מכתב מהצפון

עברית
 
בית-הספר היסודי "האיריסים" שבכרמיאל אירח תלמידים חובבי מתמטיקה ומדעים מכל מחוז הצפון, במסגרת הכנס הדו-שנתי של תוכניות "מתמטיקה בהתכתבות" ו"מדע בהתכתבות"  שמפעיל מכון דוידסון לחינוך מדעי.
 
התוכניות מתקיימות במהלך כל השנה באופן מקוון – באמצעות הדוא"ל, אתר אינטרנט ורב-שיח (צ'ט). פעמיים בשנה ניתנת למשתתפים מרחבי הארץ האפשרות להכיר זה את זה – ואת צוות התוכנית, וליהנות מיום של מתמטיקה ומדע ושל מפגשים אנושיים. תלמידי בית-הספר "האיריסים" התכוננו היטב לאירוע, הכינו ריקוד בהשראת מספרים, וכן שירים, קטע קריאה המספר על חוויות מהתוכניות, ואיחולים לעתיד.
 
הכנס – בו נכחו כ-200 תלמידים ממחוז הצפון, מורים, ונציגי משרד החינוך ועיריית כרמיאל – נפתח בדברי ברכה של מנהלת בית-הספר, נטלי גרונסטדת. "זוהי יריית פתיחה לקשר ההדוק בין בתי-ספר בכרמיאל ובצפון כולו לבין מכון דוידסון, במטרה לעודד תלמידים שוחרי מתמטיקה ומדעים", אמרה. מנחם שיכל, ראש מינהל חינוך בעיריית כרמיאל, הצביע על כך שהחיבור עם מכון דוידסון עונה על הצורך לסגור את הפער בין המרכז לפריפריה.
 
לאחר מכן התקיימה הרצאה מדעית- מתמטית חווייתית של ד"ר יוסי אלרן, מנהל היחידה לטכנולוגיה בחינוך במכון דוידסון, אשר קשרה נושאים מתחום המתמטיקה והמדעים עם קסמים, חידות, ניסויים מדעיים, ואף נגינה בכלים שונים. לתלמידים ניתנה ההזדמנות להפגין את הידע שרכשו במהלך השנה (ולזכות בפרסים), להתנסות בשמיעה של עטלף בעיניים עצומות, ולגלות איך שומעים דרך חוט – במקום, כמקובל, דרך האוויר.
 
משתתפי כנס מתמטיקה ומדע בהתכתבות בכרמיאל. איך שומע עטלף
משתתפי כנס מתמטיקה ומדע בהתכתבות בכרמיאל. איך שומע עטלף
עברית

הכימיה של הבריאות

עברית
 
כנס המורים השנתי למורי הכימיה התקיים, כמדי שנה, בחנוכה, והפעם תחת הכותרת "כימיה לאורח חיים בריא". לאחר הדלקת הנרות המסורתית ודברי ברכה הוצג נושא הכנס – שהוא גם הנושא השנתי של משרד החינוך לשנת הלימודים הנוכחית – בשלוש הרצאות מדעיות: פרופ' דוד מירלמן ממכון ויצמן למדע סיפר על סגולות המרפא של האליצין – חומר הנוצר בעת ריסוק שום; ד"ר עפרה פז-טל, מהמחלקה לכימיה בקריה למחקר גרעיני, הציגה מחקר בו נבחנו סוגים שונים של דיאטות באמצעות מעקב אחר יסודות קורט בגוף; ופרופ' אילת פישמן, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון, הציגה מחקרים עדכניים בנושא שמנים במזון.
 
שני פרסים למורים מצטיינים הוענקו לשלושה מורים: הפרס על-שם ורה מנדלר הוענק לד"ר דורית בר מתיכון "גלילי" בכפר סבא; ובפרס על-שם נעמה גרינשפון חלקו ד"ר ליאורה סער מתיכון חמד"ע בתל-אביב ורונית ברד מתיכון "קציר" ברחובות. במרכז הכנס עמד מושב הרצאות מורים, בו הוזמנו מורי הכימיה לשאת הרצאות קצרות ולחלוק עם עמיתיהם תוכניות לימוד מיוחדות, יוזמות ופרויקטים שונים שהם מפעילים בבתי-הספר. בין היתר סיפרה רונית ברד על תוכנית לימודים שפיתחה במסגרת לימודיה לתואר שני בתוכנית רוטשילד-ויצמן בנושא "ננוטכנולוגיה: מדע בדיוני ואתיקה"; נעמה בני הציגה היבטים הנוגעים להוראת מחוננים ומצטיינים בכיתה רגילה; ענת פלדנקרייז וידידה גוטליב הציגו תוכנית ללימודי חקר של תלמידים המבוססים על סרטונים ועל מעבדות וירטואליות; מיכאל קויפמן הדריך סדנה של ניסויים בנושא כימיה וחלב, ועוד ועוד – כיד הדמיון היוצר של מורי הכימיה.
 
חתמה את הכנס הרצאתה של מפקחת- מרכזת מקצוע הכימיה במשרד החינוך, ד"ר דורית טייטלבאום, שעסקה בהיבטים שונים בהתפתחות המקצועית של מורים, ובקשר בינה לבין המוטיבציה של תלמידים לבחור ולהצליח בלימודי כימיה.
 
מימין: ד"ר דורית טייטלבאום, מפקחת-מרכזת מקצוע הכימיה, דלית שטאובר, מנכ"ל משרד החינוך, פרופ' יהודית דורי, דיקן לימודי חוץ ולימודי המשך בטכניון, ד"ר מירי קסנר, מנהלת יחידת התמד"ע (התפתחות מקצועית למורי מדע) במכון דוידסון לחינוך מדעי, ד"ר רחל ממלוק-נעמן, ראש המרכז הארצי למורי הכימיה. התפתחות מקצועית
מימין: ד"ר דורית טייטלבאום, מפקחת-מרכזת מקצוע הכימיה, דלית שטאובר, מנכ"ל משרד החינוך, פרופ' יהודית דורי, דיקן לימודי חוץ ולימודי המשך בטכניון, ד"ר מירי קסנר, מנהלת יחידת התמד"ע (התפתחות מקצועית למורי מדע) במכון דוידסון לחינוך מדעי, ד"ר רחל ממלוק-נעמן, ראש המרכז הארצי למורי הכימיה. התפתחות מקצועית
עברית

אמא לומדת עכשיו

עברית

מחזור ראשון של בוגרי תוכנית רוטשילד-ויצמן יוצא לדרך

 
בוגרי תוכנית רוטשילד-ויצמן עם פרופ' ליאה אדדי, דיקן מדרשת פיינברג, פרופ' דניאל זייפמן, הברונית אריאן דה רוטשילד, פרופ' איתן דומאני, יושב-ראש המועצה המדעית, וד"ר עמי שליט, מנהל ומזכיר אקדמי של מדרשת פיינברג
 
"ההתלהבות רק גדלה והולכת מהאתגרים המחודשים", אומרת רונית ברד, המלמדת כימיה כבר 22 שנה. ומה עם שחיקה? "מה זאת שחיקה?", היא עונה. "כל שנה מתחלפים התלמידים, מתחלפים הפרצופים, ובעצם צריך להתחיל את הכל מחדש. הלימודים בתוכנית רוטשילד ויצמן היו מרתקים. לא החמצתי אף הרצאה – גם בימי עומס ולחץ. התוכנית שיפרה את יכולותי ללא הכר".
 
רונית ברד נולדה וגדלה בגבעתיים, וגם את לימודיה הגבוהים עשתה "קרוב לבית", בחוג לכימיית טקסטיל ב"שנקר". לאחר הלימודים עבדה תקופה מסוימת בתעשיית הטקסטיל, אך בעקבות הולדת שתי בנותיה הבינה שלא תוכל להחזיק בעבודה, ופנתה להוראה. "למרות שהגעתי מתוך נוחות, נשארתי מתוך אהבה למקצוע. הבנתי מהר מאוד שקיבלתי את ההחלטה הנכונה, ורק תהיתי איך לא הגעתי אליה קודם". בהוראה היא מוצאת שליחות וסיפוק שאינם נמדדים בכסף. "כשתלמידים שלימדתי מגיעים להישגים, כשתלמיד שהגיע אלי עם הישגים נמוכים, מתקדם ומוגש לבגרות עם ציון מגן גבוה, אני חשה התרגשות שאין במקצועות אחרים, מרגישה שקיבלתי שכר". היא רואה חשיבות עליונה בלימודי מדעים, בעיקר בגלל העובדה שהם מפתחים חשיבה שמסייעת בכל תחום בחיים, ומוצאת בהם אתגר גדול במיוחד. "הכימיה היא מקצוע לא פשוט עבור תלמידי התיכון, כי הם צריכים להתמודד עם חומר מופשט, ברמת המיקרו, שאינם יכולים לראות. ההבנה של החומר צריכה להתבסס על מעבר מהדמיון שלי לדמיון של התלמידים. בנוסף, כל תלמיד חושב באופן אחר, וצריך למצוא הסברים שידברו לכל מיני צורות חשיבה. אני רואה בזה תהליך מרתק".
 
כמו להוראה, גם לתוכנית רוטשילד-ויצמן הגיעה במקרה, וגם שם ההתלהבות הייתה מיידית, וכבר בשנה הראשונה לתוכנית התחילה להביא לכיתה את החומרים שלמדה במכון ויצמן למדע. "בכל שיעור סיפרתי לתלמידים, בלשון ברורה ופשוטה, על הדברים שלמדתי בתוכנית יום קודם לכן, וקישרתי אותם לתוכנית הלימודים. לתלמידים זה נתן הזדמנות להיחשף לחומר רלבנטי ועדכני, ואני קיבלתי הזדמנות לוודא שאכן הבנתי והפנמתי את הנושאים שנלמדו. זה נתן לי תחושה גדולה של הישג". התוכנית ציידה אותה גם במיגוון גדול של גישות הוראה ובמאגר פעילויות עשיר, אך רונית ברד מדגישה כי מעבר להיבט הפדגוגי, התוכנית תרמה לה גם מבחינה אישית.
 
"התוכנית לימדה אותי דברים רבים על עצמי, ואיפשרה לי לפרוץ גדרות. גיליתי שאני מסוגלת לעשות יותר, לעשות הרבה, ואף לעשות טוב. עמדתי במטלות למרות העומס, קיבלתי משובים טובים, והרגשתי משמעותית ותורמת לקבוצה". בביתה שלה יצרה השתתפות האם בתוכנית רוטשילד-קיסריה "סדר משפחתי חדש": "למדתי להגיד 'אמא לומדת עכשיו', להעמיד את הלימודים במרכז, ולקבל התחשבות מבני המשפחה בתקופות אינטנסיביות. היה נעים להרגיש שהמשפחה מתגמשת בהתאם אלי". גם מול התלמידים היא מרגישה ביטחון רב יותר. "ישנם מושגים שמורים פוחדים לגעת בהם, ואני כבר לא מפחדת", היא אומרת. "מעבר לזה, מורה שיודע יותר הוא גם בטוח יותר בעצמו. בידע יש כוח".
 

הקסם שבהוראה

בעיקר אני אוהב את התלמידים", אומר זיאד סעדי, המלמד בבית-הספר התיכון בשפרעם, ומגיש תלמידים לבגרות בפיסיקה כבר למעלה מ-20 שנה. "אני אוהב להתמודד עם השאלות שלהם, עם הסקרנות שלהם, ועם האתגרים שהם מציבים בפני כמורה". זיאד הוא אחד מ-26 מורים למדעים שסיימו באחרונה את לימודיהם במכון ויצמן למדע, במסגרת תוכנית רוטשילד-ויצמן למורים מצטיינים במדעים ובמתמטיקה, שהיא תוכנית ייחודית, ראשונה מסוגה בארץ, המקנה למורים בבתי-הספר התיכוניים תואר שני במדעים ממכון ויצמן.
 
זיאד נולד וגדל בכפר עראבה, ואת לימודי התיכון סיים בהצלחה, במגמת פיסיקה-מתמטיקה, בגימנסיית הגליל הנוצרית בעילבון, המושכת אליה תלמידים מוכשרים מרחבי הגליל. הוא מעיד על עצמו כי נמשך מגיל צעיר לכל דבר מדעי – בנה צעצועים מכניים, קרא ספרים, וצפה בתוכניות מדע פופולריות. הוא למד הנדסת מכונות בטכניון, חזר לשם כדי ללמוד ולקבל תעודת הוראה, ומאז הוא מורה. "הופתעתי מהקסם הגלום בהוראה. תוכנית רוטשילד- ויצמן נתנה לי כלים חדשים והרחיבה את תחומי הידע שלי. חשוב, מועיל ומהנה היה לשמוע הרצאות מפי מדענים מהשורה הראשונה".
 

 26 הראשונים

26  בוגרי המחזור הראשון של תוכנית רוטשילד-ויצמן למורים מצטיינים במדעים ובמתמטיקה קיבלו באחרונה את תארי המוסמך בהוראת מדעים ממדרשת פיינברג. התוכנית הייחודית, הממומנת מתרומת קרן קיסריה אדמונד בנימין דה רוטשילד למשך עשר שנים, נוסדה לפני שלוש שנים ביוזמת הנהלת המכון והמחלקה להוראת המדעים. בראש התוכנית עומדים פרופ' שמעון לויט מהפקולטה לפיסיקה, ופרופ' בת-שבע אלון, ראש המחלקה להוראת המדעים. ועדת היגוי בראשותו של פרופ' ישראל בר-יוסף, סגן נשיא המכון לפיתוח משאבים ודיקן לענייני חינוך, מתווה את התנהלות התוכנית. ההנחה העומדת בבסיס התוכנית היא, שאפשר לקדם את מערכת החינוך המדעי על-ידי טיפוח מצוינות בהוראה. לכן, תוכנית רוטשילד-ויצמן פונה לשכבה נבחרת של מורים ופועלת לקידום השכלתם בתחומי המדע והוראת המדע. בעקבות החזון הזה, ותוך התייעצות ושיתוף פעולה עם מדעני המכון, הורכבה תוכנית לימודים אינטנסיבית, הכוללת הרחבה והעמקה של הידע המדעי על כל תחומיו, מפגשים בלתי-אמצעיים עם מדענים וביקורים במעבדות המכון, התוודעות לחידושים מדעיים, רכישת גישות הוראה חדשניות, השתתפות במחקרים בתחומי הוראת המדעים הנעשים במכון, והתנסות בהובלת יוזמות חינוכיות ייחודיות. לצורך התוכנית התגייסו סגל המחלקה להוראת המדעים, ומדענים רבים מהמחלקות המדעיות השונות במכון, לפיתוח והוראה של כ-50 קורסים ייחודיים. בשנה הקרובה ילמדו בתוכנית כ-100 מורים בשלושה מחזורים. "בוגרי התוכנית יכולים לפעול בעמדות השפעה ברמות שונות במערכת  החינוך", אומרת פרופ' אלון. "המורה יכול לתפקד במסגרת בית ספרו, לעזור בקהילה, לפעול ברמה הארצית, או להשתתף בפיתוח חומרי למידה או פעילות עם מורים עמיתים". לשם כך מוצעות לבוגרים תוכניות המשך, הכוללות יצירה והובלה של יוזמות חינוכיות חדשניות, תוך שיתוף פעולה עם המחלקה להוראת המדעים ומחלקות אחרות במכון ויצמן למדע, וכן עם מכון דוידסון לחינוך מדעי.
 
הברונית אריאן דה רוטשילד עם המורים רונית ברד וזיאד סעדי
 
הברונית אריאן דה רוטשילד עם המורים רונית ברד וזיאד סעדי
עברית

יש משהו חיובי בתסכול

עברית
הדס ענבר (ראשונה מימין) עם משתתפים במחנה המדע הבין-לאומי. אתגר אישי
 
 
תוכנית ייחודית במכון דוידסון לחינוך מדעי הובילה את הדס ענבר מבית-הספר התיכון למחנה נוער יוקרתי בארה"ב, ולמעבדות הננו-טכנולוגיה במכון ויצמן
 
בסוף כיתה יו"ד סיימה הדס ענבר את בחינות הבגרות במתמטיקה – במסגרת תוכנית מצטיינים של אוניברסיטת בר אילן, וחיפשה מה לעשות בזמן הרב שהתפנה. הבחירה שלה להשקיע בלימודי כימיה הובילה אותה רחוק, ביותר ממובן אחד: באחרונה חזרה הדס ממחנה קיץ יוקרתי של המרכז למצוינות בחינוך שבמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT). הרצאתה המסכמת נבחרה שם כאחת מחמש ההרצאות הטובות של משתתפי המחנה – כולם תלמידי תיכון מצטיינים במדעים. "הדס הוכיחה כשרון אקדמי יוצא דופן, והפגינה הבנה עמוקה של פרויקט המחקר שלה", ציינה מנהלת המרכז. "יכולת התפיסה שלה תועיל לה מאוד בפיתוח קריירה מדעית". עבודת המחקר שלה הוגשה באחרונה לפרסום בכתב העת המדעי Langmuir.
 
מחנה המדע הבין-לאומי – בו השתתפו כ-80 בני נוער מצטיינים בתחומי המדעים, ההנדסה, הטכנולוגיה והמתמטיקה – חשף אותה לתחומי מחקר חדשים, לשיטות מחקר חדשות, וגם לקבוצת נערים ונערות בני גילה המתעניינים גם הם במדע. "גיליתי שהאינטראקציה החברתית היא חלק מהמדע", היא אומרת, "שיש חשיבות גדולה לתקשורת, לשיתופי פעולה, להצגת הדברים". מסיבה זאת, בין היתר, היא משתדלת לא להזניח קשרים חברתיים ופעילויות לא-מדעיות, כמו, לדוגמה, ריצות שדה וטיפוס.
 
הדס מספרת, כי הבחירה שלה בכימיה נבעה מרצון להיחשף לתחומי מחקר חדשים, מוחשיים וניסיוניים יותר מאלה שהכירה, וגם מהתעניינות בחומר ובהרכבו. על אף שמדענים ישראליים זכו בפרס נובל בכימיה, התחום אינו זוכה לדעתה לחשיפה לה הוא ראוי. היא מעדיפה אתגרים אישיים ולמידה עצמאית – וכך החלה ללמוד בעצמה כימיה ונרשמה לכימיאדה – תחרות ארצית בכימיה המתקיימת בטכניון, בה זכתה במקום השני. במקביל הצטרפה ביוזמתה לתוכנית "חומר רך ומבולגן" – תוכנית רב-תחומית במדעי החומרים המשלבת כימיה ופיסיקה, ונלמדת במסגרת בית-הספר למדע עכשווי במכון דוידסון לחינוך מדעי. בימים אלה היא בשלבי הסיום של עבודת גמר בקבוצתו של פרופ' ישראל רובינשטיין, שם היא חוקרת שיטות אופטימיזציה לייצור ננו-חלקיקים.
 
"לא ידעתי הרבה על התחום, אבל התעניינתי בננו-טכנולוגיה, ורציתי להבין מה מתרחש ברמות האלה", מספרת הדס, "זה נושא מעניין ועכשווי שלא נחשפתי אליו בבית הספר – אלא לקחתי אותו כפרויקט אישי". וכך, התקופה הראשונה הוקדשה להשלמה מאומצת של חומר תיאורטי, בעיקר מתוך קריאת מאמרים, "מיומנות ששירתה אותי היטב במחנה ב-MIT", היא מציינת. לאחר מכן ניגשה לעבודה המעשית, בהנחייתם המסורה של עמית המחקר ד"ר אלכסנדר וסקביץ ותלמיד המחקר אלכסנדר טסלר. "למדתי גם איך לעבוד לבד – כי חלק מהניסויים והניתוח עשיתי בעצמי, וגם איך עובדים בצוות. ההנחיה הייתה צמודה, קבלת ההחלטות והסקת המסקנות התנהלו בהתייעצות עם המדריכים, והייתי שותפה מלאה לכל התהליך". הדס התקבלה כשותפה מלאה גם על-ידי קבוצת המחקר, והקפידה לקחת חלק פעיל בחיי הקבוצה והמחלקה: ישיבות, סמינרים, הרצאות ואירועים.
 
ומה לגבי העתיד? הדס מקווה להמשיך במסלול מחקרי, ומוצאת יופי ועניין בעיקר במחקר בסיסי. הקשיים אינם מרתיעים אותה – להיפך. "אני חושבת שיש משהו חיובי בתסכול; הדברים הקלים יותר אינם מעניינים. זה מסלול שאי-אפשר להשתעמם בו – תמיד ישנן האפשרות להתקדם והעצמאות לבחור".
 
הדס ענבר (ראשונה מימין) עם משתתפים במחנה המדע הבין-לאומי. אתגר אישי
עברית

מסע לעולם המדע

עברית
מסע לעולם המדע          מסע לעולם המדע
    
 
כעשרת אלפים אנשים ביקרו בפסטיבל המדע השנתי של מכון ויצמן למדע – חגיגה תוססת של מדע, מוסיקה, תרבות וטכנולוגיה – ונהנו משלל פעילויות, סדנאות, הדגמות וניסויים מדעיים חווייתיים ומחכימים. במסגרת אירועי הפסטיבל הוזמנו המבקרים, בין היתר, לשמוע הרצאות קצרות של מדענים ותלמידי מחקר מהמכון, להיפגש עם מדענים וחוקרים, ליהנות ממופעי קרקס, ללמוד איך פועלת טלוויזיה ואיך עושים גבינה, ולשחזר ניסויים היסטוריים מפורסמים.
 
במוזיאון גן המדע על-שם קלור נפתחה התערוכה "שנות אור במרחק נגיעה", המציגה פעילות של אסטרונומים חובבים בישראל: תיעוד של תצפיות אסטרונומיות ברחבי הארץ, תמונות של גלקסיות, צבירי כוכבים וגרמי שמיים נוספים, איורים ורישומים, ואף טלסקופים מאולתרים שבנו אסטרונומים חובבים. התערוכה מוצגת בביתן התערוכות המתחלפות שבגן.
 
מסע לעולם המדע         מסע לעולם המדע

          

 

 

מסע לעולם המדע
עברית

מדעי האפייה

עברית
 
 
למעלה מ-200 איש השתתפו באחרונה בערב של מדע ותרבות תחת הכותרת "אם אין לחם אין מדע", שהתקיים במכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע. ערב המדע החווייתי התקיים לסיכום הפעילות השנתית של התוכנית "מפגשים בחזית המדע".
 
הערב כלל הרצאה מדעית מפי ד"ר נעמי זיו, מומחית לביולוגיה חישובית ולביו-אינפורמטיקה ובעלת הבלוג "מדע בצלחת", שסקרה את תהליך אפיית הלחם - החל בגרגיר החיטה ועד למוצר הסופי, תוך הדגשת התהליכים הכימיים המתרחשים במהלכו. חלקו השני של הערב התמקד בהדגמת סוגים שונים של קמח, שמרים ותחמוצות על-ידי אורי שפט - אופה, שף ובעל מאפייה, ובטעימת לחמים מסוגים שונים.
 
ערב מדע ותרבות במכון דוידסון. לחם ותורה
 
 
ערב מדע ותרבות במכון דוידסון. לחם ותורה
עברית

מה הסיפור של קסו טקלה?

עברית
 
 
טקלה ואמה. עלייה וקליטה
 
קסו טקלה כבר לא בת 16 (היא בת 18), אבל היא כבר יודעת משהו על העולם הזה. למשל, שאם אדם לא עוזר לעצמו, שום דבר לא יעזור לו. לפני עשור היא עלתה ארצה כבת למשפחה מרובת ילדים מאתיופיה. השפה הייתה רק מכשול אחד מני רבים שהונחו על דרכה. אבל כל אלה לא מנעו ממנה להצטיין בתוכנית "ניצוצות מדע לזכר משה פרגמנט" המתקיימת במכון דוידסון - הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע.
 
התנאים במקום בו נולדה לא הכשירו אותה כלל לעלייה לארץ. "אמא שלי גידלה אותנו בכפר בתנאים מאוד בסיסיים. הכינו אותנו לקראת העלייה אבל לא ברצינות, ולמדנו מעט מאוד עברית - לא ברמה שיכולתי להסתדר איתה בארץ". מאז למדה טקלה את השפה, והיא מדברת כמעט ללא מבטא. היא נערה ישראלית בכל מובן - גם המראה החיצוני, הכולל איפור ולבוש עדכניים, מעיד על כך. המסלול הקשה שעברה הוא רק מכשול זמני בדרכה, מהמורה קטנה שנאלצה לעבור בדרך לתפקיד צבאי בתחום טכנולוגי לפי בחירתה. לאחר השירות היא מתכננת להמשיך בלימודים מדעיים-טכנולוגיים באוניברסיטה.
 
הכל התחיל כאשר לאולפנה בה למדה בכפר חב"ד הגיעו יום אחד נציגי התוכנית "ניצוצות מדע לזכר משה פרגמנט", ובחרו בה בזכות ציוניה הגבוהים. בהמשך זומנה למבחנים נוספים, אותם עברה בהצלחה. היא אסירת תודה לתוכנית שתרמה לה המון. "הדבר הכי חשוב בתוכנית הזאת, מעבר לכל דבר אחר, הוא שהתעקשו עלי, שלא ויתרו לי גם כשהיה מתיש וקשה". משם הדרך נסללה היטב - ביזע רב הבינה שישנו עתיד טוב יותר לשאוף אליו.
 
אמא שלה גאה בה. בעיניים דומעות ובעברית חלקית היא אומרת שבתה היא גאווה גדולה בשבילה. הצלחתה שינתה את כל האווירה בבית, ועכשיו אחותה מתעניינת גם היא בתוכנית. היא שמחה מאוד, ורוצה שגם שאר הילדים יילכו בעקבות טקלה.
 
בשפה מעוטת מילים אך בשפת גוף עשירה מתארת אמה של טקלה את חייה כאן, ומה שאינה יודעת להגיד משלימה בתה בתרגום מוצלח. היא אשה צנועה - עיניים מצועפות מביטות בחמלה, וקמטים שנחרצו במשך השנים יכולים להעיד, אולי, על אורח חיים לא פשוט. אך בכל זאת היא מחייכת ללא הרף. "פה טוב יותר, באתיופיה היה קשה". הכמיהה שלהם לארץ הייתה חזקה, ומה שדירבן אותם לעלות, מעבר לגילויי האנטישמיות, היה הרצון להגיע לירושלים. בכל מקום דיברו על זה. היא לא ממש מודעת למשמעות של הישגי בתה, רק יודעת שהיא עושה חיל. טקלה מדברת על הפער הבין-דורי, ואמה שותקת ומביטה בה בהסכמה. "הפער הבין-דורי הוא הבעיה הגדולה של העלייה. גם כבוד ההורים נפגע וגם יש קשיי שפה".
 
האבסורד בו מתנהלת טקלה מתקיים כל הזמן: היא זאת שמראה להורים את הדרך, משמשת להם פה, מדברת עם המעסיקים שלהם, מלווה אותם למרפאה, ומקיימת אורח חיים שספק אם נערים ישראלים אחרים מודעים לו כיום. מצד אחד, היא נערה מתבגרת ישראלית הצורכת מוסיקה ותרבות ככל הנערים, ומצד אחר לוקחת על עצמה, בלית ברירה, תפקידים של בוגרת.
 
"בשכונה אנחנו מיעוט. ההורים לא מפסיקים לתמוך ולעודד אותנו לצאת ללמוד, וגם אם קשה, לא לבחור בפתרון הקל של הרמת ידיים. היה לי הכי חשוב שהם יידעו שאני משקיעה ולומדת, למרות שהם לא הבינו כל כך מה אני עושה, הם תמיד עמדו מאחורי".
 
טקלה ואמה. עלייה וקליטה
עברית

מספר אחד

עברית
 
מספר אחד    מספר אחד    מספר אחד
 
טקס הענקת פרסים ותעודות הצטיינות באולימפיאדה זוטא במתמטיקה, המיועדת לכיתות ז'-ט', התקיים באחרונה במכון דוידסון לחינוך מדעי. במקום הראשון לכיתות ט' זכה ניצן טור מבית הספר אליאנס בחיפה (מימין), במקום הראשון לכיתות ח' זכה עידו דותן מבית הספר הניסויי העל-יסודי במשגב (במרכז), ובמקום הראשון לכיתות ז' זכה ירון ברודסקי מבית הספר דה-שליט ברחובות (משמאל).
מספר אחד
עברית

החינוך למתמטיקה בישראל - נקודת מפנה

עברית
שישה נערים חזרו מהאולימפיאדה במתמטיקה עם מדליית זהב אחת, ארבע מדליות ארד וציון לשבח. "בשנה הבאה נמשיך להתקדם"
 
 
נבחרת ישראל לאולימפיאדה הבין-לאומית במתמטיקה שבה באחרונה ארצה, כשבאמתחתה מדליית זהב, ארבע מדליות ארד וציון לשבח. הנבחרת הישראלית דורגה במקום ה-23, מתוך 101 מדינות שהשתתפו באירוע. בשנה שעברה דורגה הנבחרת הישראלית במקום ה-53. השיפור המשמעותי הושג לאחר שאימון הנבחרת הישראלית לאולימפיאדה הועבר לאחריות מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע. ד"ר יעקב (קובי) לביא, ממכון דוידסון, עמד בראש תוכנית האימונים המאומצת של הנבחרת, ואיתו עבדה קבוצה של מאמנים מקצועיים בכירים, בראשות לב רדזיווילובסקי, בסיוע מדעני מכון ויצמן למדע.
 
מדליית הזהב הוענקה לרום דודקביץ, מבית הספר התיכון בליך ברמת גן. במדליות ארד זכו גיא רווה מבית הספר התיכון ליאו בק בחיפה, יואב קראוז מבית הספר קציר בחולון, תום פרסטר מבית ספר אוסטרובסקי ברעננה, וקונסטנטין זברני מעירוני ה' בחיפה. חבר המשלחת השישי, פיוטר לביאנט, זכה בציון לשבח.
 

מימין: דן כרמון (מדריך), גיא רווה, קונסטנטין זברני, רום דודקביץ, יואב קראוז, לב רדזיווילובסקי (מאמן הנבחרת), תום פרסטר ופיוטר לביאנט

 
 
מימין: דן כרמון (מדריך), גיא רווה, קונסטנטין זברני, רום דודקביץ, יואב קראוז, לב רדזיווילובסקי (מאמן הנבחרת), תום פרסטר ופיוטר לביאנט
עברית

מדע בהתכתבות

עברית
 
 
למעלה מ-1,000 תלמידים מרחבי הארץ, יהודים וערבים, השתתפו באחרונה בסדרת כנסים שנתיים לציון סיום שנת הפעילות של תוכניות "מתמטיקה בהתכתבות" ו"מדע בהתכתבות", שמפעיל מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע. המשתתפים בתוכניות - המתנהלות במהלך השנה באופן מקוון, באמצעות אתרי אינטרנט ייעודיים - קיבלו הזדמנות להיפגש עם מדריכי התוכנית וזה עם זה, וליהנות מיום העשרה שכולו מתמטיקה ומדע. כנסי ה"מתמטיקה בהתכתבות" כללו סרט, ולאחריו הדגמות של שעשועים מתמטיים עם ד"ר יוסי אלרן וד"ר סבינה סטוקר-סגרה. כנס נוסף התקיים בערבית, ובו התקיימה הרצאה בנושא ננו-טכנולוגיה ויישומיה. כנסי תוכנית "מדע בהתכתבות" כללו הרצאה על מדעי המוח שנשאה כרמל בר, מרכזת התוכנית, ופעילות יצירה. כל הכנסים נחתמו בסיור מודרך בגן המדע על-שם קלור.
 
תוכנית "מתמטיקה בהתכתבות", ואחותה הצעירה, "מדע בהתכתבות", מציבות אתגרים מעניינים ומעשירים במתמטיקה ובמדעים, בתחומים שאינם נלמדים בבית הספר, ללא צורך (כמעט) בידע קודם. הרעיון שעומד בלב התוכנית הוא התכתבות ישירה בין המשתתפים לבין צוות מדענים במכון ויצמן למדע, סביב חוברות הנשלחות למשתתפים אחת לחודשיים. כל חוברת מוקדשת לנושא אחר, המוצג באמצעות סיפור דמיוני, והיא מופקת בשלוש דרגות קושי. התוכנית "מתמטיקה בהתכתבות" קיימת כבר קרוב ל-3 עשורים, ומנוהלת על-ידי מיכל אלרן. התוכנית "מדע בהתכתבות" מנוהלת על-ידי כרמל בר. את שתי התוכניות מפעיל מכון דוידסון לחינוך מדעי כחלק ממערך הלמידה מרחוק, שבראשו עומד ד"ר יוסי אלרן, מנהל היחידה לטכנולוגיה בחינוך.
 
משתתפי תוכנית "מתמטיקה בהתכתבות" בגן המדע. לימוד מקוון
משתתפי תוכנית "מתמטיקה בהתכתבות" בגן המדע. לימוד מקוון
עברית

עמודים