תא "מגמה ירוקה" במכון ויצמן למדע חידש באחרונה את פעילותו. באירוע הפתיחה, שהתקיים בשיתוף אגודת הסטודנטים במכון, הוקרן הסרט "פסולת = מזון". הסרט מציג פתרון שפיתחו האדריכל האמריקאי ויליאם מק'דונהויו והכימאי הגרמני מייקל בראונגארט להידלדלות המשאבים הטבעיים ולהצטברות הגדלה והולכת של פסולת. מדובר בעיקרון חדשני של שימוש בחומרים הניתנים לשימוש חוזר או לפירוק מלא, כך שהפסולת הופכת למעשה למקור מזון. בהתאם לגישה זו הצליחו השניים להקים מבנים מייצרי אנרגיה, לייצר חולצות שניתן להפוך לדשן אורגני, ובימים אלה הם מתכננים את הקמתם של כפרים ידידותיים לסביבה בסין.

 

רכז תא "מגמה ירוקה" במכון, תלמיד המחקר תמיר קליין מהמחלקה למדעי הסביבה וחקר האנרגיה, נשא דברי פתיחה קצרים, בהם קרא לסטודנטים לפעול ולהשפיע למען סביבה ירוקה יותר. "אנחנו מקווים שנוכל לתרום להרחבת פעילות המיחזור ולקיום פעילות חינוכית סביבתית בבתי ספר ברחובות".    

 

72 תלמידי תיכון מ-15 מדינות השתתפו באחרונה במחנה הבין-לאומי לנוער שוחר מדע על-שם ד"ר בסי פ. לורנס, שהתקיים זו הפעם הארבעים במכון. המשתתפים הגיעו מישראל, מארה"ב, מקנדה, ממקסיקו, מקוריאה, מקזחסטן, מברזיל,  מוונצואלה, וממדינות שונות באירופה. תוכנית המחנה משלבת מחקר במעבדות מכון ויצמן למדע, בהנחיית מדעני המכון ותלמידי מחקר ממדרשת פיינברג, עם פעילות חברתית וטיולים ברחבי הארץ. המשתתפים מבצעים מחקרים בתחומים שונים, ותוך כדי כך  מתוודעים לאופי העבודה המדעית ולומדים לתכנן ולבצע ניסויים מתקדמים. הפעילות כוללת גם הרצאות, שיחות, וביקורים במעבדות מחקר של מדעני המכון, שבמהלכם נחשפים התלמידים לנושאים הניצבים בחזית המדע העכשווי.

 

במסגרת המחנה אירחו נשיא המכון, פרופ' דניאל זייפמן, ורעייתו ז'ואל את משתתפי המחנה. פרופ' זייפמן הציג לפני הנערים והנערות את מכון ויצמן למדע ואת המאפיינים העיקריים שלו: יצירתיות ושאיפה למצוינות. בהמשך תיאר את פעילות המכון בתחום החינוך המדעי, ואת המדרשה של המכון שבה לומדים תלמידי מחקר לקראת קבלת תארים אקדמיים מתקדמים. הוא ענה על שאלות המשתתפים, שכמה מהם הפגינו בהמשך הערב את כשרונותיהם בתחום המוסיקלי: אירמגרד פוסיפאך מגרמניה  ניגנה בנבל, סיימון לאמור משוויץ ודפנה פורת מישראל ניגנו קטעים קלאסיים בפסנתר. לסיום הושמע עיבוד לשיר ישראלי בהשתתפות סיימון לאמור משוויץ (פסנתר), ג'ייק קליימן מקנדה (גיטרה), בן פיש מארה"ב (חצוצרה), וגארי קאלאפ מאנגליה (טרומבון). 

 

הפעילות החברתית המגוונת כללה מסיבות, ערבים חברתיים וטיולי סוף-שבוע לירושלים ולצפון הארץ. לאחר שלושה  שבועות בקמפוס המכון יצאו המשתתפים לעין גדי, שם השתתפו בתוכנית מיוחדת בבית-ספר שדה של החברה להגנת הטבע.

 

המחנה מתקיים ביחידה לצעירים במדע, צמ"ד, הפועלת במסגרת מכון דוידסון לחינוך מדעי, המאגד את הפעילויות החינוכיות של מכון ויצמן למדע. 

טקס הסיום השנתי של פרויקט קמ"פ - קבוצות מדע פעיל - התקיים באחרונה במכון דוידסון לחינוך מדעי, המאגד את הפעילות החינוכית של מכון ויצמן למדע. התוכנית, שפותחה על-ידי ד"ר עובד קדם ממכון דוידסון, מיועדת לנוער מנותק ולנוער בסיכון, ומרכז אותה אורן אקשטיין. הנערים והנערות מגיעים לפעילות שבועית מרחובות, מנס ציונה, מראשון לציון, מרמלה, מחולון, מיהוד ומגדרה. בפרויקט משתתפים נערים ונערות מרקעים, מתרבויות ומדתות שונים: עולים חדשים וותיקים, יהודים וערבים, בני העדה האתיופית ועולים ממדינות חבר העמים.

 

באמצעות לימוד פעיל וחווייתי של עקרונות מדעיים מחיי היום-יום רוכשים המשתתפים ידע והבנה טובים יותר על עצמם ועל העולם, וכן מגבירים את ביטחונם העצמי, וחווים הצלחה והישג. התוכנית  מציעה מסגרת חברתית תומכת וחמה המעודדת שיתוף פעולה ועבודת צוות. בסיומו של כל אחד מנושאי הלימוד יוצרים המשתתפים פרויקט סיכום. פרויקט קמ"פ פועל בשיתוף תוכנית היל"ה של משרד החינוך, ובתמיכתה של רונית סיטקוב, מנחת השכלה בתוכנית היל"ה, מחוז מרכז.

 

בטקס הסיום שהתקיים באולם הברווז, בו נכחו למעלה מ-130 תלמידים ואורחים, הציגו משתתפי קמ"פ את הפרויקטים שהכינו - בנושאים "אור, צל, צבע וצילום" ו"אמנות המדידה" - בפני חברים, בני משפחה, סגל מכון דוידסון, אנשי מכון ויצמן למדע המעורבים בפרויקט, ואורחים ממשרד החינוך ומהרשויות המקומיות השותפות בו. יצירות אלו כללו בין היתר סרט אנימציה, קליידוסקופים עם נורות, מעגלים אלקטרוניים לבניית חיישני אור לצילום מהיר, ועוד. ד"ר עובד קדם ונציג משרד החינוך - רפי דהן, מנהל מינהל חברה ונוער במחוז מרכז, העניקו תעודות לכל המשתתפים בתוכנית, וכן תעודות הצטיינות בתחומים שונים, כמו מנהיגות חיובית, מקוריות, עזרה לזולת, השתתפות פעילה והתמדה.   

הסמינר הבין-לאומי השלישי על-שם משפחת שוורץ למורי מדע מובילים התקיים באחרונה במכון דוידסון לחינוך מדעי. מטרת הסמינר, בו משתתפים השנה 27 מורים מארה"ב, מקנדה, מסינגפור, מאירופה ומישראל, לקדם את ההתפתחות המקצועית של מורים מובילים למדעים בחטיבה עליונה, ולזמן מפגשים ושיתופי פעולה של מורים מרחבי העולם. תוכנית הסמינר כוללת הכרות עם גישות הוראה מתקדמות ותוכניות הוראה שפותחו במכון דוידסון לחינוך מדעי ובמחלקה להוראת מדעים של מכון ויצמן למדע, באמצעות הרצאות, סדנאות, מעבדות מתקדמות, והתנסות בפעילויות חינוכיות מגוונות. בנוסף, מתקיימות הרצאות של מדעני המכון, המציגות את החידושים האחרונים במדע, ונערכים מפגשים עם חוקרים במעבדותיהם. כמו כן התקיימו במהלך הסמינר סיורים בחולות ניצנים, בגן המדע, בבית ויצמן ובמגדל השמש. בראש  התוכנית עומדת ד"ר זהבה שרץ, וחברים בה ד"ר דבורה כהן, לאה מנדלר, ד"ר מירה קיפניס, מירי אורן וד"ר יהודה בן-חור. בעקבות הסמינר נוצרו שיתופי פעולה בין-לאומיים לקידום נושאים כמו "קיימות", "חשיבה ולמידה במדע", "המדען כמודל לחיקוי" ועוד.   

 

 

 

רעידות אדמה, הסיבות להתחוללותן, ומידת היכולת שלנו להתכונן אליהן ולהתגונן מפניהן, עמדו באחרונה במרכזו של מפגש בסדרת "קפה מדע". תחת הכותרת "רעידת אדמה חזקה בישראל: זה יקרה, יהיה אפילו רע, אך האם אפשר לעשות משהו?" התקיימה שיחה בהנחיית ד"ר אריאל היימן, מנכ"ל מכון דוידסון לחינוך מדעי. ד"ר היימן השלים לימודי דוקטורט בגיאולוגיה באוניברסיטה העברית, עבד במכון הגיאולוגי, בין השאר במחקר על רעידות אדמה, והיה חבר בוועדות לאומיות שונות, בהן הוועדה הלאומית לטיפול בסיכוני רעידות אדמה במדינת ישראל.

 

המפגש נפתח בהסבר על הסיבות להתרחשותן של רעידות אדמה, והמשיך בהסברים על גורמי הנזק העיקריים, ועל האופן שבו מודדים ומעריכים את עוצמתן של הרעידות. מתוך המחקר המדעי והידע הנצבר אפשר להסיק, כי רעידת אדמה חזקה בישראל היא אירוע בלתי נמנע. מסקנה זו הובילה לחלקו השני של המפגש, שהתמקד בדרכים שבהן אפשר להתכונן לאסון טבע בסדר גודל זה. מה הם המקומות הבטוחים למגורים? האם קיימים אמצעי התרעה יעילים? ד"ר היימן הבהיר, בין השאר, כי על אף הידע הרב שנצבר בתחומים אלה בעשורים האחרונים, בתחום חיזוי רעידות אדמה עדיין רב הנסתר על הנגלה ואין עדיין דרך לחזות את מועד התרחשותן. מכיוון שאין ספק כי רעידת אדמה הרסנית תתחולל בישראל, מוטב ואפשר להתכונן להתמודדות עם תוצאותיה.