ה"אקו-ספירה", מתחם חינוכי ייחודי המאפשר למבקרים - בני נוער ומבוגרים - לחוות ולחקור באופן פעיל תופעות טבע, ולגלות את יחסי הגומלין בין רכיביה השונים של מערכת אקולוגית, זיכה באחרונה את גן המדע בפרס מטעם הארגון הבין-לאומי למוזיאוני מדע וטכנולוגיה (ASTC) - לאות הוקרה על יצירת חוויית ביקור יוצאת דופן.

 

ד"ר משה רשפון, אשר ייסד את הגן ומנהל אותו עד היום, קיבל לפני מספר שנים את "פרס החדשנות" של הארגון. מאז חיפש צוות הגן דרכים לייצג בו גם נושאים מתחומי מדעי החיים ומדעי הסביבה. פרופ' ישראל בר-יוסף העלה לפני הצוות את רעיון "הבועה האקולוגית" שפיתחה ד"ר תמר שק. ועדת ההיגוי שהוקמה, אותה ריכזה ד"ר נטע מעוז, כללה את ראש המחלקה למדעי הסביבה וחקר האנרגיה, פרופ' דן יקיר, אשר עומד כיום בראש ועדת ההיגוי, ראש המחלקה דאז למדעי הצמח, פרופ' רוברט פלור, ד"ר תמר שק, כיום היועצת המדעית של ה"אקו-ספירה", ד"ר רוני אשכנזי, אשר אחראית על החינוך בגן, וד"ר משה רשפון, שיכללה והרחיבה את הרעיון למתחם כולל.

 

ה"אקו-ספירה" נבנתה על-ידי האדריכל דן פלג ומעצב הפנים פרופ' חנן דה-לנגה, כמבנה כיפתי שקוף ומיוחד הקרוי כיפה גיאודסית - מבנה עשוי משטחים משושים ומחומשים (בדומה לכדור-רגל), אשר תורמים ליעילות ולחוזק מקסימליים. בתוך כיפת ה"אקו-ספירה" ניתן למצוא את כל המרכיבים של מערכת אקולוגית: צמחי מים וצמחי יבשה, דגים, סרטנים ואצות, וכמובן גם קרקע, אוויר, ומי בריכות והשקייה. את הפעילות המוצעת למבקרים, המתקיימת במסגרת מכון דוידסון לחינוך מדעי, מרכזת מיטל מרקוביץ, והיא נוגעת בשאלות כמו: מהי רשת מזון? למה הצמחים ירוקים? ממה מורכב אור השמש? את המענה לשאלות אלה, וכן לשאלות רבות נוספות, ניתן לגלות באמצעות צפייה במוצגים השונים, באמצעות פעילות בתחנות העבודה המפוזרות במתחם, וכן בסדנאות שונות. המבקרים יכולים להפר את האיזון העדין הקיים בין מרכיבי המערכת, ולבחון כיצד היא מתמודדת עם שינויים סביבתיים, ובעצם להפוך לחלק בלתי-נפרד מהמערכת האקולוגית כולה. כך ניתנת להם הזדמנות לחוות באופן אישי ובלתי-אמצעי את מקומו של האדם בטבע, ואת יכולתו להשפיע על התהליכים המתחוללים בה. 

 

 

כ  -70 מבוגרים ובני נוער השתתפו במפגש בסדרת ההרצאות והתצפיות האסטרונומיות שהתקיים באחרונה ברחבת צמ"ד. המפגש עסק בכוכב-הלכת הזוכה להתעניינות מצד מדענים, וגם לתשומת לב מצד הציבור - מאדים. ד"ר דניאל ללוש, מהמחלקה לפיסיקה של חלקיקים במכון ויצמן למדע, סקר את התגליות והממצאים האחרונים בחקר כוכב-הלכת האדום, ואת התוכניות - בעבר ובעתיד - ל"כיבוש" הכוכב. ולאחר מכן התקיימה תצפית באמצעות טלסקופ. בחלקו השני של המפגש צפו המשתתפים באירוע אסטרונומי מיוחד - מטר מטאוריטים (ג'מינידים). 

 

מפגשי המועדון האסטרונומי מתקיימים אחת לחודש, כחלק מפעילויות היחידה לצעירים במדע שבמכון דוידסון לחינוך מדעי. פעילויות אלה כוללות תצפיות אסטרונומיות באמצעות טלסקופים ומשקפות - או בלעדיהן -  והרצאת רקע בנושא התצפית, מלווה בהמחשות ממוחשבות. 

 

סדרת ההרצאות "החיים בעולמנו - מגנים ועד היצור השלם", במסגרת "מפגשים בחזית המדע" של מכון דוידסון לחינוך מדעי, פורסת בפני הציבור הרחב את הידע העדכני ביותר בתחומי הביולוגיה המולקולרית והמחקר הגנטי בפתח המאה ה21-. אבל איך בדיוק נצבר הידע הזה? התשובה לכך היא, כמובן, במעבדה, בסיועו של מיכשור מתקדם, ובאמצעות עבודת נמלים שקדנית של מדענים ותלמידי מחקר. משתתפי סדרת ההרצאות קיבלו הזדמנות להציץ אל המחקר המדעי בעת התרחשותו, בסיור מודרך שפתח את המעבדות המתקדמות של מכון ויצמן למדע בפני הציבור הרחב. במסגרת הסיור המודרך, שבתכנונו השתתף פרופ' בן ציון שילה, דיקן הפקולטה לביוכימיה (שהשתתף גם בתכנון סדרת ההרצאות בביולוגיה מולקולרית עם פרופ' בני גיגר, דיקן הפקולטה לביולוגיה), ביקרו המשתתפים במעבדתו של ד"ר אלי ארמה, מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן למדע. ד"ר אלי ארמה ותלמידי המחקר מקבוצתו, יוסי קפלן וענת פלורנטין, חשפו בפני המשתתפים את העבודה היומיומית של המדען, על כל שלביה: כיצד מגדלים את זבובי "תסיסנית המחקר" (דרוזופילה) המשמשים לניסויים, כיצד גורמים למוטציות, כיצד מפרידים בין זבובים זכרים לזבובות נקבות, וכיצד מבצעים הכלאות ביניהם, וגם - קצת על הקשיים הטכניים העומדים בפני חוקר המנסה להפריד, לצבוע ולחקור תאי זרע של זבוב, שגודלם קטן משני מ"מ. בהמשך ערכו המשתתפים היכרות עם המכשיר העיקרי המשמש את קבוצתו של ד"ר ארמה - המיקרוסקופ הקונפוקלי, ועם התמונות המצולמות באמצעותו. הסיור לווה בהרצאה על מחקרו של ד"ר ארמה, שבה נסקרו ההיסטוריה של חקר המוות המתוכנן של תאים, וגם הקשר בין תהליך זה לבין סרטן, מחלות מוח ניווניות, ותהליכי התפתחות העובר.  

 

 

מה קורה בתוך הקופסה השחורה של המחשב? מה הם התהליכים המתחוללים מרגע הכנסת הקלט, שמאפשרים את קבלת הפלט המתאים? הבנת הפעולות והחישובים המתבצעים "מאחורי הקלעים" של המחשב  חיונית לכל מי שרוצה לכתוב ולפתח תוכנות מחשב, אך תלמידים וסטודנטים רבים מתקשים ליצור תמונה מוחשית שמסבירה את רצף האירועים. הלומדה "ג'ליוט" (Jeliot) יוצרת תמונה מוחשית כזו - באמצעות אנימציה. "ג'ליוט" פותחה על-ידי תלמידי המחקר ניקו מולר ואנדרס מורנו ופרופ' ארקי סוטינן מאוניברסיטת יואנסו, פינלנד, ותלמידת המחקר רונית בן-בסט לוי ופרופ' מוטי בן-ארי מהמחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן למדע. הלומדה זכתה באחרונה בציון לשבח מטעם ארגון "נתיבי הנדסה" לקידום מצוינות בחינוך הטכנולוגי. הציון לשבח הוענק במסגרת הכנס "חזית החינוך" שהתקיים במילווקי, ויסקונסין, על-ידי צוות שופטים שכלל מומחים לחינוך טכנולוגי ולמדיה אינטראקטיבית. לומדת האנימציה החינמית מציגה הדמיה מלאה ואוטומטית של תוכנית מחשב בשפת ג'אווה, ומאפשרת לעקוב אחר התקדמות התוכנית צעד אחר צעד, ובדרך זו להבין מושגים שונים מתחום התיכנות, ולבדוק תרחישים אפשריים. מורים רבים באוניברסיטאות ובבתי-ספר תיכוניים בארץ ובעולם נעזרים בתוכנה, המשמשת גם כלי תירגול לתלמידים. המחקרים הנוכחיים בקבוצתו של פרופ' בן-ארי מתמקדים בהיבטים שונים של השימוש ב"ג'ליוט": רונית בן-בסט לוי הראתה כי השימוש בלומדה אכן משפר את הלמידה, וזיהתה את המנגנון האחראי לשיפור זה; ותלמיד המחקר גיל אבל הראה, כי השימוש בלומדה משפר את יכולת הריכוז של תלמידים היפר-אקטיביים.