ארבעים מורים למדעים יוצאים מבתיהם בצפון הארץ ונוסעים דרומה. מתי הם יגיעו להשתלמות במחלקה להוראת המדעים של מכון ויצמן למדע? למורי חטיבות הביניים הערביות בצפון הארץ נדרשו לשם כך ארבע שעות בממוצע.

 

מטרת ההשתלמות, כפי שמגדיר אותה פרופ' אורי גניאל, ראש המחלקה להוראת המדעים במכון, היא הכשרת שכבה של מורים מנהיגים שיהוו את ראש החץ בהוראת המדעים במגזר הערבי. ברמת התוכן התמקדה ההשתלמות ב"דרך הצבע - מערכות בתעשייה", יחידת לימוד בתחום חקר החומרים, לרבות מערכות טכנולוגיות המשמשות בתעשיית הצבעים. פרופ' גניאל: "שילוב זה בין מדע וטכנולוגיה הוא אחד מהשינויים העיקריים בדרכי ההוראה של המדעים בחטיבות הביניים, כפי שעולה מהמלצות הוועדה העליונה לחינוך מדעי וטכנולוגי - 'מחר 98'. חומרי הלימוד שפותחו בעקבות הדו"ח הזה מאפשרים למורה לבחור מתוך כל החומר הכתוב את היחידות המתאימות ביותר לצרכיו ולצורכי תלמידיו. חלק מהחומרים כבר תורגמו לערבית, וחלקים אחרים מתורגמים והולכים בימים אלה".

 

יישום המלצות "מחר 98" מחייב שינויים לוגיסטיים משמעותיים בחיי בית הספר והמורים. בין השאר מדובר בהקניית ידע בסיסי בתחומים שונים של המדע, וכן בהיבטים נבחרים של הטכנולוגיה, תוך שימת דגש על הקניית מיומנויות חשיבה ולמידה. לצורך זה נכתבה תוכנית לימודים חדשה המדגישה את הקשר הרב-תחומי בין מדע וטכנולוגיה.

 

המחלקה להוראת המדעים שבמכון ויצמן למדע היתה בין הראשונים שנחלצו לפתח יחידות לימודים חדשות ומתקדמות ברוח המלצות הוועדה. כך פותחו חומרי לימוד חדשניים במסגרת פרויקט מטמו"ן (מדע וטכנולוגיה מכון ויצמן), בראשותה של פרופ' בת-שבע אלון. מורים למדעים ממקומות שונים בארץ החלו מגיעים למכון כדי להשתלם בדרכי ההפעלה והיישום של יחידות הלימוד המתקדמות.מורים בכירים עוברים השתלמויות מיוחדות המאפשרות להם להדריך מורים אחרים בבתי הספר השונים.

 

במקביל מבקרים אנשי צוות מטמו"ן מהמחלקה להוראת המדעים של המכון בבתי ספר במקומות שונים בארץ, ומקיימים שם מחקר מלווה, לצורך קבלת היזון חוזר. בעקבות תגובות שהגיעו מבתי ספר ערביים בארץ עלה הצורך בקיום השתלמויות מיוחדות למורים הערביים למדע ולטכנולוגיה, במטרה לגבש קבוצה של מורים מנחים שיוכלו להדריך את עמיתיהם. מורים אלה עוברים השתלמות תלת-שנתית המורכבת מיום השתלמות אחד מדי שבוע (המתקיים באשכול הפיס שבשפרעם), וכן משבוע של השתלמות מרוכזת במכון ויצמן למדע. בשבוע המרוכז שמעו המורים הרצאות בנושאים הקשורים לצבע,התנסו בסדנה לצביעת בדים, האזינו להרצאות בנושאים מדעיים, ואף סיירו במכון ויצמן למדע ובמפעלי תעשייה שונים.

 

פיתנה זועבי, מורה לכימיה בחטיבת הביניים בנצרת, הכינה עם תלמידיה תערוכה שמשכה תשומת לב רבה של קובעי מדיניות בעיר ובסביבתה. על תגובת התלמידים לדרכי ההוראה החדשות היא אומרת: "הלימודים לפי התוכנית הקודמת היו משעממים, ואילו התוכנית החדשה כוללת מגוון רב של נושאים, והתלמידים מתלהבים באמצעותה מהחומר הנלמד".

 

פרג' ג'רייס מהכפר ריינה, מורה לכימיה ולפיסיקה בחטיבת הביניים בנצרת: "תוכניות הלימודים החדשות מעודדות שיתוף פעולה בין כל המורים למדעים בבית הספר. הבעיה היא שקשה יחסית ליישם ולממש את התוכניות האלה בכיתות צפופות הכוללות תלמידים רבים.עם זאת, התלמידים הטובים נהנים מאוד מהתוכניות החדשות, המאפשרות להם למידה חווייתית".

 

"השבוע המרוכז היה אפקטיבי מאוד",אומרים רכזי ההשתלמות, ורדה שילה וד"ר יהודה בן-חור."בהמשך יבחרו המורים תחום אחד הקשור ליחידת 'דרך הצבע-מערכות בתעשייה, ויעמיקו בו בשיטות שונות של תחקירנות במדע ובטכנולוגיה. עבודה זו תשלב היבטים מדעיים,חברתיים וטכנולוגיים". בסיומה של שנת ההשתלמות,בסוף חודש יוני, הציגו המורים את עבודותיהם בכנס מיוחד שהתקיים באשכול הפיס בשפרעם.במסגרת זו הכינו המורים מצגות ותיארו את עבודותיהם לפני המשתתפים בכנס.נשיא המדינה, משה קצב, ביקר באותו יום בשפרעם והתרשם מעבודותיהם של המורים שהתמקדו בין היתר בתהליכי צביעה של מכוניות,בגדי עור,שיער, בגדים,קירות בתים, וכן בצבעי מאכל.בסיכום אמרו רוב המורים כי יישמו את הידע החדש שרכשו כבר בשנת הלימודים הקרובה. עם סיום הקורס יוכלו המורים להשתלב בבתי הספר שבאזורם כרכזי מקצוע ומנחי מורים.

 

היא ירתה באקדח, התמודדה בסיף, התחרתה בשחייה, דהרה על גבו של סוס מירוץ, והגיעה ראשונה בתחרות ריצה. סטפני קוק מאנגליה, הזוכה במדליית הזהב באולימפיאדת סידני 2000 ב"קרב חמש" לנשים, היא בוגרת מחנה הנוער הבין-לאומי של היחידה לפעולות נוער במכון.

 

קוק, רופאה בת 28, ילידת סקוטלנד, החלה להתאמן ב"משרה מלאה" רק לפני כשנה, ולאחר מכן עלתה לדירוג אולימפי כתוצאה מהישגיה בתחרות הבין-לאומית ב"קרב חמש" שהתקיימה במכסיקו. בינתיים החליטה להקפיא באופן זמני את הקריירה שלה כרופאה. היא החלה להתאמן ב"קרב חמש", הידוע כאחד מענפי הספורט המורכבים ביותר, והמחייב כושר גופני רב, יכולת התמדה וכישורים טכניים מגוונים, בזמן לימודיה באוקספורד.

 

"תמיד שאפתי לדחוס כמה שיותר לחיי", היא אומרת בפשטות אופיינית. עוד חוויה שהספיקה לדחוס לחייה היא בילוי של קיץ אחד במחנה הנוער הבין-לאומי של היחידה לפעולות נוער במכון ויצמן למדע. היא היתה אז בת 18, ואת שהותה כאן היא זוכרת כחוויה שהרחיבה את אופקיה וחיזקה את התעניינותה במחקר רפואי בכלל ובכירורגיה בפרט. בעת שהותה במחנה הנוער במכון השתתפה קוק במחקר בתחום השתלה של מוח עצם, בהדרכתו של תלמיד המחקר (אז) עידו לובין, במעבדתו של פרופ' יאיר רייזנר מהמחלקה לאימונולגיה.

 

אבל אנשים צעירים, בקיץ, לא מגבילים את עצמם לעבודת מחקר במעבדה. קוק זוכרת את הקיץ הישראלי שלה כבילוי חברתי נפלא, שכלל הליכה בוואדיות במדבר יהודה, לימוד טכניקות הישרדות בטבע, ושחייה מרעננת בנחלי הגולן. כמה מהחברים שרכשה במחנה הנוער הבין-לאומי נותרו חבריה הקרובים גם כיום.

 

כאשר מתאמנים בפעילות ספורטיווית ברמה גבוהה, אנחנו דוחפים את הגוף לשיאי היכולת שלו, דבר שאני מבינה היטב, הודות להשכלתי בתחומי האנטומיה והפיסיולוגיה.

 

התהילה, כידוע, היא עניין שקל להתמכר אליו, ובכל זאת, נראה שעל אף פיתויי הספורט המקצועני, קוק תניח בקרוב את חרב הסיוף שלה, תתלה את נעלי הריצה ותחליף אותם באזמל מנתחים. "נדרש לי מעט זמן כדי להחליט מה אני באמת רוצה, ובסופו של דבר אני אוהבת את הרפואה, ומרגישה כי השגתי את כל מה שרציתי מהספורט. בעתיד, אולי אתמחה ברפואת ספורט".

 

 

"הספורטאים המושלמים הם אלה המתחרים ב'קרב חמש", אמר הפילוסוף היווני אריסטו, בסיכום רישומיו מהאולימפיאדות העתיקות. "בגופם של אלה, הכוח והמהירות חוברים זה לזה בהרמוניה מושלמת".

 

אבל אריסטו מעולם לא ראה אישה מתחרה ב"קרב חמש" כמו יתר התחרויות האולימפיות "קרב חמש"  הקדמון, שהוכנס לרשימת מקצועות הספורט האולימפיים בשנת 708 לספירה, תוכנן בשביל אנשי ספרטה הקשוחים. רק בשנת 1912 שולב המקצוע הספורטיבי הזה גם באולימפיאדות המודרניות, וגם אז היתה התחרות בו פתוחה לפני קצינים בלבד.

 

בשלב הראשון של התחרות ב"קרב חמש" נדרשים המתחרים לירות באקדח אוויר 20 פעמים במטרה בגודל של 17 ס"מ, ממרחק של 10 מטרים בתוך 40 שניות. אחר כך בא תור ההתמודדות בסיף. בשלב זה קופצים המתחרים לבריכת השחייה ומתחרים במסלול בן 200 מטרים בסגנון שחייה מעורב. עם סיום המשחה ניתנות להם 20 דקות בלבד להתארגן לקראת מירוץ הסוסים. התחרות מסתיימת בריצת 3000 מטרים (כאשר המתחרים מזנקים בהפרשי זמן מתאימים לניקוד שצברו בתחריות הקודמות ). הראשון שחוצה את קו הסיום בתחרות אחרונה זו מוכרז כמנצח. אולימפיאדת סידני 2000 היתה הפעם הראשונה שבה השתתפו נשים בתחרות "קרב חמש".

 

"הפנינג ליל ירח" התקיים בגן המדע על-שם קלור לציון יום השנה לנחיתה הראשונה של אדם על הירח.

 

המשתתפים באירוע סיירו בגן המדע והתמקדו בעיקר במתחם החלל. לאחר מכן הקשיבו להרצאות ("מבצע 'אפולו' בראי ההיסטוריה" ו"תוכניות עתידיות לחקר הירח"). לאחר מכן צפו בירח באמצעות טלסקופים שהוצבו ברחבי הגן, ובעודם יושבים על הדשא נהנו מסרטי קולנוע הקשורים לחקר הירח ולמבצע "אפולו" שהוקרנו על מסך ענק.

פר"ח הוקם לפני כעשרים וחמש שנים במדרשת פיינברג של המכון, כאשר סטודנטים מהמדרשה החלו - בהתנדבות אישית וללא כל כוונות "ממסדיות" - לטפל בנערים במצוקה ולסייע להם. נשיא המכון, פרופ' חיים הררי, שהיה אז דיקן המדרשה, תמך בפעילות הזאת והרחיב אותה עד לרמת פעילות ארצית, הכוללת כיום עשרות אלפי סטודנטים מכל המוסדות הישראליים להשכלה גבוהה. חונכי פר"ח זוכים במילגה חלקית לתשלום שכר לימוד, ובתמורה הם מקדישים שעות אחדות מזמנם לקידום נערים ונערות הזקוקים לסיוע.

 

"בתחילה רצינו שהשירות הבולאי ינפיק בול מיוחד לרגל מלאת חצי יובל לפר"ח", אומר עמוס כרמלי, מנכ"ל פר"ח. "פנינו לחניכים וביקשנו מהם הצעות לעיצוב הבול. בסופו של דבר הרעיון לא התממש, אך ההצעות שקיבלנו היו כל כך מרגשות, עד שהחלטנו להציגן בתערוכה".

 

כיצד ציפורים מנווטות דרכן בשמים? בשאלה הזאת התעמק אדר קיפר, תלמיד חטיבת הביניים קציר ב' ברחובות. "קראתי ספרים רבים וסרקתי את האינטרנט" אומר אדר בהצביעו על עבודת הסיכום שלו הרצופה תרשימים מורכבים ותמונות. במסדרון הרועש של בית הספר קשה למצוא קירות חשופים. המסדרון מקושט כולו בלוחות תצוגה ובדגמים המציגים מגוון נושאים המצטופפים תחת הכותרת "חושים וחישנים". תלמידי בית הספר מציגים בהתלהבות את עבודותיהם לפני עמיתיהם, מוריהם והוריהם.

 

"לא הייתי מצליח ללמוד את כל זה בכיתה", אומר אדר, "אבל בשיטה החדשה למדתי כמעט בכוחות עצמי, נהניתי, והצלחתי". "השיטה החדשה" להוראת המדעים פותחה במחלקה להוראת המדעים במכון, והיא מבוססת על דו"ח "מחר 98", שהוכן על ידי ועדה בראשותו של נשיא המכון פרופ' חיים הררי. מסקנות הדו"ח הזה, שאומצו על ידי הממשלה ב- 1993, קובעות, בין היתר, שלימודי המדעים - פיסיקה, כימיה וביולוגיה, והטכנולוגיה - ישולבו כמקשה אחת בתוכנית הלימודים הכללית, כך שיהיו נחלת הכלל ולא רק נחלתם של מתי מעט "מוכשרים" המעוניינים בהם. הדרך ליישום התפיסה הזאת נסללה באחרונה בידי ועדה בראשותו של פרופ' בני גיגר, ראש המחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא במכון, ובריכוזה של ד"ר חנה ויניק, המפקחת מרכזת ללימודי מדעים וטכנולוגיה במשרד החינוך. ועדה זו בנתה תוכנית לימודים חדשה (סילבוס), המגדירה תכנים והמתווה דרכים ללמידה משמעותית של מדע וטכנולוגיה בחטיבת הביניים.

 

כדי לממש את ה"סילבוס" החדש הזה הוקמה במחלקה להוראת המדעים במכון, כחלק ממאמץ לאומי כולל, קבוצה מיוחדת בראשותה של ד"ר בת-שבע אלון. הקבוצה בונה מערכת קורסים המשלבת תכנים עם מיומנויות, דבר שמאפשר לתלמידים להתפתח ולהיות "לומדים עצמאיים". במקביל מכשירה הקבוצה מורים בכל רחבי הארץ להפעלת התפיסות החדשות. חזון ההוראה המדעית והטכנולוגית של הקבוצה מתבסס, בין היתר, על "ידע משותף". ד"ר אלון: "בעבר, תלמיד במגמה מדעית היה בעל 'ידע אישי' בלבד: רק הוא ואולי המורה שלו ידעו עד כמה הוא הפנים את הידע המדעי. כעת התלמידים מציגים את עבודותיהם לראווה, ובדרך זו הם משיגים, בנוסף לידע האישי, גם 'ידע משותף'". תוך כדי ביצוע הפרויקטים לומדים התלמידים את היסודות של חקר המדע: כיצד לשאול שאלות וכיצד למצוא פתרונות, ממש כמו מדענים אמיתיים. "המטרה היא לא הצגת הפרויקט אלא התהליך של הכנתו", אומרת ד"ר אלון, "הפרויקטים מאפשרים לתלמידים לחלוק את פירות עמלם עם חבריהם. כך, למעשה, הפרויקט משמש כלי ליצירת תקשורת בין הילדים לסביבתם, על בסיס העשייה שלהם, ולא רק על בסיס ציוניהם".

 

תפיסה חדשנית זו אינה קלה ליישום. "זו שיטה קשה מכיוון שהיא מחייבת הדרכה אישית של כל תלמיד בנפרד. למורים, בדרך כלל, אין ניסיון אישי רב בביצוע מחקרים, וכעת, לפתע, הם נדרשים ללמד את התלמידים כיצד לעשות זאת. מהי, למשל, הצעת מחקר טובה או רעה? מה עושה את ההצעה לטובה או לרעה?" שואלת אלון.

 

כדי לבחון את התפיסה החדשה בשטח, הלכה למעשה, הוחל בניסוי בבתי-הספר עצמם, בהשתתפותם הפעילה של רוחמה קציר מנהלת המחוז במשרד החינוך, נורית בר-יוסף המפקחת האזורית, מנהל בית הספר קציר אברהם סלע ומנהל בית הספר על שם עמוס דה-שליט בן-עמי שמר. כך נולד פרויקט רחובות שהוא פרויקט חלוץ שבמסגרתו נבחנות האפשרויות ליישום הרעיונות המפותחים בקבוצה על בסיס ה"סילבוס" החדש. בפרויקט משתתפות חטיבות הביניים של בית-הספר קציר א' וב', ושל בית הספר ע"ש עמוס דה-שליט א' וב' שברחובות. בתי הספר האלה נעשו, מתוקף הפרויקט הניסיוני, למעבדת לימוד גדולה, שבה לומדים יחד, תלמידים ומורים כאחד. בנוסף לכך, המורים המשתתפים בניסוי, משתלמים מדי שבוע במכון.

 

בשנת הלימודים שהסתיימה באחרונה השתתפו בפרויקט כיתות ז' ו-ח'. בשנת הלימודים הבאה יצטרפו תלמידי כיתות ט', כך שכל חטיבת הביניים תשתתף בניסוי. הפרויקטים משולבים עם כמה יחידות לימוד רב-תחומיות כגון "חושים וחישנים" שבה משולבים לימודי מדעי החיים, עם פיסיקה וטכנולוגיה; "סביב הסיב" המשלבת את מדעי החומרים עם טכנולוגיה; ו"תוכנית הכוכב הכחול" המשלבת את מדעי הסביבה וכדור-הארץ עם היבטים טכנולוגיים שונים. במשך שלוש שנות הלימודים בחטיבת הביניים לומדים התלמידים גם כמה יחידות לימוד המקיפות תחומים מרכזיים במדע וטכנולוגיה לפי ה"סילבוס" החדש. ראשי התחומים בקבוצה הם ד"ר ניר אוריון (מדעי הסביבה וכדור-הארץ), ד"ר ענת ירדן (מדעי החיים), ד"ר יוסי נוסבוים (הוראה ממוקדת תלמיד), עובד קדם (טכנולוגיה), ד"ר שרמן רוזנפלד (למידה באמצעות פרויקטים), וד"ר זהבה שרץ (מדעי החומר ותקשורת מדעית).

 

סימנים ראשונים להצלחה כבר נראו בתערוכת הישגיהם של תלמידי הכיתות שהשתתפו בפרויקט. המוצגים היצירתיים והתלמידים הנרגשים הבהירו לכל עד כמה עשויה להועיל היציאה ממסגרת הלימוד הרגילה של "מורה, לוח וגיר מול כיתת תלמידים". "למדנו רבות," אומר יזהר אריאלי בן ה14- מחטיבת הביניים קציר ב', שהכין פרויקט על הבדלים שבין ראיית האדם לבין ראייתם של בעלי חיים ממשפחת החתוליים. "למדנו כיצד לבצע ניסויים, להסיק מסקנות ולדווח עליהן בכתב". חברו לכיתה, עומר ורד, בנה מודל מקופסה של חטיף "פרינגלס" כדי להשוות בין התנהגותה של עדשה קעורה לזו של עדשה קמורה. "זה היה הרעיון שלי" הוא אומר בגאווה. "למדתי רבות על מבנה העין ועל עדשות. לא רק דברים שכתובים בספר. ועכשיו כולם יכולים לראות מה עשיתי - לא רק המורה."