שלושה זרמים הולכים אל הים

עברית
נערים ונערות שסיימו את לימודיהם בכתה ח' במקומות שונים בארץ השתתפו באחרונה במחנה לנוער שוחר מדע, מוסיקה ואמנות על-שם צ'ייס במסגרת היחידה לפעולות נוער במכון ויצמן למדע. "המחנה למדע, מוסיקה ואמנות הוא פרויקט משותף של היחידה לפעולות נוער והעמותה למצוינות בחינוך, שהקימה את בית הספר למדעים ולאמנויות בירושלים לפני כ-10 שנים", מספרת ד"ר נטע מעוז, סגנית מנהל היחידה לפעולות נוער, המובילה את התוכנית מאז הקמתה. משתתפי המחנה נחלקו לסדנאות בוקר באחד משלושת התחומים שבו בחרו להתנסות.
 
בשעות אחר הצהרים, לעומת זאת, השתתפו בסדנאות המשותפות לכל שלושת ה"זרמים". סדנאות הבוקר במדע כללו פיסיקה, ביולוגיה, מתמטיקה ופילוסופיה. סדנאות הבוקר באמנות עסקו בציור, בתולדות האמנות, בעיצוב המוצר ובפיסול. סדנאות המוסיקה הוקדשו למוסיקה קאמרית, פיתוח שמיעה, תיזמור, קומפוזיציה ואילתור. שבע הסדנאות המשותפות כללו כימיה, משחקי חשיבה, שימושי מחשב, בניית כלים מוסיקליים, דרמה, וסדנת אדובה - בנייה בבוץ. את המחנה ניהלה נועה אופן-נוי, דוקטורנטית במחלקה לנוירוביולוגיה. המרכז המדעי היה נדב כץ, דוקטורנט בפקולטה לפיסיקה (בעצמו בוגר המחנה). מרכז המוסיקה היה יצחק בוקינסקי (גם הוא בוגר המחנה מלפני 13 שנה); ומרכזת האמנות היתה עדי נאמן, שניהם מהעמותה למצוינות בחינוך.
 
שלושה זרמים הולכים אל הים
 
עברית

מטמון בדרך הצבע

עברית
קבוצת המורים עם הגיעם למכון
 
ארבעים מורים למדעים יוצאים מבתיהם בצפון הארץ ונוסעים דרומה. מתי הם יגיעו להשתלמות במחלקה להוראת המדעים של מכון ויצמן למדע? למורי חטיבות הביניים הערביות בצפון הארץ נדרשו לשם כך ארבע שעות בממוצע.
 
מטרת ההשתלמות, כפי שמגדיר אותה פרופ' אורי גניאל, ראש המחלקה להוראת המדעים במכון, היא הכשרת שכבה של מורים מנהיגים שיהוו את ראש החץ בהוראת המדעים במגזר הערבי. ברמת התוכן התמקדה ההשתלמות ב"דרך הצבע - מערכות בתעשייה", יחידת לימוד בתחום חקר החומרים, לרבות מערכות טכנולוגיות המשמשות בתעשיית הצבעים. פרופ' גניאל: "שילוב זה בין מדע וטכנולוגיה הוא אחד מהשינויים העיקריים בדרכי ההוראה של המדעים בחטיבות הביניים, כפי שעולה מהמלצות הוועדה העליונה לחינוך מדעי וטכנולוגי - 'מחר 98'. חומרי הלימוד שפותחו בעקבות הדו"ח הזה מאפשרים למורה לבחור מתוך כל החומר הכתוב את היחידות המתאימות ביותר לצרכיו ולצורכי תלמידיו. חלק מהחומרים כבר תורגמו לערבית, וחלקים אחרים מתורגמים והולכים בימים אלה".
 
יישום המלצות "מחר 98" מחייב שינויים לוגיסטיים משמעותיים בחיי בית הספר והמורים. בין השאר מדובר בהקניית ידע בסיסי בתחומים שונים של המדע, וכן בהיבטים נבחרים של הטכנולוגיה, תוך שימת דגש על הקניית מיומנויות חשיבה ולמידה. לצורך זה נכתבה תוכנית לימודים חדשה המדגישה את הקשר הרב-תחומי בין מדע וטכנולוגיה.
 
המחלקה להוראת המדעים שבמכון ויצמן למדע היתה בין הראשונים שנחלצו לפתח יחידות לימודים חדשות ומתקדמות ברוח המלצות הוועדה. כך פותחו חומרי לימוד חדשניים במסגרת פרויקט מטמו"ן (מדע וטכנולוגיה מכון ויצמן), בראשותה של פרופ' בת-שבע אלון. מורים למדעים ממקומות שונים בארץ החלו מגיעים למכון כדי להשתלם בדרכי ההפעלה והיישום של יחידות הלימוד המתקדמות.מורים בכירים עוברים השתלמויות מיוחדות המאפשרות להם להדריך מורים אחרים בבתי הספר השונים.
 
במקביל מבקרים אנשי צוות מטמו"ן מהמחלקה להוראת המדעים של המכון בבתי ספר במקומות שונים בארץ, ומקיימים שם מחקר מלווה, לצורך קבלת היזון חוזר. בעקבות תגובות שהגיעו מבתי ספר ערביים בארץ עלה הצורך בקיום השתלמויות מיוחדות למורים הערביים למדע ולטכנולוגיה, במטרה לגבש קבוצה של מורים מנחים שיוכלו להדריך את עמיתיהם. מורים אלה עוברים השתלמות תלת-שנתית המורכבת מיום השתלמות אחד מדי שבוע (המתקיים באשכול הפיס שבשפרעם), וכן משבוע של השתלמות מרוכזת במכון ויצמן למדע. בשבוע המרוכז שמעו המורים הרצאות בנושאים הקשורים לצבע,התנסו בסדנה לצביעת בדים, האזינו להרצאות בנושאים מדעיים, ואף סיירו במכון ויצמן למדע ובמפעלי תעשייה שונים.
 
פיתנה זועבי, מורה לכימיה בחטיבת הביניים בנצרת, הכינה עם תלמידיה תערוכה שמשכה תשומת לב רבה של קובעי מדיניות בעיר ובסביבתה. על תגובת התלמידים לדרכי ההוראה החדשות היא אומרת: "הלימודים לפי התוכנית הקודמת היו משעממים, ואילו התוכנית החדשה כוללת מגוון רב של נושאים, והתלמידים מתלהבים באמצעותה מהחומר הנלמד".
 
פרג' ג'רייס מהכפר ריינה, מורה לכימיה ולפיסיקה בחטיבת הביניים בנצרת: "תוכניות הלימודים החדשות מעודדות שיתוף פעולה בין כל המורים למדעים בבית הספר. הבעיה היא שקשה יחסית ליישם ולממש את התוכניות האלה בכיתות צפופות הכוללות תלמידים רבים.עם זאת, התלמידים הטובים נהנים מאוד מהתוכניות החדשות, המאפשרות להם למידה חווייתית".
 
"השבוע המרוכז היה אפקטיבי מאוד",אומרים רכזי ההשתלמות, ורדה שילה וד"ר יהודה בן-חור."בהמשך יבחרו המורים תחום אחד הקשור ליחידת 'דרך הצבע-מערכות בתעשייה, ויעמיקו בו בשיטות שונות של תחקירנות במדע ובטכנולוגיה. עבודה זו תשלב היבטים מדעיים,חברתיים וטכנולוגיים". בסיומה של שנת ההשתלמות,בסוף חודש יוני, הציגו המורים את עבודותיהם בכנס מיוחד שהתקיים באשכול הפיס בשפרעם.במסגרת זו הכינו המורים מצגות ותיארו את עבודותיהם לפני המשתתפים בכנס.נשיא המדינה, משה קצב, ביקר באותו יום בשפרעם והתרשם מעבודותיהם של המורים שהתמקדו בין היתר בתהליכי צביעה של מכוניות,בגדי עור,שיער, בגדים,קירות בתים, וכן בצבעי מאכל.בסיכום אמרו רוב המורים כי יישמו את הידע החדש שרכשו כבר בשנת הלימודים הקרובה. עם סיום הקורס יוכלו המורים להשתלב בבתי הספר שבאזורם כרכזי מקצוע ומנחי מורים.
עברית

המדע בא אל ההר

עברית
 
ניסויים מדעיים בגוף ראשון
 
 
מסביב נהם הסער. הגשם ניקד בטיפותיו הכבדות את החלון הקדמי, הרחב, של הרכב המסחרי שטיפס בכבדות במעלה ההר. המנוע הגדול רעם בקול בס, והמגבים שהיטלטלו בקצב מהיר גילו, מבעד לחלון, נוף הררי אפור. ערפילים כיסו את פסגת ההר שאליה כיוון הנהג, דני נוטמן, את הרכב. אבל בשביל יושבי הרכב המטרה לא היתה מעורפלת כלל ועיקר. צוות ה"מדענוע" של היחידה לפעולות נוער של מכון ויצמן למדע, בראשותו של דן פרי, מרכז ה"מדענוע" ביחידה, לא מוותר בקלות. ומעבר לפסגה, הם ידעו, בכפר הדרוזי מרר השוכן על צלע הר בגליל העליון, ציפו להם כמה עשרות בני נוער. מי שלא תמיד מצליח לבוא אל המדע, ה"מדענוע" בא אליו.
 
עוד פיתול, ועוד פיתול, עוד גניחת מנוע, והרכב המסחרי הגדול, המכונה "מדענוע", כבר חלף ליד בתיו הראשונים של הכפר, הסתובב בכיכר המרכזית, חלף ברחוב שזרזיפי מים עזים פיכו משני עבריו, והגיע אל בניין אשכולות פיס, שכמוהו אפשר למצוא כמה עשרות פזורים ביישובים שונים ברחבי ישראל. בפתח הבניין המתין להם מנהל הפעילויות בבניין, נאזם סירחאן. "ידעתי שלא תאכזבו אותנו ולא תביישו את הפירמה שלכם", אמר בחיוך גדול שנמתח מתחת לשפם עבות. "סופה, לא סופה, זה לא משנה. אחרי ההצלחה שקצרתם כאן בשנה שעברה הייתם חייבים להגיע גם הפעם. בבוקר, כשהחלה הסופה,אמרתי לכולם שאתם תגיעו למרות הכל".
 
במרכז הפיס המתינו למדריכי ה"מדענוע" כמה עשרות בני נוער מנומסים, בעלי עיניים בורקות והמון סקרנות. באופן טבעי, אולי, ההרצאה שחלקם שמעו באותו יום עסקה בברקים ורעמים. מבעד לחלונות הרחבים נשקפה מעבדת הדגמות אידיאלית. במקביל, בכתה אחרת עסקו בהדגמות ובהתנסויות בתחום ניפוח הזכוכית, בהדרכתו של מיודענו, דני נוטמן. ה"מדענוע" הוא רכב מסחרי המצויד במוצגים מדעיים ובעזרי הוראה, הניתנים להובלה ולהתקנה בכיתות ובחצרות בתי-ספר ומרכזים קהילתיים שונים. חלק ממתקני ה"מדענוע" מהדהדים - אם כי בפשטות מתבקשת - את מתקניו של גן המדע על שם קלור, מוזיאון המדע הפתוח הפועל במכון ויצמן למדע. עקרון הפעולה של המתקנים האלה פשוט יחסית: מותר לגעת, לנסות, לחוש את עקרונות הפיסיקה ואת תופעות הטבע. כך מתחולל תהליך של למידה חווייתית, מהנה, ולעתים מזומנות אפילו משעשעת למדי.
 
ה"מדענוע" הופעל בראשונה בשנת תשנ"ד במטרה להביא את החוויה והתענוג שבהבנת הטבע למקומות מרוחקים יחסית, שהתלמידים והמורים בהם אינם יכולים להרשות לעצמם "לקפוץ" מפעם לפעם למוזיאון עירוני גדול כלשהו, לאוניברסיטה, או למכון מחקר. מדריכי ה"מדענוע" הם אותם מדריכים העובדים בימים רגילים ביחידה לפעולות נוער במכון, ובגן המדע על שם קלור.
 
כך, למשל, המדריכה הילה דותן סיפרה לילדי מרר על תופעות אקלימיות כמו רוחות וברקים, והדגמותיה הפכו מושגים שונים הקשורים לאקלים למובנים הרבה יותר. לאחר ההרצאה חלקו עמנו התלמידים, סחר ורג'א, את רשמיהם: "היה מה זה מעניין. זו הרצאה מהחיים, לא כמו תוכנית הלימודים הרגילה שלנו, הצמודה לספר. כיף להבין מהמתרחש ממש לידך, את הרוח, הגשם, הברק והרעם".
 
מדני נוטמן שמעו הנערים והנערות על תכונותיה של הזכוכית, ממה היא עשויה, ואף התנסו בשמחה ובהתלהבות רבה בהדגמות השונות. לאחר שדני וסמיה סיימו להכין את האגרטל הקטן העשוי זכוכית, וגם נוכחו לדעת כי אפשר להפוך את הזכוכית למראה, ביקש דני מאחד הבנים כי לאחר השעור יביא לסמיה פרחים, כדי שתוכל לשים אותם באגרטל שיצרה.
 
עברית

בסידני לקחנו את הזהב

עברית
על דוכן המנצחים באולימפיאדה, עם המדליה
 
היא ירתה באקדח, התמודדה בסיף, התחרתה בשחייה, דהרה על גבו של סוס מירוץ, והגיעה ראשונה בתחרות ריצה. סטפני קוק מאנגליה, הזוכה במדליית הזהב באולימפיאדת סידני 2000 ב"קרב חמש" לנשים, היא בוגרת מחנה הנוער הבין-לאומי של היחידה לפעולות נוער במכון.
 
קוק, רופאה בת 28, ילידת סקוטלנד, החלה להתאמן ב"משרה מלאה" רק לפני כשנה, ולאחר מכן עלתה לדירוג אולימפי כתוצאה מהישגיה בתחרות הבין-לאומית ב"קרב חמש" שהתקיימה במכסיקו. בינתיים החליטה להקפיא באופן זמני את הקריירה שלה כרופאה. היא החלה להתאמן ב"קרב חמש", הידוע כאחד מענפי הספורט המורכבים ביותר, והמחייב כושר גופני רב, יכולת התמדה וכישורים טכניים מגוונים, בזמן לימודיה באוקספורד.
 

כיצד מצאת זמן לכל הפעילויות התובעניות האלה בעת ובעונה אחת?

"תמיד שאפתי לדחוס כמה שיותר לחיי", היא אומרת בפשטות אופיינית. עוד חוויה שהספיקה לדחוס לחייה היא בילוי של קיץ אחד במחנה הנוער הבין-לאומי של היחידה לפעולות נוער במכון ויצמן למדע. היא היתה אז בת 18, ואת שהותה כאן היא זוכרת כחוויה שהרחיבה את אופקיה וחיזקה את התעניינותה במחקר רפואי בכלל ובכירורגיה בפרט. בעת שהותה במחנה הנוער במכון השתתפה קוק במחקר בתחום השתלה של מוח עצם, בהדרכתו של תלמיד המחקר (אז) עידו לובין, במעבדתו של פרופ' יאיר רייזנר מהמחלקה לאימונולגיה.
 
אבל אנשים צעירים, בקיץ, לא מגבילים את עצמם לעבודת מחקר במעבדה. קוק זוכרת את הקיץ הישראלי שלה כבילוי חברתי נפלא, שכלל הליכה בוואדיות במדבר יהודה, לימוד טכניקות הישרדות בטבע, ושחייה מרעננת בנחלי הגולן. כמה מהחברים שרכשה במחנה הנוער הבין-לאומי נותרו חבריה הקרובים גם כיום.
 

האם עיסוקיך במדע ובספורט נפגשים?

כאשר מתאמנים בפעילות ספורטיווית ברמה גבוהה, אנחנו דוחפים את הגוף לשיאי היכולת שלו, דבר שאני מבינה היטב, הודות להשכלתי בתחומי האנטומיה והפיסיולוגיה.
 
התהילה, כידוע, היא עניין שקל להתמכר אליו, ובכל זאת, נראה שעל אף פיתויי הספורט המקצועני, קוק תניח בקרוב את חרב הסיוף שלה, תתלה את נעלי הריצה ותחליף אותם באזמל מנתחים. "נדרש לי מעט זמן כדי להחליט מה אני באמת רוצה, ובסופו של דבר אני אוהבת את הרפואה, ומרגישה כי השגתי את כל מה שרציתי מהספורט. בעתיד, אולי אתמחה ברפואת ספורט".
 
סיף
 

קרב חמש

"הספורטאים המושלמים הם אלה המתחרים ב'קרב חמש", אמר הפילוסוף היווני אריסטו, בסיכום רישומיו מהאולימפיאדות העתיקות. "בגופם של אלה, הכוח והמהירות חוברים זה לזה בהרמוניה מושלמת".
 
אבל אריסטו מעולם לא ראה אישה מתחרה ב"קרב חמש" כמו יתר התחרויות האולימפיות "קרב חמש"  הקדמון, שהוכנס לרשימת מקצועות הספורט האולימפיים בשנת 708 לספירה, תוכנן בשביל אנשי ספרטה הקשוחים. רק בשנת 1912 שולב המקצוע הספורטיבי הזה גם באולימפיאדות המודרניות, וגם אז היתה התחרות בו פתוחה לפני קצינים בלבד.
 
בשלב הראשון של התחרות ב"קרב חמש" נדרשים המתחרים לירות באקדח אוויר 20 פעמים במטרה בגודל של 17 ס"מ, ממרחק של 10 מטרים בתוך 40 שניות. אחר כך בא תור ההתמודדות בסיף. בשלב זה קופצים המתחרים לבריכת השחייה ומתחרים במסלול בן 200 מטרים בסגנון שחייה מעורב. עם סיום המשחה ניתנות להם 20 דקות בלבד להתארגן לקראת מירוץ הסוסים. התחרות מסתיימת בריצת 3000 מטרים (כאשר המתחרים מזנקים בהפרשי זמן מתאימים לניקוד שצברו בתחריות הקודמות ). הראשון שחוצה את קו הסיום בתחרות אחרונה זו מוכרז כמנצח. אולימפיאדת סידני 2000 היתה הפעם הראשונה שבה השתתפו נשים בתחרות "קרב חמש".
עברית

חושבים וזוכים

עברית
משחקי הגמר של האולימפיאדה הארצית הרביעית למשחקי חשיבה
 
הניצחון, כפי שיודע כל חובב ספורט מתחיל, הוא לא סתם דבר חשוב. הניצחון הוא הכל. הכל. התפיסה הזאת הציפה באחרונה את גן המדע על שם קלור, שאירח את משחקי הגמר של האולימפיאדה הארצית הרביעית למשחקי חשיבה, המאורגנת על ידי חברת "אשכולות חשיבה" ואקדמיית קספרוב לשחמט.
 
במסגרת האולימפיאדה מתקיימות תחרויות ארציות במשחקי חשיבה, שבהן משתתפים אלפי ילדים בני 12-8 הלומדים טכניקות חשיבה באמצעות משחקים, בפרויקט החינוכי של אשכולות חשיבה (המתקיים בכ-150 בתי ספר ברחבי הארץ), ובאמצעות לימודי שחמט בבתי הספר של אקדמיית קספרוב לשחמט.
 
המשתתפים במשחקי הגמר התמודדו בשבעה סוגים של משחקי חשיבה: דמקה, שחמט, אבאלון, רולית, פתרון בעיות (שעת שיא), שש בש וקורידור. השנה הוקדשה האולימפיאדה לזכרו של יובל בנטל ז"ל, שהיה חובב מושבע של משחק הדמקה.
 
דני גנדלמן, מנכ"ל חברת "אשכולות חשיבה": "אנחנו מלמדים את הילדים לאמץ תהליכי חשיבה שיתרמו להם לכל אורך חייהם, אבל שמים דגש גם על התחום החברתי והרגשי". האינטרנט והמחשב, על-פי גנדלמן, אמנם תורמים רבות להתפתחות האינטלקטואלית של הילדים, אך באותו הזמן הם נוגסים בזמן שהם מקדישים לבילוי עם ילדים אחרים. "בעזרת משחקי החשיבה אנחנו מנסים לתת מענה לשני התחומים גם יחד".
 
במסגרת האולימפיאדה התקיימה גם אליפות השחמט של אקדמיית קספרוב בשחמט. באולם שהוקדש למשחק המלכים הצטופפו עשרות ילדים מנצרת, מבאר-שבע ומקריית-שמונה, שם מתקיים פרויקט לימוד השחמט של האקדמיה.
 
חנן בן-יהודה מאקדמיית קספרוב: "המשחק והאליפות הם האמצעי והמטרה בעת ובעונה אחת. בשביל הילדים, המטרה היא ההנאה והיופי של המשחק, אך בעת ובעונה אחת, המשחק בשחמט הוא גם אמצעי לשיפור החשיבה". בטקס הסיום השתתפו גם ראש עיריית רחובות, שוקי פורר, ואילנה ברטל, אמו של יובל בנטל, שהאולימפיאדה הוקדשה השנה לזכרו.
 
משתתפי האולימפיאדה ואורחיהם, שאפשר לתארם כקהל חקרני במיוחד, סיירו בגן המדע ובילו זמן רב ליד המוצגים. מנהל הגן, ד"ר משה רשפון: "סיור בגן המדע הוא, בהחלט, סוג מסוים של משחק חשיבה". נראה שמשתתפי האולימפיאדה ומארגניה מסכימים בכל פה להגדרה הזאת, ולכן החליטו שגם בשנה הבאה יקיימו את האולימפיאדה בגן המדע.
עברית

ליל ירח בגן המדע

עברית
"הפנינג ליל ירח" שהתקיים בגן המדע על-שם קלור
 
"הפנינג ליל ירח" התקיים בגן המדע על-שם קלור לציון יום השנה לנחיתה הראשונה של אדם על הירח.
 
המשתתפים באירוע סיירו בגן המדע והתמקדו בעיקר במתחם החלל. לאחר מכן הקשיבו להרצאות ("מבצע 'אפולו' בראי ההיסטוריה" ו"תוכניות עתידיות לחקר הירח"). לאחר מכן צפו בירח באמצעות טלסקופים שהוצבו ברחבי הגן, ובעודם יושבים על הדשא נהנו מסרטי קולנוע הקשורים לחקר הירח ולמבצע "אפולו" שהוקרנו על מסך ענק.
עברית

נוסטלגיה, חזון, ומה שביניהם

עברית
ד"ר משה רשפון. שוחר נוער
 
 
האגדה מספרת שכל זה התחיל בזכות הספוטניק, הלוויין המלאכותי הראשון ששיגרו הרוסים אל מחוץ לגבולות האטמוספירה בשנות החמישים. העולם המערבי, שנבהל מהפגנת העוצמה הטכנולוגית של "האויב", הגיב בפרץ של יוזמות לקידום המדע, ובהן יוזמות בתחום החינוך המדעי. מגמה זו, ששטפה את ארצות המערב, לא פסחה על ישראל. אחד מראשי התנועה הזאת בעולם, והנציג הבולט שלה בישראל, היה פרופ' עמוס דה-שליט, פיסיקאי בעל שם עולמי שייסד את המחלקה לפיסיקה במכון ויצמן למדע. הוא הגה, יזם והחל להפעיל מסגרות שונות שנועדו לקרב את בני הנוער לעולם המדע, בבחינת "ללמד בני יהודה קוואנטים".
 
אפשר אולי להתווכח על מידת הדיוק ההיסטורי שגלום באגדה הזאת, אבל אי אפשר לחלוק על העובדה שבחופשת הקיץ של שנת 1964 הוקם במכון ויצמן למדע מחנה אוהלים ראשון מסוגו, צעד ראשון, כמעט בראשיתי, במסע הארוך והמפואר של הפעילות לטיפוח נוער שוחר מדע בישראל. אנשי המכון, בהנהגתו של דה-שליט, הקימו ועדה בראשותה של מרגלית סלע, שהחליטה לקיים את מחנה הנוער לאחר שפרופ' יוסף גיליס, מבכירי המתמטיקאים של המכון, שאל מדוע בתו יכולה לבלות במחנות לנוער שוחר אמנות, ואין לה אפשרות דומה ללימוד חווייתי בתחומי המדע. "קראנו לזה 'מחנה נופש לנוער שוחר מדע'", נזכר ד"ר משה רשפון, מנהל המחנה, ומי שהקים וניהל את היחידה לפעולות נוער במכון במשך 36 שנים מאז ועד לאחרונה. "עד מהרה הבנו שיש כאן הרבה מדע, אבל אין כל כך הרבה נופש, והוצאנו את המלה הזאת משמו הרשמי של המחנה".
 
בחופשת הפסח האחרונה, כ-36 שנים אחרי אותה תקיעת יתד ראשונה במחנה האוהלים ההיסטורי, התכנסו במכון בוגרי 36 מחזורי המחנות והסדנאות לנוער שוחר מדע לערב של נוסטלגיה, חזון וכמעט כל מה שביניהם. סביב השולחנות וליד התמונות שפוזרו בכפר הנוער המודרני, שהחליף בשנת 1993 את הבקתות שהחליפו את האוהלים של השנים הראשונות, התקבצו בוגרי המחזורים, מחליפים חוויות, משווים רשמים, מתעדכנים.
 
במפתיע, או שלא במפתיע, מתברר שלא מעטים מבוגרי המחנות פנו בהמשך חייהם לכיוונים מדעיים, אם בתחומי המחקר האקדמי (בעיקר בוגרי מחנות שנות השישים), או בתחומי היישום בתעשייה המתקדמת (בעיקר בוגרי מחנות שנות השבעים והשמונים). איתן קימל, בוגר מחזור 1968: "אחרי שנפגשתי עם כל התלמידים המצטיינים באמת שהשתתפו יחד אתי במחנה, התחלתי לפקפק אם אני באמת טוב מספיק כדי לעסוק במדע". קימל מכהן כיום כפרופסור להנדסה חקלאית בטכניון.
 
המחנה לנוער שוחר מדע התבסס על תפיסה חדשנית של המושג "חינוך מדעי". לא עוד חזרה על ניסויים שתוצאותיהם ידועות מראש, לא עוד שיעורים פרונטליים. דה-שליט רצה לאפשר לבני הנוער להכיר את ההתרגשות של עבודה במעבדה, והנערים והנערות מצאו עצמם עובדים יחד עם חוקרי המכון במעבדותיהם, משתתפים בפעילות מחקר ממשית, ומסייעים למדענים העוסקים בתחומים שבחזית המדע.
 
"הפעילות במחנה היתה מוכוונת מדע ולא מוכוונת בחינות כמו בבית הספר התיכון", אומר צח ישי, בוגר מחזור 1973. "במחנה למדנו לדעת שמדע הוא עניין מעשי וטבעי, ולא רק משהו שמספרים לך עליו בכיתה". תמי גריזים, שהשתתפה במחנה בשנת 97', היא כיום חיילת, אך מתכוונת לעסוק במדע בהמשך דרכה: "ראינו איך עובדים תכל'ס עם תופעות מדעיות, שקודם לכן הכרנו כעניינים תיאורטיים גרידא". פרופ' צבי ליבנה ממכון ויצמן למדע, בוגר מחזור 1967: "המעשיות שנחשפתי לה במחנה כיוונה במידה רבה את החלטותי על עתידי המקצועי". דב נוסם, מחזור 1968: "בלילה השני נתן פרופ' דה-שליט הרצאה בפיסיקה. הוא דיבר על תורת הקוואנטים, והסביר זאת בפשטות מפליאה, עד שממש לא הבנתי מדוע אנשים מתקשים להבין את התורה הזאת".
 
אחרי מותו של עמוס דה-שליט שונה שמו של המחנה, ומאז הוא נקרא "סדנת המדע לנוער ע"ש עמוס דה-שליט". "המחנה הזה מיועד גם למכורים למדע, גם לאוהבי המדע, וגם לבעלי הכשרון שאינם חושבים להשקיע את חייהם במדע", אמר נשיא המכון, פרופ' חיים הררי, בדבריו למשתתפים בכנס המחזורים. "למען כל אלה הקמנו את הכפר הזה, את מחנות הקיץ לנוער שוחר מדע". שר החינוך, יוסי שריד, הוסיף ואמר: "איננו יכולים להרשות לעצמנו מדע שלא יהיה שוחר נוער ולא ישאב אליו את הנוער".
 

בוגרים

בוגרי סדנת המדע לנוער על שם עמוס דה-שליט עשו חיל, וכיום אפשר למצוא אותם בצמרות הארגונים האקדמיים והתעשייתיים בישראל ובעולם. הנה כמה דוגמאות: פרופ' עדי שמיר, פרופ' צבי ליבנה, פרופ' ירון זילברברג, פרופ' ישראל בר-יוסף, פרופ' אביגדור שרץ, פרופ' יעקב אנגליסטר, פרופ' יובל גפן, פרופ' אהוד דוכובני, ד"ר ניר דווידסון וד"ר אלי וקסמן.
 
אחרים מכהנים כמדענים באוניברסיטאות ובמכוני מחקר שונים. באוניברסיטה העברית מכהנים פרופ' אהוד דה-שליט, פרופ' מתניה בן-ארצי, פרופ' צבי פירו, ופרופ' סרג'יו הרט. באוניברסיטת תל-אביב מכהנים פרופ' יוסי שילה, פרופ' מרק קרלינר ופרופ' פיליפ רוזנאו. בטכניון מכהן פרופ' שמעון רייך. באוניברסיטת בן-גוריון מכהן פרופ' יעקב חורמדלי, ובאוניברסיטת ייל שבארה"ב מכהן פרופ' משה גיא.
 

עובדות ומספרים

* עד כה השתתפו בסדנה 1,427 בני נוער (מהם כ-450 נערות).
 
* כשמשתתפי המחזור הראשון באו למחנה, בשנת 1964, בני המחזור ה-18 עוד לא נולדו; וכשמשתתפי המחזור ה-18 שהו במחנה, עמיתיהם ממחזור 1999 עוד לא ראו אור. ככה עושים היסטוריה.
 
* לא מעט מהמשתתפים נישאו לבני זוג שהכירו בסדנה. למשל, רויטל דובדבני ואייל ליכטמן (להלן משפחת ליכטמן).
 
* האהבה פרחה גם בין המדריכים. למשל, יהודית טבע ומשה גרינשפן (להלן משפחת רשפון).
 
עברית

תמונה קבוצתית עם פר"ח

עברית
פר"ח הוקם לפני כעשרים וחמש שנים במדרשת פיינברג של המכון, כאשר סטודנטים מהמדרשה החלו - בהתנדבות אישית וללא כל כוונות "ממסדיות" - לטפל בנערים במצוקה ולסייע להם. נשיא המכון, פרופ' חיים הררי, שהיה אז דיקן המדרשה, תמך בפעילות הזאת והרחיב אותה עד לרמת פעילות ארצית, הכוללת כיום עשרות אלפי סטודנטים מכל המוסדות הישראליים להשכלה גבוהה. חונכי פר"ח זוכים במילגה חלקית לתשלום שכר לימוד, ובתמורה הם מקדישים שעות אחדות מזמנם לקידום נערים ונערות הזקוקים לסיוע.
 
"בתחילה רצינו שהשירות הבולאי ינפיק בול מיוחד לרגל מלאת חצי יובל לפר"ח", אומר עמוס כרמלי, מנכ"ל פר"ח. "פנינו לחניכים וביקשנו מהם הצעות לעיצוב הבול. בסופו של דבר הרעיון לא התממש, אך ההצעות שקיבלנו היו כל כך מרגשות, עד שהחלטנו להציגן בתערוכה".
עברית

משולש רומנטי

עברית
ילדים בחצור הגלילית, סקרנות בעיניים
 
"כזה דבר עוד לא היה לנו אף פעם בבית הספר", אמרו דורון כהן, מתן צ'פניסקי וברוך סגל,לאחר שנדמו הדי הפיצוצים והתפזר העשן בכיתה. זה קרה בבית-הספר אורט ע"ש אברט שבחצור הגלילית, רגע אחרי שמתנדבי היחידה לפעולות נוער שבמכון ויצמן למדע, הדגימו לפניהם תופעות כימיות ופיסיקליות שונות. ההדגמה היתה חלק מ"יום מדע" שקיימה היחידה לפעולות נוער בעיר הצפונית.
 
האוטובוס ה"מדעי" יצא מרחובות עם שחר, עמוס ציוד, מתקנים, חומרים, וכמובן מתנדבים חדורי מוטיבציה להביא לתושבי הגליל משהו מרוח ההתלהבות והתענוג שמלווים את העשייה המדעית. התצוגות כללו ניפוח זכוכית, ראייה תלת ממדית, טעם וריח, סיבים אופטיים, הולוגרמות, פולימרים ועוד..
 
ילדי חצור הגלילית עברו מכיתה לכיתה, מסדנה לסדנה, כשעיניהם נוצצות והפליאה והסקרנות גואות בהם. תוך זמן קצר פשטה השמועה על התצוגה בעיר כולה ולמקום הגיעו תושבים מבוגרים ואתם ילדיהם הצעירים שבילו בתצוגות שעות ארוכות של הנאה המשולבת בלמידה.
 
"הקשר הנפלא והחם הזה בין חצור הגלילית לבין היחידה לפעולות נוער, התחיל כמעט במקרה"... מספר ד"ר משה רשפון, מנהל היחידה לפעולות נוער במכון. "בתחילת שנות השבעים, כשקריית שמונה הופגזה כמעט מדי יום, החליטו כמה ממדעני המכון 'לעלות צפונה' ולהציע את עזרתם לתושבי העיר. אלא שאותו רעיון, כך התברר עלה בדעתם של רבים מאוד מתושבי ישראל, עד שהעיר לא יכלה לעמוד במתקפת הידידות והרצון הטוב. מחוסר ברירה המשכנו לחפש עיירה צפונית שתרצה להסתייע בנו, וכך הגענו לחצור הגלילית. ישבנו עם מנהל בית הספר על שם אברט ועם מנהל המתנ"ס המקומי שהציעו לקיים בעיר מחנה קיץ לנוער שוחר מדע. באותו קיץ עלו לצפון מתנדבים רבים, סטודנטים ומדענים מהמכון שהפעילו במשך שבועיים מחנה שהיה "הפרק הראשון" בסיפור אהבה מתמשך. הקשר החם והמיוחד בין היחידה לפעולות נוער במכון לבין חצור הגלילית המשיך להתקיים במסגרות שונות: חוגי מדע ופעילויות העשרה וחיזוק של תוכניות הלימודים שהתקיימו בחצור, וכן בביקורים של ילדי חצור בחוגים ובמחנות שאירגנה היחידה לפעולות נוער".
 
"יום המדע" הראשון במסגרת זו התקיים ביום העצמאות בשנת 1985. פעילות זו הייתה, למעשה, הבסיס ל"מדענוע", ניידת המדע של היחידה לפעולות נוער. ניידת זו נושאת מתקנים ומוצגים הממחישים עקרונות מדעיים שונים, הבנויים על בסיס המתקנים הקבועים של גן המדע שבמכון. ה"מדענוע" נוסע ועובר בישובים שונים. אנשי הצוות שלו מקימים את המתקנים בחצרותיהם של בתי-ספר ומתנ"סים, ומפעילים בהם מעין "גני מדע" זמניים המאפשרים לתושבים המקומיים לחוות בגוף ראשון חוויות מדעיות בקרבת ביתם.
 
ביום המדע שהתקיים באחרונה בחצור הגלילית השתתפו גם אדית והנרי אברט - שעל שמם נקרא בית הספר המקומי. "משולש רומנטי". כך מגדיר ד"ר משה רשפון את הקשר בין חצור הגלילית, משפחת אברט ומכון ויצמן למדע. כששמעו אדית והנרי אברט על הפעילות של מכון ויצמן בחצור, באו לביקור במכון וקשרו קשרי ידידות עמוקים עם אנשי היחידה. אדית והנרי מאמינים בשוויון הזדמנויות הנובע משיוויון התנסויות. ואת השוויון הזה הם מנסים להבטיח באמצעות תמיכה בפעילות זו של היחידה לפעולות נוער במכון מצד אחד, ובבית הספר המקומי בחצור הגלילית, מצד שני. באחרונה נחנך בסמוך לגן המדע שבמכון בית מלאכה חדש שהוקם בתרומת משפחת אברט. בבית מלאכה זה מפתח צוות טכנאים בראשותו של ראובן ענתי, את המתקנים והמוצגים של גן המדע המתחדש, וכן את מוצגי הדור החדש של ה"מדענוע", שיגיעו ליישובים מרוחקים בישראל ויביאו אליהם את ההנאה הטמונה במדע.
 
 
יום המדע בחצור הגלילית. חוויה מדעית
 

חינוך למדע

שבעה מחברי המחלקה להוראת המדעים במכון, יחד עם מנהל היחידה לפעולות נוער, ד"ר משה רשפון, ומנהל פר"ח עמוס כרמלי, השתתפו באחרונה בסמינר בין לאומי לחינוך למדע שהתקיים בבריסל, בלגיה (ביוזמת משרד החינוך של האיחוד האירופי). בכינוס השתתפו פרופ'בין היתר, נציגים מספרד, גרמניה, פורטוגל, יוון נורווגיה, ואנגליה. חברי הסגל המחלקה להוראת המדעים שהשתתפו בסמינר הם פרופ' אורי גניאל, ד"ר בת -שבע אלון, ד"ר אבי הופשטיין ד"ר רינה הרשקוביץ, ד"ר ראובן בן-צבי וד"ר ניר אוריון.
 
משתתפי הסמינר הציגו דרכים ושיטות שונות להקניית ידי מדעי לתלמידים בגילים שונים ובמסגרות לימוד שונות ודנו בהן. בעוד שנתיים יתקיים סמינר בין-לאומי דומה בישראל.
עברית

פרויקט רחובות

עברית
 
כיצד ציפורים מנווטות דרכן בשמים? בשאלה הזאת התעמק אדר קיפר, תלמיד חטיבת הביניים קציר ב' ברחובות. "קראתי ספרים רבים וסרקתי את האינטרנט" אומר אדר בהצביעו על עבודת הסיכום שלו הרצופה תרשימים מורכבים ותמונות. במסדרון הרועש של בית הספר קשה למצוא קירות חשופים. המסדרון מקושט כולו בלוחות תצוגה ובדגמים המציגים מגוון נושאים המצטופפים תחת הכותרת "חושים וחישנים". תלמידי בית הספר מציגים בהתלהבות את עבודותיהם לפני עמיתיהם, מוריהם והוריהם.
 
"לא הייתי מצליח ללמוד את כל זה בכיתה", אומר אדר, "אבל בשיטה החדשה למדתי כמעט בכוחות עצמי, נהניתי, והצלחתי". "השיטה החדשה" להוראת המדעים פותחה במחלקה להוראת המדעים במכון, והיא מבוססת על דו"ח "מחר 98", שהוכן על ידי ועדה בראשותו של נשיא המכון פרופ' חיים הררי. מסקנות הדו"ח הזה, שאומצו על ידי הממשלה ב- 1993, קובעות, בין היתר, שלימודי המדעים - פיסיקה, כימיה וביולוגיה, והטכנולוגיה - ישולבו כמקשה אחת בתוכנית הלימודים הכללית, כך שיהיו נחלת הכלל ולא רק נחלתם של מתי מעט "מוכשרים" המעוניינים בהם. הדרך ליישום התפיסה הזאת נסללה באחרונה בידי ועדה בראשותו של פרופ' בני גיגר, ראש המחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא במכון, ובריכוזה של ד"ר חנה ויניק, המפקחת מרכזת ללימודי מדעים וטכנולוגיה במשרד החינוך. ועדה זו בנתה תוכנית לימודים חדשה (סילבוס), המגדירה תכנים והמתווה דרכים ללמידה משמעותית של מדע וטכנולוגיה בחטיבת הביניים.
 
כדי לממש את ה"סילבוס" החדש הזה הוקמה במחלקה להוראת המדעים במכון, כחלק ממאמץ לאומי כולל, קבוצה מיוחדת בראשותה של ד"ר בת-שבע אלון. הקבוצה בונה מערכת קורסים המשלבת תכנים עם מיומנויות, דבר שמאפשר לתלמידים להתפתח ולהיות "לומדים עצמאיים". במקביל מכשירה הקבוצה מורים בכל רחבי הארץ להפעלת התפיסות החדשות. חזון ההוראה המדעית והטכנולוגית של הקבוצה מתבסס, בין היתר, על "ידע משותף". ד"ר אלון: "בעבר, תלמיד במגמה מדעית היה בעל 'ידע אישי' בלבד: רק הוא ואולי המורה שלו ידעו עד כמה הוא הפנים את הידע המדעי. כעת התלמידים מציגים את עבודותיהם לראווה, ובדרך זו הם משיגים, בנוסף לידע האישי, גם 'ידע משותף'". תוך כדי ביצוע הפרויקטים לומדים התלמידים את היסודות של חקר המדע: כיצד לשאול שאלות וכיצד למצוא פתרונות, ממש כמו מדענים אמיתיים. "המטרה היא לא הצגת הפרויקט אלא התהליך של הכנתו", אומרת ד"ר אלון, "הפרויקטים מאפשרים לתלמידים לחלוק את פירות עמלם עם חבריהם. כך, למעשה, הפרויקט משמש כלי ליצירת תקשורת בין הילדים לסביבתם, על בסיס העשייה שלהם, ולא רק על בסיס ציוניהם".
 
תפיסה חדשנית זו אינה קלה ליישום. "זו שיטה קשה מכיוון שהיא מחייבת הדרכה אישית של כל תלמיד בנפרד. למורים, בדרך כלל, אין ניסיון אישי רב בביצוע מחקרים, וכעת, לפתע, הם נדרשים ללמד את התלמידים כיצד לעשות זאת. מהי, למשל, הצעת מחקר טובה או רעה? מה עושה את ההצעה לטובה או לרעה?" שואלת אלון.
 
כדי לבחון את התפיסה החדשה בשטח, הלכה למעשה, הוחל בניסוי בבתי-הספר עצמם, בהשתתפותם הפעילה של רוחמה קציר מנהלת המחוז במשרד החינוך, נורית בר-יוסף המפקחת האזורית, מנהל בית הספר קציר אברהם סלע ומנהל בית הספר על שם עמוס דה-שליט בן-עמי שמר. כך נולד פרויקט רחובות שהוא פרויקט חלוץ שבמסגרתו נבחנות האפשרויות ליישום הרעיונות המפותחים בקבוצה על בסיס ה"סילבוס" החדש. בפרויקט משתתפות חטיבות הביניים של בית-הספר קציר א' וב', ושל בית הספר ע"ש עמוס דה-שליט א' וב' שברחובות. בתי הספר האלה נעשו, מתוקף הפרויקט הניסיוני, למעבדת לימוד גדולה, שבה לומדים יחד, תלמידים ומורים כאחד. בנוסף לכך, המורים המשתתפים בניסוי, משתלמים מדי שבוע במכון.
 
בשנת הלימודים שהסתיימה באחרונה השתתפו בפרויקט כיתות ז' ו-ח'. בשנת הלימודים הבאה יצטרפו תלמידי כיתות ט', כך שכל חטיבת הביניים תשתתף בניסוי. הפרויקטים משולבים עם כמה יחידות לימוד רב-תחומיות כגון "חושים וחישנים" שבה משולבים לימודי מדעי החיים, עם פיסיקה וטכנולוגיה; "סביב הסיב" המשלבת את מדעי החומרים עם טכנולוגיה; ו"תוכנית הכוכב הכחול" המשלבת את מדעי הסביבה וכדור-הארץ עם היבטים טכנולוגיים שונים. במשך שלוש שנות הלימודים בחטיבת הביניים לומדים התלמידים גם כמה יחידות לימוד המקיפות תחומים מרכזיים במדע וטכנולוגיה לפי ה"סילבוס" החדש. ראשי התחומים בקבוצה הם ד"ר ניר אוריון (מדעי הסביבה וכדור-הארץ), ד"ר ענת ירדן (מדעי החיים), ד"ר יוסי נוסבוים (הוראה ממוקדת תלמיד), עובד קדם (טכנולוגיה), ד"ר שרמן רוזנפלד (למידה באמצעות פרויקטים), וד"ר זהבה שרץ (מדעי החומר ותקשורת מדעית).
 
סימנים ראשונים להצלחה כבר נראו בתערוכת הישגיהם של תלמידי הכיתות שהשתתפו בפרויקט. המוצגים היצירתיים והתלמידים הנרגשים הבהירו לכל עד כמה עשויה להועיל היציאה ממסגרת הלימוד הרגילה של "מורה, לוח וגיר מול כיתת תלמידים". "למדנו רבות," אומר יזהר אריאלי בן ה14- מחטיבת הביניים קציר ב', שהכין פרויקט על הבדלים שבין ראיית האדם לבין ראייתם של בעלי חיים ממשפחת החתוליים. "למדנו כיצד לבצע ניסויים, להסיק מסקנות ולדווח עליהן בכתב". חברו לכיתה, עומר ורד, בנה מודל מקופסה של חטיף "פרינגלס" כדי להשוות בין התנהגותה של עדשה קעורה לזו של עדשה קמורה. "זה היה הרעיון שלי" הוא אומר בגאווה. "למדתי רבות על מבנה העין ועל עדשות. לא רק דברים שכתובים בספר. ועכשיו כולם יכולים לראות מה עשיתי - לא רק המורה."
עברית

עמודים