשך, הכוללות יצירה והובלה של יוזמות חינוכיות חדשניות, תוך שיתוף פעולה עם המחלקה להוראת המדעים ומחלקות אחרות במכון ויצמן למדע, וכן עם מכון דוידסון לחינוך מדעי – המאגד את הפעילות החינוכית של מכון ויצמן למדע.

התוכנית מיועדת למורים מצטיינים למדעים ולמתמטיקה, בעלי תואר ראשון וניסיון של שלוש שנים לפחות בהוראה. המורים שייבחרו להשתתף בתוכנית היוקרתית ידרשו להתחייב להמשיך ללמד לפחות שלוש שנים לאחר סיום הלימודים.

לפרטים נוספים יש לפנות למרים כרמלי: 050-6408141, 08-9342816

miriam.carmeli@weizmann.ac.il

 
עברית

תוכניות גדולות

עברית
 
הם איתרו את המסלול, סימנו את איזור הדגימה, קבעו את לוח הזמנים ואת שיטת החקר, כיילו את מערכת ההנעה והניווט, חישבו את מקורות האנרגיה הדרושים, וכעת הם מוכנים להפעיל את החללית ולהמריא לכוכב-הלכת נוגה או לכוכב-הלכת הננסי קרס, בחיפוש אחר חיים, או פשוט כדי לבדוק את היתכנותם של עננים. והם רק תלמידי חטיבת ביניים.
 
זאת המשימה שהוטלה על התלמידים שהשתתפו באולימפיאדת החלל הצעירה על-שם אילן רמון, אשר מתקיימת זה השנה העשירית ביוזמת המחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן למדע ומשרד החינוך, ובשיתוף עם משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל. גב' רונה רמון מלווה את האולימפיאדה ותומכת בה מאז היווסדה.
 
האולימפיאדה מיועדת לקבוצות תלמידי חטיבת הביניים, ובה מספר שלבים: מהשלב הראשון, המבוסס על חידון מקוון בתפוצה רחבה, ועד לשלב הגמר, הכולל תיכנון משימת חלל מורכבת. באחרונה התקיים אירוע הסיום של האולימפיאדה. 270 קבוצות שונות, ובהן יותר מ-4,000 תלמידים, השתתפו בשלב הראשון. מביניהן הצליחו 14 קבוצות מצטיינות להעפיל לשלב הגמר. קבוצה שכללה תלמידים מבית-הספר החילוני "בויאר" ומבית-הספר הדתי "הימלפארב" – שנמצאים זה בסמוך לזה בירושלים – זכתה במקום הראשון.
 
"קרס הוא כוכב-לכת ננסי בחגורת האסטרואידים שבין מאדים לצדק", אומר חבר הצוות רועי פירו, תלמיד כיתה ט' ב"בויאר". "גילה אותו בשנת 1801 האסטרונום האיטלקי ג'וזפה פיאצי, ולכן קראנו לחללית האם שלנו 'ספגטי', ולכל הגשושיות שלה – על שמות סוגים שונים של פסטה". חברי הצוות, שישמחו מאוד לשגר את החללית כבר במרץ 2016, טוענים שאם יעמדו בלוח הזמנים, החללית "ספגטי" תוכל למצוא את דרכה לקרס כבר במאי 2017.
 
אך מעבר לכיף שבתיכנון נסיעה לכוכבי-לכת מרוחקים מדגישה פרופ' בת-שבע אלון, ראש המחלקה להוראת המדעים, את הערך החינוכי של  האולימפיאדה: "אחד הדברים שקורים בחטיבת הביניים הוא אובדן העניין במדע אצל חלק מהתלמידים, ואחת המטרות שלנו היא לעורר את הסקרנות ולגרום לתלמידים להמשיך בלימודי מדע". עבודות התלמידים נגישות לציבור, ואפשר להתרשם מהן באתר הבית של האולימפיאדה
 
עברית

עמודים