טיול קצר ומקומי שעשה ד"ר רון מילוא בחברת האקולוג ד"ר דותן רותם על גבעת הכורכר הסמוכה לבית ויצמן, בשטח הקמפוס של מכון ויצמן למדע, הוביל לתצפית מפתיעה ונדירה: פרפר נימפית הריסן (junonia hierta cebrene) – מין שמעולם לא נראה בשפלה.

 

ד"ר רותם, שהגיע למחלקה למדעי הצמח במכון כדי לשאת הרצאה על מסדרונות אקולוגיים בישראל, מספר: "כבר ברגע הראשון היה ברור שזה פרפר לא רגיל, והשם נימפית נזרק לאוויר. רון בדק במכשיר הטלפון שלו איזו נימפית זו יכולה להיות, ובסופו של דבר הכריז על נימפית הריסן, בזמן שאני ניסיתי לצלם את הפרט שלא הפסיק לעופף. בזמן הנסיעה ברכבת בדקתי פרטים על נימפית הריסן, אך המידע בעברית היה מועט מאוד. כשהגעתי הביתה פתחתי את 'מדריך הפרפרים בישראל' של דובי בנימיני, ונדהמתי לגלות שהמין נצפה לאחרונה בביירות לפני מלחמת העולם הראשונה. מיד כתבתי לדובי בנימיני, אשר הגיב במהירות והכתיר את התצפית שלנו כ'תצפית השנה'".

 

 

 

לא מזמן ראינו את ראש ממשלת ישראל משוחח עם מאריסה מאייר, מנכ"לית "יאהו". אבל כמה נשים היו בתמונה הזאת? ובכנס דאבוס בכלל? מחברת הספר הזה, שריל סנדברג, סמנכ"לית "פייסבוק", מציגה את תפיסתה באשר לדרך שבה יוכלו נשים לממש את הפוטנציאל הגלום בהן. הספר מבוסס על ניסיונה, וכולל סיפורים אישים והתייחסויות לעבודות מחקר. הספר אינו מתחמק מדיון בהטיות ובדפוסים חברתיים המשפיעים על חייהן ועל בחירותיהן של נשים עובדות, אך מתרכז בעיקר באופן שבו הם באים לידי ביטוי בהתנהלותן של נשים במקום העבודה ומונעים מהן לפרוץ קדימה – כך שעשוי להיראות כאילו הן מוותרות מרצונן.

 

סנדברג יודעת על מה היא מדברת. היא אחראית כיום על הפעילות העסקית של "פייסבוק". לפני כן כיהנה כסגנית נשיא למכירות מקוונות ותפעול גלובלי ב"גוגל". בשנת 2007 דורגה במקום ה-19 ברשימת "50 הנשים הבולטות" של ה"וול סטריט ג'ורנל", ובשנת 2011 דורגה במקום החמישי ברשימת "100 הנשים החזקות ביותר בעולם" של המגזין "פורבס". היא בת 44, נשואה ואם לשניים.

 

בספר - שהגיע לרשימת רבי-המכר בארה"ב - היא מעבירה שלושה מסרים עיקריים לנשים אשר רוצות באמת ובתמים להצליח מקצועית, להוביל ולהנהיג, מבלי לוותר על משפחה וילדים: לקחת את גורלן בידן ולפרוץ קדימה (lean in as opposed to lean back), לשבת ליד שולחן הדיונים ולא מאחור, ו-"Don’t leave before you leave". היא גם קוראת לחברותא ולתמיכה נשית, וטוענת שעל הנשים שהצליחו והגיעו לעמדות בכירות לטפח ולעודד את הבאות אחריהן, ולהימנע מתופעת "מלכת הדבורים" (Queen bee): כשנשים מצליחות נוהגות בהתנשאות ובאטימות כלפי נשים צעירות המנסות גם הן לטפס בסולם הגבוה בדרך להצלחה. הספר קריא מאוד וכתוב בהומור, כולל רבדים רבים נוספים, כמו, לדוגמה, שותפות בן הזוג והשוויוניות בבית.

 

בתי הצעירה, סיון, חזרה לא מזמן לעבודתה בחברת היי-טק בין-לאומית גדולה לאחר חופשת הלידה. הצורך לתמרן בין העבודה לבין המשפחה הוביל לתסכול גדול. באותה תקופה התחלתי להתחבט בשאלת שילוב נשים במדע, לאחר שהבחנתי בעובדה שמספר הנשים בפקולטה שלי הוא מזערי, ושב-20 השנים האחרונות הוא אף ירד. השאלה הגדולה הייתה ועודנה: "למה?". בשיחה עם סיון, כשהיא מעלה את הבעיות המעסיקות אותה ואני את שלי, היא המליצה על הספר. להפתעתי, גיליתי בספר קטעים שלמים שכאילו נכתבו עלי, לפני 10 או 20 שנה. מצאתי, כי חלק מהבעיות שחשבתי שהן ייחודיות ל"דניאלה" הן למעשה בעיות כלליות ומגדריות. יכולתי למצוא את הדמיון בין ההתייחסות של הדוקטורנטיות שלי בעבר להמשך הקריירה שלהן, לבין תיאורי סנדברג לגבי נשים שעמן עבדה. הבנתי שאנחנו צריכות לאסוף את הכוחות מעצמנו ביחד: אלו שמעוניינות להמשיך באקדמיה אך חוששות מהמאמץ ומהמחויבות, ואלו שאינן חוששות, ביחד עם אלו שכבר הצליחו (שככל הנראה חששו בעבר, אבל ניסו והצליחו). כך אולי נוכל להגדיל את מספרי הנשים במדע לטובת כולנו.

 

הספר אינו מיועד לנשים בלבד, כמובן. הוא יכול לסייע לגברים להבין את החסמים, את העכבות, ואת דפוסי התנהגות של הנשים איתן הם עובדים, ובהתאם - לקדם ולעודד אותן כדי לא לאבד אותן בדרך.

המחקר המדעי מייצר בעיקר תובנות לגבי העולם בו אנו חיים, אבל חלק מהביטויים של המידע החדש מתאפיינים באסתטיקה מרשימה. תוצאות יפות מסוג זה מוצגות בימים אלה בתערוכה "היופי במדע 2" באולם הכניסה של מדרשת פיינברג. העבודות המוצגות הן פרי מחקריהם של מדענים ותלמידי מחקר במכון ויצמן למדע, בתחומי מדעי החיים, כימיה, פיסיקה, מדעי המחשב ומתמטיקה. המבקרים בתערוכה מוזמנים להתבונן בעולם מזווית ראייה חדשה, ולגלות כיצד חושף המדע את היופי בעולם. מארגני התערוכה הם חברי מועצת הסטודנטים.