פרופ' מרדכי הלמן, מהמחלקה למדעי הסביבה וחקר האנרגיה, מת באחרונה. פרופ' הלמן נולד בדנציג בשנת 1925, ועלה לארץ ישראל בשנת 1938. בשנת 1947 הצטרף למכון זיו במסגרת חמ"ד, והיה לתלמידו של פרופ' ישראל דוסטרובסקי – אצלו עשה את עבודת הדוקטורט על מנגנונים של ריאקציות אורגניות. בשנת 1949 קיבל תואר שני בכימיה ובפיסיקה, ובשנת 1952 קיבל את התואר השלישי (שניהם הוענקו אז מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים). בשנת 1949 הצטרף לסגל המחלקה לאיזוטופים במכון ויצמן למדע, והחל משנת 1976 עמד בראש הקתדרה לאקולוגיה כימית על-שם א. ו. איבל.

 

מחקריו, שהתמקדו בכימיה של תרכובות זרחן אורגניות, עסקו בתחילה במנגנונים של תגובות כימיות, ובהמשך פנו לכיוונים שימושיים יותר, כמו תפקיד הזרחן בזיהום מקורות ומאגרי מים טבעיים, ופיתוח מונומרים המכילים זרחן לייצור חומרים פלסטיים עמידים לאש. מחקריו האחרונים עסקו בכימיה ירוקה, ובפרט בגז החממה דו-תחמוצת הפחמן, ובפיתוח שיטות ידידותיות לסביבה לייצור אלומיניום.

 

תלמידתו הראשונה, פרופ' אביבה לפידות, מהמחלקה לכימיה אורגנית, שהגיעה אליו בהמלצתו של פרופ' ברגמן, אומרת לזכרו: "נושא המחקר המשותף שלנו היה סינתזה של חומרים פוספו-אורגניים למיצוי אורניום ממחצבות הנחושת בנגב. מרדכי הדריך אותי בצעדי הראשונים בשטח זה, ובשימוש באיזוטופים יציבים במחקרים להבנת פירוקם של חומרים פוספו-אורגניים. זכיתי למדריך מצוין, איש נעים הליכות וצנוע, בקיא בתחום מחקריו ובתחומים רבים אחרים, שהשפיע על מחקרי העתידיים". תלמידתו לשעבר, ד"ר חמדה דגני, ממנהל המחקר החקלאי, מרכז וולקני, כותבת לזכרו: "בעבודת הדוקטורט שלי שנעשתה בשנות ה-60 בהנחייתו, מצאנו ממצאים אשר לראשונה הצביעו על כך שבתהליך האבולוציה קדמו המסלולים המטבוליים ליצירת האנזימים אשר כיום הם חיוניים לתפעולם. מאוחר יותר הצלחנו לסנתז את הקואנזים גלוקוז 1, -6דיפוספט בתנאים פרה-ביוטיים. פרופ' הלמן היה מדען פורה ויצירתי, בעל יושרה, קפדן ודבק במשימותיו. יחד עם זאת הוא היה אדם צנוע ונעים הליכות. נהניתי מאד לעבוד במחיצתו".

 

פרופ' הלמן הותיר אחריו אשה, מרים, בת, מיכל, בן, מנחם, וחמישה נכדים.

 

 

 

 

חברת "מקס פלאנק" ומכון ויצמן למדע חתמו על הסכם שיתוף פעולה לציון חנוכת מעבדה לנוירו-פסיכיאטריה ניסיונית ונוירו-גנטיקה התנהגותית. על ההסכם חתמו פרופ' ד"ר פטר גרוס, נשיא חברת "מקס פלאנק", פרופ' דניאל זייפמן, נשיא מכון ויצמן למדע, ד"ר לודוויג קרונת'לר, המזכיר הכללי של חברת "מקס פלאנק", ופרופ' חיים גרטי, סגן נשיא מכון ויצמן למדע.

 

פרופ' אלון חן ממכון ויצמן למדע יעמוד בראש המעבדה החדשה.

 

המעבדה המשותפת הוקמה במטרה לתת מענה לאחת הבעיות הבוערות של המאה: גילוי הגורמים להפרעות קוגניטיביות, רגשיות, התנהגותיות ונוירולוגיות. כ-450 מיליון איש ברחבי העולם סובלים מסוגים שונים של הפרעות נפשיות, וכיום כבר ברור כי מקורן של הפרעות אלה נעוץ ביחסי גומלין סבוכים בין השפעות גנטיות וסביבתיות. תחום הנוירו-פסיכיאטריה מנסה להתיר את הסבך, במטרה להבין את התהליכים שבאמצעותם מובילים נתונים גנטיים מסוימים ושינויים במבני המוח לצורות התנהגות מסוימות או למחלות נוירו-פסיכיאטריות.

 

מדענים משני מוסדות המחקר יחקרו הפרעות פסיכיאטריות מורכבות כמו דיכאון, סכיזופרניה, חרדה ואוטיזם, באמצעות מיגוון רחב של שיטות מחקר רב-תחומיות, מגנומיקה וביו-רפואה ועד מחקרים קליניים בחולים. על-פי הסכם שיתוף הפעולה, המעבדה תתמוך בפרויקטים משותפים של חברי שני מוסדות המחקר, תארח כנסים וסמינרים משותפים, תארגן חילופי סטודנטים ומדענים אורחים, ותיצור הזדמנויות עבור תלמידי מחקר מישראל ומגרמניה לרכוש הכשרה משותפת.

 

 

 

 

253 בוגרים קיבלו השנה תארים ממדרשת פיינברג, הגוף האוניברסיטאי של מכון ויצמן למדע. 125 מהם קיבלו תואר שני במדעים. 128 הוכתרו בתואר דוקטור.

 

מבין מקבלי התואר השני, 116 הם ישראלים, ותשעה הם אזרחי מדינות אחרות. 65 מבין מקבלי תואר זה הם נשים, ו-60 הם גברים. 13 מהם קיבלו תואר במתמטיקה ומדעי המחשב, 19 בפיסיקה, 26 בכימיה, 65 במדעי החיים, ושניים בהוראת המדעים.

 

מבין מקבלי התואר השלישי, 123 הם ישראלים וחמישה אזרחי מדינות אחרות. 43 הם נשים ו-85 הם גברים. 10 מהם קיבלו תואר במתמטיקה ומדעי המחשב,
13 בפיסיקה, 31 בכימיה, 71 במדעי החיים, ועשרה בהוראת המדעים.

 

"שמחה גדולה וסיפוק רב מאפיינים מעמד זה", אמרה דיקנית המדרשה, פרופ' אירית שגיא. "אך כמו בצמתים אחרים בחיים, גם כאן, לצד הציפייה הדרוכה והתקווה לעתיד מרחפת באוויר גם עצבות מסוימת, תחילתם של געגועים לתקופה שהסתיימה.

 

"בשנות לימודיכם במכון ויצמן למדע הובלתם מחקרים עצמאיים, חדשניים ופורצי דרך. יצרתם כיוונים חדשים במדע מתוך סקרנות מדעית ומקצועית, ותרמתם תרומות משמעותיות להרחבת הידע האנושי. כאן למדתם לשאול את השאלות המעניינות והמאתגרות ביותר, לחשוב בדרך רעננה, מקורית ויסודית, לבצע מחקר ברמה גבוהה תוך תחרות בין-לאומית חסרת פשרות.

 

"כששאלו את אלברט איינשטיין מה היה המפתח להצלחתו המדעית, הוא אמר שסיסמתו הייתה 'חוצפה' - החוצפה לערער על מוסכמות; החוצפה לחדש, ליצור ולתרום; החוצפה להתרומם מעל לַקַּיָּם. אני בטוחה ששנות הפעילות הפוריות שלנו יחד, במכון ויצמן למדע, העניקו לכם חוצפה מדעית יוצרת. 'חוצפה' מיוחדת זו שזורה בידע רב, וביכולתכם האישית להוביל מדע וחשיבה פורצי דרך.

 

"היטיב לבטא זאת המשורר הלאומי שלנו, חיים נחמן ביאליק שכתב באחד מחיבוריו: 'כך דרכה של כל תקופה חדשה, היא אינה עוקרת דברים ואינה משלכת החוצה שום דבר, אלא מחליפה את המקומות, את שעורי-היוחסין ואת היחס של החומר הקדמון'.

 

"אני משוכנעת שתדעו לשלב ולתעל את יכולת החשיבה הנפלאה שרכשתם כאן באופן יצירתי, ושהיא תוביל אתכם להצלחה מול כל אתגר בכל מקום.

 

"לסיום, ברצוני להודות לכם על שהענקתם לנו את הזכות לחוות איתכם חדוות יצירה מדעית מאתגרת. המשיכו לשאול את השאלות הנכונות באומץ, ובחוצפה מדעית, ולחשוב בדרך יצירתית בכל תחום".

 

 

 

 

 

פרופ' עזרא גלון, מהמחלקה למדעי הצמח, מת באחרונה. פרופ' אבי לוי אומר לזכרו: "עזרא נולד לדוד ולארנה גלון בשנת 1927, בעיירה קטנה סמוכה ללייפציג, גרמניה, ובשנת 1933 עלה לארץ ישראל. הוא היה חניך בית הספר המיתולוגי לחקלאות, 'כדורי', ושירת כמפקד בפלמ"ח. עזרא היה חבר ביחידה לגנטיקה של הצמח במכון ויצמן למדע, שייסד חיים ויצמן בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20, וקיבל תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית ב-1959. תוך כדי לימודיו ולאחריהם שירת במילואים במלחמות ישראל. הוא ייסד את המחלקה לגנטיקה של הצמח, לימים המחלקה למדעי הצמח, ועמד בראשה. בהמשך כיהן כדיקן הפקולטה לביוכימיה, כדיקן מדרשת פיינברג, וכן במספר תפקידים במישור הלאומי. הוא הדריך סטודנטים רבים שהיו לחוקרים מובילים בחזית המחקר בתחומי מדעי הצמח והחקלאות.

 

"עזרא היה חלוץ בחקר תרביות רקמה של צמחים ורגנרציה. הוא תרם להבנת יחסי הגומלין שבין הציטופלסמה וגרעין התא, ופיתח שיטות ליצירת בני-כלאיים בדרך של איחוי הציטופלסמה והגרעין של מינים שונים. הוא חקר את הבקרה הגנטית והפיסיולוגית של קביעת המין בצמחי מלפפון, מחקר שהוביל לפיתוח זני מלפפונים חדשים, את חלקם מגדלים עד היום. הוא פירסם יותר מ-200 מאמרים מדעיים ושישה ספרים מדעיים. ספרו השביעי, שנכתב לפני כשנתיים, עוסק בהיסטוריה המוקדמת של המחלקה למדעי הצמח במכון.

 

"עזרא היה מדען יצירתי, קפדן, בעל יושרה, ומסור כולו למצוינות מדעית. הוא היה אדם בעל תרבות, שראה חשיבות רבה גם בהיבטים האנושיים של עבודתו. הוא סבר, כי מצוינות מדעית היא תנאי הכרחי, אך לא מספיק, להשתייכות למחלקה: חשוב שמדענים יידעו גם להיות בני-אדם. מורשת זו, אותה הנחיל ב-35 שנות כהונתו כראש המחלקה, מדריכה אותנו עד היום. אשתו של עזרא, פרופ' מרגלית גלון, הלכה לעולמה לפני כשנתיים. הזוג הותיר אחריו שני בנים, איתן ואודי, שמונה נכדים ונין אחד".

 

 

 

 

 

כ-100 חוקרים, רופאים ומדענים ממוסדות מחקר בישראל השתתפו באחרונה בכנס הראשון של המרכז הישראלי הלאומי לרפואה מותאמת אישית על-שם ננסי וסטיבן גרנד, שהתקיים במרכז הכנסים על-שם דוד לופאטי במכון. הכנס, שכותרתו הייתה "פרוטאומיקה, מטבולומיקה וגילוי תרופות לסרטן", נועד בראש ובראשונה לשמש נקודת מפגש למדענים ישראליים מתחומי המחקר בסיסי, לרופאים העוסקים במחקר ביו-רפואי, ולחוקרים שעבודתם מתמקדת בהיבטים טכנולוגיים של תחומים אלה, וליצור עבורם הזדמנות להחלפת דעות ורעיונות. מדענים בולטים מכל האוניברסיטאות בארץ היו יושבי- הראש במושבים השונים בכנס, שבמהלכם נשאו הרצאות חוקרים מובילים בתחומי הפרוטאומיקה, המטבולומיקה וגילוי התרופות בארץ ובעולם, בהם פרופ' גונטר בון ופרופ' לוקאס הובר מאוניברסיטת אינסברוק, אוסטריה, פרופ' אריה אדמון מהטכניון, פרופ' ינון בן נריה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ופרופ' רוני זגר, פרופ' בני גיגר, פרופ' ורדה רוטר ופרופ' יוסי ירדן ממכון ויצמן למדע.

 

המרכז במכון ויצמן למדע הוצג בכנס לפני הקהילה המדעית כ"ארגון גג" המספק שירותים ומידע בתחום זה, ומקדם בברכה שיתופי פעולה עם מדענים מכל מוסדות המחקר והמרכזים הרפואיים בארץ. ד"ר ישי לוין, ראש המכון למיפוי חלבונים על-שם דה בוטון, וד"ר חיים בר, העומד בראש המכון לגילוי תרופות על-שם מוריס וויויאן ווהל, הציגו בפני משתתפי הכנס את היחידות שבראשן הם עומדים, את התשתיות העומדות לרשותם, ואת השירותים שביכולתם להציע למדענים.